איך אתה מעדיף שהחתונה תהיה', שאל הרב טנדלר את חתנו הצעיר, 'מעורבת או נפרדת?'. 'מה אתה חושב? מה הסבא חושב?', שאל החתן הצעיר. דעתו של הסבא הייתה חשובה מאוד כמובן, הסבא היה אחד מגדולי הדור, הרב משה פיינשטיין.
'כל ילדיו של הסבא התחתנו בחתונות מעורבות', ענה הרב טנדלר, 'אבל עכשיו יש מנהג חדש בעולם הישיבות להתחתן נפרד, חלק מהנכדים התחתנו נפרד וחלק מעורב'.
'לא אוציא לעז על הדורות הראשונים', ענה החתן הצעיר, 'מה שטוב לך טוב גם לי. חוץ מזה, אם יראו חתונה נפרדת בהשתתפות הסבא, הרב פיינשטיין, יטענו שהרב פיינשטיין אוסר על חתונות מעורבות'.
תגובתו של הרב טנדלר הפתיעה מאוד את החתן הצעיר. 'בסדר גמור. אגב הסבא ישמח. הוא הרבה יותר אוהב לשבת בחתונה ליד אשתו מאשר בשלחן נפרד'.
(את הסיפור שמעתי במו אוזני מפי החתן הנזכר, הרב אברהם אורן, ר"מ וותיק, שמרביץ תורה כבר שנים רבות).
עשה שבא אדם לפני הגרש"ז אוירבך, לשואלו בדבר הלכה חמורה בענין פסול חיתון, ומכיון שהתעתד הלה לנסוע לארה"ב באותה תקופה, יעץ לו הגרש"ז שישטח את שאלתו לפני הגר"מ פיינשטיין, וביקשו שבהזדמנות זו ישאלנו גם על המבואר בכתובות י"ז וביו"ד סי' שס"א דמבטלין ת"ת להכנסת כלה ולהלוית המת, שהיאך מצאנו ידינו ורגלינו כהיום בריבוי החופות בערים הגדולות, וכן בהלויות רח"ל. וסיפר השואל, שבבואו לפני הגר"מ מצאו מוטה על משכבו, ועל שאלתו הראשונה ענהו בעודו שוכב, ואילו על שאלה זו נתיישב והרהר בכובד ראש, ואח"כ אמר ששאלה קשה היא, ואין לו בזה דבר ברור. והוסיף, שלכן הריהו משתמט ככל האפשר מלהבחין בהלוית המת ואילו בהכנסת כלה באין לו עצה אחרת מוכרח הוא לילך. ועדיין צ"ע. עכ"ד. (ס' הליכות שלמה ח"א עמ' קסג).
והנה בכתובות [י"ז ע"א] תנו רבנן מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה, וכו', וה"מ למאן דקרי ותני, אבל למאן דמתני לית ליה שיעורא. שמעתי ממרן הגר"מ פיינשטיין זצ"ל, דמאן דקרי ותני הדין ללוותם הוא מצד כבודם, ומימלא אם יש כבר שישים רבוא שוב א"צ לו. אבל מאן דמתני, הדין לויה הוא חובת הגוף לכל אחד ומעטם זה לית שיעורא – לא מצד הלכות שיעור, אלא הטעם כנ"ל. (שמחת בנימין כתובות שם)
אוצר החכמה כתב:ואתה גם מצפה שנאמין לזה?
בארצות הברית בדור הקודם כמעט כל גדולי הדור התחתנו בחתונות מעורבות. מנהג הונגריה להפריד היה קיים אך חריג
אוצר החכמה כתב:עשה שבא אדם לפני הגרש"ז אוירבך, לשואלו בדבר הלכה חמורה בענין פסול חיתון, ומכיון שהתעתד הלה לנסוע לארה"ב באותה תקופה, יעץ לו הגרש"ז שישטח את שאלתו לפני הגר"מ פיינשטיין, וביקשו שבהזדמנות זו ישאלנו גם על המבואר בכתובות י"ז וביו"ד סי' שס"א דמבטלין ת"ת להכנסת כלה ולהלוית המת, שהיאך מצאנו ידינו ורגלינו כהיום בריבוי החופות בערים הגדולות, וכן בהלויות רח"ל. וסיפר השואל, שבבואו לפני הגר"מ מצאו מוטה על משכבו, ועל שאלתו הראשונה ענהו בעודו שוכב, ואילו על שאלה זו נתיישב והרהר בכובד ראש, ואח"כ אמר ששאלה קשה היא, ואין לו בזה דבר ברור. והוסיף, שלכן הריהו משתמט ככל האפשר מלהבחין בהלוית המת ואילו בהכנסת כלה באין לו עצה אחרת מוכרח הוא לילך. ועדיין צ"ע. עכ"ד. (ס' הליכות שלמה ח"א עמ' קסג).
