בענין התארים לרבנים

[שלח]

האם יש הגדרה הלכתית לתלמיד חכם,רב,מורה הוראה,הרב הגאון,מורינו,מרן,פוסק הדור
1האם בעבר התארים היו מדויקים?
2מתי התחילו להפריז בתארים?
3מתי רבנים מפורסמים יצאו כנגד ההפרזה בתארים
4האם בימינו אפשר לתקן הדבר או שכבר לכל אחד קוראים רב והדבר נפרץ
5חומר נוסף בענין

[חכם באשי]

שלח,
מדוע אתה מעלה צרור שאלות?! זה פשוט לא חכם. זה 'מפחיד' את הקורא וממילא אין לו כוח להתחיל ולהגיב על הדברים.
במקום זה תכתוב שאלה אחת או שתיים, וזהו.

[שלח]

מקבל הערתך לעתיד

[מאיר סובל]

1. לא.
2. מאז ומעולם.
3. אף פעם.
4. תנסה, אולי.
5. לא מכיר.

תודה.

[ארזי ביתר]

1. לא.
2. מאז ומעולם.
3. אף פעם.
4. תנסה, אולי.
5. לא מכיר.

תודה.

חחחחחחח.......

למה אתה עושה לו את זה?

[מאיר סובל]

מה מצחיק?
יש לך תשובות אחרות? אני מוכן לקבל. זה מעניין גם אותי. אין לך תשובות אחרות, כנראה שאני צודק לא?
מה שידוע לי כנראה, לא ידוע לו. אז הוא פתח אשכול ואני לא.

וכמעט בטוח שאחר מחכמי הפורום עשוי למצוא לינקים מעניינים לאחת מהשאלות לפחות. השאלה אם זה יצדיק מה שעניתי או יחלוק עלי. נחיה ונראה.

[בברכה המשולשת]

האם יש הגדרה הלכתית לתלמיד חכם,רב,מורה הוראה,הרב הגאון,מורינו,מרן,פוסק הדור
1האם בעבר התארים היו מדויקים?
2מתי התחילו להפריז בתארים?
3מתי רבנים מפורסמים יצאו כנגד ההפרזה בתארים
4האם בימינו אפשר לתקן הדבר או שכבר לכל אחד קוראים רב והדבר נפרץ
5חומר נוסף בענין

1. השאלה איך כתר"ה מגדיר מה זה "תארים מדויקים?
2. הרמב"ם כבר התייחס לזה (פיהמ"ש לבכורות)- איני מכיר מקור קודם לכך
3. הרמב"ם, הגרע"א.
4. קשה לשער שניתן יהיה לשנות בקלות.

[לעומקו של דבר]

אגב אשכול אחד שננעל,
שמעתי באחרונה על דייקן אחד שכתב לחבירו באגרת בשורת התארים "סגן שר התורה (במעמד שר)".

[קראקובער]

בירחון כנסת ישראל רק רבי חיים מבריסק מקבל התואר הגאון וגם זה אחרי פטירתו.

כנראה בגלל שהרבנים והאדמורים נזדמנו לפונדק אחד אחרי השואה בלית ברירה אימצו לעצמם גם הם תוארים מופלגים אם כל בנש"ק הוא (לפחות) הרה"צ רק בזכות זה שנולד אז למה אחד שהוא תלמיד חכם לא יקבל התואר הגאון?!

[בברכה המשולשת]

בעניין השימוש בתואר גאון יש כבר תשו' הרדב"ז

[קראקובער]

בעניין השימוש בתואר גאון יש כבר תשו' הרדב"ז

השואל התכוון על ריבוי התוארים גם לאלו שרחוקים מלהיות גאונים, היום אפילו כותבי עלילות וסיפורים לילדים נקראים הרב, כמה אפשר לעשות צחוק??!!

[בברכה המשולשת]

בעניין השימוש בתואר גאון יש כבר תשו' הרדב"ז

השואל התכוון על ריבוי התוארים גם לאלו שרחוקים מלהיות גאונים, היום אפילו כותבי עלילות וסיפורים לילדים נקראים הרב, כמה אפשר לעשות צחוק??!!

גם על זה דיבר הרדב"ז (רק שאז השתמשו בו לעשיר גדול אחד)

[קראקובער]

מעניין, איפה זה?

[בברכה המשולשת]

תשובה אלף קעח (קז בחלק רביעי)

[מה שנכון נכון]

בעניין השימוש בתואר גאון יש כבר תשו' הרדב"ז

השואל התכוון על ריבוי התוארים גם לאלו שרחוקים מלהיות גאונים, היום אפילו כותבי עלילות וסיפורים לילדים נקראים הרב, כמה אפשר לעשות צחוק??!!

