עמידה בשעת הצפירה-האם יש בזה איסור של ובחוקותיהם לא תלכו?

מבי מדרשא · הודעהעל ידי **מבי מדרשא** » ב' מאי 17, 2010 8:03 pm

מצעירותי זוכר אני את הטענה כי עמידה בצפירה יש בה משום בחוקותיהם, דהדרך להתיחד כלשונם עם הנופלים והמתים ולכבדם ע"י עמידה אין היא ממקום קדוש. והנה בעלעלי בפרוטוקול (או כלשון הכותבו פרטי-כל) מאסיפת הרבנים הכללית בווארשא תרפ"ב מוצא אני כך, וסמוך ובטוח אני שחכמי האוצר שיועילו להביא צילום הדבר, בתחילת דרשתו של הרב מסאניק הלוא הוא רבי מאיר שפירא מלובלין זצ"ל: "אנחנו רבני גליציא כבר יסדנו 'אגודת רבנים גליצאים' בראשית שנות המלחמה תחת נשיאות גאונים מפורסמים וביניהם הגאון המובהק מוה"ר יוסף ענגיל ז"ל שבמשך הזמן של"ח - אני מבקש לכבד את זכרו - [כל הנאספים קמים]". עד כאן. לאמור כי גדולי ישראל קמו לכבד זכרו של הגאון ר"י ענגיל? האמנם יש לכך מקור ביהדות? ושמא תאמרו דהוא מעין 'מפני שיבה תקום' הלא לזה נמי מיבעי ראיה דשייך גם לאחר מותו כיבוד שכזה?

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ב' מאי 17, 2010 9:03 pm

"לכבד את זכרו", הכוונה, שכאילו המנוח מצוי כאן בחדר בו הם נתאספו. וממילא יש לעמוד לכבודו, כשם שנהגו בחייו.
השאלה היא: כמה זמן הם עמדו שם?
דקה? כדי אכילת פרס? מהלך מיל?...
ומה עשו בזמן העמידה. אמרו משניות בע"פ או תהלים, או סתם שתקו?
על פניו נראה, ששתקו. על כן נראה שלא הקדישו לעמידה זמן רב.

ישראל הר כסף · הודעהעל ידי **ישראל הר כסף** » ד' מאי 26, 2010 1:27 pm

מסברא, לא מידיעה, גדולי ישראל באספותיהם הפרטיות לא רשמו פרוטוקולים, וזה סברא פשוטה שעד לפני המלחמה שלטו בקהילות ראשי הקהל, ובכל מקום מסודר שהיה בו ועדים לכל מיני ענינים שונים היו לא רק גדולי ישראל בועדים אלא כל חשובי הקהל והעסקנים שלא תמיד דיעותיהם היו שוות עם הרבנים, וזה ידוע, ויתכן שלכן כך קרה, ולא שזה דעתם והנהגתם של גדולי ישראל, ואין למדים הלכה מפי מעשה

תוך כדי דיבור

וכו' וכו' וכו' העיקר להעצים עיניים מהמציאות.

____
תוקן לבקשתך. ועדיין אני חושב בדומה לכך על גיבוב אוסף סברות חיש מהר ללא בדיקה וללא יסוד אמיתי, והתכחשות לפשט הדברים, העיקר כדי לא שלא לערער על איזה "עיקר" שכביכול מקובל היום (שיש לי ההרגשה שגם אחרי שהוכח שכן אמר הגר"מ שפירא מלובלין, ושכן עשו עמיתיו הרבנים בלי לסבור ולא השמיעו שיש בזה איזו בעיה, עדיין כוונתו של ישראל הר כסף בדבריו שהדרא קושיא וכו', היא שהדרא קושיא על הגרמ"ש ושאר אותם גדולים, ולא שחס וחלילה הדרא קושיא על מה שמקובל היום שיש בזה משום "בחוקותיהם"... אשמח להתבדות אם טעיתי בהרגשתי)

נ.ב. להעצים, היינו גם עיני אחרים. והבן.

מבי מדרשא · הודעהעל ידי **מבי מדרשא** » ד' מאי 26, 2010 1:40 pm

מה ענין סברא זו לכאן? מה זה משנה מי כתב את הפרוטוקול (אא"כ אתה חושדו בהוספת דברים שלא היו. ואגב הפרוטוקול צורף לספר תורני לחלוטין שיצא באותה השנה, ע"י אחד הרבנים שהשתתפו באותה ועידה. כך שקשה להאמין לסברא זו) או מי היה בועד, וביותר אם תראה שם את רשימת נבחרי הועד כולם רבנים דגולים. הלא מדובר בקטע מדברי הגרמ"ש מלובלין זיע"א , שבקש שיכבדו זכרו וכתגובה קם הקהל וגם ניצב. וא"כ מה שייכות לסברתך? במחילה.