והנה בכתובות [י"ז ע"א] תנו רבנן מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה, וכו', וה"מ למאן דקרי ותני, אבל למאן דמתני לית ליה שיעורא. שמעתי ממרן הגר"מ פיינשטיין זצ"ל, דמאן דקרי ותני הדין ללוותם הוא מצד כבודם, ומימלא אם יש כבר שישים רבוא שוב א"צ לו. אבל מאן דמתני, הדין לויה הוא חובת הגוף לכל אחד ומעטם זה לית שיעורא – לא מצד הלכות שיעור, אלא הטעם כנ"ל. (שמחת בנימין כתובות שם)
בעניין זה כבר הבאתי פעם מה ששמעתי מפיו של הרב אלישיב שהחיוב הוא דווקא כשרואה את הלוויה או את החתונה אבל אינו חייב לבטל מלימודו ללכת ללוויה או חתונה כשאינו רואה.
צדיק כתב:חתן נכדתו של הגאון הרב משה פיינשטיין זצ"ל, הרב שבתי רפפורט, סיפר שבחג הסוכות אחד במונסי עסק הגר"מ בתשובה שנדפסה בחלק חו"מ ח"ב ב"אגרות משה" חלק שמיני, נגד פסק ה"ציץ אליעזר" שאסר הפלה במקום ספק סכנה לאישה. אז הראה לו הרב רפפורט את תוספת הדברים שהוסיף בזה הרב קוק: "כיוון שהתירה תורה דמו של רודף שוב הוי דינו כשאר איסורי תורה דנידחין אפילו מספק של סכנת נפש". על כך הגיב הרב פיינשטיין ואמר: "מה החידוש, הוא הלא היה גאון הגאונים!" ('ליקוטי הראי"ה' חלק א' בפרק "למדנותו").
צדיק כתב:כאן המקום לתאונן על העובדה שעדיין לא יצא ס' מקיף לתולדותיו [הס' ר"מ פיינשטיין שי"ל אחר פטריתו באמריקה מיוחד מאוד, אבל כבר לא מתאים לדורנו. מן הראוי שיקום הנחשון ויטול את היוזמה, להלן נביא חומר בעזה"י.
פלא פלאים כתב:צדיק כתב:כאן המקום לתאונן על העובדה שעדיין לא יצא ס' מקיף לתולדותיו [הס' ר"מ פיינשטיין שי"ל אחר פטריתו באמריקה מיוחד מאוד, אבל כבר לא מתאים לדורנו. מן הראוי שיקום הנחשון ויטול את היוזמה, להלן נביא חומר בעזה"י.
מדוע הספר לא מתאים לדורנו?
צדיק כתב:פלא פלאים כתב:צדיק כתב:כאן המקום לתאונן על העובדה שעדיין לא יצא ס' מקיף לתולדותיו [הס' ר"מ פיינשטיין שי"ל אחר פטריתו באמריקה מיוחד מאוד, אבל כבר לא מתאים לדורנו. מן הראוי שיקום הנחשון ויטול את היוזמה, להלן נביא חומר בעזה"י.
מדוע הספר לא מתאים לדורנו?
לא חלילה מחוסר רמה וכיו"ב, אלא זה ערוך למבוגרים, בקיצור ובסגנון אמריקאי, יש שמה סיפורים מדהימים ממש שכתובים בחצאי שורה, וצריך להיות עמקן בשביל להבהין את העוצמה שבדברים.
דורנו שהתרגל לספרים על גדו"י בסגנון של ש,י, מלר, ובסגנון של הספרים על הח"ח וכיו"ב לא מתפעל מספר כזה.
