מציאת חילזון קהה קוצים בעיר העתיקה

[מבקש לדעת]

בס"ד
לפני שתיים (או שלש) התפרסם בט' באב בעיתון המודיע הידיעה הבאה (פחות או יותר): נמצא בחפירה ארכיאולוגית בירושלים העתיקה חילזון קהה קוצים, והייתה התרגשות גדולה מכך משום שכידוע על פי הרבה מהחוקרים חילזון זה שימש כמקור צביעה לתכלת.
העיתון אינו לידי, וגם אם הוא היה לידי זה לא רלוונטי הנושא הוא התוכן.
אין צורך לספר שבעיתון אחר כתבה זו לא התפרסמה, מסתבר משום שחששו העורכים שמא העובדות יצליחו לבלבל את ה"דעת תורה הצרופה" של כותבי העיתון.
משום מה בפרסומים האחרונים של מצדדי התכלת לא הביאו ענין זה, ובהשקפה הראשונה זו ראיה שבהגיון הפשוט אין מה להשיב עליה, מה חיפש בירושלים חילזון שמקורו בים אם לא לצביעה?

אמנם יש הטוענים שבאמת צבעו בחילזון זה אבל היה יקר ולכן חז"ל לא התייחסו לזה, אבל אינו החילזון של התכלת אלא דומה לו. אינני רוצה להאריך בענין אבל בפשטות דברי חז"ל והראשונים- הטענה הזו מופרכת.
על כל פנים אם מי מהקוראים שמע על כך וישלו הערה בזה אודה לו מאוד. אבל אנא תשובה עניינית בלבד ללא החגיגות שעגו וחגגו מסביב העוגה.
סליחה על האיחור...

[אוצר החכמה]

האם זה הגיוני בכלל שיגיע חלזון לירושלים לצורך עשיית תכלת. כלומר האם הוא יכול לשרוד (אולי בכלי עם מי ים?) את השעות הדרושות להבאתו? והאם יש טעם כל שהוא לעשות את זה ולא לייצר את הנוזל סמוך לים ולהביא חומר מוכן?

[חכם באשי]

נראה שלתושביה הקדומים של ירושלים היה חוש הומור לא קטן. הם ידעו שביום מן הימים, כאלפיים שנה לאחר זמנם, יעמדו קבוצות ארכיאולוגיים מזה וקבוצות 'מחדשי התכלת' מזה, והחליטו אותם ליצנים: בא ונשתול חילזון קהה קוצים בירושלים, ונראה מה יהיו חלומותיהם....

[אוהב אוצר]

ואם מצאו, ז"א שבוודאי נעשה בזה שימוש לתכלת דווקא? מה הקשר?!

[דניאל]

אני לא חושב שיש איזשהו ויכוח על כך שחילזון הנ"ל שימש לצביעה, השאלה היא אם הוא שימש לצביעת התכלת

[מבקש לדעת]

