אשכול אביעה חידות

[צביב]

חידה
היכן נמצא פירוש על תהלים פרק קנ"א?

[רחמים]

איפה שנמצא הפירוש על ברכות דף א עמוד ב'

[תוכן]

פשר תהלים במגילות ים המלח?

[צביב]

חידה
היכן נמצא פירוש על תהלים פרק קנ"א?

התשובה
בפירוש רבינו המאירי לתהלים
[עייןבפירוש המאירי בפרק קיח ]

[רחמים]

אם אתה הולך על המדוייק עדיין אין לך קנ''א פרקים אלא ק''ן כיון שמבואר בתלמוד בבלי מסכת ברכות פרק א - מאימתי דף ט' עמוד ב' ש"אשרי האיש ולמה רגשו גוים חדא פרשה היא."

[יאיר]

חידה לפורים:
איזה ספר/כותר הכי ארוך (במס' דפים) באוצר?
כל מי שמצא מעל 1500 עמ' מוזמן לנסות...

[רחמים]

חידה לפורים:
איזה ספר/כותר הכי ארוך (במס' דפים) באוצר?
כל מי שמצא מעל 1500 עמ' מוזמן לנסות...

למאי נפקא מינא?

[יאיר]

ושאר החידות, למאי נפ"מ?...

[מתפעל]

א: אלו ג' פסוקים אומרים זה אחר זה בתפילת שחרית של שבת, ואומרים אותם פעמיים בשני מקומות שונים.
ב: פרק תהילים שמוסיפים בתפילה פסוק לפניו שאינו מאותו פרק.
ג: פרק תהילים שמוסיפים לאחריו פסוק שלא מאותו פרק.
ד: פרק תהילים שמוסיפים בין מלפניו ובין מאחריו.
ה: פרק תהילים שאומרים רק חציו.
ו: איזו ברכה היא לפעמים ברכת השבח ולפעמים ברכת המצוות?

(כל החידות האלו נלקחו מעלון בשם מים חיים, בית הכנסת דברי שיר בני ברק)

[רחמים]

ו: איזו ברכה היא לפעמים ברכת השבח ולפעמים ברכת המצוות?

ברכת על מצוות תפילין שמברכים על תפילין של ראש, אם בירך על של יד ולא הפסיק עד שבירך על מצוות תפילין הוי ברכת השבח לדעת חלק מהפוסקים ואם הפסיק מעיקר הדין לכו''ע צריך לברך על תפילין של ראש ואז הוי ברכת המצוות. יעויין בערוך השולחן סי' כ''ה סעיפים י' י''ב י''ג.

[מתפעל]

יישר כח רחמים.
שם בעלון מובאת תשובה אחרת.

אם לא יענו, אכניס בהמשך אי"ה בלנ"ד.

[הכהן]

ד: פרק תהילים שמוסיפים בין מלפניו ובין מאחריו.

אשרי

[מצפה לרחמי שמים]

לאיזו מילה (שורש) בתנ"ך יש שתי משמעויות הפוכות?

ויכירם - ויתנכר אליהם. נ. כ. ר.
אמנם בפרשת מקץ.

[הכהן]

ה: פרק תהילים שאומרים רק חציו.

הללו את ה' מן השמים - בקידוש לבנה.
ולספרדים: שיר של פגעים בק"ש על המטה, ושם אומרים חצי פסוק!)

[עתניאל בן קנז]

א: אלו ג' פסוקים אומרים זה אחר זה בתפילת שחרית של שבת, ואומרים אותם פעמיים בשני מקומות שונים.
ב: פרק תהילים שמוסיפים בתפילה פסוק לפניו שאינו מאותו פרק.
ג: פרק תהילים שמוסיפים לאחריו פסוק שלא מאותו פרק.
ד: פרק תהילים שמוסיפים בין מלפניו ובין מאחריו.
ה: פרק תהילים שאומרים רק חציו.
ו: איזו ברכה היא לפעמים ברכת השבח ולפעמים ברכת המצוות?