ישראל הר כסף · הודעהעל ידי **ישראל הר כסף** » ד' מאי 26, 2010 2:23 pm

חבר'ה, אף אחד לא התכוון לומר שהכותב הוסיף דברים, אלא שניהול הועידה או הכינוס התנהל ע"י מי שלא היה אמון על שמיעת דעתם של גדולי ישראל, וע"ז כתבתי שמציאות כזו היא לא חזון בלתי נפרץ בזמנם.
לענין מה שכתבת שברשימה כתובים רק גדולי תורה וכו' לא ידעתי לפני זה, כי לא ראיתי בפנים, והדרא קו' לדוכתא.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ד' ספטמבר 29, 2010 11:00 am

מענין לענין, אצטט כאן מזכרונותיו של ר' בנימין זאב יעקבזון, עסקן אגודאי בגרמניה של טרום השואה (זכרונות, ירושלים תשי"ג, עמ' 129):
"מריגה נסעתי לליבאו... שם בילתי שעות נעימות... אצל הרב בנגיס... אחיו של בעל 'מפלגות[!] ראובן'... הוא היה פיקח גדול. וכאשר הציונים בחוגו התנפלו עליו, שבאסיפה פומבית בשעת שירת ה'תקוה' לא עמד ממקומו, השיב להם בחיוך: אתם מסכימים שאין לה'תקוה' קדושה יתירה מלקריאת שמע? ועתה: קריאת שמע קורא אדם כדרכו, כחפצו, עומד או יושב או שוכב - וה'תקוה' לא?!".
ודפח"ח.

בן באג באג

ברור שלכל מיני כיבוד יש להם מקור, הנקודה היא את מי ועל מה מכבדים? ודו"ק ואכמ"ל

דראל · הודעהעל ידי **דראל** » ד' ספטמבר 29, 2010 1:17 pm

בצלאל · הודעהעל ידי **בצלאל** » ד' ספטמבר 29, 2010 1:42 pm

מבי מדרשא כתב:ואם כבר בלה בלה, אז אומרים לעצום ולא להעצים

טול קורה מבין עיניך העצומות ועי' רשב"ם ב"ב נז ע"ב: "אנוס הוא - אם מסתכל דרך הליכתו ואונס רחמנא פטריה ולמה מזקיקו הכתוב להעצים עיניו דמדמשתבח ביה קרא שמעינן דצריך לעצום עיניו".

נאשער · הודעהעל ידי **נאשער** » ג' מאי 10, 2011 3:30 am

יש לדון בזה מכמה היביטים:
א.כיון שהמנהג לעמוד הוא ע"י החלטת יהודי-?- לא איכפת לי שזה נלקח מגויים כיון שסו"ס המתנהגים כך זה לפי אותו יהודי.
ב.י"ל שכיון שעמידה באופן זה לציון אירוע כלשהו הוא מנהג גויים יש בזה איסור של ובחוקותיהם לא תלכו?

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ג' מאי 10, 2011 12:07 pm

א+ב.אין זה משנה שיהודי החליט כך וודאי שיש פה איסור (ידוע שהוא מנהג הגרמנים ימ"ש שעומדים "לכבוד" המת) ונראה שאם קורא תהילים וכדומה יצא מכלל איסור. כנלע"ד.

נאשער · הודעהעל ידי **נאשער** » ג' מאי 10, 2011 3:51 pm

ונראה שאם קורא תהילים וכדומה יצא מכלל איסור. כנלע"ד.[/quote]
צ"ב, דאה"נ משום איהו גופיה לית בה משום ובחוקותיהם דהוא אומר תהילים, מ"מ יש לחשוש למראית עין, ולפני עור לא תתן מכשול, שיבואו לעשות כמותו,
וזה גורם לנו להיכנס בעוד ענין האם מי שאין עומד בשעת הצפירה הוא עובר על חילול השם, דאף שהוא אסור לו לעמוד משום הנ"ל דובחוקותיהם לא תלכו מ"מ כיון דאותם הטועים העומדים הרי חושבים שבזה הם מקיימים המצוה היותר גדולה ולשיטתם המסולפת נראה הדבר כחוב קדוש עד שמי שאין עומד הוא כופר בעיקר עפ"ל וא"כ יש לחוש לחילול השם גדול שיכול לצאת מזה, והעיקר מה שהיה נראה טוב הוא שיעשה כך, שבעת הצפירה ילך למקום שאין חשש שיראו אותו ביהכנ"ס חסידי וכדו' או ישאר בביתו ושם לא יעמוד ובזה יצא ידי שניהם...
שוב שמעתי שאתמול בשעת הצפירה היה אחד מגדולי האדמורים שלא אפרט שמו למי שלא יודע שהיה בשעה 11 באמצע ברית ולפני שהתחיל באמירת הברכות נשמעה הצפירה ומיד הוא התיישב באמרו שאסור לנו לדגול בדגלם ומאידך לא לעשות חילול ד' ולכן אצלינו בבית צריכים למחות ולכן הוא התיישב...ויל"ע בזה טובא ואכהמל"ב.

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » ד' מאי 11, 2011 1:40 am

לפחות 2 דקות כל עם ישראל לא ידברו לשון הרע, זה לא כדאי?

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ד' מאי 11, 2011 1:42 am

או כל חטא אחר..אך אם זה איסור "ובחוקותיהם" מה כ"כ הרווחנו? (אדרבה, כולם חוטאים ביחד).

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ד' מאי 11, 2011 7:52 am

בתחילת הדיון יש לבאר את המחלוקת אם האיסור הוא רק בדבר שיש בו פריצות או בלי טעם וחשש שמץ ע"ז, או שלעולם אסור בחוקותיהם ומותר רק דבר שהיינו עושים זולתם,
כל זה מבואר ביו"ד קעח סעיף א ברמ"א ובביהגר"א אות ז.