בס"ד
תגובות מעניינות....
בפרט של החכם באשי... זו אמורה להיות בדיחה? מוכרח אני לומר לך ששמעתי בחיי בדיחות מוצלחות הרבה יותר.
יסלחו לי המגיבים הנכבדים, בטוח אני שיש לכם יד ושם בהרבה מקצועות בתורה אבל כנראה שבמקצוע זה לא עיינתם אף לא ברפרוף קל. אמנם ביקשתי "תשובה עניינית בלבד ללא החגיגות שעגו וחגגו מסביב העוגה" אבל אינני רשאי לומר קבלו דעתי...
הגמ' אומרת במפורש (שבת עה): אמר רבי יוחנן: שפצעו מת. רבא אמר: אפילו תימא שפצעו חי, מתעסק הוא אצל נטילת נשמה. והא אביי ורבא דאמרי תרווייהו: מודה רבי שמעון בפסיק רישא ולא ימות, שאני הכא, דכמה דאית ביה נשמה טפי ניחא ליה, כי היכי דליציל ציבעיה. עכ"ל. כלומר ישנה אפשרות לצבוע בו כשהוא חי וישנה אפשרות לצבוע כשהוא מת, מלבד זאת האם אין אפשרות להביאו כשהוא חי- כן, עם מי ים- כדרך הציידים בכל מקום מפאת קושי נורמלי- ספציפי לצובעו במקום רחוק? ואדרבה אם "אוצר החכמה" היקר מבין שאין הגיון לשם צביעה כזו להביאו, הרבה פחות הגיון ישנו להביא בעל חי מהים שאין בו לא אכילה ולא סיכה ולא שום הנאה.
מוכח בגמ' במנחות (מג.) שישנה אפשרות שאדם יצבע בצבע הזהה לתכלת הוא קלא אילן ואין אפשרות אחרת: מר ממשכי אייתי תכלתא בשני רב אחאי, בדקוה בדרב יצחק בריה דרב יהודה ואיפרד חזותיה, בדרב אדא ואישתנאי למעליותא, סבר למיפסלה, אמר להו רב אחאי: אלא הא לא תכילתא היא ולא קלא אילן היא (בתמיהה), אלא שמע מינה שמועתא אהדדי איתמר, עכ"ל הגמ'. ולפי דניאל "שלא חושב שישנו ויכוח" שאמנם צבעו בו אבל לא תכלת- ישנה אפשרות נוספת. קלא אילן לפי כל הדעות הוא צמח ידוע הנקרא איסטי"ס (אינדיק"ו) והא זהה לצבע המופק מהחילזון הנ"ל.
התגלית ארכיאולוגית זו שאומרת דרשני, היא לא המצאה של הכותב הוא הגיון של החוקרים שכמובן אין אנו מקבלים את דבריהם כהלכה, אבל ישנו הגיון בריא שצריך לעמוד במבחן. מה בדיוק הבלבולים שנכתבו כאן? הביאו חילזון שגדל בים לירושלים, לא לצביעה! אלא לְמַה? לתצוגת מוזיאון?
עדיין לא קראתי תשובה מספקת מה עשה בירושלים של אז חילזון קהה קוצים.

[אוהב אוצר]

לא לצביעה! אלא לְמַה? לתצוגת מוזיאון?

אחרי ההקדמה של כב' ציפיתי לדברים יותר של טעם.

ברור שלצביעה! השאלה אם צבעו איתו את פתילי הציצית עבור מצות התכלת! ע"ז דנים פה!
ואת זה א"א להוכיח ממציאה שכזו.

[מבקש לדעת]

בס"ד
כבוד אוהב אוצר היקר! אם ישנה בעי'ה בקריאה באמת, בפעם הבאה אנקד את הכל.
הגמ' אומרת להדיא שאין אפשרות שלישית! חוטים הצבועים בצבע זה הם או קלא אילן או תכלת של התורה. ברור?
לדעתך, נניח שצבעו בו גלימה למשל וזה אותו הצבע, ישנה אפשרות שיצבע אדם חוטים בצבע תכלת שאינו התכלת של התורה באותו הצבע שצבע את גלימתו. לכן אם צבעו בצבע זה -לא משנה מה- מוכח שכשר הוא לצביעת ציצית.
מקוה שעכשיו זה מובן. (ואבקש את מחילתך אם לא כתבתי בכבוד הראוי, אנא אל תקפיד).

[משכיל אל דל]

לא לצביעה! אלא לְמַה? לתצוגת מוזיאון?

אחרי ההקדמה של כב' ציפיתי לדברים יותר של טעם.

ברור שלצביעה! השאלה אם צבעו איתו את פתילי הציצית עבור מצות התכלת! ע"ז דנים פה!
ואת זה א"א להוכיח ממציאה שכזו.

זו רמת הוכחה חלשה מאד.
זה שאין לך רעיון אחר למה הוא שימש ואתה מכריח אותי לקבל שזה לצביעה, זה פחות מאשר "לא ראיתי אינה ראיה".
גם אילו היית חי באותם ימים וגם ידעת שאין שימוש אחר רק לצביעה, אזי הייתי אומר אקבל דעתך, ואף זאת בדוחק.
אבל לא היית שם, ואינך יודע אילו שימושים אחרים יש לזה.
אלו שאמרו "למוזיאון" זרקו סתם "יציאה" אבל כוונתם שאין צורך להתנצל ולמצוא שימוש, כל עת שאין אנו חיים באותו דור.
ב"מדע" הארכיאולוגיה עוסקים הרבה בהשערות, ומוציאים מסקנות ממסקנות שונות. אנו אין זו דרכנו לא בהלכה ולא בהגיון.

