מנהג לקבור במקומו את הנפטר בבית הקברות?

[הוגה ומעיין]

שמעתי על מנהג שנהג בחו"ל שהנפטר בבית הקברות היו קוברים אותו במקום פטירתו. דוגמא לדבר: מת מצוה קונה את מקומו.

בהקשר זה שמעתי על יהודי בשם ר' יעקב מאיר מאירוביץ שהיה הקברן בבית העלמין שומרי שבת בזכרון מאיר, שנפטר פעם במהלך כריית קבר, וקברו אותו באותו קבר שכרה.

המכיר מישהו את המנהג או דיונים אודותיו?

[הוגה ומעיין]

הרהרתי שאולי טעם המנהג משום שהמת קנה מקומו וכמבואר ברש"י, ובברייתא שהביא בבית יוסף סי' שסג שבמקום שלא נהגו ללקט עצמות אין מלקטים משום שנאמר אל תסיג גבול עולם. ודנו האחרונים בגדר הקנין ואכמ"ל. ועכ"פ יש לומר שקונה מקום שמונח בו והוא ראוי לקבורה, ולכן כל שהמקום שנמצא בו הוא שכונת קברות ומיועד לקבורה, אין לפנותו, אף אם מעצמו נפל. והוא חידוש שייחשב בכך כהזמנה לקברו. ואולי הטעם משום סימנא מילתא ועניינים שכאלו ולא מצד ההלכה?

[איש_ספר]

את המנהג איני מכיר אבל הרי ישנם סיפורים רבים על גדולים שנסתלקו מחוץ לעירם, והתנהל מאבק בין הערים על מי יניח צדיק ראשו. (מהר"ם בנט כמדומה, הרוגצובער ועוד הרבה) אולי זה קשור גם לזה.

[הוגה ומעיין]

יישר כח. ואכן יש דמיון, ובשני המקרים אין מחוור הגדר, אם היא זכייה של הנפטר במקומו או זכיית המקום בנפטר. אך בעוד שבנידון שהפנית אליו מדובר על העיר כולה כ"מקום הפטירה", במנהג שהזכרתי ה"מקום" מצטמצם לד' אמות.

שאלתי כבר שלושה ידענים, וכולם הכירו את המנהג אך אף אחד לא ידע על מקור בכתובים. אחד מהם, העוסק כבר שנים רבות בפועל במצווה זו, אמר שלא נתקל בפועל במקרה כזה, אך נראה לו שראה עליו לפני שנים רבות בספרו של הרב גרינוואלד "כל בו" לענייני אבלות. ממה שעברתי על שלושת הכרכים לא מצאתי שידון בזה.

[חיס]

שמעתי על מנהג שנהג בחו"ל שהנפטר בבית הקברות היו קוברים אותו במקום פטירתו. דוגמא לדבר: מת מצוה קונה את מקומו.

בהקשר זה שמעתי על יהודי בשם ר' יעקב מאיר מאירוביץ שהיה הקברן בבית העלמין שומרי שבת בזכרון מאיר, שנפטר פעם במהלך כריית קבר, וקברו אותו באותו קבר שכרה.

המכיר מישהו את המנהג או דיונים אודותיו?

וכך מופיע על גבי מצבתו:
איש רב וישר ירא א'
עניו ואהוב על הבריות
טוב לב ורודף צדקה וחסד
היה מקושר בלב ונפש לבית ויז'ניץ
הר"ר יעקב שלום בן ר' שמואל דוד הלוי מאירוביץ
מבידעווליא

בעשר שנים האחרונות
עסק בגחש"א בבית החיים כאן
ונפטר פתאום באמצע עבודתו
בליל כ' אייר תשכ"ב
תנצב"ה

[הוגה ומעיין]

יישר כח חיס. נראה שאכן יש שורש לשמועה ששמעתי אודותיו, אלא שנתחלף למספר שמו השני של הר"ר יעקב שלום. האם מדובר במי שהחזיק את ביתו של הגרח"מ מויז'ניץ בראשית שנות ממלכתו, כמסופר במאיר החיים ח"ד עמוד קנז?

