יחס החזון אי"ש לספר 'דורות הראשונים' לרבי אייזיק הלוי

[אי'ש יהודי]

האם ידוע למאן דהו ייחסו של החזון אי"ש וגדולי ישראל נוספים לספר 'דורות הראשונים' לרבי אייזיק הלוי?
מצורף בזה מ'מעשה אי''ש' ומ'ארחות רבינו' ידיעות מבלבלות מעט.

[ספרן]

[ על יחסם של הרבנים הראי"ה קוק והרי"י וינברג זצ"ל ר' במאמרו הקצר של ר' אבישי אלבוים שיחי' (מנהל ספריית הרמב"ם) כאן וע"ע באריכות בכמה מאמרים בסה"ז לריא"ז הלוי. אגב, בביקורי לפני שנים אחדות אצל הרא"י סאלוויצי'יק שליט"א, היה מונח ספר אגרותיו של בעל "דורות הראשונים" על המדף הסמוך לשולחנו ואף שוחחנו אודותיו בקצרה.
http://www.beit-harav.org.il/UploadFiles/beit-harav/גליון%20140%20-%20לחודש%20אייר.pdf ]

[הגהמ]

גם הרב שך זצ"ל החשיבו מאד וספרו דוה"ר היה מהספרים הראשונים שקנה בהגיעו לא"י (כ"כ בשמושה של תורה ערך ר' יהושע'לי מקוטנא אאל"ט), והרב אביגדור מיללער זצ"ל הרבה לספר בשבחו והניחו כיסוד מוסד לכל ספריו העוסקים בהיסטוריה (באנגלית).

[ספרן]

גם הרה"ח ר' שלמה ראטנבערג ז"ל בסדרת "תולדות עם עולם".

[הגהמ]

זכורני שראיתי בספרו של הר"נ קמנצקי שאביו הגר"י קמנצקי זצ"ל למרות שהחשיב עבודת רי"א הלוי מאד בכל זאת לא הוה ניחא ליה במה שהרבה פעמים חלק על הקדמונים בלשונות בוטים ובלי הערכה כראוי.

[אפרקסתא דעניא]

עברתי על כל ספרי רי"א הלוי, ובכל מקום שהוא חולק על ראשונים הוא עושה זאת בעדינות, במחילת כבודם, ומתוך דברי הערכה כלפיהם.

[החזן]

עברתי על כל ספרי רי"א הלוי, ובכל מקום שהוא חולק על ראשונים הוא עושה זאת בעדינות, במחילת כבודם, ומתוך דברי הערכה כלפיהם.

לענ"ד, אמנם הוא חולק על הראשונים מתוך לשונות של ענווה, אבל בלי הרבה הערכה. דוגמה לכך ניתן למצוא במבואו של מירסקי לשאילתות, תחילת פרק ג'.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?163579&&page=10

[אפרקסתא דעניא]

עברתי על כל ספרי רי"א הלוי, ובכל מקום שהוא חולק על ראשונים הוא עושה זאת בעדינות, במחילת כבודם, ומתוך דברי הערכה כלפיהם.

לענ"ד, אמנם הוא חולק על הראשונים מתוך לשונות של ענווה, אבל בלי הרבה הערכה. דוגמה לכך ניתן למצוא במבואו של מירסקי לשאילתות, תחילת פרק ג'.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?163579&&page=10

הוא העריך אותם על גדלותם בתורה, אך סבר שהידע ההיסטורי שלהם לקוי, "כי לא הייתה מעין מלאכתן בכך"...

האם זה זלזול לחשוב שהראשונים לא העמיקו לחקור במחקר ההיסטורי?

ומעניין לעניין, איך נפרנס את רש"י הכותב על מונבז המלך שהיה ממלכי בית חשמונאי?

[יורה_דעות]

אולי בראותינו שסופרי דורינו לא יודעים מיהו גרץ וכותבים "החכם גראד", יש לדון מחדש על השאלה.

