'הרב שלמה גורן- אוטוביוגרפיה' - עוללות

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' אפריל 11, 2013 2:38 pm

מהבלוג היפה של ידידינו ר' אבישי אלבוים
------
הרב שלמה גורן וחיים נחמן ביאליק
אפריל 7, 2013 מאת amhasefer
בס"ד

הרב שלמה גורן וחיים נחמן ביאליק

ספרו האוטוביוגרפי החדש של הרב שלמה גורן מגולל את פרשת חייו משחר ילדותו ועד לייסוד הרבנות הצבאית הראשית וכהונתו כרב צבאי ראשי מקום המדינה ועד שנת תשל"א 1971.

לטעמי האישי, סיפור חייו של הרב גורן עובר שינוי בנקודת זמן מסוימת. הייתי אומר שהספר מתחלק לשני חלקים.

החלק ראשון מתאר את חייו כילד כחלק מעליית החסידים לעמק יזרעאל ואחר כך בירושלים. תקופה של עוני ומחסור גדול, קשיים כלכליים ומחלות שהתגברו עליהם בכוח רצון ובאמונה עזה.

החלק שני מתאר את פועלו הציבורי ובו מרכז הכובד עובר לכתיבת יצירות תורניות רבות היקף ובהמשך לעשייה גדולה לצרכי הכלל במחתרות ובצה"ל.

חלק זה מתחיל עם היציאה לרווחה כלכלית בעקבות אימוצו של הנער שלמה בידי נדיב עלום שם.

(אינני יודע מדוע העלימו את שמו בספר. כמדומני שהנדיב המדובר הוא ר' בצלאל יעקב דבליצקי, בעל בית חרושת לשוקולד צ-ד).

כפי שמספר הרב גורן בספרו, היה זה חיים נחמן ביאליק שתיווך ושידך בין הפטרון הנדיב לנער הכישרוני.

הרב גורן הכיר טובה מרובה לביאליק על כך, כפי שיעידו השורות הבאות מתוך הספר:

לפני שנים מצאתי בספריית הרמב"ם עותק מספרו הראשון של הרב גורן "נזר הקודש", העוסק בסוגיות קשות בסדר קדשים. את הספר חיבר הרב גורן בשנת תרצ"ה 1935 כשהיה בן 17 [!].

בספר הייתה הקדשה וזו לשונה:

"לזכרון-נצח

לרוח המשורר והאדם

הגדול שהדריכני

ואמצני לצלול בים

התלמוד

ח. נ. ביאליק ז"ל

מאת המחבר"

העברתי את הספר למשמרת ב"בית ביאליק", ואצלי שמור העתק צילום של דף השער והרי הוא לפניכם.
http://amhasefer.wordpress.com/

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ה' אפריל 11, 2013 6:38 pm

צפיתי פעם בסרט טעביא דער מילכיגר של מאריס שווארץ ונהניתי מאד. (הסרט מומלץ ביותר למי שצריך לבטל קצת מזמנו כדי שיוכל לחזור ללימודו ביתר שאת.) בקיצור, אחרי שראיתי את הסרט סיפרתי לסבתא שלי ע"ה שראיתי את הסרט וממש התפעלתי מהשחקן הראשי, היינו מאריס שווארץ. כשסבתא שלי שמעה דבר זה, היא ירקה על הרצפה ואמרה: 'ער איז געווען א מחלל שבת בפרהסיא'. כנראה שהיא גם הכירה את שמעו, ופעם לא לפני יותר מדי שנים כך התייחסו ליהודי מחלל שבת.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ה' אפריל 11, 2013 7:07 pm

תוכן כתב:צפיתי פעם בסרט טעביא דער מילכיגר של מאריס שווארץ ונהניתי מאד. (הסרט מומלץ ביותר למי שצריך לבטל קצת מזמנו כדי שיוכל לחזור ללימודו ביתר שאת.) בקיצור, אחרי שראיתי את הסרט סיפרתי לסבתא שלי ע"ה שראיתי את הסרט וממש התפעלתי מהשחקן הראשי, היינו מאריס שווארץ. כשסבתא שלי שמעה דבר זה, היא ירקה על הרצפה ואמרה: 'ער איז געווען א מחלל שבת בפרהסיא'. כנראה שהיא גם הכירה את שמעו, ופעם לא לפני יותר מדי שנים כך התייחסו ליהודי מחלל שבת.

