קדוש ישראל כתב:זאגער ישן כתב:מצאתי תמונות מאוחרות יותר של האחים לבית זלוטניק (הם היו אחים מאב ולא מאם):
ר יונה מרדכי זלוטניק
ר' יהודה ליב זלוטניק-אבידע
נלקח מכאן, ושם מידע נוסף עליהם ועל משפחתם.
יש קשר לר' שלום זלוטניק זצ"ל שהיה מלמד בת"ת "עץ חיים"?
יגל כתב:הרב משה פנחס טרונק, בנו יחידו של הישועות מלכו.
מיללער כתב:ר' יהושע העשיל דוד גאלדשלאג אב"ד פשייטש ואח"כ בשערפס, בנו של ר' יעקב חיים זעליג מרבני ווארשא ב"ר יחיאל מיכל משערפס בעמח"ס אמרי אמת. ריה"ד היה חתנו של ר' אליהו לערמאן בעמח"ס אזור אליהו, נספה בשואה הי"ד.
על אביו מאשכול הנ"ל, גם מציבת אמו בווארשא:
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 15#p324215
מיללער כתב:ר' יהושע העשיל דוד גאלדשלאג אב"ד פשייטש ואח"כ בשערפס, בנו של ר' יעקב חיים זעליג מרבני ווארשא ב"ר יחיאל מיכל משערפס בעמח"ס אמרי אמת. ריה"ד היה חתנו של ר' אליהו לערמאן בעמח"ס אזור אליהו, נספה בשואה הי"ד.
על אביו מאשכול הנ"ל, גם מציבת אמו בווארשא:
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 15#p324215
שאלתיאל כתב:ר' דניאל דוד ווינברג הרב של גור.
מי יכול לספר עליו? האם היה מהמשפחה?
מיללער כתב:ר' ראובן יהודה נייפעלד
אב"ד נאווידוואר נעקד"ה בגיטו ווארשא הי"ד, נולד בשנת תרכ"ט לאביו ר' אברהם שנהרג בפוגרום בעיר ביליסטוק הי"ד, פרטים לתולדותיו בערכו בספר אהלי שם, התמונה הוא משנת תרנ"ו.
מתפעל כתב:זה לא משונה שהרבה מהרבנים הצטלמו דוקא בגילוי ראש?
אולי היה הכרח לזה מהשלטונות עבור דרכון והיה אסור להצטלם עם כיפה?
ציבור כתב:מתפעל כתב:זה לא משונה שהרבה מהרבנים הצטלמו דוקא בגילוי ראש?
אולי היה הכרח לזה מהשלטונות עבור דרכון והיה אסור להצטלם עם כיפה?
אין זה בהכרח גילוי ראש
יכול להיות שהכיפה הונחה מאחורה באופן שלא נראה בתמונה
?
זאגער ישן כתב:שאלתיאל כתב:רבי חיים משולם קויפמאן הכהן מח"ס פתח האהל ואב"ד גוסטינין
האם יש פרטים נוספים על רב זה? לא זכור לי ששמעתי עליו.
רבי חיים משולם קויפמאן הכהן אטרמאן אבד"ק פולטוסק
נולד תרכ"א בווארשא. מתלמידיו של רבי יחיאל מיכל הכהן אבד"ק זאקראטשין (עי' עליו בחכמי פולין ח"א עמ' שכד); בעל הנפש חיה אבד"ק קאליש; והגה"ק רבי מאיר יחיאל מאסטראווצא. נסמך להוראה מבעל הנפש חיה.
בעל הצפנת פענח היה עמו בידידות וחותם מכתבו אליו: ידידו מנוער.
רבי שלמה הכהן מווילנא כותב על ספר פתח האהל (בסוף אלה המצות): ושבעתי ממנו רב עונג ושמחה, ומן שמיא זכו ליה לחבר חיבור כמוהו כו' אשרי שלו ככה, עומד' ישא ברכה, והנני שולח לו התמורה ספרי בנין שלמה ח"א, כי השילומין עבור ספרו אין לדבר שיעור וגבול, כי מפז ומפנינים יקרה.
מלפנים כיהן ברבנות בראטשוינז ובגאסטינין. היה אבד"ק פולטוסק משנת תרס"ז עד תרפ"ד. יסד ישיבה בפולטוסק. נפטר י"ד סיון תרפ"ד.