[מתעמק]

מקודם אתן תודה להרב אפרקסתא ולהרב דורות הראשונים על ההערכה להראשונים על גדלותם בתורה. החייתם רוחי.
עם זאת באה ההודעה הגלויה או רמוזה, לדעת שניכם, אין להשגיח על דברי הראשונים כל שיש לזה איזה מגע להיסטורי'. זה לא היה תחום שלהם ואין להם להתערב בזה.
כראיה אלימתא הביא אפרקסתא ענינם של מונבז והילני אמו. אך אין מזה ראי' כלל מכמה טעמים. והעיקר, מדובר בעובדא יבשה שלא היה אפשר להוודעות למי שלא קרא את ה'קדמוניות'. כל עוד שאין ידיעה משם על מונבז, אין מנוס אחרת אלא לייחסם למלכי בית חשמונאי. אך מסתבר שאם היה ספר קדמוניות לפני הראשונים היו ג"כ מקשרים זל"ז.
לא כן בספר הנידון דורות הראשונים, הוא הרי דוחה דברי בעלי התוס' באמתלא שלא היה מלאכתם בהיסטורי', ולאו דווקא בעובדות יבשות, אלא אף בסברות שונות (דוגמא לדבר כהונותו של יהושע בן גמלא). ובכלל דעתו באגרותיו שהראשונים היו שמחים לראות חיבוריו.
אך באמת קלב"מ, לא רק את דברי הראשונים דוחה, אלא אף דברי חז"ל עצמם. הוא דוחה את כל מה שסיפרו חז"ל על חזרתו בתשובה של הורדוס וסיבת בנייתו מחדש את ביהמ"ק, ובמקום זה משער השערות משלו!
הוזכר דעתו של רבי אביגדור מילר. אך גם עליו התמיה גדולה, שבספרו הלועזי העתיק דברי הדורות הראשונים בענין בית הורדוס כדבר מוסכם.

ולא לשכוח, אשכול זה נועד לדון בדעת החזו"א. חוששני מה היתה תגובת החזו"א אם הי' קורא אשכול זה ודברי אפרקסתא המגין על הלוי.
ועל לשונות הענוה, כבר ידועים דברי החזו"א באגרת על שני סוגי התנצלויות ענוה הבאים עם השגות על הקודמים.

[החזן]

הוא העריך אותם על גדלותם בתורה, אך סבר שהידע ההיסטורי שלהם לקוי, "כי לא הייתה מעין מלאכתן בכך"...

בדיוק בשל טענה צפויה זו הבאתי את הדוגמה הנ"ל של מירסקי. על סמך הנחה כלשהי בהבנת ההיסטוריה, הניח רי"א הלוי שרש"י טעה כמה פעמים באותו דבר, ולא זו בלבד, אלא שלדעתו רש"י לא קרא את המשך דברי הגמרא הנ"ל. אין כאן כל הערכה לרש"י ולגדלותו. למעשה, באותה דוגמה, כפי שמירסקי מוכיח, דווקא רש"י הבין היטב את ההיסטוריה, ואילו רי"א הלוי הוא שהידע ההיסטורי שלו היה לקוי.

[יורה_דעות]

עוד כתב מדן במאמרו על התקופה הפרסית (מגדים יד') שנראה שרי"א הלוי הלך בדרך ההיסטוריה המקובלת ולא בדרך חז"ל בזה עי"ש שמביא את המקור

[לייטנר]

עוד כתב מדן במאמרו על התקופה הפרסית (מגדים יד') שנראה שרי"א הלוי הלך בדרך ההיסטוריה המקובלת ולא בדרך חז"ל בזה עי"ש שמביא את המקור

בתור ראש ישיבה נראה לי שמותר להעניק לו את התואר 'הרב'.

[אפרקסתא דעניא]

הרב מתעמק,

במחילת כבודו, זוהי שטחיות גדולה להציג את הדברים כאילו חז"ל קבעו שהורדוס בנה את בית המקדש כי חזר בתשובה, ואילו רי"א הלוי סובר כי עשה זאת עקב חשבונות אישיים.

