סדר ותיקון עשית מקוה ממרן החזו"א
לפנינו פרסום ראשון של תשובת מרן החזו"א, שעניינה סדר ותיקון עשית מקוה. תשובה זו מחודשת הן מבחינת תוכנה, כאשר הארכנו לקמן, והן מצד עצמה, לאשר היא מתקופתו המוקדמת של מרן החזו"א, שנת תרפ"ח, טרם היותו תל שכל פיות פונים אליו.
יגיעתו הגדולה של מרן החזו"א בהלכות מקוואות החמורות, ידועה לכל באי שער ספרו הגדול , ופעליו הכבירים בבנין מקוואות ותיקונם, הלא אבן מקיר תזעק, הם כמאה מקוואות שהוקמו ושוכללו על ידו, באמצעות שליחו הנאמן הרה"ח ר' זעליג שפירא ז"ל.
יחסו המיוחד של מרן החזו"א לענין קדוש זה, אשר כפי שהתבטא, 'יסוד קיום תורתינו הקדושה תלוי בו' , ניכר היטב גם מתוך המכתב שלפנינו: הרב השואל - הוא הרה"ג ר"מ ליבערמאן רבה של יליניבה, שהכיר את החזו"א מעיירת הולדתו סטויבץ - הציע בפניו איזה בעיות בתיקון המקוה של עייירתו, והחזו"א משיבו תומ"י על אותו הדף וכותב בתחילתו: 'מכתב דנא הגיעני היום בשובי הביתה מנאות הקיץ ועדיין לא נסדרו הסדרים בבית, ולכן לא נזדמן לי גם פסת נייר ובהיות שאין ראוי הדבר להחמיץ הנני ממהר בזה'.
הרה"ג ר"מ ליבערמן שיגר את שאלתו אל הגאון בעל חזון איש זצ"ל ואל הגאון רבי עזריאל זעליג נח קושלבסקי רבה של אגוסטוב. ותשובותיהם מתפרסמות בזה לראשונה. תודתינו נתונה לנכדי ר"מ ליברמן על מתן רשותם לפרסום התשובות וברכת הלומדים נתונה להם.
מבוא לתשובת מרן החזו"א
תשובה זו שלפנינו ענינה כאמור סדר עשית מקוה של מי גשמים, בימות החמה שאין גשמים מצויים. ואגב כך נזכרים בה כו"כ מחידושי מרן החזו"א שנודעו לימים מתוך ספריו. אכן בכמה דברים נמצא חילוק בין מש"כ בספרו, לאמור כאן. עד ששיטה שדחאה לגמרי שאין מקום לחוש לה, הכא החמיר בה. ואחר העיון כמדומה שעלה בידינו בעז"ה לבאר בטוב טעם השינוי, המשתלשל מחילוק המציאות וכאשר יבואר הכל להלן.
כאמור תשובת מרן החזו"א יש בה ריבוי עניינים, שבאים בה בקיצור וכמקשה אחת. ואמרנו כי טוב איפוא, להציע עיקר הדברים המבוארים בתוכה, ובזה גם נפתח פתח לקורא שאינו מצוי עתה בעניני מקוואות, למען יוכל לרוץ בהם, לא יעף ולא יגע. בשולי תשובת הרב השואל ומרן החזו"א, נתנו ציונים לדברים שנתבארו בהרחבה במבוא.
מאיר סובל כתב:הר"מ ליברמן כמדומה לא היה רק מכר לחזו"א אלא קרוב משפחה
בקובץ עץ חיים אנו מוצאים בתוך מאמר אחד טעויות מדהימות שאין להם שום הסבר אא"כ הכותב הכתיב את מאמרו לאיזה חש"ו והלה הקליד לקאמפיועטר. בעמ' תכ"ט: שתנא דבי אליהו מחברו הוא תנא הנזכר בהקדמת הרמב"ם למשניות בשם אליהועי!
לענד כתב:הרב איש ספר האריך בענין טעותים שבקובץ עץ חיים, והצדק עמו, דהקובץ הנ"ל הוא באמת קובץ נפלא, אבל יש שמה טעותי סופר, ובתו"ד כ'בקובץ עץ חיים אנו מוצאים בתוך מאמר אחד טעויות מדהימות שאין להם שום הסבר אא"כ הכותב הכתיב את מאמרו לאיזה חש"ו והלה הקליד לקאמפיועטר. בעמ' תכ"ט: שתנא דבי אליהו מחברו הוא תנא הנזכר בהקדמת הרמב"ם למשניות בשם אליהועי!