חיבר פתח האהל (על טומאת אהל); מעשה רקם (על טריפות הריאה); אלה המצות (על סוגיות השייכים לעשיית המצות); אלה העדות (על פרק שבועת העדות); נס לשושנים (על חנוכה ועוד); מקוה טהרה; אלה המשפטים (על פ"א דמכות); אלה החוקים (שו"ת, נדפס בסוף אלה המשפטים).
חידושי תורה ממנו נמצא בקובץ שערי תורה; ספר ויברך דוד (שבת כב: ועי' נס לשושנים שם); חיי יצחק; ילקוט הגרשוני (יו"ד ח"ב בסוף הספר). שקיל וטרי עמו בספר זכר דוד. מכתב תורה כת"י באוסף הרב ירושלימסקי.
תשובות אליו בישועות מלכו; אבני נזר; דברי מלכיאל; צפנת פענח; דברי יששכר; חבלים בנעימים; תירוש ויצהר.
מכתבים בזכרון בספר (עמ' 229 ובו ד"ת); דעת הרבנים (סי' כה).
עי' עליו באהלי שם (עמ' 149).
רבי ברוך יצחק זעליג ישכר הלוי לעווענטאהל אבד"ק פולטוסק
ב"ר אפרים שרגא אבד"ק איניאווא (עי' חכמי פולין עמ' תע-תעא), ב"ר חיים משה אבד"ק פראשקא, ב"ר רפאל זאב אבד"ק זאקראטשין (שם עמ' קמט), ב"ר אפרים סג"ל אבד"ק קויל (שם עמ' מ).
חתן רבי שלמה קרישעק אבד"ק ניישטאט.
מלפנים בסקולסק ובבריסק דקויא. אבד"ק פולטוסק משנת תרפ"ה עד ת"ש.
חיבר עטרת ראש (על משניות זרעים); זכרון ישכר (על משניות מועד); ברכת יצחק (עה"ת, חמש מגילות ומועדים). הוציא לאור רחמי הלוי מאחיו רבי חיים משה יהודה, עם הרבה הגהות.
בתש"א עלה לארה"ק ונפטר שם כ"ז אדר תש"ד. היה מחסידי גור.
מתלמידיו: ר"ד אצאפ (אסף) מח"ס קהלת דוד וילקוט דת ודין.
ואלו דברי תלמידו הנ"ל (בסוף ספר ילקוט דת ודין): "משחר ילדותו ועד יומו האחרון לא מש מתורה, ואפילו כשקבלתי פניו בתור פליט מפליטי החרב לפני ג' שנים כשבאתי לבית עולים, הראה לי חידוש בגמ' פסחים. בכל מקום שהיה נוסע, בכל מקום שעבר, חידש חידושי תורה. לא היה לו בעולמו אלא ד' אמות של הלכה, בה הגה כל ימיו ובתורה היה שקוע עד יומו האחרון".
חידו"ת באמרי הצבי; שו"ת חמדת אפרים; בית זבול (ח"ב סי' יב אות ח). תשו' אליו בחמדת אפרים; דברי מלכיאל (ח"ו סי' נח); עלהו רענן (סי' לח). מכתב בזכרון בספר. נסמך להוראה ממנו רבי משה עזריאל סג"ל מפולטוסק רב בנו"י (הפרדס נט חוב' א).
הובא לפני מכתב בנוגע לענין כיסוי הראש לאשה נשואה. וצוין שם שאפשר לראות את תמונת הרבנית בתעודת זהות שהיא בלי כיסוי ראש. הנה ידוע שבחו”ל כל תמונות פספורט הוכרחו להיות בגילוי ראש, ויש אצלנו תמונות של גדולי ישראל שנמצאים בלי כיסוי ראש. יודע אני שהצלם קו”בץ” אמר לה להוריד המטפחת בשביל התמונה, והיא חשבה לתומתה שבשביל תעודת זהות צריך שיהי’ בלי כיסוי ראש, שהי’ זה קרוב לביאתם לארץ, שכך הי’ בחו”ל. ובנה שיחי’ לאוי”ט אמר לי שהוא הי’ שם וזוכר שהצלם אמר לה להוריד המטפחת, ומיד אחרי הצילום שמה תיכף בחזרה את המטפחת. ואח”כ כשאמרו לה בבית שלא היו צריכים להוריד את המטפחת היה לה עגמת נפש גדול, וכן למרן רבינו זצוקללה”ה.
