רמב"ן פרשת במדבר
וכאשר נאמר עוד בגזרת אם בן הוא והמיתן אותו וירב העם ויעצמו מאד (שם פסוק כ), כי היה הקב"ה אומר נראה דבר מי יקום ממני או מהם, אבל שבט לוי היו פרים ורבים כדרך כל הארץ ולא עלו למעלה כשאר השבטים.
פשט דברי חז"ל 'שישה בכרס אחד' אינו שישייה הנולדים יחד, אלא שישה ילדים שנולדים לאשה אחת.
את דבריך בסעיף ב' לא הבנתי כלל. אחר שאתה מודע לדברי אוה"ח, אתה עדיין סבור שא"א לפרש אחרת מחז"ל?!
סורגים כתב:ועתה באמת פלא גדול מדוע גזירת פרעה ושל והמיתן וכו' גרם להם להתעצם במאוד מאוד, וגזירת היאור שהיה גם על שבט לוי, עובדה היא שרצו להמית את משה רבינו עליו השלום, לא גרם להם להתעצם.
וצריך עיון לכאו'.
סורגים כתב:לשיטתך הרב רחמים שאתה מפרש כאשר יענו כן ירבו, כלומר, שלא הצליחו המצריים בהבה נתחכמה, ולא הועיל להם כל גזירה שגזרו להמעיט את היילודה, והכן ירבה היה רק עניין של דבר מי יקום, א"כ לפי חשבון זה היה להם לשבט לוי להיות שווה במניין עם שאר השבטים.
שהרי גם אם לא התברכו הלווים בכן ירבו סוף סוף הרי גם לא סבלו מן הכאשר יענו, ומדוע היו שבט לוי פחות משאר השבטים.
וגם לשון הרמב"ן אינו משמע כל כך כדבריך, שכתב, כדרך כל הארץ, כלומר, ושאר השבטים רבו למעלה מדרך הטבע.
סורגים כתב:ובהכרח צ"ל שגם בגזירת היאור נענש פרעה שהיו ישראל מתעצמים וכו' וכפי שהענישו הקב"ה על גזירת השעבוד ועל גזירת והמיתן, והדרא קושיא לדוכתיה מדוע א"כ בני לוי שגם עליהם גזר פרעה וכנ"ל לא התברכו בכן ירבה, ומדוע לא התעצמו.
רחמים כתב:
דבר מי יקום גרם לא רק שעם ישראל לא יתמעטו כמחשבת המצריים אלא גם יתרבו מעל דרך הטבע [וזה מה שמדגיש הפסוק ובנ''י פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד כלומר מעל דרך הטבע שהרי ללדת שישה בכל החיים של האשה זה מעט ואין זה פלא כלל אברכים בין שלושים וחמש יש להם מזמן ששה ילדים בדרך כלל.]
לייטנר כתב:מסתבר שמה שהיום ברור לך מאוד, היה פעם מאוד לא מקובל.
אם תוכל לספור בתנ"ך כולו יותר משלוש נשים שנולדו להם יותר משישה ילדים, אוליך אחריך את כליך לבית המרחץ.
רחמים כתב:לייטנר כתב:מסתבר שמה שהיום ברור לך מאוד, היה פעם מאוד לא מקובל.
אם תוכל לספור בתנ"ך כולו יותר משלוש נשים שנולדו להם יותר משישה ילדים, אוליך אחריך את כליך לבית המרחץ.
וז''ל רבינו בחיי בראשית פרק כט פסוק לב
(לב) ותהר לאה ותלד בן. הזכיר בכולן: ותהר ותלד, להורות על תכיפת ענין. וסמך הלידה להריון, על שם שהיו יולדות כל אחת לשבעה חדשים, שהרי בשבע שנים שניים של עבודת רחל, נולדו כל השבטים כלם חוץ מבנימין. והנני מזכיר לך טעם הנולדים לשבעה שהם חיים, והנולדים לשמונה מתים. דע ....
לייטנר כתב:אם תוכל לספור בתנ"ך כולו יותר משלוש נשים שנולדו להם יותר משישה ילדים, אוליך אחריך את כליך לבית המרחץ.
