חיים ארוכים בכ' דגושה או לא?

[שי אבי דוד]

'חיים ארוכים' - בנוסח ברכת החודש, האם יש לומר ארוכים בכ' דגושב מלשון אריכות, או בכ' לא דגושה, מלשון ארוכה ומרפא?

[לייטנר]

ראיתי פעם דיון בכך, והגיע הכותב למסקנה ששתי האפשרויות נכונות.

[בברכה המשולשת]

היה על כך מאמר בהמעין לפני מספר שנים

[עשוי לנחת]

'חיים ארוכים' - בנוסח ברכת החודש, האם יש לומר ארוכים בכ' דגושב מלשון אריכות, או בכ' לא דגושה, מלשון ארוכה ומרפא?

ידועה השאלה מה שייך להתפלל על חיים ארוכים בחודש הבא עלינו לטובה, הרי הבקשה היא לחודש הקרוב, אז או שנחיה בו או שלא, מה שייך על חודש אחד בקשת חיים ארוכים?
כמדומני שרבי מרדכי דרוק זצ"ל היה מביא את זה כדוגמא לכך שאנשים לא מבינים מה שמתפללים!! ובוודאי הכונה כאן לחיים ארוכים מלשון בריאות.

[בברכה המשולשת]

לא הבנתי. הרי תפילת רב אינה מכוונת לחודש זה דווקא ומה שאומרים אותה בברכת החודש דווקא הוא מנהג מאוחר מאוד

[הקיק]

מתוך 'המעין' תשרי תשס"ד [מד, א] עמ' 57 ואילך [בלי ההערות].

יעקב לוינגר / על הגיית 'חיים ארוכים' - כ"ף רפה או דגושה בתפילת רב

'וכך יפה לנו שלא להבעית את ישראל בחדשות שלא שערו אבותינו' (שו"ת חתם סופר, או"ח סימן קפא)