ראשית, בחז"ל לא כתוב כי חזר בתשובה, אלא כי נוכח שלא הייתה לו סיבה להרוג את חכמי ישראל, וכששאל את בבא בן בוטא מה לעשות, יעץ לו התנא לבנות את בית המקדש. האם זה אומר שחזר בתשובה? האם זה אומר שלא היו לו שיקוליים מדיניים נוספים, והוא עשה את מעשהוו רק "לשמה"?

שנית, הלא הורדוס בסוף ימיו המשיך להתנהג כחיית פרא, והמשיך לטבוח בחכמי ישראל, כמו המעשה הידוע ביהודה ומתתיהו הדרשנים, ששרף אותם ואת ארבעים תלמידיהם חיים על לא מאומה, וכמו פקודתו המחרידה להמית את כל ראשי העם ובעלי המשפחות בירושלים ביום מותו, פקודה שסוכלה בנסי נסים. האם לזאת תקרא חזרה בתשובה?

ודברים אלו לא נעלמו מעיני חז"ל, שהרי זכר להם בא במגילת תענית, כפי שמוכיח רי"א הלוי בטוב טעם ודעת. א"כ פשוט הוא שחז"ל לא התכוונו לומר (ואף לא אמרו) שהורדוס חזר בתשובה, אלא שהחליט להראות עצמו כמציית לחכמי התורה. וכי חז"ל כתבו שלא היו לו בזה כל אינטרסיים אישיים?!

בכלל, הלוי הוא זה שהראה כיצד כל דברי חז"ל נכונים, ברורים ומדויקים מאין כמותם, וזאת כנגד גרץ, קרוכמל, וייס וחבר מרעיהם. הכיצד מלאך לבך להוסיף אותו באבחת מקלדת לכל אלו שבהם נלחם?! של נעליך!
אני מניח שכמדומה אתה שבכך אתה מגן על כבוד החזו"א (שכפי שנוכחתי כאן, אסור לתמוה על דבריו כתלמיד הדן בקרקע). ומה עם גדולי ישראל האחרים שיצאו מגדרם לפאר את מלאכתו של הלוי? הנה למשל ציטוטים מעטים:
"ידיד ה' וידיד נפשי וידיד כל אדם" (הג"ר יוסף דב סולובייצ'יק - הבית הלוי). "הרב הגאון הגדול המפורסם פאר הדור" (הגר"ח סולובייצ'יק מבריסק). "הרב הגאון המפורסם, חכם הכולל, סיני ועוקר הרים" (הג"ר אליעזר גורדון מטלז). "הרב הגאון המפורסם לשם ולתהילה, כתרה של תורה" (האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור). "הגאון הגדול חריף ובקי, איש האשכולות וכו', מלא תהילות, כתרה של תורה" (הג"ר חיים עוזר גרוז'ינסקי) "הרב הגאון כמוהר"ר יצחק אייזיק הלוי, קידש שם ישראל ברבים בספרו הנפלא 'דורות הראשונים'" (הג"ר יצחק ירוחם דיסקין). ועוד...

זאת ועוד, אינני נכנס לשאלה כיצד יש להתייחס לדברי הראשונים באשר לסוגיות היסטוריות, אך כמדומני שדווקא החזו"א היה זה שלא היסס לחלוק על הראשונים אף בהלכה. לענ"ד נראה שהסיבה שהחזו"א לא חפץ בהדפסה נוספת של דורות הראשונים, אינה בגלל עצם מחלוקתו של הלוי על הראשונים, אלא משום חוסר בגרותם של קוראי הספר הפוטנציאלים, העלולים להסיק מכאן שכל אחד יכול לחלוק על ראשונים.

דומני כי במשפט האחרון בתגובתך הרהבת עוז, ואין זה פשוט שאינך בגדר מבזה ת"ח.

[יורה_דעות]

עוד כתב מדן במאמרו על התקופה הפרסית (מגדים יד') שנראה שרי"א הלוי הלך בדרך ההיסטוריה המקובלת ולא בדרך חז"ל בזה עי"ש שמביא את המקור

בתור ראש ישיבה נראה לי שמותר להעניק לו את התואר 'הרב'.