שבטיישראל · הודעהעל ידי **שבטיישראל** » ד' מאי 11, 2011 4:43 pm

אולי היה יותר טוב לומר שעצם המושג של קים ה"צפירה" הינו בגדר "ובחוקותיהם לא תלכו" יותר מה"עמידה בשעת הצפירה" ....!!!

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ד' מאי 11, 2011 5:14 pm

וודאי שאתה צודק.
רק כוונתו לשאול שקיום הצפירה אינו בידינו אם לעשות או לחדול, אבל על לעמוד, שזה יכול לנגוע לכל אחד, אם נמצא במקומות מסויימים יש לדון אי הווה איסור בחוקותיהם.

אדג · הודעהעל ידי **אדג** » ד' מאי 11, 2011 8:38 pm

גם יש לצרף כסניף להיתר, שהווי רק שב (או עמוד...) ואל תעשה, ולא קום (...) ועשה, כאשר כבר הולך או עומד.
אבל כאשר יושב וצריך לקום לא הרווחנו כלום.

אך האם כן הוא, שבכגון דא שרי, אולי יש להורות שבמקום חילול ה', כגון שנוסע בכביש, שהכל מבחינים שאינו עומד או במקום ציבורי וכדו', יש להקפיד להעמד לפני תחילת הצפירה שבשעת התחלת הצפירה כבר יעמוד ותו לא אסיר. וצריך אני לרב.

(הא דשרי כאשר אינו עושה כל פעולה, לקחתי מאיסורי שבת, שכאשר נעשית מלאכה מאליה (כגון צילום) מותר בשבת).

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ד' מאי 11, 2011 10:32 pm

מה כוונתך בצילום? (במקרה שאדם עובר ובזה מפעיל את המצלמה ידוע לי שאוסרים).

זלמניו · הודעהעל ידי **זלמניו** » ד' מאי 11, 2011 10:41 pm

נאשער כתב:ונראה שאם קורא תהילים וכדומה יצא מכלל איסור. כנלע"ד.

צ"ב, דאה"נ משום איהו גופיה לית בה משום ובחוקותיהם דהוא אומר תהילים, מ"מ יש לחשוש למראית עין, ולפני עור לא תתן מכשול, שיבואו לעשות כמותו,
וזה גורם לנו להיכנס בעוד ענין האם מי שאין עומד בשעת הצפירה הוא עובר על חילול השם, דאף שהוא אסור לו לעמוד משום הנ"ל דובחוקותיהם לא תלכו מ"מ כיון דאותם הטועים העומדים הרי חושבים שבזה הם מקיימים המצוה היותר גדולה ולשיטתם המסולפת נראה הדבר כחוב קדוש עד שמי שאין עומד הוא כופר בעיקר עפ"ל וא"כ יש לחוש לחילול השם גדול שיכול לצאת מזה, והעיקר מה שהיה נראה טוב הוא שיעשה כך, שבעת הצפירה ילך למקום שאין חשש שיראו אותו ביהכנ"ס חסידי וכדו' או ישאר בביתו ושם לא יעמוד ובזה יצא ידי שניהם...
שוב שמעתי שאתמול בשעת הצפירה היה אחד מגדולי האדמורים שלא אפרט שמו למי שלא יודע שהיה בשעה 11 באמצע ברית ולפני שהתחיל באמירת הברכות נשמעה הצפירה ומיד הוא התיישב באמרו שאסור לנו לדגול בדגלם ומאידך לא לעשות חילול ד' ולכן אצלינו בבית צריכים למחות ולכן הוא התיישב...ויל"ע בזה טובא ואכהמל"ב.

[/quote]
לא ידעו שב11 יש צפירה?

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ד' מאי 11, 2011 10:46 pm

כל מילתא דלא רמיא עליה דאינש לאו אדעתיה

זלמניו · הודעהעל ידי **זלמניו** » ד' מאי 11, 2011 10:48 pm

יאיר כתב:כל מילתא דלא רמיא עליה דאינש לאו אדעתיה

הא גופא הקשיתי...

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ד' מאי 11, 2011 10:59 pm

מה קשה? הרי אינם עומדים בצפירה...

זלמניו · הודעהעל ידי **זלמניו** » ד' מאי 11, 2011 11:01 pm

יאיר כתב:מה קשה? הרי אינם עומדים בצפירה...

אם אח"כ צריכים לנקוט בפעולות, אזי סוף מעשה במחשבה תחילה?!

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ד' מאי 11, 2011 11:04 pm

נ"ל שזה רק בגלל שעמדו..אבל כיון שבד"כ אדם לא עומד (סתם) אלא יושב או הולך לכן לא חשבו על כך מתחילה.

נאשער · הודעהעל ידי **נאשער** » ה' מאי 12, 2011 2:53 am

והנה תגובה מצד השני אשר ידיד שלח אלי בפרטי להשלמת הענין הבעייתי הנ"ל ואשמח לשמוע את דעת הקהל בנידון:

למה החרדים לא עומדים בצפירה?

אפריל 20th, 2011 | תגובה אחת

למה החרדים לא עומדים בצפירה?

שאלה: למה החרדים אינם עומדים דום בזמן הצפירה ביום הזיכרון לשואה ולחללי מערכות ישראל? ואם כבר הם עומדים מדוע הם אומרים תהילים, שישתקו בדומיה?

