בר ששת כתב:לגופו של עניין, כפי המסופר, לאחר שהגר"י הרצוג יצא מהוותיקן מפגישתו עם האפפיור, מיד בצאתו יצא למקווה טהרה שהיה לקהילה היהודית ברומא, כדי להיזדכך מהטומאה ששורה במקום ובאיש. אולם מאידך גיסא, רבו עליו חבריו הרבנים לאו ומצגר, שנפגשו עם ממשיכי דרכו ולא ראו צורך לטבול... ויש לחלק.
בר ששת כתב:זכור לטוב הגרמ"ש עמאר שליט"א, שבא לשיחה מצויד בשרשרת לוחות הברית עליו. כנגד הצלם שתלוי לו לזה מלפניו.
לייטנר כתב:עיין בפירוש העמ"ד במדבר כד יט ובהוספתו שם.
בר ששת כתב:לגופו של עניין, כפי המסופר, לאחר שהגר"י הרצוג יצא מהוותיקן מפגישתו עם האפפיור, מיד בצאתו יצא למקווה טהרה שהיה לקהילה היהודית ברומא, כדי להיזדכך מהטומאה ששורה במקום ובאיש. אולם מאידך גיסא, רבו עליו חבריו הרבנים לאו ומצגר, שנפגשו עם ממשיכי דרכו ולא ראו צורך לטבול... ויש לחלק.
בברכה המשולשת כתב:וידוע המעשה בגר"י ניסים זצ"ל והזה.
וואס כתב:בר ששת כתב:לגופו של עניין, כפי המסופר, לאחר שהגר"י הרצוג יצא מהוותיקן מפגישתו עם האפפיור, מיד בצאתו יצא למקווה טהרה שהיה לקהילה היהודית ברומא, כדי להיזדכך מהטומאה ששורה במקום ובאיש. אולם מאידך גיסא, רבו עליו חבריו הרבנים לאו ומצגר, שנפגשו עם ממשיכי דרכו ולא ראו צורך לטבול... ויש לחלק.
באמת חידוש גדול מאוד על הרה"ק רבי יונה מצגר שליט"א, ראש הרבנים בארעא דישראל.
ויכול להיות שמכיון שהוא רגיל מדי יום ביומו לטבול, כמנהגם של חסידים ואנשי מעשה, הרי שהסתפק בכך, ומקסימום הוסיף עוד טבילה אחת או שניים.
וואס כתב:בברכה המשולשת כתב:וידוע המעשה בגר"י ניסים זצ"ל והזה.
ימחול לספר כי לא כולם בקיאים כמותו
כ' בטבת תשכ"ד, 5 בינואר 1964. ההתרגשות בארץ ובעולם הגיעה לשיאים חדשים. לראשונה בתולדות מדינת ישראל הצעירה, שהיתה אז רק בת 16, הגיע למדינת היהודים החדשה ראש הדת הגדולה ביותר בעולם – האפיפיור פאולוס הששי, קתולי אנטישמי, שהתנגד כל ימיו להכרת הוותיקן במדינה היהודים.
האפיפיור סירב להגיע דרך מעבר מנדלבאום בירושלים החצויה, כדי להימנע מלהכיר בירושלים כבירת ישראל, והעדיף לחצות את קו שביתת הנשק עם ירדן (ששלטה אז ככובשת בירושלים המזרחית, בית לחם ושאר המקומות הקדושים לנצרות) דווקא במעבר מגידו (שיש לו משמעות מיוחדת בתיאולוגיה הנוצרית, בסוגיית אחרית הימים). בקו הגבול לא היה אז דבר זולת שדה קוצים, אך ממשלת ישראל טרחה והוציאה מיליונים כדי להכשיר את השטח לקבלת הפנים הממלכתית, שאליה הוזמנה כל צמרת המדינה – נשיא המדינה, ראש הממשלה, הרב הראשי ועוד.
האפיפיור, שהיה תלמידו של קודמו פיוס ה-16 שכיהן בימי מלחמת העולם השניה ולא נקף אצבע להצלת היהודים, למרות מעמדו והשפעתו, התקשה לעכל, מבחינה תיאולוגית, את עצם קיומה של מדינת ישראל. מדינת היהודים החדשה הסבה לנוצרים כאב ראש תיאולוגי נורא, משום שעל פי התפיסה הנוצרית ירשה הנצרות את מקומה של היהדות שנועדה להיות מושפלת עד עולם, אך בניגוד לתפיסה כוזבת זו, התהפך לטובה גורלם של היהודים, והם אף 'העזו' להקים מדינה יהודית עצמאית וגאה. עצם קיומה של המדינה היהודית נתפס כרעידת אדמה תיאולוגית בעולם הכפירה הנוצרי.
