כותל בשבועות

[מקבל]

יש איזה מקור לעליה ההמונית לכותל בשבועות, [ע"ח הלימוד..]

[מבי מדרשא]

מן המפורסמות הוא שבישיבת חברון כנס"י בהיותה בגאולה, יצאו בני הישיבה ורבניה בשבועות להתפלל תפילת שחרית בכותל המערבי. מענין באמת מה הענין בזה. מן הסתם הוא בבחינת עליה לרגל.

[יהושוע לוין]

בס"ד לפני 43 שנה בכ"ח באייר שוחרר הכותל. היה אז זמן מלחמה ורק לבודדים הרשו כניסה לעיר העתיקה. שבוע לאחר מכן בחג השבועות הכותל נפתח לכולם. אני זוכר המונים המונים מבני ירושלים שבאו לאחר 19 שנה לכותל. סביר שמאז חוזרים בשבועות לכותל. לפחות כך נראה לעניות דעתי

[נהנה מהאוצר]

מה שונה שבועות מחוה"מ פסח וסוכות שמופיע כבר בתשב"ץ שהיה מנהג אף אחר החורבן שהולכים לכותל וכו' [אין לי כרגע פנאי לצטט בזה דברים אבל הוא מהמפורסמות]

[חכם באשי]

בענין העלייה לרגל, ביו"ט, לאחר החורבן. עי' בעבודת הד"ר של פרופ' אלחנן ריינר, עליה ועלייה לרגל וכו'. יש שם חומר רב מאוד בענין.

[איש_ספר]

ובנתיים (...) אפשר גם לעיין כאן
http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?26029&BOOKS

[חכם באשי]

תודה רבה. החכמתני.

[על מנת להטפיח]

חזרתי מגלות (ואקוה שבזה נתכפר לי משוגתי) והנני מקפיץ כאן אשכולות משנה העברה הנוגעים לזמן הזה, ואם השמטתי פרט ועוללות יבואו החכמים וימלאו ידי

[תולעת ספרים07]

עד כמה שזכור יש בדרשות הר"ן שגם בזמן הזה יש עניין להיראות במקום השכינה - ואיני זוכר כעת מקומו.
כמו כן אפשר שהעניין עולה גם בתשובת הנוב"י לרבי ישעי' פיק ז"ל בנוגע אם בזמן הזה חייבים להקביל פני רבו.
וכתבתי מקופיא - להעיר בלבד.

[שבטיישראל]

הנהירה להכותל לתפילת ותיקין בחג השבועות הינו מנהג חדש יחסית שנוצר בשנת תשכ"ז
***

השאלה האם אפשר לקיים מצוות עליה לרגל בו' ימי התשלומין שאחר חג השבועות או האם ימי ההתשלומין הם רק "תשלומין" למי שקיים מצוות עליה לרגל בחג השבועות עצמה ורק עדיין לא הקריב קרבן
הנוגע לעניינו האם מי שקשה לו לטפס על הגגות לראות את רצפת הר הבית בחג השבועהת עצמה האם יכול לקיים המצוה בו' ימי התשלומין כשאפשר לנסוע עם רכב להר הצופים\הזיתים

[תולעת ספרים07]

עיין רמב"ם הלכות חגיגה פ"א הלכה ה
ומצוה להקדים ולהקריב בראשון וכו

ומדוע נאמר שמנהג זה החל בתשכ"ז - ומי ייאמר לך מה היה עד שנת תש"ח - בטוחני שרבי יוסף חיים זוננפלד ז"ל וכל אדירי ארץ שגרו בבתי מחסה ירדו למוסף בכותל המערבי בחג השבועות.
אין לי כל מקור לדברים אלו אך מילתא דמיסתברא הוא.

ואפשר שכוונתך לומר שבזמנם היו יורדים אל הכותל לקראת מוסף והמנהג לצאת לותיקין הוא דבר חדש.