מעניין שהרב אברמסקי והאדמו"ר מויז'ניץ לא חששו לדבריך.
http://www.haaretz.co.il/literature/1.1181258

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ה' אפריל 11, 2013 7:39 pm

יכול להיות שהיו כאלה שהיו להם יחסים טובים עם ביאליק, אבל לא בזאת תפארתם. היינו, שאם נמנה שבחיו של ר' יחזקאל אברמסקי, כגון שקידתו, מסירות נפשו, כוח לימודו, מידותיו הנעלות וכיוצא לא נמנה לידם גם יחסיו עם ביאליק. אלא את יחסיו עם ביאליק נזכיר - אם בכלל - בנשימה אחת עם מנהגו בעת צחצוח נעליו, במאכלים האהובים עליו וכדומה. יכול מאד להיות שגורן היה חייב הכרת הטוב רב לביאליק, ומ"מ איני חושב שראויים להניף אל על יחסים אלו, ואם מזכירים אותם הרי שראוי לעשות זאת בהסתייגות.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ה' אפריל 11, 2013 8:15 pm

תוכן כתב:יכול להיות שהיו כאלה שהיו להם יחסים טובים עם ביאליק, אבל לא בזאת תפארתם. היינו, שאם נמנה שבחיו של ר' יחזקאל אברמסקי, כגון שקידתו, מסירות נפשו, כוח לימודו, מידותיו הנעלות וכיוצא לא נמנה לידם גם יחסיו עם ביאליק. אלא את יחסיו עם ביאליק נזכיר - אם בכלל - בנשימה אחת עם מנהגו בעת צחצוח נעליו, במאכלים האהובים עליו וכדומה. יכול מאד להיות שגורן היה חייב הכרת הטוב רב לביאליק, ומ"מ איני חושב שראויים להניף אל על יחסים אלו, ואם מזכירים אותם הרי שראוי לעשות זאת בהסתייגות.

בהחלט, ולכן ההקדשה הנ"ל (שלא הודפסה, אלא נכתבה בכתב יד על ספר שנתרם לספרייה כלשהי) היא בגדר קוריוז, ובהחלט מתאימה לכותרת האשכול.

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ה' אפריל 11, 2013 9:23 pm

אני חושב שבכה"ג אומרים 'איש כפי מהללו' ואיננו צריכים לחוס על כבודו יותר ממה שהיה רוצה הוא עצמו. מנין לכם שלולא הכרת הטוב שהרגיש כלפי ביאליק היה מתייחס אליו כמו ר' ברוך בער שלא הסכים אפילו להסתכל עליו? טבעי הדבר לחשוב שהנהגהתו היתה יותר קרובה לזה של ר"מ בר-אילן, למשל, שהתפאר מפגישתו אתו ומספר עליו בגעגועים.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ה' אפריל 11, 2013 10:47 pm

הגהמ כתב:אני חושב שבכה"ג אומרים 'איש כפי מהללו' ואיננו צריכים לחוס על כבודו יותר ממה שהיה רוצה הוא עצמו. מנין לכם שלולא הכרת הטוב שהרגיש כלפי ביאליק היה מתייחס אליו כמו ר' ברוך בער שלא הסכים אפילו להסתכל עליו? טבעי הדבר לחשוב שהנהגהתו היתה יותר קרובה לזה של ר"מ בר-אילן, למשל, שהתפאר מפגישתו אתו ומספר עליו בגעגועים.

לייטנר כתב:
מעניין שהרב אברמסקי והאדמו"ר מויז'ניץ לא חששו לדבריך.
http://www.haaretz.co.il/literature/1.1181258

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ש' אפריל 13, 2013 9:37 pm

איש_ספר כתב:
מתפעל כתב:מה ידוע על אביו של הרב גורן?
הוא היה אברך ישיבה בגיל מבוגר? לפי מה שהובא לעיל, היה תלמיד ישיבת תורת החיים.
מתי הגיע ארצה? מתי נפטר? האם היו לו עוד ילדים?

רצ"ב מספר קהילת זמברוב
זמברוב.PDF

היו לו עוד בן ובת. אין לי מושג היכן צאצאיהם.

בספר מספר הרב גורן על אחותו ועל שני אחיו מרדכי ויעקב.

הראבד · הודעהעל ידי **הראבד** » ה' אפריל 25, 2013 7:39 pm

מסמך היסטורי לא ידוע כלל

גלאגוזים · הודעהעל ידי **גלאגוזים** » ה' אפריל 25, 2013 8:46 pm

לייטנר כתב:
איש_ספר כתב:
מתפעל כתב:מה ידוע על אביו של הרב גורן?
הוא היה אברך ישיבה בגיל מבוגר? לפי מה שהובא לעיל, היה תלמיד ישיבת תורת החיים.
מתי הגיע ארצה? מתי נפטר? האם היו לו עוד ילדים?

רצ"ב מספר קהילת זמברוב
זמברוב.PDF

היו לו עוד בן ובת. אין לי מושג היכן צאצאיהם.

בספר מספר הרב גורן על אחותו ועל שני אחיו מרדכי ויעקב.

בנו של מרדכי אחיו של הרב גורן,
הוא איש ה-T.V. יגאל גורן.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ה' אפריל 25, 2013 9:41 pm

הראבד כתב:מסמך היסטורי לא ידוע כלל

כיוון שנראה שזה מסמך מודפס, כדאי שתכתוב מה המקור ממנו צילמת.