ותהר ותלד שלושה בנים ושתי בנות
לייטנר כתב:אם תוכל לספור בתנ"ך כולו יותר משלוש נשים שנולדו להם יותר משישה ילדים,
לייטנר כתב:חנה ילדה שבעה בנים? והכתוב צועק ואומר:ותהר ותלד שלושה בנים ושתי בנות
איפה כתוב בתנ"ך כמה ילדים ילדה פנינה?
קטורה ילדה שישה בנים, את ישמעאל ילדה הגר.
אנא הקפד בנוסח השאלה שהצגתי: 'מעל שישה', בתנ"ך.
לייטנר כתב:בעצם, מה אני יכול לצפות ממי שטוען שאי אפשר ללמוד פשט אחר מחז"ל.
כלי יקר כתב:כי כל תאומים דרכם להיות חלשים בטבע וכאן נולדו ששה בכרס אחד ואעפ"כ הם עצומים בטבע יותר ממנו
יעקב מאיר נוי
ריבוי מסוכן
השלכת הנתונים המתוארים בתורה על מודל מתמטי מלמד כמה דברים מאלפים על גלות מצרים
אחת התופעות המדהימות שהתרחשו בגלות בני ישראל במצרים הוא הריבוי הטבעי שלהם שם. התורה מעידה: 'בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה' (דברים, י', 22. ראה להלן); וביציאת מצרים (שמות, י"ב, 37) נמנו 'כשש מאות אלף רגלי, הגברים, לבד מטף'. כל זאת, במהלך 210 שנה (רש"י, שמות, י"ב, 40; עפ"י מדרש מכילתא דרשב"י).
על מנת לדעת את קצב הריבוי הטבעי של אוכלוסייה מסוימת, לאורך זמן, יש לברר את הנתונים הבאים:
א. היקף האוכלוסייה, בתחילת התקופה המדוברת ('אוכלוסיית המוצא');
ב. היקף האוכלוסייה בסוף התקופה ('אוכלוסיית היעד');
ג. מספר הדורות, בתקופה המדוברת.
העובדות
בספר בראשית (פרק מ"ו) נמנים שבעים יורדי מצרים. בין יורדי מצרים היו 16 אנשים שהיו נשואים בשעת הירידה או לפני כן: יעקב, בניו, פרץ בן יהודה, בֶּלע בן בנימין ובְריעה בן אשר. נשותיהם של הללו לא נמנות בכלל שבעים הנפש (הן היו נשים מגוירות, ולא מצאצאי יעקב).
תמיהה גדולה היא שבין 69 צאצאי יעקב שירדו עימו למצרים נמנות רק שתי נשים (דינה בת יעקב ושֶׂרח בת אשר). זוהי, לכל הדעות, התפלגות מאד מאד לא נורמאלית, של אוכלוסייה. לגבי 67 הגברים שבחבורה אפשר להניח שכולם מסוגלים היו להביא צאצאים לעולם, במצרים (ראובן, למשל, שהיה המבוגר באוכלוסיית הגברים, אחרי אביו, היה בשעת ירידתו למצרים בן 45). כאמור, לפחות חמשה עשר מבין הגברים הללו כבר היו נשואים. הרווקים (42 במספר), צריכים היו למצוא את בנות זוגם במצרים. אפשר להניח שהם לא חיכו עד שתיוולד בת זוגם מתוך הקבוצה, אלא טרחו לגייר נשים מצריות. בדור הראשון לא הייתה זאת משימה קשה מדי, כיוון שבני ישראל היו קבוצה מכובדת ומבוקשת, גם להתקשרות בחיתון.