[שבטיישראל]

שאלתי בנוגע לעלייה רגל בזמננו
האם מי שהיה בחו"ל על יו"ט והגיע לארה"ק בתוך הו' ימי תשלומין - האם יכול לקיים המצוה

אגב, הגרי"ח התגורר ב"דויטשע-פלאץ" ולא בבתי מחסה
כשהצטרך לנפוש אז היה עובר לבתי מחסה

[למדן]

לדעתי זה מצוה הבא בעבירה לעת עתה שהוא מלא תערובות רח"ל ע"כ מן הנכון להימע ללכת לכותל

[יגל]

אגב, הגרי"ח התגורר ב"דויטשע-פלאץ" ולא בבתי מחסה
כשהצטרך לנפוש אז היה עובר לבתי מחסה

מה בין "דויטש-פלאץ" לבתי מחסה?
(בתי מחסה נבנו ע"י כולל הו"ד והפקוא"מ, והרחבה שממזרח ומדרום להם נקראה דויטש-פלאץ. ביתו של הגריח"ז היה במורד בתי מחסה, בבנין הדרומי, מול הרחבה דהאידנא).

[ר' גרונם יקום פורקן]

מנהג חסידי קרלין בירושלים היה להתפלל מוסף של שלוש רגלים, בכל שלוש הרגלים, על יד הכותל המערבי. ואף לאחר שיצאו מבין החומות המשיכו לקיים את המנהג עד תש"ח, ובמידת מה תקופה מסוימת גם לאחר תשכ"ז.

[די!!!!]

חזרתי מגלות (ואקוה שבזה נתכפר לי משוגתי) והנני מקפיץ כאן אשכולות משנה העברה הנוגעים לזמן הזה, ואם השמטתי פרט ועוללות יבואו החכמים וימלאו ידי

מהי משוגתך?

[יאיר]

חזרתי מגלות (ואקוה שבזה נתכפר לי משוגתי) והנני מקפיץ כאן אשכולות משנה העברה הנוגעים לזמן הזה, ואם השמטתי פרט ועוללות יבואו החכמים וימלאו ידי

מהי משוגתך?

viewtopic.php?f=7&t=736&p=5208&hilit=#p5208

[אדג]

אני הייתי שמח אם היית שוגה בכמה שגיאות כגון אלו, הדבר העלה חיוך על פני למשך הרבה זמן. אין ספק, כשרון נדיר.

[תוך כדי דיבור]

במקרה נתקלתי היום בידיעה בעיתון אחד משנת תרצ"ד, המספרת לאחר חג השבועות כי "החג הורגש ביחוד על יד הכותל המערבי. המוני אנשים נהרו לשם. בקרבת הכותל היתה הצפיפות גדולה...". אז אולי לא ותיקין, אבל בכל אופן המוני עם, קצת לפני תשכ"ז... (אבל אני חוכך בדעתי, אולי הציונים שילמו כסף לעורך העיתון, כמו שנזכר באשכול סמוך?)

נ.ב. מה שכתבו כאן שזוהי מצוה הבאה בעבירה, תמהני, הלא ע"ד זו לצאת לרחוב זוהי ג"כ עבירה רק בלי המצוה, א"כ מי שנוהגים לצאת לרחוב, למה לא ילכו לרחבת הכותל, ששם (בפנים הרחבה) יש רק מצוה בלי שום נדנוד עבירה? ורק אם מדובר באמת ממישהו שנמנע תמיד מללכת ברחובות רגילים מחוץ לשכונות מסויימות, ונמנע לנסוע באוטובוס עירוני, וכן הלאה על זו הדרך, באמת אין סברא שישנה ממנהגו ובשבילו באמת תהא זו מה"ב.

[מורה צדק]

ראיתי בקונט' אמרי אברהם (רבי אברהם הררי רפול, זקן רבני אר"צ)
שהובא בשמו שדרש בישיבת פורת יוסף, ובשנת תשכ"ז חל פרשת בחוקותי בשבוע של המלחמה, ואמר אם בחוקותי תלכו, אם תלכו בדרך ה' ותחזרו בתשובה, תלכו לכותל, תלכו אותיות כותל.

[איש_ספר]

הנוגע לעניינו האם מי שקשה לו לטפס על הגגות לראות את רצפת הר הבית בחג השבועהת עצמה האם יכול לקיים המצוה בו' ימי התשלומין כשאפשר לנסוע עם רכב להר הצופים\הזיתים

ובנתיים (...) אפשר גם לעיין כאן
http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?26029&BOOKS