עוד סיפור ששמעתי בהקשר זה עוסק בר' חיים אריש (=אהרן) האזה, שהיה בעל תפילה אצל הרבי הראשון מראדזימין, ר' יעקב אריה. ר' שלמה שביסגולד, ממתפללי ביהח"ס דגור נורדאו בת"א, מספר בזכרונותיו הנקראים בשם "גחלי רתמים" (פרק ח עמוד 51) [אינו ב"אוצר" וחבל], שבשבעה עשר בתמוז היה ר' אהרן מנחם מנדל מראדזימין (הרבי השלישי) מגיע לקברי אבותיו, וקהל רב היה נאסף שם לראותו, ובאחת השנים נפטר במהלך ההמתנה "ר' משה האזה", שהיה ש"ץ בבית התפילה של הרבי הזקן בימים הנוראים, והחסידים שראו בכך אות להתקשרותו לרבי הקודם כרו לו קבר בסמיכות מקום. מספר טעויות נפלו בסיפורו, והם תוקנו בהעתקה שבספר ליקוטי רא"ם, על ידי ישראל לייב רייס, עמוד קט: יום ההילולא של הרבי מראדזימין אינו בשבעה עשר בתמוז אלא בי"ח בו; שמו של בעל התפילה, שאכן קבור בסמיכות מקום (השני מהאוהל) אינו משה אלא חיים אהרן (על המצבה: אריש), והוא לא נפטר מיד, אלא כנראה חלה אנושות מהנפילה ונפטר מספר חדשים אחר כך, בראש חודש אדר, כמופיע על המצבה. ולא החסידים הם שראו בכך אות להתקשרותו אל הרבי הקודם, אלא הרבי מראדזמין אמר: אני הבנתי מה שהוא מתכוין. הוא רוצה להישאר באוהל. מסיפור זה נראה שאף אם נפטר אחר זמן, ראו לנכון לקברו במקום שבו נפל את הנפילה שהביאה לפטירתו.
וזו תמונת מצבתו (מתוך הספר "הסבא קדישא מראדזימין):

מצבת חיים אהרן האזה.jpg (429 KiB) נצפה 3612 פעמים

פענוח: פ"נ
איש זקן ושבע ימים
מעודו הלך בדרך תמים
בניו הדריך ביראה ובחכמה
? בדרך יפה ונעימה
שלשים וארבעה שנה היה בעל ש'
מתפלל לפני רבותינו בק"ק ראדזמין
שמו ר' חיים אריש
ב"ר צבי משה האזה
נשמתו עלה למרום
ביום ל שבט א' דר"ח אדר
[ת]רס"ה (או [ת]רס"ד?) לפ"ק

[כרם]

שמעתי על מנהג שנהג בחו"ל שהנפטר בבית הקברות היו קוברים אותו במקום פטירתו. דוגמא לדבר: מת מצוה קונה את מקומו.

בהקשר זה שמעתי על יהודי בשם ר' יעקב מאיר מאירוביץ שהיה הקברן בבית העלמין שומרי שבת בזכרון מאיר, שנפטר פעם במהלך כריית קבר, וקברו אותו באותו קבר שכרה.

המכיר מישהו את המנהג או דיונים אודותיו?

וכך מופיע על גבי מצבתו:
איש רב וישר ירא א'
עניו ואהוב על הבריות
טוב לב ורודף צדקה וחסד
היה מקושר בלב ונפש לבית ויז'ניץ
הר"ר יעקב שלום בן ר' שמואל דוד הכהן מאירוביץ
מבידעווליא

בעשר שנים האחרונות
עסק בגחש"א בבית החיים כאן
ונפטר פתאום באמצע עבודתו
בליל כ' אייר תשכ"ב
תנצב"ה

סליחה
משהו לא מסתדר לי.
כהן, והיה קברן בבית הקברות?
מי יבאר פשר הדבר?

[יודל'ה]

אכן מסתבר שבאמת לא היה כהן, יש לבדוק על המצבה, אמנם מצאתי בהנצחת זכרו משמעות שאמנם לא היה כהן, היא ראיה קלושה אבל מן הסתם אם היה כהן היה מנציחים כן כנהוג.

[חיס]

סליחה
משהו לא מסתדר לי.
כהן, והיה קברן בבית הקברות?
מי יבאר פשר הדבר?

סליחה מחכמי הפורום שליט"א
הלכתי שוב ובדקתי את המצבה וכתוב שהוא היה לוי
ט.ל.ח

[יחזקאל]

האם ר' יעקב שלום ב"ר שמואל דוד הנ"ל היה נכד לר' יודל בידעווילער ?



כפי הידוע לנו, ר' יודל היה אבי :

א. ר' מאיר צבי (אבי ר' ישראל אלטר סג"ל מחוסט וחותן היגל יעקב ממישקאלץ - ר' סענדר ווייס - ר' חיים יהושע רעזמאוויטש (אבי ר' יהודה נחשוני)
ב. ר' יוסף לייב (חותן התפארת אדם מטשימפא)
ג. אסתר אשת ר' אשר אנטשיל איינהארן מטערניווא