אבל כנראה דכוונת הכותב לא היה לכתוב 'אליהו', וכמו שהוא בבאר שבע לפנינו, אלא כוונתו לכתוב 'אליהועיני', כמו שהוא בפירוש המשניות 'אליהועיני בן הקף', והוא התנא הנזכר במס' פרה פ"ג שעשה פרה אדומה, ובטעות הדפיסו 'אליהועי', במקום 'אליהועיני'
אבל עכ"ז כנ' שהצדק עם הרב איש ספר, דצ"ל 'אליהו', דלא מצינו מי שיחס ספר תנא דבי אליהו להתנא 'אליהועיני בן הקף', אלא הבאר שבע שיחס להתנא אליהו, היינו לפי מה שסובר דשמו של האי תנאי הוא 'אליהו', וכמו שהקשה החיד"א בשם הגדולים על הבאר שבע, וא"כ צ"ל 'אליהו'
למאי_נמ? כתב:לגבי נתינת פת במרק, לא הבנתי הפקפוק, שמאמר והמ"ב (שיח ס"ק מז) פסק דברי הפרמ"ג שבכלי שלישי יש להקל, והמצקת בדר"כ הופכת הצלחת לכלי שלישי (עי' במ"ב שם ס"ק מה, ואורחות שבת פ"א סע' מב, וע"ע שם סע' כו, מ-מא).
ומש"כ היימישער שהקלו בהכנסת אצבע ראה בספר שובה ישראל (ח"א סי' עט) שהפשטות שיד סולדת בו היינו "שכרסו של תינוק נכווית" (שבת מ:), וטבע הבריאה שהפה רגיש פחות מהיד (שהפה יכול להשתות תה חם קרוב לשמונים מעלות צלזיוס), היד פחות רגישה מהרגל, והרגל פחות רגישה מהכרס, וא"כ יד של בוגר הרבה פחות רגישה מכריסו של תינוק, ולפ"ז יש לדבר דברי רש"י (שם ד"ה סולדת) שהכוונה שהאדם נזהר ביותר שמא ייכווה, [ולא שא"א להשאיר ידו בחום רגע]. וע"ע רש"י חולין קה: וצ"ע. (וכבר האריכו בכ"ז).
(וע"ע בנושא זה בהסבר הבהיר של הרב אביהוד שוורץ, ובסיכום דברי האח' שבספר פניני הלכה.)
למאי_נמ? כתב:ומש"כ היימישער שהקלו בהכנסת אצבע ראה בספר שובה ישראל (ח"א סי' עט) שהפשטות שיד סולדת בו היינו "שכרסו של תינוק נכווית" (שבת מ:), וטבע הבריאה שהפה רגיש פחות מהיד (שהפה יכול להשתות תה חם קרוב לשמונים מעלות צלזיוס), היד פחות רגישה מהרגל, והרגל פחות רגישה מהכרס, וא"כ יד של בוגר הרבה פחות רגישה מכריסו של תינוק, ולפ"ז יש לדבר דברי רש"י (שם ד"ה סולדת) שהכוונה שהאדם נזהר ביותר שמא ייכווה, [ולא שא"א להשאיר ידו בחום רגע]. וע"ע רש"י חולין קה: וצ"ע. (וכבר האריכו בכ"ז).
לא ידען כתב:בחזרה למקואות והחזון איש: סיפר לי הרב יעקב שנפלד מבני ברק, בנו של הרב משה שנפלד (מאשים) מקורב החזון איש, שפעם בביקור חג אצל החזון איש, הורהו החזו"א לשכב על הריצפה. אך מיד חזר בו ואמר לא אתה מדיי מבוגר, וביקש את אחיו הצעיר ממנו (נראה לי נלב"ע כבר) להישכב על הרצפה. ולתמיהתם הסביר מיד, כי הוא באמצע סוגיא חמורה במקוואות.
איש_ספר כתב:בקובץ מתפרסם מאמר שבא להליץ על מנהגם של צדיקים להניח חתיכות לחם במרק בשבת, הכותב הופך למצוא כמה סניפים להתיר (וכדרך מאמרים שמסקנתם ידועה מראש, איכות הדברים בהתאם),
יורה דעה כתב:איש_ספר כתב:בקובץ מתפרסם מאמר שבא להליץ על מנהגם של צדיקים להניח חתיכות לחם במרק בשבת, הכותב הופך למצוא כמה סניפים להתיר (וכדרך מאמרים שמסקנתם ידועה מראש, איכות הדברים בהתאם),
המאמר המוסגר הינו סתם לשם קינטור וניגוח מבית מדרשו של "איש ספר", ולא שזה הוכח או נסקר באיזהו מקומן, ונא להתייחס בהתאם.
לענד כתב:אבל עכ"ז כנ' שהצדק עם הרב איש ספר, דצ"ל 'אליהו', דלא מצינו מי שיחס ספר תנא דבי אליהו להתנא 'אליהועיני בן הקף', אלא הבאר שבע שיחס להתנא אליהו, היינו לפי מה שסובר דשמו של האי תנאי הוא 'אליהו', וכמו שהקשה החיד"א בשם הגדולים על הבאר שבע, וא"כ צ"ל 'אליהו'
וואס כתב:האם מערכת הקובץ נותנת את הקובץ להורדה?
איש_ספר כתב:וואס כתב:האם מערכת הקובץ נותנת את הקובץ להורדה?
ברשות ואדיבות המערכת.
אין לי את הקובץ כפי שהתפרסם בחוברת, אבל עיקר הדברים כאן.
בגי' שבחוברת נוספו עוד הערות מחכם נוסף.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 284 אורחים