(כל החידות האלו נלקחו מעלון בשם מים חיים, בית הכנסת דברי שיר בני ברק)

א.
ב. שיר של פגעים, פותחים עם פסוק ויהי נועם מפרק קודם.
ג. שיר של יום ד', מוסיפים ג' פסוקים מהפרק הבא.
ד. תהילה לדוד - מוסיפים אשרי מלפניו, ואנחנו נברך לאחריו.
ה. ב' פרקי תהלים בחצי הלל.
ו.ברכת אשר בחר בנו, לכמה שיטות (שברכת התורה הוא לעסוק בדברי תורה), וכאשר עולה לתורה היא ברכת המצות

[ארזי ביתר]

ה: פרק תהילים שאומרים רק חציו.

הללו את ה' מן השמים - בקידוש לבנה.
ולספרדים: שיר של פגעים בק"ש על המטה, ושם אומרים חצי פסוק!)

לאו דווקא ספרדים, כי אם נוסח האר"י.

[חשבונות רבים]

אינני יודע אם כבר שאלו את החידה הזו
מתי יוצא שקוראים בתורה במשך חמישה ימים ברציפות ואין אומרים הלל באף אחד מהימים?

[הכהן]

אינני יודע אם כבר שאלו את החידה הזו
מתי יוצא שקוראים בתורה במשך חמישה ימים ברציפות ואין אומרים הלל באף אחד מהימים?

אוסיף על שאלתך:
כמה פעמים מפטירים וכמה פעמים אומרים "ברכו" באותם הימים (למנהג אשכנז)?
ובאיזה חומש לא קוראים אז?

[יין המשמח]

מתי יוצא שקוראים בתורה במשך חמישה ימים ברציפות ואין אומרים הלל באף אחד מהימים?

כשראש השנה חל ביום חמישי,
יומיים ראש השנה שבת צום גדליה ושני.

[חשבונות רבים]

איפה שנמצא הפירוש על ברכות דף א עמוד ב'

פירושים על העמוד הנ"ל נמצאים בכל ארון ספרים יהודי! עכשיו אמרו אתם איפה?

[עשוי לנחת]

איפה שנמצא הפירוש על ברכות דף א עמוד ב'

פירושים על העמוד הנ"ל נמצאים בכל ארון ספרים יהודי! עכשיו אמרו אתם איפה?

מסתמא אין כוונתך לירו' או לרי"ף.

[חשבונות רבים]

מסתמא אין כוונתך לירו' או לרי"ף.

התכוונתי לירושלמי. ואם זה מידי קל הנה חידה אחרת: ידוע שפרק איזהו מקומן אין בו שום מחלוקת ולא נזכר בו שום תנא, היש עוד פרק כזה?

[יודל'ה]

כידוע לכל צורבא שכלי ראשון חמור יותר מכלי שני, היכי תמצא שכלי ראשון יותר קל מכלי שני?
רמז: מופיע בהלכות תערובות.

[דניאל]

כידוע לכל צורבא שכלי ראשון חמור יותר מכלי שני, היכי תמצא שכלי ראשון יותר קל מכלי שני?
רמז: מופיע בהלכות תערובות.

לעניין ביטול בשישים?

[חשבונות רבים]

ידוע שפרק איזהו מקומן אין בו שום מחלוקת ולא נזכר בו שום תנא, היש עוד פרק כזה?

אף אחד לא יודע? אוי, איך שהתורה משתכחת... הפרק נמצא במסכת שנלמדת בכל הישיבות.

[יודל'ה]

כידוע לכל צורבא שכלי ראשון חמור יותר מכלי שני, היכי תמצא שכלי ראשון יותר קל מכלי שני?
רמז: מופיע בהלכות תערובות.

לעניין ביטול בשישים?

כן, אבל למה התכוונת? אולי נמצא עוד משהו שלא התכוונתי לזה.