תשובה: תאר לך שיש למישהו חבר קרוב שנפצע אנושות, יש לו שתי אפשרויות להתייחס לידיעה הזו, אפשרות ראשונה היא לשמוע את דבר הפציעה שלו, לעצור רגע את מהלך החיים לדקה אחת על מנת לכבד אותו, ואז להמשיך את החיים כרגיל, או אפשרות שנייה לנסות לעזור לו לבקר אותו לדאוג לו שיהיה לו יותר נוח וטוב.

ודאי שהאפשרות השנייה היא יותר ראויה, מכובדת ועוזרת לחבר היקר.

ובכן, על פי היהדות והקבלה, (וגם על פי המחקרים הכי אחרונים במדע) הוכח שיש חיים לאחר המוות וכל מי שנפטר נשמתו עוברת לעולם אחר, ובנושא זה מדריכה אותנו היהדות כיצד לא רק לכבד אותו אלא גם איך אנחנו יכולים לעזור לנשמתו של הנפטר, ואם תשאל איך אפשר לעזור לנפטר הרי הוא כבר נפטר?

התשובה היא: על ידי שנעשה אנחנו מעשים רוחניים לעילוי נשמתו של הנפטר ועל ידי כך אנחנו גם מכבדים את הנפטר וגם עוזרים לנשמתו.

אם לדוגמא אדם נפטר וילדיו מארגנים ערב חיזוק של דברי תורה לעילוי נשמתו וכן מכינים דברי מאכל על מנת שהזכויות מהברכות של האנשים על המאכלים יגרמו עלייה ותוספת זכויות לנפטר אז המארגנים בעצם עוזרים לנשמה ולא רק מכבדים אותה.
לכן העזרה האמיתית לנפטרים לא מתחילה ונגמרת בעמידה דום של דקה אחת פעם בשנה, אלא בשיפור עצמי ושיפור העולם כולו שיהיה מקום שיותר טוב לחיות בו, יותר רוחני ויותר מוסרי, וכך על ידי המעשים הרוחניים שאנו עושים לזכותו של הנפטר אנחנו מזכים אותו ומשפרים את העולם כולו.

לעומת זאת, כאשר הגויים חיפשו דרך כיצד לכבד את זכר יקיריהם אשר נפלו למען מולדתם, הועלה רעיון דקת הדומיה אשר לפיו ידום כל העם בשעת צפירה שתושמע בכל רחבי המדינה. ובכך, אף על פי שהחללים עצמם לא יפיקו תועלת ממשית מן הדבר, העם מצידו – יכבד את זכרם.

רעיון זה יתכן שהוא טוב לאינם יהודים , אבל האם במקום לעזור לחבר שלנו אנחנו רק נעשה דקה של דומייה? האם זה מספיק? האם זה נכון לזנוח את העזרה היהודית לניספים ובמקום זאת אנחנו "מחקים" את מנהגי הגויים האם זה נחת רוח לניפטר? הרי זה בעצם זלזול בניספים היהודים. שהרי הם נהרגו על היותם בני העם היהודי עם המסורת המיוחדת ועם המנהגים המיוחדים ובמקום זאת אנחנו מראים לניספים כביכול "הנה, לא עזר לכם למות כיהודים, אנחנו נכבד את פטירתכם על ידי הטקס שאינו יהודי" האם זה לכבוד הנפטר?

עמידת דום תוך השמעת צפירה, נתפסת כצורת זיכרון לא-יהודית במהותה, ונחשבת במידה מסויימת כעין חיקוי של "חוקות הגויים". יש בה מידה מסויימת של כאילו מתן ביטוי להצלחה של הרשעים במטרתם להשמיד את רוחו של העם היהודי.
התייחדות שנתית בת שתי דקות בלבד עם חללי צה"ל מבטאת יחס של זלזול וחוסר רגישות.

אף על פי כן, בדרך כלל נוטים החרדים לעמוד דום בזמן הצפירה.

מכיוון שבדורנו לא כל הציבור מודע לנתונים אלה, ואי העמידה בצפירה מתפרש על ידם כזלזול בכבודם ובזכרם של הנופלים, ומכיוון שאין איסור הילכתי לעמוד בעת הצפירה (משום שאיסור "בחוקותיהם לא תלכו" הוא כאשר התנהגות היהודי כמנהג הנכרי נובעת מתוך רצון להתדמות לגוי. ואילו כאן המטרה היא לכבד את זכר הנופלים באמצעות אימוץ רעיון שהועלה על ידי גויים ונראה מוצלח. ראה מעין זה בשו"ת "יביע אומר" חלק ג' יו"ד סימן כד. ויש חולקים)

לפיכך לדעת רבים מגדולי התורה בדורינו, הראוי והנכון לכל יהודי – ובפרט אם הוא בעל חזות חרדית, לעמוד בפרהסיה בשעת הצפירה ככל האחרים שסביבו. כדי שלא להיראות – בעיני מי שלא מבין – כמזלזל בכבוד הנפטרים. וינצל דקת דומיה זו לאמירת פרק תהילים או משנה לעילוי-נשמת אחינו היקרים חללי-צה"ל וקורבנות-השואה, שאינם עוד עימנו כאן בעולם הזה.