מחברים רבים נזקקו כבר לשאלה כיצד יש להגות את האות כ"ף בתיבה 'ארוכים' שב'תפילת רב בתר צלותיה' (ברכות טז, ב), הנאמרת היום לפי מנהג אשכנז ב'שבת מברכין' בברכת החודש . אחדים מהם יצאו חוצץ נגד ההוגים כ"ף רפה בביטוי 'חיים ארוּכים' , כפי שנדפס ברוב הסידורים הן החדשים הן הישנים, ודורשים בתוקף להגות אֲרֻכִּים ברי"ש קבוצה ובכ"ף דגושה, לפי הניקוד הדקדוקי של התואר הזה ; אך לדעתי הם לא שועים לאזהרת החתם סופר הנ"ל, ומבעיתים אותנו בדקדוקי תפילה שלא שערום אבותינו.
מחברים אחרים מתירים להגות 'חיים ארוּכים' בשורוק ובכ"ף רפה, לדעתם הכוונה לחיים בריאים, מלשון 'עלתה ארוכה' . אולם לא מצינו בשוּם רובד של השפה שֵם תואר ארוּך, ארוּכים, בהוראת בריא, בריאים, הנגזר משֵם העצם המקראי ארוכה , ולכן נראה שאין כל בסיס לשוני להשערה זו .
לכאורה נראה אפוא כי יש להגות אֲרֻכִּים בכ"ף דגושה בלבד, במשמעות המוכרת לנו של שם התואר אָרֹך, אֲרֻכִּים (long). וכך אמנם נדפס בסידורים אשכנזיים דווקנים אחדים 'אֲרֻכִּים' חסר ובכ"ף דגושה , כגון בסידור ר' שבתי סופר מפרעמישלא שנדפס קרוב לשנת שע"ז בפראג (תפילת רב מובאת בסידור זה אחר תפילת העמידה של שחרית, כי בזמנו עדיין לא נכללה בברכת החודש ); סידור 'ויעתר יצחק' מה"ר יצחק הלוי איש סַטַנאָב, דפוס ברלין תקמ"ה; בסידורים השונים לתפילות בהזדמנויות מיוחדות מאת ה"ר יצחק דוב זֵליגמן בֶּער (Baer=), במהדורותיהם שהופיעו החל בשנת תרל"ז ; סדר 'תפילת ישראל' בההדרת ה"ר דניאל גולדשמידט, ת"א קרוב לשנת תש"ך ; וסידור 'רִינַּת ישראל' בההדרת ה"ר שלמה טל למהדורותיו, ירושלים תשל"ד ואחריה.
בניגוד לאלה, רוב הסידורים האשכנזים, גם אלה הנחשבים מדויקים, גורסים בנקודה זו בתפילת רב ארוּכים מלא, בוי"ו שרוקה ובכ”ף רפה. מדובר בין היתר בסידורים 'שערי תפִילה' ו'בית תפילה' למדקדק ר' שלמה זלמן כ"ץ הענא (=רז"ה, (Hanau, דפוס יֶסניץ תפ"ה ; 'עמודי שמים' מר' יעקב עמדין (=יעב"ץ,Emden ), במדור צלותי דאמוראי, דפוס אלטונא תק"ה-תק"ח; ו'שפת אמת' בההדרת ה"ר בנימין זאב (=וואָלף) היידנהיים (=רוו"ה, Heidenheim), דפוס רעדעלהיים תקס"ו ; היידנהיים מתרגם לגרמנית את חיים ארוכים על פי לשון אורך ימים , ולפיכך אינו מותיר ספק במשמעות התואר ארוכים אצלו. יש לציין כי סידור זה נחשב אמין ומדויק ביותר . כן הוא גם בסידור 'עבודת ישראל' של ה"ר יצחק דוב זֵליגמן בֶּער (Baer=), דפוס רעדעלהיים תרכ"ח ; גם חיבור זה מקובל כאמין ומדויק ביותר, ועד לאחרונה נחשב לפאר הסידורים האשכנזיים ; עם זאת מחבר זה חזר בו מעמדתו בנושא הנידון בסידוריו המיוחדים המאוחרים יותר, ראה לעיל . וכן הוא ב'אוצר התפילות' מאת ה"ר אריה ליב גורדון ואחרים, בעריכת שפ"ן הסופר , ווילנא תרע"ה; ובסידור התפילה הוצאת קורן במהדורותיו השונות, ירושלים תשמ"ב, ועוד סידורים אשכנזיים מצויים רבים שבחרו להדפיס חיים ארוכים מלא, בוי"ו שרוקה ובכ”ף רפה.
מה הביא את רוב מהדירי הסידורים, ביניהם גדולי הדקדקנים, לבחור בצורה 'ארוּכים' מלא, המנוגדת לכאורה לכללי הניקוד התקניים? נראה שניתן למצוא פתרון לבעיה בעיון במילונים . לצד התואר הנפוץ אָרֹך, אֲרֻכִּים מתועד היטב בשפה העברית ברובד לשון חכמים גם המשקל החלוּפי אָרוּך, אֲרוּכִים (בוי"ו ובכ"ף רפה; כך הניקוד הדקדוקי של משקל זה) במשמעות זהה לו, ואולי אף כך היא הקריאה המסוּרה [של ארוכים בלשון חז"ל], בכ"ף רפויה ! גם הביטוי 'חיים ארוכים' בתפילת רב עצמה במסכת ברכות נדפס מלא בכל מהדורות התלמוד ובכל כתבי היד הידועים היום , ויתכן אפוא שמהדירי הסידורים הנ"ל סמכו על הנוסח המקובל של 'תפילת רב' בתלמוד; אולם ברור שמהכתיב התלמודי המלא של ארוכים אין עדיין הוכחה חד-משמעית על הגיית המילה בכ"ף רפה, שכן התלמוד כותב לרוב בכתיב מלא תוך הוספת אִמות קריאה (ועל זה באה מליצת חז"ל בבבלי, עבודה זרה ט, א: ספרא בצירא, תנא תוספאה - סופר המִקרָא נוקט כתיב חסר, התנא - כתיב מלא), ויתכן שהוי"ו ב'ארוכים' מהווה אם קריאה כזו.
אולם נראה שניתן להתבסס יותר על הקטעים המנוקדים מן התלמוד והפיוטים שהוכנסו לסידור התפילה, ומקטעים אלה מתבהרת צורת היחיד של ארוכים . לדוגמה: הקטע מסוף מסכת חולין, המובא גם בסידורים ישנים במעמדות ליום ראשון ד"ה תניא רבי יעקב אומר 'שכלו ארוּך' מלא, בוי"ו שרוּקה ! וכן הוא בהושענות לשבת במנהג פולין בקטע 'כהושעת אדם יציר כפיך', בביטוי 'כהושעת בְּרַכּוֹת אֲרוּכוֹת' . גם רוו"ה מדפיס ארוּכות מלא ורפה, כשיטתו בניקוד חיים ארוּכים. וכן נדפס גם בסידורי לוּבלין משנות שי"ד ושל"א שם . לעומתם גורסים בהושענות כאן אֲרֻכּוֹת, שוב כשיטתם בניקוד חיים ארֻכִּים, ר' שבתי סופר בסידורו , גולדשמידט במחזורו , ור"ש טל בסידור רִנַּת ישראל . מכל המובא לעיל נראה שקיימת מסורת הגייה בלתי מעורערת של האשכנזים בקריאת כ"ף רפה בביטוי 'חיים ארוכים' , ובמקביל ראינו ניסיונות חוזרים ונשנים של בודדים לתקן מסורת מושרשת זאת לצורה המוכרת יותר - אֲרֻכִּים, חסר ובכ"ף דגושה.
גם בדיקה של מסורות הקריאה בתלמוד, בתפילות ובפיוטים של הספרדים, של המערבים (=מוּגרבים), של האיטלקים ובמיוחד של התימנים, קהילות שהקפידו מאוד על הגייתם בכתב ובעל-פה, מעלה תוצאה אחת: בכל העדות האלה יש מסורת אחידה, עקבית וחד-משמעית להגיית כ"ף רפה ולכתיבת כתיב מלא של ארוּך, ארוּכים בתפילה, בשירה ובלימוד התלמוד . הגייה זו של הספרדים ניתן לגלות גם בשירת ימי הביניים בספרד בשיא פריחתה , כפי שמעיד משקל השירים, ניקודם וחריזתם; ראה לדוגמה אצל ר' שמואל הנגיד (החורז ארוּך עם כרוּך), ר' יהודה הלוי (ארוך מתחרז עם דרוך), ר' שלמה בן צקבל (זָקָן ארוּך, המתחרז עם ערוּך), ור' יהודה אלחריזי בחיבורו תחכמני (החורז ערוּך, כרוּך, ברוּך וארוּך) . גם מחברים נוספים חורזים ארוכים עם ברוכים וכדומה; כך בהקדמת ספר מנורת המאור מרבנו יצחק אבוהָב חורז המחבר ארוּכות, שרוקה ורפה, עם המילים ברכות, צריכות, ערוּכות והלכות! זו הוכחה ניצחת על דרך הגיית המילה בספרד בזמנו . גם אצל המוגרבים ניתן לראות תופעה זו, למשל בשירי רבי דוד בן חסין (=רדב"ח) ממרוקו , ואצל האיטלקים בכתבי היד המנוקדים של המשנה המשקפים את מסורת הקריאה של יהודי איטליה, ארץ ישראל והמזרח . מקורות אצל התימנים ראה בתלמוד המנוקד על פי מסורת יהודי תימן של ר' יוסף ב"ר אהרון עמר הלוי, המנקד כך את הצירוף 'חיים ארוּכים', בשתי היקרויותיו בתלמוד הבבלי !
לסיכום: הנח להם לישראל להגות ארוּכים - בלשון חז"ל, או אֲרֻכִּים - בלשון המקרא, לפי בחירתם, שכן לשתי הצורות מקור נאמן; אולם ישנה עדיפות ברורה להגִיית ארוּכים בכ"ף רפה, על פי מסורתם של האשכנזים, הספרדים, המוגרבים, האיטלקים והתימנים גם יחד בתפילה, בשירה, בפיוט ובנוסח התלמוד, ויש אפוא רגליים לסברה שזו היא ההגייה הבתר-מקראית המקורית של הביטוי 'חיים ארוכים' . וחיים טובים וארוכים יהיו לנו וכל ישראל עד העולם.