לפנינו, אפוא, אוכלוסיית מוצא של 67 גברים. אוכלוסיית המוצא של הנשים הייתה לפחות באותו היקף. לצורך החישוב הסטטיסטי נניח שכל הגברים הללו הביאו צאצאים לעולם, גם במצרים (אחרת, התוצאות אמורות להיות עוד יותר אנומאליות מאלה שתתקבלנה להלן). במפקד שנערך בערבות מואב בו מפורטים שבטי ישראל למשפחותיהם הראשיות, נעדרים ממניין יורדי מצרים אוהד בן שמעון, ובכר, גרא וראש, בני בנימין. ייתכן שהללו לא הקימו משפחות כלל, או שלא היו להם בנים זכרים, ולכן לא קיבלו נחלה לעצמם. אנו נבחר, כאמור, באפשרות השנייה, ונותיר אותם במניין של אוכלוסיית המוצא (שוב: על מנת שלא להחריף את האנומאליה) .
לגבי אוכלוסיית היעד: מספר הגברים מגיל 20 ומעלה היה ביציאת מצרים 'כשש מאות אלף'. אפשר להניח בסבירות גבוהה שהמספר הכולל של הגברים (מגיל יום אחד ומעלה) שיצאו ממצרים היה כ-800 אלף. כך גם המספר הכולל של הנשים. אוכלוסיית בני ישראל שיצאה ממצרים כללה, למעשה, את שלושת הדורות האחרונים (חמישי, ששי ושביעי).
אשר לדורות: בשבט לוי מוזכרים רק ארבעה דורות (לוי, קהת, עמרם, צאצאי עמרם: מרים, אהרון ומשה) במשך כל גלות מצרים. בשבט מנשה - חמשה דורות (מנשה, מכיר, גלעד, חֵפר, צלפחד) או ששה (בנות צלפחד). ייתכן אפוא שגם ההנחה על קיומם של 7 דורות במהלך גלות מצרים היא הנחת יֶתר, אך היא נלקחת כאן על מנת למתן ככל האפשר את האנומליה שבגידול.
מריבוי לעבדות
ריבוי טבעי מ-67 גברים (דור מספר 'אפס') ל-800 אלף (דורות חמישי, שישי ושביעי ביחד), משמעו שכל גבר הביא לעולם בממוצע יותר משבעה צאצאים בריאים (7.33; לאחר ניכוי תמותת תינוקות וילדים קטנים), מחציתם בנים ומחציתם בנות. אם כל גבר התחתן רק עם אשה אחת, משמעות הדבר שכל אשה ילדה לפחות 7 ילדים (כל אשה שלישית, בממוצע - 8 ילדים). זה יותר מ'ששה בכרס אחת', המקובל עלינו, עפ"י המדרש (שמות רבה (וילנא), פרשה א', ד"ה ח').
אגב: 'ששה בכרס אחת' אין משמעותו שהנשים ילדו שישיות של צאצאים. הכוונה היא שכל אשה הביאה לעולם ששה צאצאים בממוצע.
כדי שיתקיים, בממוצע, 'ששה בכרס אחת' ולא יותר, בהיקף הריבוי הנ"ל, צריך היה מספר הנשים הנשואות להיות גדול ב-22% ממספר הגברים הנשואים. בהנחה שמספר הבנים (הבריאים) שנולדו היה שווה לזה של הבנות (הבריאות), משמעות הדבר שלאורך כל תקופת הגלות נוספו להם לבני ישראל נשים מצריות, שהתגיירו. אפשר להניח שלא כל הגיורים הללו היו 'לשם שמים'. יש בכך להסביר משהו לגבי מצב העבודה הזרה בקרב בני ישראל במצרים; גם אחרי יציאתם משם.
עלייה באוכלוסייה מ-67 נפש ל-800,000 בתוך 210 שנים, משמעותה ריבוי טבעי שנתי ממוצע של 4.2%. בני ישראל במצרים הכפילו את עצמם בכל 16 שנה (כאמור, בעזרת תוספת נשים מבחוץ. אולי זוהי המשמעות של דברי פרעה אל עמו: 'הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו'. היינו: הוא הצליח להתרבות בעזרת הנשים שלקח מאתנו). יש לציין, שכל החישובים הנ"ל נעשו לגבי עם ישראל כקבוצה אחת. אם נתבונן בדמוגרפיה של כל שבט לעצמו, נגלה הבדלים גדולים בשיעור הריבוי הטבעי, ואפשר שהדבר נבע מהבדלים במדיניות של התחתנות עם נשים מצריות.