בנוסף לכך יש לדעת כי הפרספקטיבה החרדית על השואה שונה באופן מהותי מהפרספקטיבה החילונית. אפילו היום שנבחר על ידי הממסד החילוני כיום זיכרון, זה נחשב לפגיעה מסויימת בנספים. התאריך שנבחר הינו יום השנה למרד גיטו וורשה, בו יהודים חמושים לחמו בצורה פעילה בנאצים. בעוד הלחימה עצמה הייתה מוצדקת, מכיוון שהנאצים עמדו לחסל אותם בלאו הכי, הרי שהעלאתה על נס עשויה, עד כמה שהדבר אינו מכוון, להיראות כאילו יש בה משום הבעת בוז למיליוני היהודים שבניסיונם לשמור על חייהם ככל שניתן לא ניסו להילחם חזרה בנאצים.

ואם תשאל מדוע לא קבעו החרדים יום מיוחד לניספי השואה? הסיבה היא מפני שהחזון איש קבע שאין בכוחנו לקבוע כיום ימים מיוחדים לזכר, ואמנם בתשעה באב הוסיפו כמה גדולי ישראל קינות אודות השואה כגון קינתו של הרב וואזנר ושל הרב וויסמנדל ושל הרבי מבובוב.

יש לדעת שכל הרדיפה התקשורתית כנגד החרדים והניסיון למצוא בכל מחיר את החרדי שלא עמד בצפירה היא מעודדת פילוג בעם וגורמת לשנאת החרדים בעוד שההדרכה של רוב גדולי ישראל היא כן לעמוד בצפירה, ולקרוא תהילים לזכר הנפטרים.

חבל שהתקשורת שוב ושוב במקום לקשר היא מעודדת פילוג ושינאה בין אחים.

נניח אילו יום השואה והגבורה או יום הזיכרון לחללי צה"ל, היו ימי אֵבֶל דתיים כשהכנסת הראשונה הייתה מחילה את מנהגי תשעה באב גם על ימים אלה האם רודפי הדת היו מקיימים אותם בבכי בצום ובקינות? ואם למשל עמידת דום בטקסי אֵבֶל לא הייתה מנהג גויים, כי אם מסורת יהודית דתית קדומה והיסטורית האם הלא דווקא הדתיים היו קנאים לקיומה?

דווקא משום שטקסים אלו אינם דתיים יהודיים – מבקשים רודפי הדתיים לכפות ולהכריח יהודים שומרי דת יהודית לקיים מנהג גויים. בעמידת "דום" נעשים גם חילוניים הבזים לכל סמל רוחני (ולועגים לטקסיות פולחנית ולחרדים השחורים השומרים בקנאות טקסים דתיים) הם הופכים לקנאים אדוקים, רדיקלים ופנאטיים השומרים על דת חילונית הכוללת דגל, דום והמנון.

להלן 2 קטעי עיתונים בדבר הרדיפה התקשורתית "הסובלנית" כנגד החרדים בנושא של הצפירה:

אורי אליצור, ידיעות אחרונות: "קדושת הדגל, כמו גם העמידה בצפירת יום הזיכרון, היא ריטואל. אלה הם סמליה וטקסיה של הדת הציונית. והרי כל המאבק נגד החרדים מתנהל תחת הסיסמה של "איש באמונתו יחיה" אל תתערבו בצלחת שלנו, אל תקבעו לנו מה קדוש, ואל תכתיבו לנו את הטקסים שלכם, לנו יש טקסים משלנו. אנחנו לא נלחמים נגד הדת היהודית, חלילה, אלא נגד הקנאות והכפייה. כמעט האמנתי להם והנה, כאשר מישהו פוגע בכבוד הטקסים והקדושות של העדה הפלורליסטית, מתגלה שהיא יותר קנאית וכפייתית מן העדה החרדית. אפילו נטורי קרתא לא העיזו ללכת לשרוף את הדגל בשכונה חילונית. אבל מפגיני מרצ באים שבת אחרי שבת לרחוב בר אילן החרדי, נוסעים הלוך ושוב, ועוד מפעילים צופרים, בשם החופש והסובלנות. גם החרדים המיליטנטים ביותר לא דורשים לסגור בשבת רחובות ברמת אביב ג' . אבל אנחנו דורשים מהחרדים שיכבדו את זכר הנופלים בדיוק לפי כללי הטקס שלנו, בתוככי בני ברק ובסמטאות מאה שערים. בקיצור, איש באמונתו יחיה, בתנאי שהאיש הזה הוא אני".

נפתלי קראוס, נצחון מחריבי קראתא (מעריב 3.6.97): התקשורת מזהה את קומץ נטורי קרתא עם היהדות החרדית כולה, והנטורים חוגגים. כאשר התחלתי לעבוד ב"מעריב" לפני למעלה משלושה עשורים, רוב ציבור הקוראים וכן רובם של עמיתי העיתונאים ידעו אל נכון, נטורי קרתא מי הם ומה הם, אם כי רבים לא ידעו מה מקור המושג ידעו שזו קבוצה ירושלמית קיצונית שמנו כ- 200 איש, שהתרכזו במאה שערים שבירושלים התנגדו להקמת המדינה, הכריזו שאינם מכירים בה ואף חיברו "הימנון" שביטא סרבנות זו בצורה מחורזת.