הראבד · הודעהעל ידי **הראבד** » ה' אפריל 25, 2013 9:47 pm

אוצר החכמה כתב:
הראבד כתב:מסמך היסטורי לא ידוע כלל

כיוון שנראה שזה מסמך מודפס, כדאי שתכתוב מה המקור ממנו צילמת.

נמצא באוצרותי, כתוב עליו שזה מעיתון המודיע דאז, כמדומה שהורדיתיו מאחד האתרים בעבר ואיני זוכר כעת, בל"נ אבדוק.

מאיר סובל · הודעהעל ידי **מאיר סובל** » ה' אפריל 25, 2013 10:43 pm

לפי הגופנים והמסגרת ורוחב הטור, זה המודיע.

תוך כדי דיבור

הראבד כתב:מסמך היסטורי לא ידוע כלל

ידוע למדי לכל מי שפשפש בעניין האח והאחות או בעניין היחסים שבין שני הרבנים הראשיים דאז (על הנושא האחרון נכתב בהרבה מקומות ובלי ספק שנזכר בהם או בחלקם מכתב זה). ואכן פורסם בהמודיע.

הראבד · הודעהעל ידי **הראבד** » ו' אפריל 26, 2013 12:09 am

תוך כדי דיבור כתב:
הראבד כתב:מסמך היסטורי לא ידוע כלל

ידוע למדי לכל מי שפשפש בעניין האח והאחות או בעניין היחסים שבין שני הרבנים הראשיים דאז (על הנושא האחרון נכתב בהרבה מקומות ובלי ספק שנזכר בהם או בחלקם מכתב זה). ואכן פורסם בהמודיע.

אולי תצייין לנו מקור שזה הוזכר כבר, דווקא מעניין אותי מאוד

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ו' אפריל 26, 2013 12:20 am

הראבד כתב:
אוצר החכמה כתב:
הראבד כתב:מסמך היסטורי לא ידוע כלל

כיוון שנראה שזה מסמך מודפס, כדאי שתכתוב מה המקור ממנו צילמת.

נמצא באוצרותי, כתוב עליו שזה מעיתון המודיע דאז, כמדומה שהורדיתיו מאחד האתרים בעבר ואיני זוכר כעת, בל"נ אבדוק.

כנראה מפה:
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?t ... rum_id=771

אורייתא! · הודעהעל ידי **אורייתא!** » ו' אפריל 26, 2013 1:41 am

הנה

אורייתא! · הודעהעל ידי **אורייתא!** » ו' אפריל 26, 2013 1:42 am

אורייתא! כתב:הנה המקור

יש לי את זה בכתב יד...
אולי בהזדמנות

בית שביעי · הודעהעל ידי **בית שביעי** » ו' אפריל 26, 2013 2:24 am

מעניין שלא הוזכר שמו של הגה"ק רבי יוסף אלי' הנקין זצוק"ל באשכול הזו...

הראבד · הודעהעל ידי **הראבד** » ו' אפריל 26, 2013 2:55 am

בית שביעי כתב:מעניין שלא הוזכר שמו של הגה"ק רבי יוסף אלי' הנקין זצוק"ל באשכול הזו...

אז אולי ניתן לומר שאכן זהו ,,,,, סימן לביאת המשיח????? ובנין הבית השלישי?

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » א' אפריל 28, 2013 8:38 am

בפורום בחצרות חסידים השתתף לפני כשנתיים יהודי נחמד חסיד גור שבינתיים נלב"ע, זכרונו לברכה, השתתף בשמו האמיתי ולא בשם ניק, והוא טען שם מידיעה אישית שהאדמו"ר הבית ישראל זצ"ל אהד את הרב גורן וכן אחיו הרבי הלב שמחה זצ"ל. הוא סיפר שהם העריכו את פועלו הגדול בענייני כשרות ושבת בצבא ושיש לו זכויות גדולות עד מאד שלא ניתן למוחקם.
אנסה בע"ה למצוא את דבריו ולהעתיקם לכאן.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' אפריל 28, 2013 10:34 am

ספרן כתב:לשאלת פותח האשכול:
"ובכן מי הוא הנדיב, יהודי עשיר מלטביה, ממקום מגוריו של הרב קוק, שהדפיס את ספרו, היה עמוד התווך בפרנסת" וכו'

מפורש יוצא ממכתב הסכמתו של הרב קוק שמדובר בר' (ב)צלאל דווילעצקי (אביו של הג' המקובל ר' שריה שליט"א) שמעשי החסד שלו בבויסק ואחריה מתוארים בספרו של רא"ז רבינר "אנשי צדקה וחסד" עיי"ש.

