"אין דבר כזה צאת הכוכבים דרבנו תם"

[ישראל ישראלי]

בספר חדש, מוכיח הרב אליהו זייני, ראש ישיבת ההסדר 'אור וישועה' בחיפה, כי עמדתו של רבנו תם ביחס של זמן צאת הכוכבים וקביעת סוף היום, יוחסה לו בטעות גמורה. הרב זייני: "אין שום מקום להמצאת חומרות חסרות כל בסיס המכבידות על כל אדם ירא שמיים."
הגדרת סוף היום בקהילות ישראל היא קריטית.

זוהי למעשה נקודת הזמן בה אנו יודעים מתי יום נגמר ומתי יום מתחיל. מכאן נגזרות גם דיני ההלכות לגבי זמן כניסת שבת, יום טוב וימי צום. מאז ומעולם, ובכל קהילות ישראל, נקבע סוף היום בצאת הכוכבים אשר מתאפיין בראיית שלושה כוכבים בשמיים.

הגדרה זו החלה להתערער כאשר כמה מן האחרונים טענו כי לאור דברי רבנו תם יש להחמיר ולאחר את זמן סוף היום בעוד כשלושת רבעי שעה.

הרב אליהו רחמים זייני, ראש הישיבה הגבוהה וההסדר 'אור וישועה' בחיפה, הוציא ספר חדש שמוכיח כי עיון מדוקדק בדבריו של רבנו תם אינו משאיר כל ספק כי העמדה שיוחסה לו להוצאת צאת הכוכבים איננה נכונה, ומדובר למעשה באי הבנה היסטורית.

הספר, "בין השמשות והדלקת נרות", מכיל את כל הפסיקה לאורך הדורות ועד לרבנו תם. תחילת הסוגיה היא במסכת שבת בה דנו בהגדרת פרק הזמן של המעבר בין היום ללילה, המהווה ספק אם הוא נחשב מהיום או מהלילה.

פרק זמן זה קרוי בפי חז"ל 'בין השמשות'. פרק הזמן הוגדר על ידי רבי יהודה כפרק הזמן שבין שקיעת החמה ובין הופעת שלושה כוכבים בינוניים. זמן זה אורך כשלוש עשרה דקות וחצי. על קביעת זמן זו עורר רבנו תם שאלה קשה, שהרי במסכת פסחים קובע רבי יהודה כי מרגע שקיעת החמה ועד צאת הכוכבים חולף לא פחות משבעים ושתיים דקות.

כדי ליישב סתירה קשה זו, קבע רבנו תם ששני פרקי זמן שונים קרויים בשם 'שקיעת החמה'. מרגע קביעתו זו ועד היום נשפכו נחלי דיו כדי להסביר עמדתו בדייקנות, וגם כדי לקבוע האם הלכה כעמדתו או לא. אולם במסגרת המאמצים הבלתי פוסקים להבהיר עמדתו זו, רבים יצרו בשמו עיתוי נוסף ל'צאת הכוכבים', והוא, כחמשים וארבע דקות לאחר צאת הכוכבים הרגיל (הופעת שלושה כוכבים בינוניים), באופן שיצאה מ'חידוש זה' חומרה עצומה לגבי סוף היום, ובמיוחד לגבי סיום השבתות, הימים הטובים, ויותר מכל, לגבי סיום יום הכיפורים.

בהקדמת הספר כותב הרב זייני: "כיום דברי רבינו תם במקורם נמצאים בידינו. עיון מדוקדק בהם אינו משאיר כל ספק: עמדה אחרונה זו שיוחסה לו, בטעות גמורה וחמורה יסודה. ואם אכן נכון שרבינו תם חשב שיש שתי שקיעות שונות, מעולם לא חשב ולא טען שיש שני סוגי 'צאת הכוכבים'."
"לכן, בין אם נפסוק הלכה כמותו ובין אם לאו, רגע סיום השבתות והימים טובים וכדו' הוא הוא צאת הכוכבים הרגיל, כפי שהיה מקובל כמעט בכל קהילות ישראל מאז ומעולם, קרי, בהופעת שלושה כוכבים בינוניים, ואין שום מקום להמצאת חומרות חסרות כל בסיס המכבידות על כל ירא ה'."

"הספר שלפנינו בא להוכיח זאת מבלי להשאיר כל ספק בדבר, אם אדם אינו מתעקש לעמוד נגד האמת. ואנו תקווה שבזה יושם קץ לויכוחי סרק בנידון, ויחזיר את השלום ואת ההסכמה בנקודה זו בישראל, וה' יאיר עינינו בתורתו."