מאז קום המדינה ועד היום נוהגים פרחי נטורי קרתא מדי שנה לפעמים בל"ג בעומר ולפעמים ביום העצמאות לערוך "טקס" של שריפת דגל ישראל. בשעתו איש לא התייחס לכך, איש לא לקח אותם ברצינות איש לא עשה להם ולתעלוליהם פרסום חינם ומה שחשוב עוד יותר איש לא זיהה אותם עם הציבור הדתי והחרדי הגדול השומר אמונים למדינה ואשר משורותיו לא יצאו בוגדים ומרגלים. עם השינוי שחל באקלים הפוליטי של השנים האחרונות הפך השולי לסטריאוטיפ וקומץ אנשי נטרי קרתא שגם היום אינו עולה מספרם על 200 זוהה בתקשורת האלקטרונית עם היהדות החרדית כולה.

"החרדים זורקים אבנים על שוטרים" החרדים שורפים דגלי המדינה, החרדים מבזים את זכר הנופלים ביום הזיכרון חרדים פה וחרדים שם והנוטרים חוגגים את ניצחונם בכל הדרך המובילה למדורות ל"ג בעומר. אינני רוצה לומר שהייתה כאן כוונה מכוונת של הסתה נגד הציבור הדתי חרדי. אבל מרוב רדיפה אחר החריג והשונה, הפכו זורקי האבנים לקונצנזוס חרדי, והפכו שורפי הדגלים ושולחיהם לביטוי של הסתייגות החרדים מהמדינה. זה עוול גדול מנשוא כי אין בו שמץ של אמת או צדק.

למראה להבות ל"ג בעומר בשבוע שעבר, וההטעיה שבהאשמת שווא חוגגים נטורי קרתא את ניצחונם, כשם שלא חגגו מאז שקמה המדינה שנואת נפשם.

ביובל שנות המדינה הפכו טקסי הזיכרון במערכת החינוך לאירועי הפולחן המרכזיים של התרבות החילונית-הממלכתית, עד שהם ממלאים בה כיום את מקום טקסי הפולחן הדתיים, אומר ד"ר אבנר בן עמוס, ראש המגמה להיסטוריה בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת לך אביב.

במחקר שיפרסם בקרוב בן עמוס יחד עם ד"ר אילנה בית אל ,"טקסים, חינוך והיסטוריה: יום השואה ויום הזיכרון בבתי ספר בישראל" ,כותבים השניים: "השימוש בטקסים לצרכים חינוכיים הוא תופעה ידועה ומוכרת בתולדות הדתות.

מדינת הלאום המודרנית אימצה את המודל הדתי, ויצרה טקסי ניצחון שנועדו להנחיל לאזרחיה את הדוקטרינה הלאומית.

בן עמוס אומר שטקסי יום השואה היום הזיכרון "הם הדת הנוכחית של החילונים. הזהות שלנו מתעצבת סביב שכול, אובדן, יגון, קורבן – והטקסים מובילים לעבר הגאולה. זו אינה ראייה היסטורית של המציאות, שהיא הרבה יותר מורכבת, אלא ראייה משיחית". זה כמו אצל הדתיים, אבל אנחנו החילונים מתרגמים זאת למונחים לאומיים, ונותרים עם אותה עוצמה. אלוהים נעדר מהמציאות הלאומית, אך המונחים שאנחנו משתמשים בהם זהים למינוח הדתי.

(הארץ 23.4.98)

נסיך · הודעהעל ידי **נסיך** » ה' מאי 12, 2011 9:22 pm

שמעתי הרב אמנון יצחק משמו של אחר - לעמוד בצפירה?? והרי כתוב: "לא תעמוד על דם רעך".

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ו' מאי 13, 2011 1:55 am

לגופו של ענין: בעמידה יש בעי' של בחוקותיהם, בהליכה יש בעי' של חילול ה'. החכם עיניו בראשו ואינו נמצא אז ברחוב.
אבל מי שכן נמצא - הפתרון הוא לא ללכת, אבל לא לעמוד דום, כי הרי מצד הבחוקותיהם כך צריך לעמוד, ואם משנים אזי יצאנו ידי שניהם.
על הבית ישראל סיפרו שפעם היה ברחוב בצפירה ונעמד על יד לוח מודעות כקורא.
ושמעתי ממי שנאלץ להשתתף בטקסים צבאיים ביום הזכרון והיה מנענע באצבעו שבכך כבר לא קיים עמידת דום כפי חוקותיהם ויצא יד"ש.

גם זה הבל · הודעהעל ידי **גם זה הבל** » ו' מאי 13, 2011 6:15 pm

שמעתי מספרים על ר' יעקב גלינסקי שהלך בצפירה ועצר אותו חילונו ושאלו למה הוא לא עומד.
ענה לו ר' יענקלה לעמוד בצפירה זה מצוה, ענה לו החילוני בוודאי, א"ל ר"י א"כ אני חילוני.
ולעצם הענין זה שבתקשורת מראים שהחרדים לא עומדים בצפירה לדעתי אין בזה שום חילול השם, כי המעשה בעצם אין בו חילול השם כולם יודעים שהחרדים חושבים שאין בזה ענין, החילול השם הוא הצורה איך מציגים את ההליכה ואת זה כבר מי שמחלל את השם בעיתו תמיד ימצאו את ההוא שהלך [סתם שאלה למצלם חרדי הולך יש היתר לא לזוז בשעת הצפירה].
שאלה קטנה לסיום האם מי שלובש כיפה עובר על חילול השם כי החילונים לא מבינים את זה וזה נראה להם כמו דבר עתיק פנאטי, ולכאו' עדיף לא ללבוש כי כל המטרה ללבוש הוא נגד חוקות הגוים שהיו מורידים את הכובע כשהיו נכנסים הביתה ובזמנינו שאים את החוקות הגויים, איך מותר לעשות חילול השם.
וברו לי שאם כל הציבור החרדי לא היה עומד ומסביר שזה חוק גויי ואיננו רואים בזה שום תועלת למתים אלא להיפך, לא היו מתיחסים לזה .

