'צפופים' = שורות שורות

[חכם באשי]

כתב רבינו אברהם בן הרמב"ם, בהדריכו את סדר התפילה בצבור:
"ובהגיעו [שליח צבור] לסוף ברכה אחרונה [של קריאת שמע דשחרית], עומדים האנשים כולם, כשהוא, כוונתי שליח צבור, באמצע, בראש, מול ההיכל או נוכח הקודש, כללו של דבר - לפני השורה הראשונה, כשהאנשים כולם בשורות, כפי שהיה מנהג בית המקדש - 'עומדים צפופים', לא זה נכנס וזה יוצא, כפי שעומדים בזמנים האלה איך שמזדמן במקרה..." (ספר המספיק לעובדי השם, תרגם וההדיר נ' דנה, פרק כה [השלמת הדיבור על חובות התפלה], רמת-גן תשמט, עמ' 194).
וכיוצא בכך במקומות נוספים בספרו פירש את 'עומדים צפופים' שבמשנת אבות (ה ה), על עמידה בשורות שורות. וכבר העיר על כך, לראשונה, נ' וידר, במאמרו 'השפעות אסלמיות' וכו'.

בעת האחרונה מצאתי, שכמה וכמה מלשונות הפייטנים עולים יפה לביאור: 'צפוף' = שורות שורות.
ונפשי בשאלתי, האם ידוע לאי מי מהכותבים מקבילה מפורשת מהראשונים כמלאכים לביאורו של ר"א בן הרמב"ם?

[זקן ששכח]

כהשערה:
רש"י יומא כא ע"א
ד"ה צפופים - "לשון צף, מרוב העם היו נדחקים איש באחיו ואין לו מקום לנטות על צדו לכאן ולכאן וזקוף כקורה, אף רגליו ניטלים מעל הארץ".
ואפשר שזו היתה גם כוונת ר"א בן הרמב"ם, שלא פירש כוונת צפופים = שורה ישרה, אלא שהוא פועל יוצא, שמתוך כך שצפופים ודחוקים, ממילא יעמדו כולם ביושר באין מקום לנטות לצדדים.
אני שב וכופל שזו השערה, אבל יתכן כי דברי אמת הם.

[מענה לשון]

יעוין במצורף פי' המהריץ הובא באוצר

צפוף.jpg (853.2 KiB) נצפה 4820 פעמים

[חכם באשי]

תודה רבה לך, מענה לשון,
מישהו יכול למצוא מקורות נוספים, עדיף מראשונים שפעלו באשכנז-צרפת.

אסביר את 'בעייתי',
כפי שציינתי לעיל, הבחנתי כי כמה מלשונות הפייטנים עולים יפה לפי ההסבר: 'צפוף' = שורות.
אולם מקורו של ההסבר הוא בלשון הערבית, כפי שצויין לעיל (וכבר נ' וידר, שם, כתב זאת), ולפיכך מסתבר, שרק מי שפעל בארצות דוברות ערבית - כמו ר' אברהם בן הרמב"ם (ורבינו יונה? צ"ע, ואכמ"ל), יפרשו כך, ולא גם פייטנים שפעלו באשכנז וצרפת ובארץ ישראל קודם הכיבוש הערבי, שלא ידעו ערבית.
או שיתכן, שנתגלגלו הדברים איכשהו והם כן ידעו מפירוש זה, במיוחד מכך שערבית-ארמית-ולשון הקודש הם שפות אחיות.

[מענה לשון]

רבינו יונה פעל בספרד כך שאף הוא מחמת הערבית פירש כן.
אולם תמוה לומר שפירוש המשניות אשר נתחבר בא"י יתפרש על ידיהם כך מחמת הלשון הערבי, אלא אם נאמר שהם סברו שאף בא"י דיברו בערבית??
ויותר נראה שכך הבינו מעצמם את המילה צפוף, ובזה נתבאר להם המילה בערבית שינקה את שרשה מלה"ק.

[חכם באשי]

ככל הנראה, רבינו יונה לא ידע ערבית. כבר הוכיחו חוקרים, שבספרד הנוצרית לא היתה ידיעת הערבית נפוצה במאה הי"ג.
נראה יותר, שרבינו יונה ראה את הפירוש בחיבור שקדם לו.

ומנין לך שפירוש המשניות לרמב"ם נכתב בארץ ישראל?
לזכרוני הוא כתבו בצאתו מספרד, בשהותו בצפון אפריקה, קודם בואו למצרים. אני כותב זאת מהזכרון, אך לא נראה שהוא כתב את פירושו בארץ ישראל.
עכ"פ, אפילו אם הוא כתב את פירושו בארץ ישראל, הרי הרמב"ם ידע ערבית, ואף כתב בשפה זו את פירושו למשנה ועוד מחיבוריו.