[היא שיחתי]

התחשק לי להציף את עניין התכלת בפורום שוב
אני שוקל לפתוח אשכול על כך שמצאו את התכלת ביריחו
מה דעתכם? זה בטח מוכיח על התכלת, הרי זה וודאי שימש לצביעה, ואידך זיל גמור
[מבקש לדעת, אל תיפגע, אני דווקא מרוצה מהרעיון והתוצאה]

[אוצר החכמה]

ואדרבה אם "אוצר החכמה" היקר מבין שאין הגיון לשם צביעה כזו להביאו, הרבה פחות הגיון ישנו להביא בעל חי מהים שאין בו לא אכילה ולא סיכה ולא שום הנאה.

השאלה היא כזאת, הרי לא מצאו חלזון קהה קוצים חי. מצאו את את הקונכיה שלו. לפי דעתך זה מוכיח שטרחו והביאו אותו בעודנו חי (בתוך מי ים וכולי) כדי לצבוע תכלת בירושלים, ע"ז שאלתי האם זה סביר. האפשרות האחרת היא שמישהו שהיה על שפת הים או באחד איזורי הצביעה, שם יש הרבה קונכיות כאלה, לקח עמו קונכיה. אם כך הגיעה הקונכיה לירושלים אין שום חידוש בעובדה שזה נמצא בירושלים מעבר לעובדה הידועה שהוא מצוי על שפת הים.

[דניאל]

מוכח בגמ' במנחות (מג.) שישנה אפשרות שאדם יצבע בצבע הזהה לתכלת הוא קלא אילן ואין אפשרות אחרת: מר ממשכי אייתי תכלתא בשני רב אחאי, בדקוה בדרב יצחק בריה דרב יהודה ואיפרד חזותיה, בדרב אדא ואישתנאי למעליותא, סבר למיפסלה, אמר להו רב אחאי: אלא הא לא תכילתא היא ולא קלא אילן היא (בתמיהה), אלא שמע מינה שמועתא אהדדי איתמר, עכ"ל הגמ'. ולפי דניאל "שלא חושב שישנו ויכוח" שאמנם צבעו בו אבל לא תכלת- ישנה אפשרות נוספת. קלא אילן לפי כל הדעות הוא צמח ידוע הנקרא איסטי"ס (אינדיק"ו) והא זהה לצבע המופק מהחילזון הנ"ל.

אחר מחכ"ת אתה לא עיינת כלל וכלל בנושא, שאילו היית מעיין בזה קצת היית יודע שלדעת החוקרים שחילזון הזה שימש לשני צבעים ארגמן וסגול (מלבד התכלת) בזמנו לא ידעו בכלל כיצד שייך לצבוע ממנו תכלת והיו שטענו בגלל זה שתכלת של התורה הוא סגול (!)

[מבקש לדעת]

מוכח בגמ' במנחות (מג.) שישנה אפשרות שאדם יצבע בצבע הזהה לתכלת הוא קלא אילן ואין אפשרות אחרת: מר ממשכי אייתי תכלתא בשני רב אחאי, בדקוה בדרב יצחק בריה דרב יהודה ואיפרד חזותיה, בדרב אדא ואישתנאי למעליותא, סבר למיפסלה, אמר להו רב אחאי: אלא הא לא תכילתא היא ולא קלא אילן היא (בתמיהה), אלא שמע מינה שמועתא אהדדי איתמר, עכ"ל הגמ'. ולפי דניאל "שלא חושב שישנו ויכוח" שאמנם צבעו בו אבל לא תכלת- ישנה אפשרות נוספת. קלא אילן לפי כל הדעות הוא צמח ידוע הנקרא איסטי"ס (אינדיק"ו) והא זהה לצבע המופק מהחילזון הנ"ל.

אחר מחכ"ת אתה לא עיינת כלל וכלל בנושא, שאילו היית מעיין בזה קצת היית יודע שלדעת החוקרים שחילזון הזה שימש לשני צבעים ארגמן וסגול (מלבד התכלת) בזמנו לא ידעו בכלל כיצד שייך לצבוע ממנו תכלת והיו שטענו בגלל זה שתכלת של התורה הוא סגול (!)