לא היתה כל כוונה לבזותו, דהיינו למנוע ממנו בדוקא את התואר רב, מכיון שהוא גם רב וגם חוקר לפעמים מתייחסים בכובע של החוקר בפרט במאמר היסטורי מחקרי ולא ראיתי חובה להקדים רב (מכיון שלא מדובר במקום של ציונות דתית שאולי היו נפגעים מכך)

[בית שביעי]

אפרקסתא! חזק חזק!! כל מלה זהב!

[כלבאשבוע]

באגן הסהר (רבי חיים צימרמן) עמ' רל"ח-ר"מ כותב שאמנם במלחמתו נגד בעלי ה'חכמת ישראל' הוא צודק ומצליח, אך בכל מקום שהוא חולק על הראשונים הוא טעה.
ומוכיח שם בדוגמאות את טעויותיו בעניין זה.
צירפתי העמודים הרלוונטיים.

רלח.jpg (190.42 KiB) נצפה 15030 פעמים

רלט.jpg (182.91 KiB) נצפה 15030 פעמים

רמ.jpg (196.24 KiB) נצפה 15030 פעמים

[צמא לדעת]

בסו"ס קדשי יהושע (ח"ה עמ' א'תרמב) יש כשבעים עמודים הערות והשגות על דורות הראשונים תקופת המקרא, ומתנצל שם בתחילה ובסוף שלא בא להשיג על בעל דורות הראשונים אלא שברור לו שתלמיד טועה כתב דברים בשמו, עיי"ש.

[אפרקסתא דעניא]

עיינתי מקופיא בדברי הגר"ח צימרמן, ונפלאתי מאוד: הן רבי עקיבא קיבל תורתו מרבי אליעזר ורבי יהושע ורבן גמליאל, ור"ג היה נשיא ב"ד ובעל קבלות מסודרות בקידוש החודש מר"ג הזקן, ור"י היה אב"ד, ושימש עוד את ריב"ז הנשיא, שידע היטב חישובי העיבור על בוריים, ואיך ייתכן לומר שר"ע היה חכם בנושא עיבור השנה מכל רבותיו, וביניהם הנשיא בעל המסורת?!

[אפרקסתא דעניא]

בסו"ס קדשי יהושע (ח"ה עמ' א'תרמב) יש כשבעים עמודים הערות והשגות על דורות הראשונים תקופת המקרא, ומתנצל שם בתחילה ובסוף שלא בא להשיג על בעל דורות הראשונים אלא שברור לו שתלמיד טועה כתב דברים בשמו, עיי"ש.

טרם בדקתי שם (יש באוצר?), אבל ספרו על תקופת המקרא שונה משאר ספריו, בכך ששם אינו מסתמך על דברי חז"ל, כדי לשלול דברי המסכילים והמבקרים מיניה וביה, מתוך התנ"ך גרידא. א"כ ייתכן שיש עליו קושיות מדברי חז"ל, ואף אני ראיתי מספר מקומות שפירש שלא כחז"ל, והכל במוצהר, במטרה פולמוסית, להוכיח להם שאפילו עומק פשוטו של מקרא מוכיח שלא כדעתם של ולהויזן ודליטש ושאר טיפשי האסכולה.

[אפרקסתא דעניא]

קושיה נוספת על דברי הגר"ח צימרמן: הוא מוכיח מסוכה כ: שאמר רבי חנניה שירדתי לגולה (וכ' רש"י שהיה זה לעבר השנה) וחזר ושוחח עם ר' יהושע, וחזינן שעיבר בחו"ל אף שר"י היה גדול ממנו בא"י. ודבריו דברי תימה, כי מכאן א"א לסתור דברי הלוי, שהרי הלוי עצמו מביא כמדומני מקור זה, ותמה על רש"י, שהרי כפי שמוכח מברכות סג, חנניה היה חי בבבל בתקופה שעיבר שם, ואילו כאן מדובר במפורש על ירידה וחזרה? בעל כרחנו שאין מדובר בידיריה לעבר אלא לצרכים אחרים.

גם אותם התנאים שנשתלחו לחנניה הם מדור מאוחר מאד, כפי שניתן להוכיח אם יהיה ביקוש, וא"כ מסתבר שר' יהושע כבר נפטר.