האורח נתן ביטוי למבוכתו, בסירובו להכיר במדינת ישראל. כבר בהגעתו הוא נמנע, למרות קבלת הפנים המפוארת, מללחוץ ידיהם של מקבלי פניו רמי המעלה. ה'פופ' התעקש שלא להוציא מפיו את המלים 'מדינת ישראל' (שלא הכיר בה) ולא את המלה 'ישראל' (מפני שע"פ תפיסתו הנוצרים הם-הם, עפ"ל, עַם ישראל האמיתי), והעדיף להגדיר את הביקור כמסע צליינות לא מדיני לארץ הקדושה, לפלשתינה. כה גדולה היתה מבוכתו של הוותיקן, שהוא נמנע מלתאם את ביקור ה'פופ' עם הממשלה ולמעשה כפה את הביקור עליה.
אבל באותם רגעים של חציית קו שביתת הנשק עם ירדן, ע"י המנהיג הנוצרי הבכיר, לא הירשתה לעצמה מדינת ישראל שלא להעניק לאורח את מלוא תשומת הלב. ראש הממשלה לוי אשכול ונשיא המדינה זלמן שז"ר הטריחו עצמם במסוק צבאי מירושלים למעבר הגבול עם ירדן, ששכן אז בלב הארץ, לקבל את פני האורח שלמרותו סרים מאות מיליונים בעולם. "זהו מאורע שאין לו אח ורע בתולדות העמים", התפייט הנשיא. שהיית האפיפיור בארץ, שנמשכה 11 שעות, זכתה לסיקור בינלאומי נרחב באמצעי התקשורת בעולם כולו, ובעיקר בעולם הנוצרי-קתולי.
שני אישים ישראליים גנבו את ההצגה בקבלת הפנים המרכזית: האחד שהיה שם והשני שלא הגיע. מי שהגיע היה הנשיא שז"ר, שטרח להבליט את אמונתו הדתית מול האישיות הבכירה בעולם הנוצרי וציטט בפני האפיפיור את הפסוק המרטיט: "כי כל העמים יילכו איש בשם אלוהיו, ואנחנו נלך בשם ה' א-לוהינו לעולם ועד" (מיכה ד' ה') – ובכך קנה לו שם עולם בחזית הגאווה היהודית; והשני היה הרב הראשי דאז הרב יצחק נסים, שאמור היה לקבל את פני האורח במעמד של 'ראש הדת היהודית', אך החליט שלא להגיע כלל לאירוע, כדי לא לתת יד למצג-שווא של הכפפת היהדות, חלילה, לדת הקתולית.
הרב נסים הסביר זאת בכך, שעל פי כללי הטקס, מחוייב האפיפיור להחזיר ביקור גומלין לרב הראשי בלשכתו בירושלים, אם הרב יגיע למגידו להקביל פניו. אך הואיל והאפיפיור צימצם ביקורו ל-11 שעות בלבד, כדי שלא יצטרך ללון בישראל ובוודאי לא לבקר בלשכת הרב הראשי, כי אז – סבר הרב – אסור שהוא עצמו יגיע מבלי שיתקיים ביקור גומלין של האפיפיור בלשכת הרב בירושלים, מה שיצור את הרושם הכוזב, שמעמדם של הדת היהודית וראשה נחותים לעומת ה'פופ' ועל כן אינם ראויים לביקור נימוסין מצידו. הרב נסים, אדם צנוע ועניו, לא היה מוכן למחול על כבודם של תורת ישראל ודת ישראל, וזכה ששמו ייחרט בשל כך בחרט זהב בכותל המזרח של הגאווה היהודית.
כשהודיע הרב נסים על סירובו להקביל פני האפיפיור במגידו, רתחה הצמרת המדינית והתקשורתית. גולדה מאיר איימה לפטרו לאחר ביקור האפיפיור. עורך 'דבר' חיים שורר כתב נגדו מאמר רצוף גידופים. כולם הזהירו שהתנהגות הרב הראשי תחולל פוגרומים בקהילות ישראל בעולם.