בס"ד
סוף סוף מישהו עונה לגופם של דברים.
"בזמנו לא ידעו" אם כוונתך על זמן חז"ל טועה הנך, אם כוותך על זמנים אחרים אתה צודק. זה נכון שהייתה תקופה שלא ידעו ואז היו שחשבו שזהו סגול ("היו שטענו" הוא לא פחות מה'חוות יאיר' שמשאתו יגורו אלים. ואדרבה עד כדי כך היה ברור לו שזהו התכלת ששינה את פשטות הגמ' והראשונים שדומה לים וכו'. אלא שאין כוונתי לפתוח את עצם הנושא), אבל בזמן חז"ל ידעו גם ידעו.
אלא שטענתך נכונה שבזמנם צבעו בצבע סגול גם כן, וייתכן שזה מה שעשה החילזון במקום יישוב יהודי.
זה נכון גם כן שהוכחה זו היא לאו דווקא על ירושלים אלא על כל מקום יישוב יהודי שנמצא בו דבר זה.

[אוצר החכמה]

"בזמנו לא ידעו" אם כוונתך על זמן חז"ל טועה הנך, אם כוותך על זמנים אחרים אתה צודק. זה נכון שהייתה תקופה שלא ידעו ואז היו שחשבו שזהו סגול ("היו שטענו" הוא לא פחות מה'חוות יאיר' שמשאתו יגורו אלים. ואדרבה עד כדי כך היה ברור לו שזהו התכלת ששינה את פשטות הגמ' והראשונים שדומה לים וכו'. אלא שאין כוונתי לפתוח את עצם הנושא), אבל בזמן חז"ל ידעו גם ידעו.

האם לא זהו נושא הדיון בעצמו אם בזמן חז"ל צבעו בקהה קוצים תכלת או שלא ידעו לצבוע תכלת וצבעו בו ארגמן, ותכלת צבעו בחילזון אחר.
במילים אחרות מנין פשוט לך שבזמן חז"ל ידעו לצבוע תכלת מארגמן קהה קוצים.

[מבקש לדעת]

האם לא זהו נושא הדיון בעצמו אם בזמן חז"ל צבעו בקהה קוצים תכלת או שלא ידעו לצבוע תכלת וצבעו בו ארגמן, ותכלת צבעו בחילזון אחר.
במילים אחרות מנין פשוט לך שבזמן חז"ל ידעו לצבוע תכלת מארגמן קהה קוצים.

בס"ד
ידדי הרב אוצר החכמה היקר.
אחר המחילה. בכל אופן הייתי מציע לכת"ר שליט"א ולעוד כמה משתתפים נכבדים לקרוא את מה שנכתב בענין מהחיבורים והספרים שהתחברו בענין וללמוד את הנושא, ושם תראה בברור שלדעת כל החוקרים את הענין ידעו בזמן חז"ל להפיק מהחילזון הנ"ל תכלת. פשוט חבל שאת כל המידע בענין התכלת תלמד מהפורום הזה.

[דניאל]

ידידנו הרב מבקש לדעת היקר והנכבד מאד.
ברור שדעת החוקרים היא שמהחילזון הנ"ל עשו את התכלת וממילא ברור גם שדעתם היא שידעו איך לעשות תכלת. השאלה היא אם הראיות המחקריות בעניין הם חד משמעיות ומספקות גם אנשים פשוטים שאינם 'חוקרים', וד"ל.

[מבקש לדעת]

בס"ד
מציע גם לך ידידי הת"ח הנכבד לקרוא את מה שנכתב, ומה שכתבתי חוקרים אין כוונתי ארכיאולוגים, אלא גם ת"ח שחקרו את הענין על פי דברי חז"ל והראשונים נ"ע.