שאלתיאל כתב:
רבי חיים משולם קויפמאן הכהן מח"ס פתח האהל ואב"ד גוסטינין
מיללער כתב:ר' אליעזר לעווין
חתנו של ר' מיכאל משה יהודה זילבערבערג (ברח"י מווארשא - על משפחת הרבנים זילברבערג מווארשא צאצאי הזית רענן יש לנו אשכול מיוחד) אב"ד נאדרזין בפוילן, התמונה הוא משנת תרס"ב.
גלעד כתב:שאלתיאל כתב:רבי חיים משולם קויפמאן הכהן מח"ס פתח האהל ואב"ד גוסטינין
מצבתו בבית החיים בווארשא, נלקח מכאן
http://www.tog.co.il/he/Module.aspx?id=430
רבי אברהם יצחק לאמשטיין
היה מזכיר מועצת גדולי התורה.
חידו"ת ממנו בקובץ שערי תורה (ח"ט סי' לב; חי"א סי' יד); קובץ דרושים (חוב' ג סי' ט); דגל התורה (סי' עז).
מכתב תורה כת"י באוסף הרב ירושלימסקי.
מכתב בזכרון בספר (עמ' 215).
חתנו ממלא מקומו: רבי אשר לרנר הי"ד
אשבורן כתב:מעניין שהיה כ"כ חשוב לכותבי המצבה לפרט ארבע דורות מיחוסו.
כנראה פירטו את כל היחוס רק כדי להגיע להחסיד "הקדוש" רבי מרדכי פלאנטשער, שכנראה עדיין הי' מפורסם אז.
אני הק' לא מצאתי זכרו.
אשבורן כתב:אשבורן כתב:מעניין שהיה כ"כ חשוב לכותבי המצבה לפרט ארבע דורות מיחוסו.
על זה השיב לי בעל חכמי פולין:כנראה פירטו את כל היחוס רק כדי להגיע להחסיד "הקדוש" רבי מרדכי פלאנטשער, שכנראה עדיין הי' מפורסם אז.
אני הק' לא מצאתי זכרו.
מיללער כתב:שאלתיאל כתב:
רבי חיים משולם קויפמאן הכהן מח"ס פתח האהל ואב"ד גוסטינין
שם משפחתו היה אוטרמן (וכן כותב בנו אפרים אוטרמן מתל-אביב שהו"ל הספר פתח האהל הנ"ל) קויפמאן הוא שם פרטי כינוי למשולם.
תולדות כתב:הקישורים עם הקובץ כבר לא תקפים.
האם יש מישהוא ששמר אצלו את הקובץ השלם?
פייביש אופטובסקי כתב:האם נמצאים בקובץ שמשם לקוחות התמונות רבנים בשם משפחת קאליש (בפולנית: kalisza) מגזע אדמורי וורקא אמשינוב - שמהם היו גם רבני ערים?
במרחק של כמה ק"מ מפרושקוב נמצא בית חולים ממשלתי לחולי נפש, הגדול בכל פולין. המנהל הכללי של ביה"ח היה רוסי בעל תואר גנרל, יועץ סתרים של הממשלה. חיבה יתירה נודעת לאבי ז"ל ממנו, כי בכל מקרה של צורך כאשר פנה אליו באיזו בקשה, לא השיב פניו ריקם ומילא אותו ברצון ובאדיבות.
כדאי להעלות על הכתב דאגתו המסורה של אבי ז"ל ליהודים חולי הנפש שהיו מאושפזים בביה"ח. היו ביניהם כאלה שעברו עליהם זמנים חולפים. לפרקים היו שפויים בדעתם ואותם רצה להציל מאכילת חמץ בפסח. בפרוס הפסח פנה אל המנהל הראשי שיקצה חדר מטבח להכין שם מאכלים כשרים לפסח לחולים מסוג זה. מאז הפך ממש לעקרת בית, דאג לכל דבר קטן וגדול להכין מבעוד מועד כגון מצות, ביצים וכו'. קיבל מבשלת לימי הפסח, הכשיר את הכיריים, ובערב פסח כבר אכלו החולים מאכלים כשרים לפסח. בימי הפסח בקש מכל אחד שיעשה לו "הטובה" ויתנדב ללכת בבקר השכם ובצהריים לבית החולים ויחלק את האוכל המבושל להחולים שנמצאו במחלקות שונות. לא בנקל עלתה לו משימה זו.
שאלתיאל כתב:ר' אברהם גליקסמאן הרב של סלוזיעווא
חיפוש באוצר מעלה כמה חתימות שלו אבל לא שום דבר מעבר
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 186 אורחים