אבל לאחר שהתברר כי הרב הראשי אכן חזה מראש את הביזיון, שבא לידי ביטוי בין היתר גם בסירובו ללחוץ את ידי המכובדים הישראלים, התהפך היחס כלפיו. כולם קשרו כתרים לראשו. שרים וחברי כנסת דיברו על הגאווה היהודית שהפגין. חיזקו את ידיו. רבנים מכל קצווי הקשת ברכו "על עמידתו האיתנה והאמיצה". אירגוני סטודנטים ואחרים שלחו ללשכתו ברכות חמות על עוז רוחו. עיתון 'הארץ' הודה במאמר ראשי שכשם שביקורו של האפיפיור בארץ היה מאורע היסטורי לנוצרים, כך עצם העובדה שהרב הראשי לא קיבל את פניו היה בו משום מעשה היסטורי, ומתן תוקף לעצמאות ישראל.
הרב נסים קבע אז מקומו בפנתיאון של גדולי האומה. התיקשורת העולמית כתבה שזו הפעם הראשונה שהיהדות הוכיחה שהיא אינה עוד אחות נחותה לנצרות כי אם שווה בין שוות. היה זה מהלך מחוכם של קידוש השם, ברמה בינלאומית.
בברכה המשולשת כתב:זכורני שיש תשובה, על כומר מכשף, בשו"ת שבט הלוי
יורה דעה כתב:דרך אגב,
האם אי מי שמע על הסיפור (המוזר) שטוענים תלמידי ר' יעקב עדס, שהאפיפיור האחרון התפטר מתפקידו [דבר שגרם זעזוע בעולם הנצרות, לאחר שכ-600 שנה לא קרה כדבר הזה], בעקבות קריאת אחד מספריו של ר"י עדס, שתורגם ליוונית והגיע לידיו.
הראיון שעלול להצית אש בין הנצרות והיהדות: המקובל הרב יעקב עדס רומז, כי האפיפיור בנדיקטוס ה-16 פרש בגלל ספר שחיבר ועוסק ב"דבקות על טבעית" לדברי הרב עדס: הספר הציג בפני האפיפיור אופציה להגיע לדביקות על טבעית, מה שעד היום היה חסר לו כנוצרי.
"זה נכון שאני בהתחלה קיבלתי על עצמי בלי נדר לא לדבר על זה, אבל בשיחה שערכתי יצא לי פליטת פה, ומאז הרבה שואלים אותי, זה באמת נושא שמעניין את כל העולם" אמר הרב עדס בראיון לדוד חכם ברדיו 'גלי ישראל' ורדיו דרום.
"למה פתאום הוא הפסיק? צריך להבין שמבחינתם, הם לא מתייחסים לזה כתפקיד של ראש ממשלה, אלא תפקיד רוחני, שברגע שהוא מוותר על זה, אז הוא ויתר על עוצמות רוחניות הכי גדולות, והתקטן לאחד ממליארד".
הרב עדס סבור, שפרישתו של האפיפיור, בעצם הינה סוג של יציאה בשאלה, וכפירה בנצרות: "נגדיר את זה בנוסח אחר, ההודעה שלו שהוא עוזב, פירושו של דבר התרסה בנצרות, זה כמו שהוא אומר הנצרות זה לא אמת, רבותי, תפסיקו ללכת לכנסיות, זה התרגום המילולי של מה שהוא אומר".
"בשלב הראשון הוא אמר שהוא עושה את זה מטעמים של חולשה, אבל בהמשך הוא קיבל את האומץ ואמר שהוא עושה את זה כי הוא רוצה לעשות דברים יותר טובים".
הרב עדס מספר כי ספרו "דברי יעקב - פרקי מחשבה" מסוגל לסייע לאדם להגיע לדבקות על טבעית: "הספר הזה תורגם לאיטלקית, והרב בוחבוט מבני ברק שלח אותו ישירות לאפיפיור, "אני מנותק מהעולם, לא יודע אפילו איך לשלוח מכתב, אבל הוא חבר'מן גדול, ידע איך לשלוח ישירות שיגיע לידיים של האפיפיור".
"בספר שמה כתוב בפירוש על השער, שזה ספר שמסביר את יסודות היהדות, ויש שם בספר טענות קשות על הנצרות, יש מקומות שההתקפות כתובות שחור על גבי לבן, אני לא יודע אם יש ספר עם התקפות כל כך קשות על הנצרות" סיפר הרב עדס.
"מה הוא (הרב בוחבוט מבני ברק, י.פ) היה אמור לקבל תשובה? מכתב עם סדרת קללות, לא תאמין" מספר הרב עדס, "שלח לו האפיפיור מכתב, תודה רבה על הספר, הוא (האפיפיור, י.פ) לומד בו הרבה, הספר הזה מכניס המון רוחניות, והוא כתב לו בלשון רמיזה, שהוא יראה שהספר הזה עוד יכניס רוחניות גדולה בכל העולם".
