בברכה המשולשת כתב:קראתי.
מעניין מאוד, וייש"כ על הביקורת המדוייקת והמוערת, בניגוד להתלהמות של חלק מהמבקרים האחרים.
ניכרם דברי אמת (וברוך שכיוונתי להרבה מהערותיו של מחבר המאמר שליט"א, אלא שלי לא היתה את הסבלנות להמשיך לקרוא את כל הספר).
אמנם, לי הקטן צרם מאוד הזלזול בכל החוקרים, בכל מדעי היהדות, בכל האקדמיה. זה לא רציני, ולא הגון.לגזור מדומיו של י' כ"ץ לכלל החוקרים עושה עוול לחוקרים יראי שמים ותלמידי חכמים.
יש באקדמיה סוגים שונים של אנשים, וביניהם רבים הראויים בהחלט לביקורת שמאמר זה. אבל, וכפי שאני הקטן רגיל לומר: ע"ה נשאר ע"ה גם אם הוא דוקטור, ות"ח נשאר ת"ח גם אם הוא דוקטור.
מצטרף לכל מילה. קראתי ונהנתי.
בהחלט ישנם שורות וקטעים שמקבילים לביקורות אחרות. ויש בו פי כמה מה שאין באחרים, אבל יש כמה נקודות שהקדימוהו והוא לא נוגע בזה.
וסתם לענין היחס ההסתכלות על החזון איש בדורו, לא של תלמיד מסונוור - הרב דסלר בעל מכתב מאליהו, (שאדם כמו ד"ר בראון יכול להרגיש מולו גמד או ענק, כי יש פרספקטיבה להמדד עמה - המכתב מאליהו - בשונה מעיוני הלכה, שקשה להתמודד למי שלא מונח בעומק ודקות הנושאים.
וד"ר נכבד ככל שיהיה לא יכול להתעלם מדבריו, לא בהשערות ולא בפירכות).
הוא כותב על החזון איש שורה של מכתבים מפליגים.
אחד מהם: גאון ארץ הקדושה בעל החזון איש אשר דברו כדבר מלאך ד' הן בהלכה והן בפקחות...
זה לא מספר הגיגוגרפיה. זה מכתב אותנטי שנכתב בעצם ימי חיי החזון איש. ולא על ידי חסיד שוטה, או מישהו שאפשר לומר שאין לו רחבות אופקים בכל קנה מידה.