שמעתי שיצא עכשיו מהדורה חדשה ובה נוסף כי שמו של הנדיב. היה ר' צלאל! ותו לא מידי.
הוי אומר שמישהו כבר העיר להם על ההשמטה התמוהה ובכ"ז אין באפשרותם להזכיר את שם המשפחה...

מתפעל כתב:בפורום בחצרות חסידים השתתף לפני כשנתיים יהודי נחמד חסיד גור שבינתיים נלב"ע, זכרונו לברכה, השתתף בשמו האמיתי ולא בשם ניק, והוא טען שם מידיעה אישית שהאדמו"ר הבית ישראל זצ"ל אהד את הרב גורן וכן אחיו הרבי הלב שמחה זצ"ל. הוא סיפר שהם העריכו את פועלו הגדול בענייני כשרות ושבת בצבא ושיש לו זכויות גדולות עד מאד שלא ניתן למוחקם.
אנסה בע"ה למצוא את דבריו ולהעתיקם לכאן.

היה לפני אוצר מכתבים של הפנ"מ ח"ב, ואני חושב שראיתי שם ביקורת על גורן, אבל יתכן שאני לא מדייק, אנסה לבדוק שוב.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » א' אפריל 28, 2013 5:13 pm

איש_ספר כתב:
ספרן כתב:לשאלת פותח האשכול:
"ובכן מי הוא הנדיב, יהודי עשיר מלטביה, ממקום מגוריו של הרב קוק, שהדפיס את ספרו, היה עמוד התווך בפרנסת" וכו'

מפורש יוצא ממכתב הסכמתו של הרב קוק שמדובר בר' (ב)צלאל דווילעצקי (אביו של הג' המקובל ר' שריה שליט"א) שמעשי החסד שלו בבויסק ואחריה מתוארים בספרו של רא"ז רבינר "אנשי צדקה וחסד" עיי"ש.

שמעתי שיצא עכשיו מהדורה חדשה ובה נוסף כי שמו של הנדיב. היה ר' צלאל! ותו לא מידי.
הוי אומר שמישהו כבר העיר להם על ההשמטה התמוהה ובכ"ז אין באפשרותם להזכיר את שם המשפחה...

אאל"ט, נכתב כאן בעבר שלא על כך גאוותם של משפחת דווליצקי (אולי מכך שלא הזכיר זאת בזכרונותיו), כך שייתכן שהרב גורן ידע שאין דעת המשפחה שאביה תמך בו נוחה מכך שיפרסם את שמו.
אגב, בהמשך זכרונותיו מספר הרב גורן, כי אחרי שסבתו נפטרה, קיבל אביו בירושה "סכום כסף לא מבוטל", אך לא יצא מכך כלום, משום שכל הכסף הועבר לידי אותו נדיב.

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ב' אפריל 29, 2013 11:28 am

הנה דברים שכתב אותו יהודי, ר' מרדכי לוריא ז"ל, לפני שש שנים בפורום חצרות חסידים:
אני חושב שאם מדברים על הרב גורן, מעניין לשמוע דעה של מי שהיכירו אישית. אני לא ערב לנכונות הדברים ורק מביא ציטוט מדבריו כפי שכתבם:

"סליחה!!! אתם יכולים לקשקש כמה שאתם רוצים בענין הרב גורן זצ"ל. כל מה שאתם כותבים אתם בודים מלבכם. את העובדות החיוביות באשר למערכת היחסים בינו לבין אדמו"רי גור זיע"א וחסידיהם בחייו יודעים לא רק אני אלא גם רבים אחרים שהכירוהו מקרוב כגון הרה"ח יצחק מאיר הי"ו מבני ברק שהיה סגנו, הרה"ח שמואל ואחיו המנגן מנחם בריסטובסקי הי"ו שאביהם הרב הצבאי של צריפין ר' משה ז"ל היה מקורב במיוחד לרב גורן זצ"ל והיה "בעל התפילה" הקבוע בבית מדרשו בתל-אביב. מוטב שתשאלו אותם ואל תחטאו בלשון הרע.

