התגלה הספר "מקבציאל" של ה"בן איש חי" !!!
"כך העליתי בספה"ק מקבציאל" "ובספה"ק מקבציאל הבאתי" וכו' כארבעים פעם כתב כן רבנו יוסף חיים זצוק"ל בספריו הקדושים, וגדולים ונכבדים השתוקקו לדעת מה כתב רבנו בספרו זה, ואף בנו של הג"ר עובדיה יוסף שליט"א (הג"ר משה יוסף) העיד כי אביו משתוקק לראותו...
כבר כמה פעמים היו מפיצי שמועות אומרים כי מצאו ספר זה, אבל הכל היה רק שמועות... והנה, הנה, זכה דורנו שנתגלה חלק מהספר הקדוש הזה, כן זו לא שמועה אלא דברים שהועלו על שולחנו של מופת הדור והדרו הג"ר עבדיה יוסף שליט"א ואישר זאת בכתב המלצה מיוחדת, ועמו יחד המליצו הג"ר משה צדקה ראש ישיבת "פורת יוסף", והג"ר יעקב הלל ראש ישיבת "אהבת שלום", והג"ר יעקב חיים סופר שליט"א.
ולשאלת רבים היכן היה ספר זה, הנה ידוע כי בזמן פטירתו של רבנו בתוך הבלבול הנורא שהיה שם נכנסו אנשים לביתו של רבנו יוסף חיים ולקחו מכל הבא ליד, יש שלקחו פנקס אחד [הרב היה כותב בפנקסים ממוספרים, ופעמים רבות מציין שבפנקס "נמרה" [בערבית מִסְפָּר] פלוני האריך בזה], ויש שקרעו דפים מתוך הפנקס, ואף מה שנותר והעלה אותם נכבדו הג"ר דוד חיים זצ"ל, היו לו מכרים וחברים שנתן להם בהשאלה מכתי"ק של רבנו יוסף חיים והם לא החזירום לעולם... ואף מה שנותר בביתו, נכנסו אנשים בימי השבעה לביתו וגנבו מכל הבא ליד. זו הסיבה שמסתובבים בעולם כתי"ק של רבנו אצל סוחרי עתיקות.
ובכן, הסיפור שלנו אולי שונה, לפני כשלשים שנה נאמר לי (ע"י מתווך וסוחר עתיקות) שהוא מכיר אדם תושב חו"ל שיש בידו כת"י של הספר "בן איש חי", האמת שלא האמנתי לו ומה גם שלא שיערתי שאזדקק לו אֵי-פעם, אבל חזקה על ה"חי" שלא נשכח מהלב, וכעבור שלשים שנה, השתא הכא, כאשר אנכי הקטן וידידי ואהובי מזכה הרבים אשר שם ימים ולילות להוצאת ספרי רבנו יוסף חיים רבי ישועה סאלם יצ"ו סיימנו בחסדי שמים את עריכת הספר החשוב "בן איש חי" ו"עוד יוסף חי" ו"ידי חיים" מנוקד בתכלית הניקוד (כשיטת חכמי הספרדים), עם ציונים ומקורות לאלפים ורבבות, ועם הגהות נפלאות מחכמי הדורות (כמובן, הכל נעשה בהרשאה מאת נכד רבנו הג"ר דוד חיים זצ"ל בחיים חיותו), בא בדעתי להתקשר לאותו אדם שאמר לי זאת ולהגיה את הספרים הנזכרים מכתי"ק של רבנו, ובאמת כעבור זמן לא קטן הביא עמו את כתב היד והראני אותו, אבל אמר לי: "תשמע, היהודי הזה שכתב היד בבעלותו, הוא לא מוכן למכרו בשום צד ואופן שבעולם, מקסימום – בגלל הכרת הטוב אליך - יתן לך תמורת תשלום לצלם", בכל זאת אמרתי לא אפסיד, ישבתי עמו כשעה ועברתי