ואמנם עצם התכלת אינו בדיון זה, אך אולי ננסה להרגיעך אם הדברים הבאים שנכתבו כהסכמה לספר:
בס"ד
....והנה בענין זיהוי הדג של התכלת נתקשו לקבל דעתו בזה, מפני המציאות, ומפני הקושיות שרבו ע"ז, וכבר ארבעים שנה לערך אחרי הגה"ק הנ"ל נכנסו ת"ח מופלגים בענין, ואף שקיבלו דעתו והכרעתו בחיוב לבישת התכלת, מ"מ לא קיבלו דעתו בזיהוי המין – ובעיקרון נתברר שהוא מין חלזון המונח בקונכיא, ומ"מ עדיין לא נתברר המין הנכון.
וכעת זה כמה שנים בחסדי הש"י שנתברר מין החלזון - שהוא במקום שציינו חז"ל ובפוסקים, והצבע היוצא ממנו הוא צבע תכלת המסור לנו בקבלה מדור דור; וגם סיבת שנפסק עשית התכלת מכוון, שממין זה אפשר לעשות תכלת וארגמן, והמלכות השתמשה בזה לצורך ארגמן – ואסרה להשתמש בזה [וכמובן שזה נסתובב משמיא וכמ"ש האר"י]
והנה אחרי שביקרתי במפעל המייצר את התכלת וראיתי את החלזון עודנו בחיים חיותו שצבעו כעין הים, וראיתי פציעתו ודם הכנוס בתוכו [לא דם נפשו], ומשתנה מגוון לגוון מעצמו, עד שמגיע לארגמן; ואחר זמן שמתייבש נעשה שחור כדיו [כמ"ש הרמב"ם] ואח"כ ע"י סממנים שפעולתם רק בשביל מעשה הצביעה, ולא נשארים ולא משפיעים על הצבע כלל, ואח"כ ע"י מנורה שיש בה סגולות וכחות הנמצא בשמש, הוא מתהפך לגוון תכלת – וכל זה נעשה מתחילת העבודה לשמה ולשם מצות ציצית. ואח"כ הרתיחה ביורה וטבילת הצמר הלבן ביורה של צבעים ונצבע ונספג ונעשה צבע התכלת המקובל אצלנו, והוא עמיד וחזק שאינו עובר ע"י כיבוס וכמו שהחליטו המומחים בזה, [וכן היה סדר עשיתו כמבואר בכותבי העתים]. ודיברתי עם אלו שהעלו חלזונות אלו ממקום שציינו חז"ל [אף שנמצאים בארצות הסמוכות לים התיכון כגון יון וספרד ושם נמצא לרוב] והרבה סוגיות וסתירות מובנים ומוסברים לפי זה.
וידוע דברי דרשת הר"ן שביאר בארוכה שהתורה ניתנה לישראל דווקא שהם עם קשה עורף ולא בנקל יקבלו חדשות ואינם מתפעלים מכל דבר עד שיבררו היטב - אמנם אחר שנתאמת אצלם הענין ימסרו נפשם ע"ז. ופשוט שכך הוא גם בענין זה, שעם ישראל ובני תורה נרתעים מכל דבר שלא היה בנמצא עד עכשיו; אמנם נראה שכל ת"ח וצורב שיעבור על הספרים שנתחברו בזמן האחרון על ענין זה יגיע למסקנה שיש מקום גדול לקיים המצוה כדינו ובשלימות. ועברתי גם על הספרים שיצאו לסתור והביאו גם דעת פוסקים מדורנו שאין חיוב לקיים מצוה זה – אך המעיין יראה, שבמין זה של חלזון מיושב כל הקושיות ורגלים לדבר שהוא התכלת הנכון. וכן כמה וכמה מגדולי הדור יראים ושלמים שהתחילו לקיים מצות תכלת בצנעה, והכל הולך קמעה קמעה, ונזכה בקרוב שכלל ישראל יקיימוהו ברוב עם - ונקוה שיהיה ע"י משיח צדקנו...הכותב וחותם עש"ק פ' בא - מכת בכורות ויציאת מצרים, ואיתא בספרי שלח, למה נקרא שמה תכלת על שם שנתנכלו המצרים בבכורות שנאמר ויהי בחצי הלילה, וכן ברש"י הביא דרשת רבי משה הדרשן, פתיל תכלת על שם שכול בכורות, תרגום של שיכול תיכלא עי"ש; ונקוה שבזכות קיום מצות תכלת יהא מכת בכורות של עשו וישמעאל - ויקוים על מלך המשיח אף אני בכור אתנהו ע"י ביטול שלטון ערב רב , אמן
עמרם אופמן
מו"ץ העדה החרדית

[זרע הארץ]