ועוד לא דיברנו על התמונות והגרפיקה וכו',,,,,
אציין כמו"כ שהרבנית צ, קרלנשטיין הו"ל סדרה של ג"כ לפחות "והאיש משה", גם שם יש סיפורים מיוחדים מאוד, אבל זה כבר ממש בסגנון ילדותי, כתב ענק , מנוקד, וכו',
ובכלל, אף פעם לא מאוחר, בשנתיים האחרונות יצאו ספרים על הגרצ"פ פראנק והרב מטשעבין שניהים מיוחדים, למרות השנים הרבות שעברו מאז.
אוצר החכמה כתב:ואתה גם מצפה שנאמין לזה?
צדיק כתב:אוצר החכמה כתב:ואתה גם מצפה שנאמין לזה?
מי שמכיר את הנפשות הפועלות, יודע שבהחלט טנדלר יכול לספר כזה סיפור.
וד"ל.
ולגופו של ענין: מי שהכיר את עדינות נפשו של הגרמ"פ, יודע, שבהיות ובלא"ה יעשו מעורב ולא ישמעו לו בשום אופן, במקרה כזה הוא גם יכל לחייך ולתת הרגשה טובה,,,,,
באופן שיתכן שהדברים היו גם היו.
צדיק כתב:אוצר החכמה כתב:ואתה גם מצפה שנאמין לזה?
מי שמכיר את הנפשות הפועלות, יודע שבהחלט טנדלר יכול לספר כזה סיפור.
וד"ל.
לייטנר כתב:צדיק כתב:אוצר החכמה כתב:ואתה גם מצפה שנאמין לזה?
מי שמכיר את הנפשות הפועלות, יודע שבהחלט טנדלר יכול לספר כזה סיפור.
וד"ל.
ולגופו של ענין: מי שהכיר את עדינות נפשו של הגרמ"פ, יודע, שבהיות ובלא"ה יעשו מעורב ולא ישמעו לו בשום אופן, במקרה כזה הוא גם יכל לחייך ולתת הרגשה טובה,,,,,
באופן שיתכן שהדברים היו גם היו.
הרי יש שם טענה שכל ילדיו של האגרו"מ התחתנו בחתונה מעורבת. האם גם בחתונות שלו עצמו לא היו שומעים לו בשום פנים ואופן?!
לענ"ד, יש מספיק אנשים שחיים בדורנו שיכולים להעיד אם ההעובדה הנ"ל נכונה או לא.
יש לי הרגשה שהעובדה הנ"ל נכונה, והפלפול שהצעת כאן הוא מפלפולי הסרק ושכתובי ההיסטוריה שרבים גם כאן בפורום.
צמא לדעת כתב:צדיק כתב:אוצר החכמה כתב:ואתה גם מצפה שנאמין לזה?
מי שמכיר את הנפשות הפועלות, יודע שבהחלט טנדלר יכול לספר כזה סיפור.
וד"ל.
שמעתי מפי גאון גדול א' שליט"א, מתלמידיו המובהקים של הגר"מ שטרן ז"ל בעל באר משה, שסיפר לו שרמז פעם להגרמ"פ על חתנו טנדלר דסאני שומעני', ואמר לו הגרמ"פ ז"ל שיש "חתניו" ויש "לוקחי בנותיו", טנדלר אינו חתני כ"א לוקח בתי.
וד"ל.
עזרה כתב:
ההרגשה שלי הוא הרב לייטנר, שקראת את החלק הפורימי שצורף לעיתון.
ולגופו של דברים.
וכי יתכן לומר שהאגר"מ ז"ל עבר על איסורי דאורייתא.
מה גם שכמה וכמה פעמים דן באגרות משה על תערובת נשים וגברים, כמו למשל.
ביו"ד א סימן עב בזה"ל:
בדבר אם מותר לעשות מסחר הכנת חתונות שהוא להשכיר האולם ולעשות הסעודה וכדומה שנקרא קייטערינג בלע"ז באשר שבהרבה חתונות מתנהגים שלא כשורה ברקידות אנשים ונשים שהוא דבר עבירה וכדומה אם יש בזה משום לפני עור או מסייע ידי עוברי עבירה.