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ש' מאי 14, 2011 10:44 pm

גם זה הבל כתב:שמעתי מספרים על ר' יעקב גלינסקי שהלך בצפירה ועצר אותו חילונו ושאלו למה הוא לא עומד.
ענה לו ר' יענקלה לעמוד בצפירה זה מצוה, ענה לו החילוני בוודאי, א"ל ר"י א"כ אני חילוני.
ולעצם הענין זה שבתקשורת מראים שהחרדים לא עומדים בצפירה לדעתי אין בזה שום חילול השם, כי המעשה בעצם אין בו חילול השם כולם יודעים שהחרדים חושבים שאין בזה ענין, החילול השם הוא הצורה איך מציגים את ההליכה ואת זה כבר מי שמחלל את השם בעיתו תמיד ימצאו את ההוא שהלך [סתם שאלה למצלם חרדי הולך יש היתר לא לזוז בשעת הצפירה].
שאלה קטנה לסיום האם מי שלובש כיפה עובר על חילול השם כי החילונים לא מבינים את זה וזה נראה להם כמו דבר עתיק פנאטי, ולכאו' עדיף לא ללבוש כי כל המטרה ללבוש הוא נגד חוקות הגוים שהיו מורידים את הכובע כשהיו נכנסים הביתה ובזמנינו שאים את החוקות הגויים, איך מותר לעשות חילול השם.
וברו לי שאם כל הציבור החרדי לא היה עומד ומסביר שזה חוק גויי ואיננו רואים בזה שום תועלת למתים אלא להיפך, לא היו מתיחסים לזהמדוע תמיד החרדי צריך להתגונן צריך להתקיף.

הבעי' היא לא בתקשורת, וכמו שכתב גז"ה אנו לא צריכים לרקוד לפי חלילם ולא כל מה שלא מוצא חן בעיניהם זה חילול ה'.
הבעי' בעניין הצפירה היא של עמך ישראל, אנשים פשוטים ותמימים ובהם גם משפחות שכולות, והם לא מבינים חכמות ומפגיעה בהם צריך להזהר.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » א' מאי 15, 2011 12:19 am

גם זה הבל כתב:שמעתי מספרים על ר' יעקב גלינסקי שהלך בצפירה ועצר אותו חילונו ושאלו למה הוא לא עומד.
ענה לו ר' יענקלה לעמוד בצפירה זה מצוה, ענה לו החילוני בוודאי, א"ל ר"י א"כ אני חילוני.
ולעצם הענין זה שבתקשורת מראים שהחרדים לא עומדים בצפירה לדעתי אין בזה שום חילול השם, כי המעשה בעצם אין בו חילול השם כולם יודעים שהחרדים חושבים שאין בזה ענין, החילול השם הוא הצורה איך מציגים את ההליכה ואת זה כבר מי שמחלל את השם בעיתו תמיד ימצאו את ההוא שהלך [סתם שאלה למצלם חרדי הולך יש היתר לא לזוז בשעת הצפירה].
שאלה קטנה לסיום האם מי שלובש כיפה עובר על חילול השם כי החילונים לא מבינים את זה וזה נראה להם כמו דבר עתיק פנאטי, ולכאו' עדיף לא ללבוש כי כל המטרה ללבוש הוא נגד חוקות הגוים שהיו מורידים את הכובע כשהיו נכנסים הביתה ובזמנינו שאים את החוקות הגויים, איך מותר לעשות חילול השם.
וברו לי שאם כל הציבור החרדי לא היה עומד ומסביר שזה חוק גויי ואיננו רואים בזה שום תועלת למתים אלא להיפך, לא היו מתיחסים לזהמדוע תמיד החרדי צריך להתגונן צריך להתקיף.

http://www.shofar.tv/articles/search?q= ... 7%A8%D7%94
http://www.shofar.net/site/AR_SearchRes ... 4%E9%F8%E4
http://www.shofar.tv/lectures/342

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ה' אפריל 19, 2012 2:22 pm

הקפצה...

שבטיישראל · הודעהעל ידי **שבטיישראל** » ה' אפריל 19, 2012 4:42 pm

חכם באשי כתב:הקפצה...

ממ"נ או "הליכה" בעת הצפירה או "עמידת דום" ...

אבל מה זה "הקפצה" ?!

חיים · הודעהעל ידי **חיים** » ה' אפריל 19, 2012 4:55 pm

שבטיישראל כתב:
חכם באשי כתב:הקפצה...

ממ"נ או "הליכה" בעת הצפירה או "עמידת דום" ...

אבל מה זה "הקפצה" ?!

עילוי נשמת הנפטרים והקפצתם לגנזי מרומים...

