ולא זכיתי שתאמר יצי"מ בלילות- צערו של ראב"ע

[גאולה בקרוב]

מוזכר בחלק מנוסחאות ישנות של ההגדה, אך לא בכולם, והיא יחסית הוספה מאוחרת [ע"פ הגדת הגאונים והרמב"ם].
ויתכן, בגלל שעוסקת בזכירת יצי"מ, ושונה ממצות סיפור יצי"מ.

כתבתי מעט הערות, אם יש הוספות אודה.

משנה מסכת ברכות פרק א משנה ה:
"מזכירין יציאת מצרים בלילות.
אמר ר' אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא שנא' (דברים טז) "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות, וחכ"א ימי חייך העולם הזה כל ימי חייך להביא לימות המשיח":

הערות:
יתכן שראב"ע עד גיל 18 לא אמר כלל יצי"מ בלילות, או שכן אמר, מצד כלל פרשת ציצית [ואע"פ שאינה נוהגת בלילה, ולכן כתב בפיה"מ לרמב"ם שמסתבר שלא אמר, מ"מ הרי יש סיבות נוספות לאמירת פרשת ציצית, ראה ברכות יב, ב], אך בלי כוונה למצוה, ולמ"ד מצ"כ לא יצא.

ולכא' הטעם שלא אמר, מפני שס"ל כחכמים, וס"ל שהם חולקים על בן זומא.

ומה שאמר "הריני כבן שבעים שנה", כוונתו שלמרות חכמתו הגדולה [תויו"ט] וכן עמלו הגדול בתורה [רמב"ם פיה"מ] לא הגיע לכך, והיה צריך דרשה מיוחדת.

ומה שאמר "ולא זכיתי", היינו שאמנם אין עבירה ומכשול תחת ידי, שהרי לא רק שסמכתי על חכמים, אלא אפילו עדיין כלל לא נדרש הדרש של בן זומא, אבל מ"מ יש לי צער גדול מאד: "לא זכיתי"! [ונקבע צער זה לדורות במשניות, לדעת כמה גדולה חיבת המצוות, וכמה ראוי להצטער בחסרון קיומן]

[לייטנר]

כיון שפשט הביטוי (למרות ידיעתנו את סיפורו המופלא של ראב"ע) 'כבן שבעים שנה', היינו בערך בן שבעים שנה, א"צ לדחוק ולהסביר שלמרות עמלו וכו', אלא כפשוטו ממש: "אני כבר בגיל שבעים בערך, ועד שדרש בן זומא את דבריו, לא זכיתי...".

[יאיר]

viewtopic.php?f=7&t=5688#p47908

[ viewtopic.php?f=7&t=9539 ]

[גאולה בקרוב]

למעשה כעת ראיתי שמה שכתבתי נתון במחלוקת ראשונים.
שיש שבארו שראב"ע סבר להזכיר בלילות, ואדרבה דן עם חכמים שכך צריך לעשות, אלא שלא הצליח לנצחם בסברא, עד שדרש בן זומא מהפסוק עצמו [ותומך בפשט זה לשון המשנה "ולא זכיתי שתאמר", ולא כתוב "לומר"]
ויש שבארו שהוא עצמו לא אמר לפני כן, כמובא בשיבולי הלקט בשם רבינו ישעיה (הרי"ד).

ספר שיבולי הלקט (סדר פסח סימן ריח):
"ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילה. [פירש] רבינו אפרים קלעי זצ"ל לא נצחתי לחכמים שיודו לדברי כדאמרן בכמה דוכתי בהא זכנהו פלוני לרבנן שנצחם בראיותיו שהיו מדלגים פרשת ציצית של קריאת שמע של ערבית לפי שאינה נוהגת אלא ביום כדכתיב וראיתם אותו פרט לכסות לילה כדאמרן בברכות שהיו מדלגין ואומרין דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אני ה' אלהיכם אמת ואמונה כו'
וכן פי' רבינו ישעיה זצ"ל לא זכיתי שתאמר יציאת [מצרים] בלילות שהייתי סבור אין מצותה אלא ביום עד ששמעתי דרשת בן זומא מיכן ואילך ניתקן לאומרו ולהזכיר יציאת מצרים ביום ובלילה ביום באמת ויציב ובערב באמת ואמונה. ואם תאמר וכי ר' אליעזר לא היה מתפלל קודם לכן תפילת ערבית ומזכיר בו יציאת מצרים? ויש לומר מדלג היה ואפי' בק"ש היה מדלג פרשת ציצית דכתיב וראיתם אותו פרט לכסות לילה ובלילה אינה חובת ציצית. ועוד כי בפרשת ציצית אינו כתוב בשכבך ובקומך וכל כך היה מדלג עד ששמע דרשת בן זומא וקבעם חובה: ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות. שהיה לו לומר למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים (כל) ימי חייך וחכמים שהיו חולקין עם בן זומא היו דורשין ימי חייך העולם הזה כל ימי חייך להביא את ימות המשיח כדאמרן לא שתעקר [יציאת מצרים] ממקומה אלא שיהא שיעבוד מלכיות עיקר ויציאת מצרים תפילה לה":

[לייטנר]

כיון שפשט הביטוי (למרות ידיעתנו את סיפורו המופלא של ראב"ע) 'כבן שבעים שנה', היינו בערך בן שבעים שנה, א"צ לדחוק ולהסביר שלמרות עמלו וכו', אלא כפשוטו ממש: "אני כבר בגיל שבעים בערך, ועד שדרש בן זומא את דבריו, לא זכיתי...".

http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=5688#p47908

[ viewtopic.php?f=7&t=9539 ]

וכולי סליחה על שדברי (אם היו כתובים בספר) אינם ראויים לעלות לאוצר החכמה...

[אוצר החכמה]

כן הוא דעת הירושלמי בברכות שם שהיה כבן שבעים ודלא כהבבלי.

[עזרה]

viewtopic.php?f=27&t=9182&hilit=%D7%95%D7%9C%D7%90+%D7%96%D7%9B%D7%99%D7%AA%D7%99

אפשר שכבר דיברו מזה באשכול זה.