ויש עוד להאריך בסתירת דבריו של הגרח"צ, ואין זמני עתה בידי.

[צמא לדעת]

בסו"ס קדשי יהושע (ח"ה עמ' א'תרמב) יש כשבעים עמודים הערות והשגות על דורות הראשונים תקופת המקרא, ומתנצל שם בתחילה ובסוף שלא בא להשיג על בעל דורות הראשונים אלא שברור לו שתלמיד טועה כתב דברים בשמו, עיי"ש.

טרם בדקתי שם (יש באוצר?), אבל ספרו על תקופת המקרא שונה משאר ספריו, בכך ששם אינו מסתמך על דברי חז"ל, כדי לשלול דברי המסכילים והמבקרים מיניה וביה, מתוך התנ"ך גרידא. א"כ ייתכן שיש עליו קושיות מדברי חז"ל, ואף אני ראיתי מספר מקומות שפירש שלא כחז"ל, והכל במוצהר, במטרה פולמוסית, להוכיח להם שאפילו עומק פשוטו של מקרא מוכיח שלא כדעתם של ולהויזן ודליטש ושאר טיפשי האסכולה.

יש באוצר (גר' 10 עכ"פ), והוא בעמ' 121 בעמודים שבאוצר.
המחבר (רא"י גלדצלר) מתייחס שם לזה, שדוה"ר על תקופת המקרא נועד בעיקר להפריך את דברי ולהויזן, ומ"מ לדעתו בקצת מקומות עבר את הגבול ועכ"ח תלמיד טועה כתבו (ולא עיינתי בדבריו).

[כולל יונגערמאן]

איזה בריה היא זו "תלמיד טועה"? דומה שכל עת שרוצים לומר על מחבר שכתב דברים שאינם או עוד גרועים מזה, ומאידך אישיות המחבר לא רוצים לפגוע, אז אומרים בעדינות: תלמיד טועה כתבו, וזה הוא.

[הסרפד]

איזה בריה היא זו "תלמיד טועה"? דומה שכל עת שרוצים לומר על מחבר שכתב דברים שאינם או עוד גרועים מזה, ומאידך אישיות המחבר לא רוצים לפגוע, אז אומרים בעדינות: תלמיד טועה כתבו, וזה הוא.

כבר קדמך ר' יהושע מונדשיין, כמדומה...

[ר_חיים_הקטן]

לענין התנגדות החזון איש למהלכו של ה"דורות ראשונים", ראה viewtopic.php?p=331698#p331698 מש"כ לענין התנגדותו למהלכו הדומה של הגרי"א שר זצ"ל.

זכורני שראיתי בספרו של הר"נ קמנצקי שאביו הגר"י קמנצקי זצ"ל למרות שהחשיב עבודת רי"א הלוי מאד בכל זאת לא הוה ניחא ליה במה שהרבה פעמים חלק על הקדמונים בלשונות בוטים ובלי הערכה כראוי.

לא נראה לי שזכרונך צודק שהרי לפני ימים ושנים שמועה שמעתי שהג"ר יעקב קמנצקי זצ"ל אמר על הדורות הראשונים שהוא "הפוסק אחרון" בענינים אלו ורציתי לאמת את השמועה. ולכן שלחתי לבנו הג"ר נתן קמנצקי שליט"א את השאלה הזאת:

I heard that your father Rav Yaakov Kaminetsky held that the sefer Doros HaRishonim is the "posek acharon" in terms of Jewish History and the "halacha is like him in accordance to all matter" of Jewish History. Is this rumor true and what did your father mean in saying so?

והלה השיב לי בזה"ל:

He meant that Rabinowitz's arguments were persuasive. Do you know which chiddushim in History are disputed by others? I am not a boki in his spharim. But my father za"l was. I do mention a chiddiush of his in my Making of a Godol as to the identity of the Halakhot Gedolot. I will just add that Rabinowitz was a lamdan - who appreciated R' Chaim Soloveichik's derekh Halimud. That too is in my book. Where did you hear that statement of my father's?