למען הסר ספק אינני קרוב משפחה של הרב גורן זצ"ל. אבי ז"ל הכירו עוד בילדותו של הרב וממנו למדתי לראשונה להעריכו ולכבדו. ההכרות הקרובה שלי עמו היתה בעת ששרתתי ברבנות הצבאית. לאחר הכרות של קרוב ל-50 שנה אני יכול לומר בוודאות שהיה ממש גדול הדור וחבל שלא איכשר דרא והלך לעולמו בטרם עת. התכונה העיקרית שלו היתה "לא תגורו מפני איש" ועל כן השניא עצמו על רבים גם טובים ושלמים בדומה לו וד"ל. בראיון האישי הראשון שלי עמו בביתו התענין לדעת מה אומרים עליו בבית תלמודו דהיינו ישיבת חברון. כוונתו היתה לשו"ת שהיה כותב כל שבוע בבטאון הרב"ץ "מחניים". ברוב חציפותי עניתי לו שהבחורים חושבים שהוא קודם כותב את המסקנות ההלכתיות ואחר כך כותב את התשובה הארוכה שמצדיקה אותם. לאחר שבגרתי הבנתי שדווקא בכך הראה את כוחו הגדול שכן כידוע "כוחא דהיתרא עדיף". מלבד המוח האדיר שזכה בו במתנה מהי"ת היה שקדן מופלא שהיה עובר כל שנה !!! על כל הש"ס גם לעת זקנותו. העידו בפני ת"ח גדולים מוותיקי ישיבת חברון כי על הספסל שישב גורונצ'יק אי אפשר היה לא להתבטל כי בושו מפניו ולא ללמוד כי היה מנענע את הספסל בעת למודו ברתחא דאורייתא מבלי להרגיש בכך ועשה זאת לפחות 18 שעות ביממה ולפעמים ממש מעת לעת. בגיל צעיר כבר חיבר ספר חד"ת על ירושלמי וקיבל עליו הסכמה מופלאה מרשכבה"ג ר איסר זלמן מלצר זצ"ל שבו כתב שבתחילה לא האמין שאכן בחור כה צעיר כתב ספר כזה בעצמו. כשזכיתי להיות יותר מקורב אליו בצהל ואח"כ לא יכולתי להפסיק להתפעל מזכרונו האדיר שידע ממש ש"ס בבלי וירושלמי ראשונים ואחרונים בעל פה ממש. היה לי פעם ארוע מדהים אתו כפי שאומרים "בדידי הווה עובדה" שממנו למדתי על כך ואין כאן המקום להאריך בכך. פעם אחרת אספר בל"נ.
3) אבל התכונה הכי חשובה שלו היתה לענ"ד המסירות נפש שלו ממש להנהגת הדת בצהל. לולא הוא בוודאי שלא היתה לא שבת ולא כשרות ולא פסח וכו' וכו' בצהל. אפילו בן-גוריון הבין זאת כשמינה אותו לרב הראשי לצהל כשראה שעומד מולו אדם אמיתי שלא יהיה מוכן לוותר על קוצו של יוד בענייני הדת בצהל וימסור עצמו על כך ללא משוא פנים וללא פחד ומורא פרט למורא שמים (בלמדנות שלו ב"ג לא הבין מאומה וסמך על דבריו של הרב פישמן כפי שהוא ב"ג כותב בעצמו בזכרונותיו). בפרט היה הדבר מתגלה בתקופת הפסח שבה אנו נמצאים כשנוכחנו כיצד מהתחלת "מבצע פסח" חודש לפני החג היה מעסיק את כל כולו אך ורק בענין זה ואף נוסע הלוך ושוב במחנות צהל ובודק בעצמו שהכל נעשה על פי דיני תוה"ק. ועל מסירות הנפש שלו לארץ-ישראל אין צורך בכלל לדבר כי מודעת היא לכל.

אני יכול לכתוב ימים רבים עליו ולא אצליח אפילו לתאר מעט מגדלותו ועל כן יבושו כל המלעיגים ויגורו מדינא דשמיא ר"ל של העולב בת"ח יראי ה' שעקיצתם עקיצת עקרב ונשיכתם נשיכת נחש ובפרט לאחר שעלו לגנזי מרומים. ולוואי שזכותו יגן עלינו ועל כל עם ישראל בזה ובבא.