על כתב היד מלמעלה, עיני קלטה קטע ארוך שמוכר לי תוכנו ב"בן איש חי" (פרשת לך לך סעיף יא-יב), פתחתי את ה"בן איש חי" (שם) ושם הוא כותב "שיעור הטלית גדול הוא ... ובסה"ק מקבציאל הבאתי דברי רבינו האר"י ז"ל" וכו' – ואכן כל הדברים נזכרו בכתב היד, ושוב ראיתי קטע ארוך שמוכר לי תוכנו ב"בן איש חי" (פרשת וישב סעיף ט), פתחתי את ה"בן איש חי" (שם) ושם הוא כותב "ובסה"ק מקבציאל הבאתי דבריו וישבתי דקדוק דברי רבינו ז"ל על נכון" וכו' וכו' – ואכן כל הדברים נזכרו בכתב היד, המשכתי עוד מעט (כשלוחצים אותי לסיים) ושוב ראיתי קטע ארוך שמוכר לי תוכנו ב"בן איש חי" (פרשת חיי שרה סעיף יא), פתחתי את ה"בן איש חי" (שם) ושם הוא כותב "ובסה"ק מקבציאל נסתפקתי אם אין לו אלא כוס אחד בלבד" וכו' וכו' – ואכן כל הספק הזה והשקלא וטריא נמצא בכתב היד. יש לי עוד ראיה להשערתי זאת, אבל לא כאן המקום.
הגעתי למסקנה כי קונטרסים אלו הם הספר "מקבציאל" ורבנו קראו כן כי בו הוא קיבץ את כל פסקי ההלכה שהעלה, חלקם בקצרה וחלקם בארוכה, חלקם הדפיס ב"בן איש חי" וחלקם ב"עוד יוסף חי", וחלק גדול עדיין לא נדפס.
לא היה קץ לשמחתי על הזכות שנתגלגלה לידי לגלות דברים אלו, לא יכולתי לעצום את עיני בלילות מרוב התרגשות.
נגשתי עם זה לג"ר יעקב חיים סופר שליט"א לשמוע את דעתו, ואמר לי "כי אכן הדברים נראים אמיתיים, ואפשר שהוא מהדורה קמא, אבל קשה לי להחליט זאת לבד, לפי דעתי תיגש לחכם עובדיה יוסף". אלו דבריו בדיוק. לבינתיים נגשתי גם למרן רה"י הג"ר משה צדקה שליט"א, ואף הוא אמר כדברים האלו, והוסיף "תיגש לחכם עובדיה שישמע אותך הוא ישמח מאוד". אכן זכיתי וידידי הרב צבי חקק הי"ו קבע לי פגישה אצל הרב. הרב קרא את מה שהעתקתי מכתב היד שמע שאל וחקר והורה: "טוב מאוד... כמה יגיעות יגע רבנו יוסף חיים עליו השלום עד שכתב דברים אלו, מצוה גדולה לרכוש העתק מכתב היד וזה נחשב למצות פדיון שבויים ממש, אני אכתוב לך המלצה"...
מדובר בארבע עשרה קונטרסים (פנקסים כמו שאמרנו) כשכל פנקס הוא פרשה אחת או חלק ממנה, אין סדר לפרשיות, ישנם הרבה מחיקות ותיקונים של רבנו, סה"כ ישנם בערך 300 דפים כתב יד.
דא עקא, כי אותו אדם רצה כסף רב על מנת להרשות לנו לצלם את כתב היד, לאחר דין ודברים הגעתי איתו להסכמה על 400.000 ₪ תוך חודשיים. רואה אני חובה לעצמי לגייס סכום זה על מנת שנזכה להדפיס את כל הדברים הכתובים שם, וכמו שפסק מרן ש"יש בזה מצות פדיון שבויים ממש", והרבנים הגאונים בירכו את העוזרים והמסייעים שיזכו לכל מילי דמיטב, אכי"ר.