ולאח"ז ראיתי שמועה זאת בכתב בספר And Rachel was His Wife בהקדמה:

unnamed.jpg (756.84 KiB) נצפה 14096 פעמים

[הגהמ]

הציטוט מספרו של הנ"ל עמ' 14 בהערה ע"ש.

[תבונה1]

בספר "החפץ חיים חייו ופעלו" [להרמ"מ ישר] חלק שלישי עמוד תתרס"ד מביא התיחסות מהחפץ חיים על דורות הראשונים בענין ספר יוסיפון, וגם שם הוא לא מקבל את דבריו עקב זאת שאנו רואים כי הראשונים הביאוהו.

[קו ירוק]

כתבתי באשכול אחר:

ישנה סידרת ספרים שאותה לא הדפיסו מחדש;
הגאון הגדול רבי יצחק אייזיק הלוי זצ"ל, כתב בכדי להשיב חורפינו דבר, את סדרת ספריו האדירה "דורות ראשונים". מעבר לבקיאותו בכל רזי התלמוד יורד עד לשיטין, הינו משיב דבר למשכילי זמנו בתוקף עוז..
הוצאת נצח, רצתה להוציא במהדורות אופסט צילום את ספריו, והחזו"א ייעץ שלא להדפיסם כי בשביל מה יידע הדור הזה את סילוף המשכילים/הכופרים, ואכן לא הודפס (סיפר לי ר' זאב וולף שליט"א בשם אביו רבי אברהם וולף זצ"ל).
אמנם בא גואל לדברי התורה העמוקים שבו, ורבי יודא שיינפלד הוציא כמה כרכים "וירא מנוחה" בו ליקט את דברי תורתו העמוקים משובבי נפש.

אציין, כי לשגגת וחוסר הכרת חלק מהמגיבים את שמעו של הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי זצ"ל, הרשו לעצמם לכנותו לצדיק וגאון אדיר שקדם לנו ב-4 דורות,
כאחרון החוקרים - 'הלוי' ..
לא שמענו לא מהגרח"ק ולא בשם הרב וולף זצ"ל שהחזו"א ביקר את מסקנותיו שלא עולים בקנה אחד עם הקדמונים.
הרב טרגר המצוטט לעיל (קובץ תמונה מספר מעשה איש) פחות נאמן על הענין. לפי גילו הצעיר אז, לא מסתבר ששמע זאת באזניו מהחזו"א.
את מסקנותיו השונות מן הקדמונים - של רי"א הלוי, ראוי ללמוד ולבחון בכובד ראש, כי מי כמוהו כגאון וצדיק - חש לכבודם.

בספר "החפץ חיים חייו ופעלו" [להרמ"מ ישר] חלק שלישי עמוד תתרס"ד מביא התיחסות מהחפץ חיים על דורות הראשונים בענין ספר יוסיפון, וגם שם הוא לא מקבל את דבריו עקב זאת שאנו רואים כי הראשונים הביאוהו.

קשה לוודא שהשמועה מהח"ח נכונה היא אם לא.
אבל האמת יורה דרכו, צדק לגמרי רי"א הלוי; 'יוסיפון' איננו ספר אותנטי. רק ספריו ביוונית בעלי ערך מדויק, ואכמ"ל.

[קראקובער]

לא מובן למה יחסו של החזו"א בכלל רלוונטי למי שממילא אוחז שדעת רש"י לא חשוב.

[ר_חיים_הקטן]

הציטוט מספרו של הנ"ל עמ' 14 בהערה ע"ש.

אכן. אתה צודק!

moag.jpg (187.7 KiB) נצפה 13922 פעמים

[מצליח]

באוסף גליונות לפ' מסעי בתוך הערכה על רח"ש קרליץ זצ"ל כתבו כך:

[כולל יונגערמאן]

הלוי לא היה בעל דעות 'חרדיות טהורות' במובנם העכשווי. זה לאו דוקא לגריעותא - ויכולים להתווכח כל הלילה שגישתו צודקת ומסתבר יותר - אבל זה לא מופרך שהחזון איש לא יהיה 'חסיד' שלו

[קו ירוק]

הבל, בורות, טפשות.
ולפני הכל הוא אינו חברך - אלא גאון בכל התורה המצויה בידינו.
ואחרי הכל גם החלטת בשביל החזו"א מה דעתו עליו..