מה שרציתי לספר על זכרונו המופלא של הרב גורן זצ"ל הוא כדלקמן:
בתחילת שרותי ברב"צ הייתי כתב של הבטאון של רב"צ "מחניים" שהיה יוצא לאור כל שבוע ושהמאמר העיקרי שבו היתה שאלה קצרה ותשובה ארוכה של הרבצ"ר בענייני דת בצבא.
הואיל והיה לי "רקע" של בחור ישיבה וגם בנו של בעל דפוס מינה אותי העורך מנחם הכהן להיות המגיה של השו"ת דהיינו זה שמשווה ודואג שהמודפס יהיה זהה לכתב היד של הרב.
יום אחד היה כבר כל העתון מוכן לדפוס פרט לשו"ת של הרב שטרם הגיעה לבית הדפוס. רק בשעה מאוחרת בערב הגיע הרב במכוניתו אלינו ומסר לנו (למנחם העורך ולי) את הכתב יד. הרב התנצל על האיחור ואמר לנו שיצא בשעת בוקר מוקדמת לסיור במחנות צהל בנגב וכתב את השו"ת תוך כדי נסיעה. ברור שלא היו לו במכונית ספרים פרט למסכת שאותה למד באותו יום. לפני שנסע משם קרא לי ואמר שהואיל וכתב מהזכרון איננו בטוח בשלשה מראי מקומות שציין בשו"ת ועל כן דרש שלא להדפיס את התשובה עד שיאשרה לדפוס ופקד עלי לבוא ולהתפלל עמו בבוקר בית הכנסת שבמחנה בקריה ושם יאמר לי אם מאשר או שיש לתקן משהו. בבוקר אמר לי שבדק בביתו בלילה ומצא שהכל מדויק פרט למ"מ אחד שיש לכתוב בו ע"א במקום ע"ב (או להיפך אינני זוכר בוודאות). מי שעיין אי פעם בשו"ת אלו וודאי קרא כי הם מלאים בצטוטים מכל הש"ס ומספרי ראשונים ואחרונים לרוב.
סיפור נוסף היה בעת הכנסיה הגדולה שהתקיימה בירושלים בשנות ה-50 ושהשתתף בה גם הרה"ג ר' אליעזר סילבר זצ"ל שהיה ידוע ומפורסם בלשונו החדה כתער ובקיאותו העצומה בכל התורה כולה. ספרו לי חברים מתלמידי ישיבת חברון שהיו נוכחים כיצד נפגשו באקראי הרב סילבר והרב גורן בפרוזדור והרב סילבר סנט מיד ברב גורן (שהיה לבוש במדי צהל) שבוודאי שרותו הצבאי "משכח תלמודו" ולהוכחת הדבר אמר ד"ת ודרש מהר"ג שיאמר לו מי אמר זאת והיכן? והר"ג ענה לו כהרף עין וכיון שאף הוא היה "עז כנמר" החזיר שאלה דומה לר"ס וכך עמדו זמן רב כשהם מנצחים זה את זה בד"ת וכל הת"ח מסביבם עומדים ומתפעלים משני גאוני עולם אלו. הדיון הסתיים לאחר זמן כאשר הרב גורן היסס לרגע בתשובתו ואז "התנפל" עליו הרב סילבר בשאגות "וואס האב איך געזאגט?!" והסתובב והלך לו".

עד כאן דבריו. ינוחו כל שוכני עפר בשלום על משכבם ונאמר אמן.

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ב' אפריל 29, 2013 11:56 pm

מענין לענין, בפורום ספרים וסופרים העלה הניק חידקטור את הקדשו של הר"ש גורן בספרו נזר הקודש שנתן להרבי מליואבאוויטש, ההעתק נסרקה באתר היברו בוקס:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=2

אורח · הודעהעל ידי **אורח** » ד' מאי 01, 2013 10:23 pm

על יחס אדמורי גור לרב גורן קבלתי מניק שיח' באישי

הגר"ש אלתר מספר שהיה נוכח בבחרותו כשעלה הרה"ר גורן לבקר אצל דודו הלב שמחה בחג הסוכות, ואמר הלב שמחה לרב גורן שחשב כי הנה בימי הסוכות מנענעים את הלולב בכל יום בה' מקומות [א' בשעת הברכה, א' באמירת הודו לה', ב' פעמים באנא ה', ופ"א בהודו שבסוף ההלל] ובכל פעם ופעם מנענעים לו' צדדים – הרי י"ח נענועים, ובכל נענוע עצמו מנענעים ג' פעמים וביחד עולה מנין הנענועים (-90) כמנין ב' השמות הוי"ה ואדנ"י. מייד הקשה לו הרב גורן: ס'פעלט דאך איינס? [מנין השמות הוא צ"א והנענועים עולים צ'], והשיבו הל"ש בהינף יד: מיט נאך אשאקל!, והיה סבור הר' גורן שכוונת הל"ש שבגור נוהגים לנענע בעוד מקום בהלל, ושב והקשה שאם כן נוספו עוד י"ח נענועים וה"ז ק"ח נענועים, אך תיכף הפטיר הלב שמחה: ניין, איך מיין דו זאלסט געבן א'שאקל....

עוד סיפר הגר"ש שכששב עם אביו הפני מנחם זי"ע מהכנסיה הגדולה שבה קרא הלב שמחה ללימוד דף היומי בירושלמי, אמר לו הפנ"מ בדרך בדיחותא, שבין שאר המעלות שיש מלימוד הירושלמי היא שהרי הרב גורן תולה את כל דבריו בירושלמי, הרבי יודע שהדברים אינם כתובים כלל בירושלמי, הוא רוצה שכל הציבור יידע.....

שמעתי מפלוני שראה את הר' גורן צועד ביום חורף סמוך לביתו של הב"י כשלפתע ניתך גשם עז, וראה איך הב"י פותח חלונו לקרוא לרב גורן שיכנס לביתו מפני הגשמים, באומרו: קום אריין, די האזענעס זאלן נישט ווערן פארדז'אוועט [-שהברזלים - ה'פלאפלים' לא יחלידו]...

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ה' מאי 02, 2013 3:53 pm

לא הבנתי, חמש כפול שש זה שלושים ולא 18.

ומה הכוונה דו זאלסט געבן א שאקל?