[דניאל]

חתיכת איסור שנפלה לקדירה שיש בה רוטב ויש ס' נגד החתיכה אם הוא כ"ר מתבטל אם כ"ש אוסר את החתיכות הנוגעות בו כ"נ

[יודל'ה]

יפה מאוד, אני התכוונתי לפמ"ג בהל' תערובות סי' צח, מביא תשו' אמונת שמואל בקטן או גוי שזרקו דם בקדירה ונשפך וספק אי הוי ס', בכ"ר שמבשל הוי דם שבישלו והוי דרבנן וספק דרבנן לקולא אבל בכ"ש שרק מפליט ומבליע ואינו מבשל נשאר הדם דאורייתא והוי ספק דאורייתא ולחומרא.

[חשבונות רבים]

ידוע שפרק איזהו מקומן אין בו שום מחלוקת ולא נזכר בו שום תנא, היש עוד פרק כזה?

הואיל ולא נעניתי הנה התשובה: יבמות פרק ט'. פשוט וקל.

[יאיר]

אלו שתי מילים בלשון הקודש הן בעלות אותה משמעות כפולה? (לשתיהן שתי משמעויות זהות).

[עתניאל בן קנז]

ידוע שפרק איזהו מקומן אין בו שום מחלוקת ולא נזכר בו שום תנא, היש עוד פרק כזה?

הואיל ולא נעניתי הנה התשובה: יבמות פרק ט'. פשוט וקל.

גם בשבועות פרק ח' אין מחלוקת, ויש גם פרקים נוספים...

[חשבונות רבים]

גם בשבועות פרק ח' אין מחלוקת, ויש גם פרקים נוספים...

אכן. הסיבה ששאלתי היא שהביאו הפוסקים בסי' נ' שאומרים דוקא פרק איזהו מקומן כי אין בו מחלוקת אבל כאמור ישנם עוד פרקים כאלו וצ"ל שזה רק בצירוף לטעמים האחרים.

[יאיר]

אלו שתי מילים בלשון הקודש הן בעלות אותה משמעות כפולה? (לשתיהן שתי משמעויות זהות).

רמז: שתי המילים מופיעות בפרשת קרח.

[יאיר]

רמז נוסף:
שתי המילים בעלות 3 אותיות ובשניהן יש ט'.

[עשוי לנחת]

אלו שתי מילים בלשון הקודש הן בעלות אותה משמעות כפולה? (לשתיהן שתי משמעויות זהות).

רמז: שתי המילים מופיעות בפרשת קרח.

שמא כוונתך ל'מטה' ו'שבט'?!
[לא שהרמזים עזרו כ"כ... רק עכשיו שמתי לב כמה זה בוער...]

[יאיר]

אכן. [שום דבר לא בוער חוץ מלפיד]...

[כתונת_פסים]

גם פטר יש במשמעו גם פותח וגם פטור, כלומר, מותר, ואפשר שהיינו הך. כלומר, פטור הוא היפך האסור, כאחד האומר מתיר ופותח את האסור את האסורים.

[לייטנר]

אלו שתי מילים בלשון הקודש הן בעלות אותה משמעות כפולה? (לשתיהן שתי משמעויות זהות).

רמז: שתי המילים מופיעות בפרשת קרח.

שמא כוונתך ל'מטה' ו'שבט'?!

קשה לומר שלשתי המילים הללו יש משמעות כפולה.
זו משמעות תנינית הנגזרת מתוך השימוש בחפץ הנושא שני שמות.

[יאיר]

גם פטר יש במשמעו גם פותח וגם פטור, כלומר, מותר, ואפשר שהיינו הך. כלומר, פטור הוא היפך האסור, כאחד האומר מתיר ופותח את האסור את האסורים.

נכון. אסור (קשור) ומותר (אינו קשור). אך זה לא בלה"ק.

[כתונת_פסים]

שמות לד י"ט פטר. וברש"י. לשון פתיחה.
ובדברי הימים-ב כג,ח. כי לא פטר. וברש"י. אלא עכבם שם עם הבאים דוגמא בלשכות פטורים כלומר פטורים היו מכל מלאכה שבעזרה