[כולל יונגערמאן]

חבל. הלוי עצמו היה הראשון להתנגד להצמיד לו תוארי כבוד, וכמובן חולק בתוקף על גישה זו שהיות והוא גאון בכל התורה כולה ואני לא מגיע לקרסוליו, אי אפשר לי לחוות דעה עליו שבעיני השומע המזדמן זה לא לשבחו (על אף שהרב הגאון הגדול - והוא באמת היה כזה והרבה יותר - הלוי דוקא לא היה רוצה להזדהות עם כמה עמדות 'חרדיות טהורות' דעכשיו, והיה אפילו מוותר על דעה חיובית מהחזון איש עליו, וכאמור הוא היה כדאי לעצמו)

[קו ירוק]

אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי לא תסור מעליו אולתו

[י. אברהם]

הלואי והיה עומד מי לקצר ס' דורות הראשונים ולהוציא ממנו הפולמוס עם בעלי דעות הכוזבות ואת כל מה ששנוי במחלוקת (אם בהסטוריה אם דברים אחרים).

חבל לנו להפסיד, לדוגמא, את זה:

"המשנה והתלמוד לא יכילו את ההלכה לבד בגדרי כל הקבלה המסורה בכל חוקי ד' ומשפטיו עם ישראל. כי אם גם כל מורשת אבות בכל אמונת ישראל בכל יסודי התורה ודעת דרכיה.
כל אש המזבח אור וחיים אשר בתורת ד', אך שם במשנה ובתלמוד נמצא, המפתח אשר נמסר לאבותינו יחד עם תורת ד' איך לדעתם ולהבינם, ואיך להנות מאורם אור ד', ועם זה יחד כל קצה גבולם ואמת מדתם.
גם מעיין היוצא מבית קדשי הקדשים, תורת חסד אשר בתורת ד' נחלת ישראל בכל המדות הגדולות והמשובחות, כרום רקיע נטוי על ראש ישראל, ושם אור זרוע וכל כוכבי זוהר. כל אלה באו לנו במשנה ובגמרא, ואך משם נוכל לדעת יסוד ענינם על פי התורה, תחלת עליתם, ועד היכן תשתרע קצה גבולם.

וברוחם הגדול השכילו לקפל ולהביא בתוך דבריהם את כל רוח ישראל וגודל נפשו, ושם הוא נשמר מכל משמר.

ובהביאם שם גם את כל מעשי גדולי האומה מראשית הימים עד ימיהם הם, כל שלשלת האגדות מהם ועליהם. וגם את כל דבריהם והשקפתם הבהירה על העם כולו וארחות חייו. בזה עצמו גם תארו לפנינו את כל קלסתר פני האומה בכללה.
הפנים מאירות של העם הגדול הזה מאחרי ימי כתבי הקודש עד סוף ימיהם, אך משם היא נשקפה כמו שחר, רוח ישראל המאיר באור תורה, חסד ואמת, רוח החן השפוך עליו יחד עם הוד נורא של שיבה ושחרות, זקנה ובחרות. הנה הוא נראה שם ומאיר לפנינו, כל התמונה הנפלאה מהעם הזה, טוהר מדותיו וזוהר השקפותיו. כל דרך החיים אשר רכש לו מתורתו תורת החיים, דרך אמת ואמונה, ונתיב יושר מרגש ותבונה.
כל העתים אשר עברו עליו מאחרי תום כל חזון עד ימי חתימת התלמוד, יתראו לנו משם בכל הדרם, ויאירו שבעתים על ידי הקוים המאירים של אור זרוע ההולכים לעומתם."

[אפרקסתא דעניא]

יש כבר ספר כזה בשם "וירא מנוחה", מאת הרב יהודה שינפלד.