[שי אבי דוד]

תודה רבה

[שי אבי דוד]

כיון דאתינן להכא. איך נהגה את הנאמר בברכת ההפטרה: 'נביאי האמת והצדק' או 'נביאי האמת וצדק'? נפק"מ: האם 'צדק' קאי אנביאי או או דבר כשלעצמו הוא?

[בברכה המשולשת]

לשון סידור אזור אליהו על אתר-
ובנביאי האמת וצדק. כך הוא בכל סידורים ישנים. ורש"ס העדיף גירסת סידור מהרש"ל וסידורי ספרד "והצדק". (וכ"ג מחזו"ו, רע"ג והרוקח) ולא נתקבלה בסידורים שאחריו (דרך ישרה, רז"ה, יעב"ץ, נהורא).

[הדעה והדבור]

עיין כאן - http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?t ... m_id=14617

[ארזי ביתר]

עיין כאן - http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?t ... m_id=14617

והחסומים?

[דודי צח]

'חיים ארוכים' - בנוסח ברכת החודש, האם יש לומר ארוכים בכ' דגושב מלשון אריכות, או בכ' לא דגושה, מלשון ארוכה ומרפא?

ידועה השאלה מה שייך להתפלל על חיים ארוכים בחודש הבא עלינו לטובה, הרי הבקשה היא לחודש הקרוב, אז או שנחיה בו או שלא, מה שייך על חודש אחד בקשת חיים ארוכים?
כמדומני שרבי מרדכי דרוק זצ"ל היה מביא את זה כדוגמא לכך שאנשים לא מבינים מה שמתפללים!! ובוודאי הכונה כאן לחיים ארוכים מלשון בריאות.

מוסרים זאת בשם המדקדק המלמד הירושלמי הוותיק רבי ישראל יעקב וינברג זצ"ל משערי חסד

[בריושמא]

בלי להיכנס לשאלה האם כ' דגושה או לא -
הבקשה לחיים ארוכים לחודש אחד היא בקשה ראויה. בקשה גדולה וחשובה, ומשמעותה:
החיים יהיו ארוכים ומלאים וגדושים בתורה ובמעשים טובים.
לא חיים קצרים ומלאים בטרדות ובמחלות ובשאר מרעין בישין שמקצרים חיי אדם בהבל ורעות רוח.
וכל אחד יודע בעצמו כי בחייו יש ימים קצרים ויש ימים ארוכים, למרות שאלה ואלה בני עשרים וארבע שעות הם.

[לבי במערב]

. . ובנביאי האמת וצדק. כך הוא בכל סידורים ישנים . . דרך ישרה, רז"ה, יעב"ץ, נהורא

וכ"ה בסידור כ"ק אדה"ז נ"ע.