גם על זה דיבר הרדב"ז (רק שאז השתמשו בו לעשיר גדול אחד)

ז"ל הרדב"ז:

מעשה היה בקנדיא בראובן שסד בית הכנסת וליבן אותו ותקן אותו יפה יפה ורצה לכתוב על גובה ההיכל שמו ושם אבותיו ולהתעטף ולהתהדה בטלית שאולה ולא זו בלבד אלא שגבה לבו עד להשחית ורצה להשים למעלה מן ההיכל סימן דגל משפחתו... גם כתב על אבן שיש פלוני בן פלוני הגאון... [וכאן אריכות בענין צורת אריה]... ועל ענין שמו ושם אבותיו לא אדבר בזה פן אחלל כבוד המתים שכבר מתו אבל בדרך כלל אומר לך שאין דרכנו לקרא גאון אלא לאותם שהיו אחר רבנן סבוראי קודם הריא"ף ז"ל. ושמעתי אומרים שתנאי הגאון היה שיהיה יודע שיתא סדרי על פה גמרא ומשניות. אבל מה נעשה לדורות אחרונים שכבר נהגו.

נראה מכל סגנון דבריו שלא התכוין ראובן העשיר לקרוא לעצמו הגאון אלא לאביו, וכנראה אכן היה ת"ח, ואע"פ שאינו בדרגה של הגאונים הקדמונים, כבר נהגו לקרוא גאון גם לת"ח שאינם בדרגה זו, ונזהר הרדב"ז מלחרוץ לגמרי את דינו של אבי ראובן, כלומר האם הוא ראוי לתואר גאון לכה"פ ע"פ המנהג.

[נשר]

כשהתחילו בקופת העיר את מסע הרבנים לקברו של הגר"א אמרו בשם הגרא"י סולוביצ'יק שאמר שהוא לא מבין למה אחד שהוא הגאון הגדול מטריח את עצמו לקבר של אחד שהיה גאון סתם...

[שמואל דוד]

ידוע שהגרב"ד ז"ל הפליג בתארים

[סגי נהור]

הפרזה בתארים היא כנראה ענין ישן מאוד, אבל מערכת מוקפדת ומחושבנת עד דק של תארים ברמות שונות, כאמצעי ליצירת חילוקי מעמדות ו"ליגות" של רבנים וממילא כאמצעי הוקרה או ענישה בהתאם לאינטרס של מחלקי התארים - דבר זה הוא ככל הנראה יצירה של שלושים השנים האחרונות.

[יין המשמח]

אצל חסידי חב"ד מקובל שבהסכמה של בני אדמו"ר הזקן לתניא התארים הם בדיוק.

ובנוגע לתארים שכתבו האדמו"רים במכתבים (שלפעמים הם נראים כלא מתאימים, כמו אי"א לפורק עול וכיו"ב), זה על פי נשמתו של האדם, ולא על פי מעשיו.

ובנוגע לתואר גאון, כמדומני ששמעתי/קראתי בשם אדה"ז, שכשקראו את החסיד מוילנא בשם הגאון הוא אמר שמימות הרי"ף (או כיו"ב) אין לנו גאונים (משהו בסגנון הזה).

[קראקובער]

לכתוב תוארים מכובדים לפורקי עול אין לך בעיה אבל התואר גאון על הגר"א מציק לך...אולי בשורש נשמתו היה שייך לאותו תקופה?!

[יין המשמח]

לכתוב תוארים מכובדים לפורקי עול אין לך בעיה אבל התואר גאון על הגר"א מציק לך...אולי בשורש נשמתו היה שייך לאותו תקופה?!

אני מבין את מה שמציק לך, אבל כמדומני שיש חילוק בין מכתב למישהו עם פניה אליו, ואולי בקריאה אליו בתואר זה תתעורר נשמתו,
לבין הכרזה רשמית קבל עם ועדה, שאדם פלוני זכאי לתואר זה, שכידוע ששם התואר (בשונה משם המושאל) הוא כאשר זוהי מציאותו האמתית של הדבר.

[בברכה המשולשת]

נראה מכל סגנון דבריו שלא התכוין ראובן העשיר לקרוא לעצמו הגאון אלא לאביו, וכנראה אכן היה ת"ח, ואע"פ שאינו בדרגה של הגאונים הקדמונים, כבר נהגו לקרוא גאון גם לת"ח שאינם בדרגה זו, ונזהר הרדב"ז מלחרוץ לגמרי את דינו של אבי ראובן, כלומר האם הוא ראוי לתואר גאון לכה"פ ע"פ המנהג.

ייש"כ. זכרתי בטעות שגם אבי העשיר היה עשיר ולא רב

[קראקובער]

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 43&hilite=

[עזריאל ברגר]

ובנוגע לתואר גאון, כמדומני ששמעתי/קראתי בשם אדה"ז, שכשקראו את החסיד מוילנא בשם הגאון הוא אמר שמימות הרי"ף (או כיו"ב) אין לנו גאונים (משהו בסגנון הזה).

מעולם לא שמעתי שחסידים משתמטים מלהזכיר את התואר "הגאון" על הגאון מוילנא.
צא ובדוק בכתבי רבותינו...