[ר_חיים_הקטן]

שמעתי מהרב ארי בארגמנן (כמדומני באחד מהשיעורים הראושניים שמופיעים [http://www.aribergmann.net/formation-of-the-talmud-bavli.html=url]כאן[/url]) שהוא שמע מנכד בעל הדורות הראשונים שהיה המנהל בת"ת תשב"ר לחוג תלמידי החזון איש שבבני ברק שאותו נכד היה נוכח בחזו"א כששאלו אותו האם להדפיס את הספר "דורות הראשונים" והוא העיד שהסיבה היחידה שהחזו"א התנגד לזה הוא מפני ש"דורות הראשונים" מצטט דברי הכופרים, ולא לפי שה"דורות הראשונים" חולק על דברי הראשונים. והוסיף הרב בארגמנן מדיליה שזה מאוד מסתבר, שהרי החזו"א עצמו לפעמים חולק על הראשונים, אז מסתבר שאין זה סיבת התנגדותו להדפסת הספר.

[עמקן]

בספר "החפץ חיים חייו ופעלו" [להרמ"מ ישר] חלק שלישי עמוד תתרס"ד מביא התיחסות מהחפץ חיים על דורות הראשונים בענין ספר יוסיפון, וגם שם הוא לא מקבל את דבריו עקב זאת שאנו רואים כי הראשונים הביאוהו.

קשה לוודא שהשמועה מהח"ח נכונה היא אם לא.
אבל האמת יורה דרכו, צדק לגמרי רי"א הלוי; 'יוסיפון' איננו ספר אותנטי. רק ספריו ביוונית בעלי ערך מדויק, ואכמ"ל.

הבעיה בספר יוסיפון אינו מוגבל לתרגום העברי, המעובד מספריו ועוד ספרים. אדרבה, מקור היוני בעייתי יותר. כנראה מחבר ספר העברי היה יותר ירא שמים מיוסיפון בעצמו, וגם היה לפניו דברי חז"ל. וכפה"נ שהוא שיפץ דברי יוסיפון קצת ע"פ השקפת עצמו.

[גביר]

בספר "החפץ חיים חייו ופעלו" [להרמ"מ ישר] חלק שלישי עמוד תתרס"ד מביא התיחסות מהחפץ חיים על דורות הראשונים בענין ספר יוסיפון, וגם שם הוא לא מקבל את דבריו עקב זאת שאנו רואים כי הראשונים הביאוהו.

קשה לוודא שהשמועה מהח"ח נכונה היא אם לא.
אבל האמת יורה דרכו, צדק לגמרי רי"א הלוי; 'יוסיפון' איננו ספר אותנטי. רק ספריו ביוונית בעלי ערך מדויק, ואכמ"ל.

הבעיה בספר יוסיפון אינו מוגבל לתרגום העברי, המעובד מספריו ועוד ספרים. אדרבה, מקור היוני בעייתי יותר. כנראה מחבר ספר העברי היה יותר ירא שמים מיוסיפון בעצמו, וגם היה לפניו דברי חז"ל. וכפה"נ שהוא שיפץ דברי יוסיפון קצת ע"פ השקפת עצמו.

גם אם נטען שיוסיפון אינו מדויק כל לכך סוף כל סוף השתמשו בו רבותינו הראשונים ודומה שהוא נכלל בהדרכת הראי"ה - 'גם אילו הבקורת בעניני האמונה תהיה צדיקה במשפטה, ביחש לחיצוניות המחזה, לסדרי המאורעות וגופי המעשים, תהיה תמצית המשפט שהיא מוציאה משפט מעוקל כי דוקא ע"י לבוש הקבלה והאמונה הפשוטה תתגלה התמצית האמתית שהיא צורת החיים הפנימיים. הצדיקים הגדולים, שהם החכמים היותר מעולים, ישיגו התמצית הפנימית של האמונה, שהיא המתגלה ע"י לבושי ההגדרות והמסורת היותר פשוטה, ע"י התעמקות ידיעתם בסדרי הבקורת, ואז הם מחיים את הלב באור החיים של חכמתם וממלאים את העולם כולו אמת ואמונה וחסד עליון' [מוסר אביך, מידות הראי"ה, כו].