כיוון לרמוז לו שצריך לשוב בתשובה?

יש עוד איזה סיפור שמסתובב, שהלב שמחה שאל את הרב גורן על מקור למימרא כלשהיא וענה שזה בירושלמי והלב שמחה אמר לו שזה בבלי מפורש.

משהו כזה.

כדרך כל הסיפורים, קשה מאד לדעת מה באמת כן היה ומה לא.

אורח · הודעהעל ידי **אורח** » ה' מאי 02, 2013 4:58 pm

השאלה מעיקרא ליתא שי א' בגימטריא אף פעם לא מעכב וזה מצוי מאד בס' ל"ש ['עם הכולל']

האמירה ""זאלסט זעך געבען א שאקל" היא אמירה פולנית ידועה שמשמעותה 'קח את עצמך לידים'

אגב, הר' גורן לא סבר שבגור מנענעים בעוד מקום. את מנהג המקום הוא הכיר היטב מבית אבא.

שלחתי את דברי ר' מתפעל לידיד נכבד הנמנה על קהל חסד"ג וזו תגובתו כלשונה:

א. הצגתו של ר' מרדכי לוריא ז"ל כחסיד גור מן השורה, [ועוד כזה שמופיע בשמו המלא ברשת...] עד כדי שדעתו מייצגת את הגישה של גור לר' גורן, היא התייחסות שנעה במרחב המשתרע במשולש שבין הנאיביות, הכסילות והאוילות.
ב. גם אם הוא היה מנכבדי החסידים, זה עדיין לא הופך את דעתו למייצגת, וכשם שאין פרצופיהם וכו', בפרט בציבור גדול כזה.
ג. עאכו"כ שר' מרדכי לוריא ז"ל היה מה שנקרא 'מזרחיסט' לכל פרטיו ודקדוקיו, אמנם מבית של חסידי גור [מודרניים!] אבל נסע הלאה. אולי שמר על קשר עם החצר ועם האדמורי"ם, אבל ממש ממש לא מייצג עמדה ולא זוית ראיה אפילו לא של חסיד מהשורה.
ד. ואם יתמם הכותב להצטדק ולומר שלא הכירו, מנין לו לדעת שהיה "יהודי נחמד"?
ה. לגבי יחסם של אדמור"י גור להר' גורן אפשר לסכם זאת בכמה זויות ראיה: 1. החזיקו עמו קשר מאז ומקדם כמי שבא מבית גוראי. 2. הרבה לפני הפרשיה הידועה לא אהבו את התנשאותו. מיוחסת אף אמירה להא"א זי"ע שא"ל 'עליות וגגין לא נתקדשו – כי הם גבוהים מדי..." וזה הרקע לכ"מ אמירות שאמרו לו או עליו. [בין היתר נושא הירושלמי, סברו שהוא משתמש בזה כדי להתיהר ולכן הל"ש זי"ע הזכיר לו שזה גם בבלי וזה הרקע לאמירת הפנ"מ זי"ע שכולם ידעו וכו'] 3. מאידך – העריכו את ידענותו וגם פועליו של האיש למען האידישקייט בצה"ל וכו'. כך שהיחס היה מורכב ולא שחור – לבן. 4. גם אחרי הפרשיה נמשך היחס הזה: החזיקו קשר והסתייגו מדפוסי התנהגות מסויימים. שאז עוד החריפו. 5. מאידך, הב"י ממש נאבק שלא לנתק עמו קשר לחלוטין כי חשש שע"י כך יתרופפו עוד דברים ברבנות. ומה שאפשר להציל צריך להציל. זה על קצה המזלג.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ה' מאי 02, 2013 5:25 pm

[א' בשעת הברכה, א' באמירת הודו לה', ב' פעמים באנא ה', ופ"א בהודו שבסוף ההלל]

לא הבנתי את החשבון אם סופר מקומות למה סופר אנא ה' כשני מקומות, ואם סופר נענועים למה סופר הודו שבסוף פעם אחת (מנהג אשכנז שמנענעים שם פעמיים, חסידים נוהגים אחרת?) את הודו שבתחילה יש לי ליישב שכוונתו לש"ץ שכמדומני שמנהג ספרד הוא שמנענע רק פעם אחת ואינו מנענע ביאמר נא.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ה' מאי 02, 2013 5:27 pm

לא הבנתי, חמש כפול שש זה שלושים ולא 18.

זה טעות סופר באמת הכוונה שלושים וכפול שלוש הרי זה תשעים.

הכהן · הודעהעל ידי **הכהן** » ה' מאי 02, 2013 5:34 pm

מנהג אשכנז שמנענעים שם פעמיים, חסידים נוהגים אחרת
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sin ... ukim-2.htm

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ה' מאי 02, 2013 6:38 pm

בקישור שהבאת לא מצאתי שמביא מנהג קיים היום שבהודו שבסוף מנענעים רק פעם אחת, להיפך הוא מביא שבזה לא נחלקו המחבר והרמ"א שמנענעים פעמים. אבל זה דבר שכל המתפללים במנהג חסידים אמורים לדעת אותו איך נוהגים בזה.