וראה גם
בסימן קלז שם בזה"ל: הנה בדבר למוד במחלקה אחת ילדים וילדות ודאי אף לקטנים וקטנות ביותר אין רוח חכמים נוחה מזה דאף שעדין אין בהן יצר הרע וחשש הרהור מ"מ הא צריך לחנך אותם להתרחק מנשים ואת הילדות מאנשים וכשלומדין ביחד אדרבה עוד מתרגלין להיפוך להתקרב ויתרגלו מזה גם לכשיתגדלו שכבר יהיה בהן יצה"ר וחשש הרהור. ולכן אף שאין בזה שייכות חשש איסור עתה שאף אם היו גם קטנים חייבין במצות לא היה שייך בהו האיסור מ"מ הא יש חיוב חינוך.
פלא פלאים כתב:עזרה כתב:
ההרגשה שלי הוא הרב לייטנר, שקראת את החלק הפורימי שצורף לעיתון.
ולגופו של דברים.
וכי יתכן לומר שהאגר"מ ז"ל עבר על איסורי דאורייתא.
מה גם שכמה וכמה פעמים דן באגרות משה על תערובת נשים וגברים, כמו למשל.
ביו"ד א סימן עב בזה"ל:
בדבר אם מותר לעשות מסחר הכנת חתונות שהוא להשכיר האולם ולעשות הסעודה וכדומה שנקרא קייטערינג בלע"ז באשר שבהרבה חתונות מתנהגים שלא כשורה ברקידות אנשים ונשים שהוא דבר עבירה וכדומה אם יש בזה משום לפני עור או מסייע ידי עוברי עבירה.
וראה גם
בסימן קלז שם בזה"ל: הנה בדבר למוד במחלקה אחת ילדים וילדות ודאי אף לקטנים וקטנות ביותר אין רוח חכמים נוחה מזה דאף שעדין אין בהן יצר הרע וחשש הרהור מ"מ הא צריך לחנך אותם להתרחק מנשים ואת הילדות מאנשים וכשלומדין ביחד אדרבה עוד מתרגלין להיפוך להתקרב ויתרגלו מזה גם לכשיתגדלו שכבר יהיה בהן יצה"ר וחשש הרהור. ולכן אף שאין בזה שייכות חשש איסור עתה שאף אם היו גם קטנים חייבין במצות לא היה שייך בהו האיסור מ"מ הא יש חיוב חינוך.
בחתונות של דתיים-לאומיים הריקודים נפרדים אף שהחתונה מעורבת, כך שזה אינו סותר את דברי האגר"מ שהבאת.
צדיק כתב:פלא פלאים כתב:עזרה כתב:
ההרגשה שלי הוא הרב לייטנר, שקראת את החלק הפורימי שצורף לעיתון.
ולגופו של דברים.
וכי יתכן לומר שהאגר"מ ז"ל עבר על איסורי דאורייתא.
מה גם שכמה וכמה פעמים דן באגרות משה על תערובת נשים וגברים, כמו למשל.
ביו"ד א סימן עב בזה"ל:
בדבר אם מותר לעשות מסחר הכנת חתונות שהוא להשכיר האולם ולעשות הסעודה וכדומה שנקרא קייטערינג בלע"ז באשר שבהרבה חתונות מתנהגים שלא כשורה ברקידות אנשים ונשים שהוא דבר עבירה וכדומה אם יש בזה משום לפני עור או מסייע ידי עוברי עבירה.
וראה גם
בסימן קלז שם בזה"ל: הנה בדבר למוד במחלקה אחת ילדים וילדות ודאי אף לקטנים וקטנות ביותר אין רוח חכמים נוחה מזה דאף שעדין אין בהן יצר הרע וחשש הרהור מ"מ הא צריך לחנך אותם להתרחק מנשים ואת הילדות מאנשים וכשלומדין ביחד אדרבה עוד מתרגלין להיפוך להתקרב ויתרגלו מזה גם לכשיתגדלו שכבר יהיה בהן יצה"ר וחשש הרהור. ולכן אף שאין בזה שייכות חשש איסור עתה שאף אם היו גם קטנים חייבין במצות לא היה שייך בהו האיסור מ"מ הא יש חיוב חינוך.
בחתונות של דתיים-לאומיים הריקודים נפרדים אף שהחתונה מעורבת, כך שזה אינו סותר את דברי האגר"מ שהבאת.
דומני שעל כגון דא אמרו, הוי זהיר בגחלתן.
עצם העיסוק בדמותו של מי שכונה גדול הפוסקים בדורו, האדם שהשפיע יותר מכל על עולם ההלכה במאה האחרונה, ולבא ולהמציא כל מיני הבלים וקשקושים, כמוהו כפגיעה בכלל ישראל כולו. ודי בזה.