"עוברות שבועות אחדים, והנה הוא מתפטר, זה נשמע הזוי להגיד שזה בגלל זה, וכי חסר ספרים נגד הנצרות? אז אני אסביר את העניין".
וכאן הרב עדס פוצח במונולוג ארוך ומפורט, ומסביר את הויכוח ארוך השנים בין הנצרות ויהדות, כשבמהלכו הוא קובע "הנצרות פועלת על פי זה שהאמונה באה במקום השכל, הרי כך זה בכל הדתות שהאמונה באה במקום השכל, אבל ביהדות האמונה לא באה במקום השכל".
"בספר הזה מובאות כל התשובות לכל הטענות שהיהדות באה במקום השכל, ומוכיחים בצורה חדה ביותר שביהדות האמונה לא באה במקום השכל" מספר הרב עדס על ספרו.
לדברי הרב עדס, האפיפיור הנוצרי ניסה במשך חייו הארוכים להגיע לדבקות על טבעית, אולם לא הצליח, לפי הרב עדס, ספרו "פרקי מחשבה" מכיל נוסחה יחודית שבאחרויותה להביא את הקורא לדבקות על טבעית "אפילו אם הוא גוי", וזה כנראה מה שהשפיע על האפיפור שלפי הרב עדס זה דבר שהיה חסר לו בנצרות.
זרע הארץ כתב:כדאי לדעת דבר מעניין.
בנו של הגר"מ שפירא שליט"א התחתן בדיוק בשבוע שהיה בין אחד שנפטר, ועדיין לא נתמנה החדש. הגר"מ היה שרוי בשמחה גדולה על כי זכה להכניס את בנו לחופה בשעה שלא היה ראש לקליפה.
כמובן נאים הדברים לגר"מ שליט"א היודע לראות את כל העולם בראי תורתנו הקדושה.
משה גרוס כתב:אין ספק שהאפיפיור הנוכחי שונה מכל קודמיו, שהרי אינו אירופי ולא חונך על ברכי האנטישמיות, ואדרבה אחד מידידיו הוא רב [קונסרבטיבי, אך אינו עם הארץ גמור, כנראה לתיאבון ולא להכעיס], ואף הוציאו ספר במשותף.
http://www.korenpub.com/HE/products/mag ... 9655261592
ויש לתת את הדעת שהכנסייה מנסה לשנות את פניה כי קרנם באמונה נגדעת והם זקוקים לישראל כדי להרים את קרן האמונה בעולם, וזה אחד ההסברים שאמר לי חכ"א מדוע בחרה הכנסייה באחד כזה שאינו 'משלהם' אלא הוא בבחינת 'חוצניק'.
כג כֶּסֶף סִיגִים מְצֻפֶּה עַל חָרֶשֹ שְֹפָתַיִם דֹּלְקִים וְלֶב רָע: כד בִּשְֹפָתָיו יִנָּכֵר שֹוֹנֵא וּבְקִרְבּוֹ יָשִׁית מִרְמָה: כה כִּי יְחַנֵּן קוֹלוֹ אַל תַּאֲמֶן בּוֹ כִּי שֶׁבַע תּוֹעֵבוֹת בְּלִבּוֹ:
אתה מתכוון לומר שגם אתה כתבת את ההודעה הקודמת מפני איבה??משה גרוס כתב:אתה יכול לנחש מה המאירי יכתוב בפירוש פסוקים אלו, ואת מי הם כוללים ובעיקר את מי אינם כוללים.
בר ששת כתב:בהמשך להנ"ל, מסתבר שבניגוד לרבנים הראשיים, הראש"ל הספרדיים, כן חשו איזו בעיה בשיחות עמו. וזכור לטוב הגרמ"ש עמאר שליט"א, שבא לשיחה מצויד בשרשרת לוחות הברית עליו. כנגד הצלם שתלוי לו לזה מלפניו.
הזוי, פשוט הזוי...משה גרוס כתב:"וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך" וכו'. ולכאורה זה כולל את הפופ
משה גרוס כתב:אתה יכול לנחש מה המאירי יכתוב בפירוש פסוקים אלו, ואת מי הם כוללים ובעיקר את מי אינם כוללים.
חשבונות רבים כתב:אני דן חובבי הנצרות אשר עימנו לכף זכות שכפה"נ הינם דרים בארץ הקודש ואינם יודעים ע"ז מה היא.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 341 אורחים