[מענה לשון]

חלילה....
לא הובנתי כלל
לא היתה כוונתי לפירוש המשניות לרמב"ם
אלא לרבי מחבר המשניות דהוא חיברו בלה"ק ולא ידע ערבית ככה"נ, וממילא כיצד עלה על דעת הרמב"ם לפרש את המשנה לפי הלשון הערבי. אתמהה??

[יאיר]

רבינו יונה פעל בספרד כך שאף הוא מחמת הערבית פירש כן.
אולם תמוה לומר שפירוש המשניות אשר נתחבר בא"י יתפרש על ידיהם כך מחמת הלשון הערבי, אלא אם נאמר שהם סברו שאף בא"י דיברו בערבית??
ויותר נראה שכך הבינו מעצמם את המילה צפוף, ובזה נתבאר להם המילה בערבית שינקה את שרשה מלה"ק.

מפה ה"בלבול"..

[סענדער]

יתכן שמכאן מקור מנהג ה'שירעס' שיש בחסידות גור.
גם שורות,
גם צפופים,
וגם לא אמר אדם צר לי המקום.

[בצלאל]

יתכן שמכאן מקור מנהג ה'שירעס' שיש בחסידות גור.
גם שורות,
גם צפופים,
וגם לא אמר אדם צר לי המקום.

פעם התבטא חסיד גור אחד בפני מורי ורבי ואמר לו שברי לו שמלאכים נמצאים ב'טיש' של הרבי. וראייתו: שהחום וההבל והדוחס גדולים מן הצפיפות (וכעין המסופר בגמ' על השדים בדרשת שבת). אמר מורי ורבי, שחידוש גדול הוא זה שתכונותיהם האנושיות של המלאכים מתבטאים בהזעה ובטמפרטורת הגוף.

[חכם באשי]

חבר'ה, שתי התגובות האחרונות נחמדות, אך אבקש לשוב לגופו של דיון.
שבתי וראיתי, כי וידר, במאמרו הנזכר, הביא את הרמב"ם את ראב"ם ואת רבינו יונה, ונמצא שבפירוש מהרי"ץ שצילומו צורף לעיל - לא חידש דבר.

[גלילי]

חבר'ה, שתי התגובות האחרונות נחמדות, אך אבקש לשוב לגופו של דיון.
שבתי וראיתי, כי וידר, במאמרו הנזכר, הביא את הרמב"ם את ראב"ם ואת רבינו יונה, ונמצא שבפירוש מהרי"ץ שצילומו צורף לעיל - לא חידש דבר.

היכן כתב ע"כ וידר?

[חכם באשי]

מדוע נזכרת רק עתה? היה לך לשאול זאת כבר על הודעתי הראשונה?
מאמרו של וידר נדפס לראשונה ב'מלילה', ב (אין באוצר, וחבל!), ונדפס שוב בספר שכינס את מחקריו 'התגבשות נוסח התפילה במזרח ובמערב', ב, עמ' 732-729.

[גלילי]

מדוע נזכרת רק עתה? היה לך לשאול זאת כבר על הודעתי הראשונה?
מאמרו של וידר נדפס לראשונה ב'מלילה', ב (אין באוצר, וחבל!), ונדפס שוב בספר שכינס את מחקריו 'התגבשות נוסח התפילה במזרח ובמערב', ב, עמ' 732-729.

צודק,
האם שני הספרים שציינת קיימים ברשת במקו"א?

[חכם באשי]

לא, למיטב ידיעתי. וחבל.
וכבר ביקשתי בזמנו מהאוצר שיכניסו את 'מלילה', שאין עליו זכויות (כנראה), ועדיין לא נענתי.

[חיים]

במגן אבות לרשב"ץ המצוין בקטע שהובא על ידי "מענה לשון", הוא מביא את פירושו של רש"י ואח"כ כתב בזה"ל:

ויש לפרש אותו לשון מערכה, כמו שתרגם יונתן, 'צפה הצפית' [ישעיה כא ה], סדר מערכתא. דומה ללשון ערבי, שהיו מערכה מול מערכה בדוחק גדול...

אם כוונת הרשב"ץ לשורות שורות כמו פירושו של רבינו יונה, יש מקום אולי לומר שהראשונים שלא היו דוברי ערבית שאבו את פירושם מתרגום יונתן.

[חכם באשי]

נכון, תודה.
'חשדתי' שיתכן כי הפירוש נובע מהשפה הארמית.
עדיין לא היה לי הזמן לבדוק בעיון את הפיסקא שהביא 'מענה לשון', וייש"כ שהפנת את תשומת ליבי לכך.