צדיק כתב:חתן נכדתו של הגאון הרב משה פיינשטיין זצ"ל, הרב שבתי רפפורט, סיפר שבחג הסוכות אחד במונסי עסק הגר"מ בתשובה שנדפסה בחלק חו"מ ח"ב ב"אגרות משה" חלק שמיני, נגד פסק ה"ציץ אליעזר" שאסר הפלה במקום ספק סכנה לאישה. אז הראה לו הרב רפפורט את תוספת הדברים שהוסיף בזה הרב קוק: "כיוון שהתירה תורה דמו של רודף שוב הוי דינו כשאר איסורי תורה דנידחין אפילו מספק של סכנת נפש". על כך הגיב הרב פיינשטיין ואמר: "מה החידוש, הוא הלא היה גאון הגאונים!" ('ליקוטי הראי"ה' חלק א' בפרק "למדנותו").
אוצר החכמה כתב:בעניין החתונה המעורבת
השאלה שלי היתה פשוטה למה שאאמין לסיפורים על ר' משה פיינשטיין, ואיני מכיר כאחרים כאן שום "נפשות פועלות", ולא לדבריו עצמו שכתב בתשובה או"ח סימן לט שבכל מקום קיבוץ (כגון הספד וביהכ"נ) חיוב עשיית מחיצה הוא דאורייתא ואיך ישמח בדבר שלדידיה סבירא ליה שהוא איסור דאורייתא.
ובקשר להצטרכות מחיצה בחתונה, ידוע שהסברתי בספרי אג"מ או"ח (חלק א' סי' מ"א ד"ה ובמקום קיבוץ, ועי' גם לעיל חלק או"ח סימנים י"א-י"ב) שהחיוב למחיצה יש רק לדבר שפתוח לרבים, וחתונה נחשב דבר פרטי
יעוין מ"ש הגר"מ פיינשטיין, (יו"ד ח"ד סכ"ד) שנטה להתיר ישיבה מעורבת בחתונות ומקורותיו ההלכתיים עמו.
החופה ללא ספק היתה ללא מחיצה (כנהוג עד היום במרבית החתונות הישיבתיות
בארה"ב - גברים ונשים יושבים בשני גושים של כסאות שמפריד ביניהם שביל לא רחב בו פוסעים בני המשפחה בטקסיות, זוגות זוגות בדרך כלל, אל החופה
אוצר החכמה כתב:ואתה גם מצפה שנאמין לזה?
שלום רב, כתבתי ללייטנר את הדברים הבאים:
ראיתי את המו"מ בפורום, והנה עתה ממש יצא ספר 'מסורת משה' ממרדכי טנדלר בהסכמת דודיו ואביו, היינו בני וחתן הגרמ"פ, [ספר מרתק ומעניין מאוד מקיף את כל מקצועות התורה בכל חלקי שו"ע ואגדה ועצות וכו'!], ואלו רשימות פסקים שפסק סבו והנ"ל רשם סמוך לאמירתם, וכך נאמר שם [בעמ' תח]:
'ואמר רבנו לרב אחד, שבאמת אלו שחושבים שמחמת חבריהם צריכים להניח שהאנשים ישבו בתערובת יחד עם הנשים בחתונה וכדומה, סתם הוי חלומות, דאף אחד אינו מקפיד כ"כ לישב בכל פעם דוקא עם אשתו. וזה שיגעון שהרבה באמריקה לימדו את עצמם'.העתקתי אות באות.
הכותרת שם היא: 'בשגעון התערובת בחתונות'.
הנה הדברים מכחישים את כל הנידון.
מכיון שמטעם הכמוס איני כותב בפורום, אבקשך להעלות את הדברים, ואודה לך על כך.
עד כאן כתבתי ללייטנר, אבל הוא ענני שהדברים מוכחשים ועל כן אינו רואה טעם לפרסמם.
כמובן שאין בזה להכחיש את המעשים המסופרים בפורום ואת דברי האג"מ עצמו, אלא את זאת שהביאו את הדברים כאילו היה ניחא ליה להגרמ"פ בזה, וכאן מוכח שעשה כמנהג מקומו, אך ראה זאת כשגעון. ואלו מדברי טנדלר עצמו!
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 169 אורחים