[עקביה]

האם בימינו אפשר לתקן הדבר או שכבר לכל אחד קוראים רב והדבר נפרץ

לענ"ד, העובדה שבקרב ציבור בני הישיבות כל חתן שירד מהחופה בדרכו לחדר-יחוד מקבל אוטומטית את התואר 'רב' בעליה לתורה ובמקרים נוספים, היא חיובית.

התואר 'רב' היהודי מקביל לתואר 'כומר' הנוצרי. למיטב ידיעתי (תקנו אותי אם אני טועה) אף גוי אינו מתכנה 'כומר' בפי מכריו אם אינו באמת כומר.
הסיבה לכך שאצלנו זה אחרת, נובעת לדעתי מכך שתופעת לימוד התורה בעם ישראל אין לה אח וריע באף אומה, לשון או דת אחרת (אם אני טועה כנ"ל). ולכן: א. תלמיד חכם אמיתי אינו דווקא זה שעבר מסלול פורמלי להכשרת רבנים. ב. שאיפתו של כל תלמיד ישיבה היא להיות ת"ח גדול.
הכינוי 'רב' לכל בוגר ישיבה מדגיש את שתי המסקנות הנ"ל, ולכן יש בכך שבח וכבוד לתורתנו.

[יין המשמח]

ובנוגע לתואר גאון, כמדומני ששמעתי/קראתי בשם אדה"ז, שכשקראו את החסיד מוילנא בשם הגאון הוא אמר שמימות הרי"ף (או כיו"ב) אין לנו גאונים (משהו בסגנון הזה).

מעולם לא שמעתי שחסידים משתמטים מלהזכיר את התואר "הגאון" על הגאון מוילנא.
צא ובדוק בכתבי רבותינו...

לא אמרתי שנמנעו, אלא שכך זכור לי שהוא התבטא..

ובדרך אגב, ישנו סט ספרים בשם "אנציקלופדיא לתארי כבוד" בן 4 ספרים הנמצאים על האוצר...

[לייטנר]

האם בימינו אפשר לתקן הדבר או שכבר לכל אחד קוראים רב והדבר נפרץ

לענ"ד, העובדה שבקרב ציבור בני הישיבות כל חתן שירד מהחופה בדרכו לחדר-יחוד מקבל אוטומטית את התואר 'רב' בעליה לתורה ובמקרים נוספים, היא חיובית.

התואר 'רב' היהודי מקביל לתואר 'כומר' הנוצרי. למיטב ידיעתי (תקנו אותי אם אני טועה) אף גוי אינו מתכנה 'כומר' בפי מכריו אם אינו באמת כומר.
הסיבה לכך שאצלנו זה אחרת, נובעת לדעתי מכך שתופעת לימוד התורה בעם ישראל אין לה אח וריע באף אומה, לשון או דת אחרת (אם אני טועה כנ"ל). ולכן: א. תלמיד חכם אמיתי אינו דווקא זה שעבר מסלול פורמלי להכשרת רבנים. ב. שאיפתו של כל תלמיד ישיבה היא להיות ת"ח גדול.
הכינוי 'רב' לכל בוגר ישיבה מדגיש את שתי המסקנות הנ"ל, ולכן יש בכך שבח וכבוד לתורתנו.

לא שמגויים יש ללמוד את הדבר, אך השאלה היא אם מי שמתחיל לימודי כמורה, מכונה טרם שסיים את לימודיו - כומר?

[לעומקו של דבר]

יש מהגרשז"א טעם בעניין קריאת "רב" בעליה לתורה, מובא כנראה בהליכו"ש קריה"ת.

[סגי נהור]

ובנוגע לתואר גאון, כמדומני ששמעתי/קראתי בשם אדה"ז, שכשקראו את החסיד מוילנא בשם הגאון הוא אמר שמימות הרי"ף (או כיו"ב) אין לנו גאונים (משהו בסגנון הזה).

מעולם לא שמעתי שחסידים משתמטים מלהזכיר את התואר "הגאון" על הגאון מוילנא.
צא ובדוק בכתבי רבותינו...

אכן הגר"א מכונה "הגאון" בכל מקום, וע"י אדמו"ר הזקן מכונה "הגאון החסיד" בכל אגרותיו. ודברי יין המשמח תמוהים.

[לעומקו של דבר]

יש מהגרשז"א טעם בעניין קריאת "רב" בעליה לתורה, מובא כנראה בהליכו"ש קריה"ת.

ומקור דבריו לדעתי הוא מכאן:
http://forum.otzar.org/forums/viewtopic ... 270#p34327

בנוגע לתואר הרב: כתוב במגן אבות לרשב"ץ שכל מי שמאמין בתורה שבעל פה בתואר רב יכונה להראות שאין חלקו עם הקראים שבתורה שבע"פ כופרים

אלא שהוסיף לזה טעם יפה לעניין קריה"ת עיי"ש.