ברקים רב · הודעהעל ידי **ברקים רב** » ה' מאי 02, 2013 6:44 pm

חסידים נוהגים כך, כמבואר בסידור הרב בעה"ת.

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ו' יוני 14, 2013 1:15 am

כותבי הספר העלימו את שמו של הנדיב, ר' בצלאל יעקב דבליצקי ז"ל מראשי נדיבי עם בלטביה ואח"כ בת"א
אבל הגרי"א הרצוג לא התבייש להצטלם עמו...
[לאמיתו של דבר אולי ניחא לר"ב דבליצקי ז"ל בכך, כי הוה צנוע ומעלי ומעולם לא עשה פומבי לצדקותיו]

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' יוני 14, 2013 4:05 am

יש"כ הרב גור.
הנה התמונה השלימה

: nn 001.jpg (119.72 KiB) נצפה 17987 פעמים

מימין התמונה כנראה יהודי בשם זליגר שהיה בעל פנסיון בירושלים.
----
אגב בבלוג עם הספר של ר' אבישי אלבוים כתב פלוני במדור התגובות

…הנער שלמה גורונצ'יק התגורר עם אמו האלמנה בשכונת קרית שמואל בירושלים.
ביתם היה מול בית סבי שהיה ממקימי השכונה ומראשוניה – ר' יצחק צבי אטינגר ז"ל.
זכורני, שפעמים רבות שמעתי מסבי את הסיפור אודות הגביר ויסוצקי (כן, יצרן התה הנודע !), שבקש ממנו להמליץ בפניו על אברך צעיר שברצונו לתמוך בו. התנאי היה, שאברך זה יהיה מלבד ת"ח ובעל כשרון, גם בעל פוטנציאל להביא "תועלת לעם ישראל".
סבי ז"ל שהיה יליד ירושלם, דור שישי, נצר למשפחות אטינגר וריבלין, הפנה את ויסוצקי לשלמה גורונצ'יק עם המלצה חמה…
לדברי סבי, ויסוצקי העביר תמיכה חודשית קבועה לנער.

חבל שלא בדקו את התאריכים לפני שכתבו שטויות כאלה. למשל מתי נפטר ויסוצקי הידוע? ואפילו מתי נפטר בנו?
לא צריך כשרון גדול להבין את השיבוש ויסוצקי/דבליצקי

אדג · הודעהעל ידי **אדג** » ו' יוני 14, 2013 8:48 am

מיללער כתב:מענין לענין, בפורום ספרים וסופרים העלה הניק חידקטור את הקדשו של הר"ש גורן בספרו נזר הקודש שנתן להרבי מליואבאוויטש, ההעתק נסרקה באתר היברו בוקס:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=2

יישר חילך, הנאתני!

יעקב כהן · הודעהעל ידי **יעקב כהן** » ה' יוני 20, 2013 1:01 pm

הראבד כתב:
תוך כדי דיבור כתב:
הראבד כתב:מסמך היסטורי לא ידוע כלל

ידוע למדי לכל מי שפשפש בעניין האח והאחות או בעניין היחסים שבין שני הרבנים הראשיים דאז. ואכן פורסם בהמודיע.

אולי תצייין לנו מקור שזה הוזכר כבר, דווקא מעניין אותי מאוד

פורסם בויקיפדיה בערך פסק דין האח והאחות הערה 15 מהפרדס טבת תשל"ג עמוד 26.

: לכידה.PNG (122.76 KiB) נצפה 17819 פעמים

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' אוקטובר 29, 2013 9:32 am

שומר כתב:בספר על הרב מטשובין שהוזכר כתוב שהיתה שהיתה ידידות גדולה בין ר' משולם ראט לרב מטשבין שהחשיבו כאחד מגדולי הדור

"גדול הדור"!

: ר משולם ראט.jpg (291.68 KiB) נצפה 17618 פעמים

(המכתב נדפס לראשונה ע"י דוד תמר ז"ל באיזה מקומן

איש רגיל

הראבד כתב:התחלנו לארגן סדר קטן לשלושים איש. הבאנו את האוכל איתנו - הרבנית הכינה את האוכל כי אני לא אוכל בפסח אוכל שבושל במקום אחר.

הרבנית הכינה מראש לרב גורן [ואולי גם לעצמה] את האוכל, וזה הספיק אח"כ לסדר קטן של שלושים איש?!

זבול · הודעהעל ידי **זבול** » ד' אוקטובר 30, 2013 5:07 am

מאמר "זה פאליטיק לא הלכה!" אודות תמיכת הגרי"א הנקין זצ"ל

פורום אוצר החכמה

מי מחובר