ואכן כשישבו לסעודה, יחד עם ר' משה, היו על
השולחן חלב סתם ומוצריו.
צריך לדייק!! המשתמע מהדברים הוא שר' משה פיינשטיין עצמו אכל חלב כזה, אבל הוא מעיד על עצמו שמחמיר.
שו"ת אג"מ יו"ד סימן מ"ז:" ובדבר החלב של הקאמפאניעס במדינתנו אשר יש פקוח הממשלה ואם יערבו חלב בהמה טמאה יענשו וגם יסגירו את העסק שלהם שלכן ודאי מירתתי מלערב יש טעם גדול להתיר אף בלא שיטת הפר"ח משום דהעיקר דידיעה ברורה הוא כראיה ממש...ולכן בחלב שאסרו רק בחלבו גוי ואין ישראל רואהו יש להתיר גם בישראל יודעין ידיעה ברורה דהוי כראיה. וזה שאם יערבו יענשו ויצטרכו לסגור העסק שלהם שהוא הרוחה של כמה אלפים והממשלה משגחת אליהם הוא ודאי ידיעה ברורה שהיא כראיה שלא היה בכלל איסורם. וזה הוא גם לכו"ע דאין טעם לחלוק בזה ולכן הרוצה לסמוך ולהקל יש לו טעם גדול ורשאי וכמו שמקילין בזה הרוב בני אדם וח"ו לומר שעושין שלא כדין. אבל מ"מ לבעלי נפש מן הראוי להחמיר ואין בזה משום יוהרא וכך אני נוהג להחמיר לעצמי אבל מי שרוצה להקל הוא עושה כדינא ואין להחשיבו כמזלזל באיסורין.
גם כל המשמעות של לשונו היא לא כ"כ מקילה כמו שאתה מציג את זה, שהיה לו לכתוב אין בדבר איסור כלל ורק בעל נפש יכול להחמיר. אבל מה שכתב שאין להחשיבו כמזלזל באיסורין זה לשון מחמירה יותר. אבל על דיוקי לשון אפשר להתווכח כמובן.