ידידי היקר המבקש לדעת
אין מה לעשות
כפי הנראה, עבודתנו היא להתפלל שיאיר אור ה' על כל ישראל ויזכו לגילוי אור התכלת במהרה בתוך שאר כל המצוות, מה לעשות, העובדות בשטח מדברות מצד עצמם ועדיין לא נמצאה טענה אחת עניינית על התכלת שהיא מהארגמון, פשוט לי וגם לך שמימות משה רבינו הפיקו את התכלת מהארגמון. נקודה. מה זה משנה אם מצאו את זה בהר הבית או לא, בירושלים או בסולמות של צור, לסבירות של מאה אחוז אי אפשר להוסיף אפי' אחוז אחד, וכל הלומד את הסוגיא בעין עניינית ומבקשת לדעת מגיעה למסקנה האחת, וכפי שכ' הרב עמרם אופמן, וכאשר יתבאר למעיין באתר 'תכלת בזמן הזה' ללא דעות מוקדמות ונגיעות אישיות, ויפה כתב בזה הרב יצחק ברנד בספרו 'חוט תכלת' (אאל"ט, נמצא באוצה"ח) שמי שאומר בחוג שלי יש אמונה, יש דקדוק במצוות, כדאי שיעיין כמה מקפידים על וכו'.
שמעתי מא' מגדולי ישראל ההולך עם תכלת ומורה כך לכל שואל, שנאמרו לו כמה טענות על התכלת, וכמו שלפי הקבלה אין לזה מקום בזה"ז, או שבמדרש תנחומא אמרו שהתכלת נגנזה, ואמר 'אין לטענות כאלו מקום בבית המדרש', זאת אומרת, יש לדעת שבמקום שישנה סתירה גלויה וקושיא חמורה אין לדיין אלא מה שעיניו רואות מבחינה הלכתית, וכיון שעומד הארגמון במבחן ההוכחה ההלכתי שוב אין מקום לערער ע"ז ממדרשים וכו' וכו', ויש ליזהר שלא ליכלל בכלל מגלי פנים בתורה שלא כהלכה.
וה' ינחנו על דבר כבוד שמו ויאיר כל עיני ישראל המצפים קץ ישועתו.

[חכם באשי]

רק לי זה מפריע?
במחזוריות קבועה, כל חודשיים בערך, צץ כאן אותו אדם - תחת ניק חדש כמובן - ושוב לועס וטוחן את עניין התכלת, כאילו שיש משהו לחדש ולהוסיף על כל מה שנכתב על האשכולות הארוכים שכבר נכתבו בפורום בעניין.
חסרים נושאים מעט פחות לעוסים?

[היימישער]

זה מפריע לעוד הרבה, אלא שנמאס להם והם פשוט מתעלמים.

אגב, מנין לך שמדובר באותו אדם?

[חשבונות רבים]

לאלו אשר נמאס להם מכל וכל - אל תקפיצו את האשכול!!

[חכם באשי]

ההתעלמות לא עוזרת, כי העלאת הגרה הזו (וסליחה על הביטוי) מדרדרת את השיח בפורום.
זה אותו אדם, ברור. כמה משוגעים יש לדבר?!

[יאיר]

תמיד אפשר לדרדר את האשכול עוד יותר ולגרום למחיקתו...

[חכם באשי]

אבל אם זה ימנע פתיחת אשכולות הזויים אחרים - דיינו.

[מבקש לדעת]

בס"ד
ראשית. בלי נדר זו התגובה האחרונה שלי באשכול זה.
כבוד חכם באשי היקר! כנראה שאתה באמת חכם גדול, אבל מה לעשות אינני אותו אדם... אינני יודע כלל לאיזה אדם אתה מתכון, אבל לא כתבתי מעולם בנושא התכלת מלבד בפעם הזו (באם הנך חושב שאינני כותב אמת זכותך לחשוב כך, אבל אז אחשוד שאתה הוא שהעלית את הנושא בעבר משום שרצית לשמח יהודים בחוש ההומור הנפלא שגלית כאן), וגם בפעם הזו לא העליתי כלל את עצם הענין של התכלת, רק העליתי ידיעה שנכתבה לפני כשנתיים וחשבתי שהיא ראויה ליחס.
נכון, לאחר שנכתבו תגובות כתבתי מה שיש לומר על התגובות. ולקינוח לאחד המגיבים הבאתי את הרב אופמן.
ואודה על האמת נכתבו כאן תשובות הגיוניות למציאה הנ"ל, זכותו של כל אחד לחשוב כך או אחרת.
אבל... מה קרה? מה עוולה מצאו בהעלאת ידיעה זו ובקשת תגובה? מי שחושב שזה כל כך נורא להעלות נושא זה, אנא ממנו שלא יקרא זאת וכל שכן שלא יטרח להגיב.
היה דו-שיח נפלא תודה לכל המגיבים הנכבדים.