רבינו הגודל

כל שנה נפגעים הרבה אנשים כתוצאה מעמידתם[הבהולה] בצפירה
דינא דמלכותא דינא בכל העולם זה הנוהג ויש בזה מנהג יפה שכך זוכר את האירוע המצמרר הזה ופונה בהרהורי תשובה [יזכיר לו יום המיתה]
לגופו של עניין יש לדון האם יש בזה חובת זכירה

ישראל הר כסף

נראה לי חרפה שמישהו בכלל מתייחס ברצינות לעם החילוני.
יום השואה שייך להם? לא.
אנחנו עומדים בו? לא.
אז מה בדיוק הרקידה על הדם שאנו עושים בזה שביום הזיכרון לחללי צה"ל אנחנו לא עומדים? אנחנו לא עומדים כי אנחנו לא עומדים!
וכי בדבר זה בלבד אנחנו חלוקים עם העם הציוני?
מה פתאום אני צריך להתייחס לכל צרוע וזב שהחליט שמה שאני עושה זה לא בסדר, ועוד לבוא ולומר שזה חילול ה'!*
וכי זה שאני הולך להתפלל ומשאיר את אשתי לבד עם הילדים זה כן יפה, וזה שאני לומד בכולל ושתי 'נאלצת' לפרנס זה כן יפה, וזה שאנחנו עוים הפרדה מוחלטת זה כן יפה?
מה פתאום אני צריך לשים עליהם. כל מה שהם אומרים נגדי נהיה חילול ה'?
שיחשבו הם פעמיים ויבינו. ואם לא מה זה משנה לי.
הן אמת, שיש ענין של 'והייתם נקיים' אבל אם אין אפשרות כי הם אורבים לנו ועלילים עלילות כפשוטו, וכמו שהוכחנו מיום השואה, אז לכאו' אי"ז ענינינו, והלעיטהו לרשע וימות ברשעו.

*(זה מזכיר לי שפעם עברתי את הכביש בקצה רבי עקיבא בשתים עשרה בלילה באדום להולכי רגל, ורדף אחרי מישהו להוכיח אותי שזה חילול ה'. ובעיני זה נלעג, מה הקשר בין זה להנהגה של 'שם שמים מתאהב על ידך' וכי חרדים לא ממהרים? רק לחילונים מותר למהר ולהחליק קצוות שלא קשורות בדת?)

שליטא · הודעהעל ידי **שליטא** » ו' אפריל 20, 2012 2:26 pm

ישראל הר כסף כתב:נראה לי חרפה שמישהו בכלל מתייחס ברצינות לעם החילוני.
יום השואה שייך להם? לא.
אנחנו עומדים בו? לא.
אז מה בדיוק הרקידה על הדם שאנו עושים בזה שביום הזיכרון לחללי צה"ל אנחנו לא עומדים? אנחנו לא עומדים כי אנחנו לא עומדים!
וכי בדבר זה בלבד אנחנו חלוקים עם העם הציוני?
מה פתאום אני צריך להתייחס לכל צרוע וזב שהחליט שמה שאני עושה זה לא בסדר, ועוד לבוא ולומר שזה חילול ה'!*
וכי זה שאני הולך להתפלל ומשאיר את אשתי לבד עם הילדים זה כן יפה, וזה שאני לומד בכולל ושתי 'נאלצת' לפרנס זה כן יפה, וזה שאנחנו עוים הפרדה מוחלטת זה כן יפה?
מה פתאום אני צריך לשים עליהם. כל מה שהם אומרים נגדי נהיה חילול ה'?
שיחשבו הם פעמיים ויבינו. ואם לא מה זה משנה לי.
הן אמת, שיש ענין של 'והייתם נקיים' אבל אם אין אפשרות כי הם אורבים לנו ועלילים עלילות כפשוטו, וכמו שהוכחנו מיום השואה, אז לכאו' אי"ז ענינינו, והלעיטהו לרשע וימות ברשעו.

*(זה מזכיר לי שפעם עברתי את הכביש בקצה רבי עקיבא בשתים עשרה בלילה באדום להולכי רגל, ורדף אחרי מישהו להוכיח אותי שזה חילול ה'. ובעיני זה נלעג, מה הקשר בין זה להנהגה של 'שם שמים מתאהב על ידך' וכי חרדים לא ממהרים? רק לחילונים מותר למהר ולהחליק קצוות שלא קשורות בדת?)

אם לא נתיחס ברצינות לעולם החילוני לא תיהיה אחדות/גאולה, לא?

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ו' אפריל 20, 2012 6:06 pm

צריך לקרבם ולהחזירם בתשובה ואז תהיה אחדות סביב התורה, אבל אחדות כשכל אחד עושה ומאמין אחרת ואין סביב מה להתאחד, אינה אחדות אמיתית.
וצדק ר' ישראל שאין אנו צריכים להתייחס לכל החלטותיהם והבליהם. וכי הם יחליטו בשבילנו?! וכי הם הבע"ב עלינו או על הארץ?!
(דינא דמלכותא דינא לא שייך כאן כי אין חק המחייב לעמוד).

אויצר_ניק · הודעהעל ידי **אויצר_ניק** » ב' אפריל 23, 2012 10:27 pm

היה רבנים שבשעת הצפירה עמדו ואמרו פרק תהילים

פורום אוצר החכמה

מי מחובר