התוצאה של הריבוי הטבעי המדהים בגלות מצרים לא אחרה לבוא. בתוך שלושה דורות (כ-90 שנה; עד שנפטר האחרון מבני יעקב מהעולם) כבר נעשה צפוף מאד בארץ גושן: שטחי המרעה שם כבר לא הספיקו לפרנסה מכובדת של כל האוכלוסייה העברית, וזו נאלצה לחפש אפיקי פרנסה חדשים.
אוצר החכמה כתב:מה שיותר חשוב זה באמת מניין לכם שזה היה חריג?, הרי בדורות מאוחרים כמו לפני מאות שנים אע"פ שלא היתה רפואה מודרנית, נשים ילדו יותר מששה ילדים, רבים מהם לא האריכו ימים ומתו בקטנותם, אבל זה לא הנושא.
אוצר החכמה כתב:נראה רחוק מאד לפרש ששה בכרס אחת שהכוונה שלא מתו מסקרלנטינה בגיל 5.
עפ"י המדרש על וחמושים עלו בני ישראל וגו' יש להכפיל את המספר בחמש או חמישים ואולי גם בחמש מאות, וממילא גם את מספר הנולדים לאשה יש להכפיל כנ"ל.לייטנר כתב:לגבי אוכלוסיית היעד: מספר הגברים מגיל 20 ומעלה היה ביציאת מצרים 'כשש מאות אלף'. אפשר להניח בסבירות גבוהה שהמספר הכולל של הגברים (מגיל יום אחד ומעלה) שיצאו ממצרים היה כ-800 אלף.
היימישער כתב:עפ"י המדרש על וחמושים עלו בני ישראל וגו' יש להכפיל את המספר בחמש או חמישים ואולי גם בחמש מאות, וממילא גם את מספר הנולדים לאשה יש להכפיל כנ"ל.לייטנר כתב:לגבי אוכלוסיית היעד: מספר הגברים מגיל 20 ומעלה היה ביציאת מצרים 'כשש מאות אלף'. אפשר להניח בסבירות גבוהה שהמספר הכולל של הגברים (מגיל יום אחד ומעלה) שיצאו ממצרים היה כ-800 אלף.
לייטנר כתב:היימישער כתב:עפ"י המדרש על וחמושים עלו בני ישראל וגו' יש להכפיל את המספר בחמש או חמישים ואולי גם בחמש מאות, וממילא גם את מספר הנולדים לאשה יש להכפיל כנ"ל.לייטנר כתב:לגבי אוכלוסיית היעד: מספר הגברים מגיל 20 ומעלה היה ביציאת מצרים 'כשש מאות אלף'. אפשר להניח בסבירות גבוהה שהמספר הכולל של הגברים (מגיל יום אחד ומעלה) שיצאו ממצרים היה כ-800 אלף.
ז"א, כדי לסדר מדרש אחד - 'וחמושים עלו בני ישראל', נעמיד מדרש אחר שאשה בכל לידה ילדה שישייה.
היימישער כתב:לייטנר כתב:היימישער כתב:עפ"י המדרש על וחמושים עלו בני ישראל וגו' יש להכפיל את המספר בחמש או חמישים ואולי גם בחמש מאות, וממילא גם את מספר הנולדים לאשה יש להכפיל כנ"ל.
ז"א, כדי לסדר מדרש אחד - 'וחמושים עלו בני ישראל', נעמיד מדרש אחר שאשה בכל לידה ילדה שישייה.
את שני המדרשים מסר לנו הקב"ה בהר סיני ע"י נאמן ביתו, ככל שאר התושבע"פ.
לייטנר כתב:האם שמעת פעם על הביטוי 'מדרשים חלוקים'?!
לייטנר כתב:אוצר החכמה כתב:נראה רחוק מאד לפרש ששה בכרס אחת שהכוונה שלא מתו מסקרלנטינה בגיל 5.
אפשר לא להגיב, מאשר להגיב תגובה לא לעניין.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 267 אורחים