עד כאן כתבה מאתר מזרחיסטי. מה דעתכם?

[צמא לדעת]

עוד הפעם המציאו את זה? גאוני!

בכל דור ודור יש מחדשים שאין שיטת רבינו תם, ויש מחדשים שאין שיטת הגאונים (וכולהו ס"ל כר"ת). ובהיות עיניהם למעלה בין הכוכבים לא הרגישו בבור שתחת רגליהם, ולו יהיבנא להו שאין שיטת ר"ת יש שיטת הראשונים דס"ל הכי בדעת רבינו תם (והסכימו לו).

[תוכן]

קמחא טחינא טחין.

[הסרפד]

עוד הפעם המציאו את זה? גאוני!

בכל דור ודור יש מחדשים שאין שיטת רבינו תם, ויש מחדשים שאין שיטת הגאונים (וכולהו ס"ל כר"ת). ובהיות עיניהם למעלה בין הכוכבים לא הרגישו בבור שתחת רגליהם, ולו יהיבנא להו שאין שיטת ר"ת יש שיטת הראשונים דס"ל הכי בדעת רבינו תם (והסכימו לו).

והעיקר אצל ה'מחדשים' האלה, לפרסם אצל אלין דלא שכיחי בי מדרשא ולכסות את עיני ההמון ולומר ראה זה חדש. אין מקום לסנסציונליזם בהלכה!

[עשוי לנחת]

לבי על כל הצדיקים שבכל הדורות של"ע חללו שבת, ולא זכו לאורו של מיסטר זייני, מסתמא חיכו תמיד שתשבי [אליהו] יתרץ וכו'. נעבאך.

[ידידיה]

viewtopic.php?f=17&t=5781

[בברכה המשולשת]

א. הרה"ג א"ר זייני הוא ת"ח חשוב, ומחבר ספרים הרבה, ואין זה מן הראוי לזלזל בו (וצר לי שעלי לומר דברים כה פשוטים).
ב. כמו שנאמר כאן אין שום חידוש בדבריו, והרבה מחכמי זמננו כתבו כן.

[המצפה לישועה]

א. הרה"ג א"ר זייני הוא ת"ח חשוב, ומחבר ספרים הרבה, ואין זה מן הראוי לזלזל בו (וצר לי שעלי לומר דברים כה פשוטים).

רב הטכניון בחיפה וזולל חרדים לתיאבון.

[צמא לדעת]

א. איני מכירו ולא שמעתי את שמעו, לגלגתי מדברי הפרסומת הזולה שבראש האשכול ונימתה המתנשאת, כאילו הראשונים והאחרונים טעו בהבנת הנקרא, וכמה (רוב?) קהילות ישראל נהגו ברוב הדורות לקולא בדאורייתא עפ"י טעות זה. ועכשיו שזכינו לתגלית מרעישה, אין שום מקום להמצאת חומרות חסרות כל בסיס המכבידות על כל ירא ה', וכל זה ברור מבלי להשאיר כל ספק בדבר. סגנון זה מתאים לבעלי בקורת המקרא ודומיהם אשר סכלותם אלוהיהם, מלבד שהיא טפשי וילדותי, במטותא.
ב. מלבד שאין בזה חידוש אין בזה משום אמת, צרעת נושנת היא.

[בברכה המשולשת]

א. איני מכירו ולא שמעתי את שמעו, לגלגתי מדברי הפרסומת הזולה שבראש האשכול ונימתה המתנשאת, כאילו הראשונים והאחרונים טעו בהבנת הנקרא, וכמה (רוב?) קהילות ישראל נהגו ברוב הדורות לקולא בדאורייתא עפ"י טעות זה. ועכשיו שזכינו לתגלית מרעישה, אין שום מקום להמצאת חומרות חסרות כל בסיס המכבידות על כל ירא ה', וכל זה ברור מבלי להשאיר כל ספק בדבר. סגנון זה מתאים לבעלי בקורת המקרא ודומיהם אשר סכלותם אלוהיהם, מלבד שהיא טפשי וילדותי, במטותא.
ב. מלבד שאין בזה חידוש אין בזה משום אמת, צרעת נושנת היא.

יש אחרונים שלמדו כך בשו"ע ובמג"א בדעת ר"ת- אז זה בודאי לא בגדר צרעת ח"ו.

[המצפה לישועה]

יש אחרונים שלמדו כך בשו"ע ובמג"א בדעת ר"ת

א. מי הם - נא לפרט.
ב. בכל אופן הצרעת ממארת היא היהירות וההתנשאות.

[יתר10]

א. הרה"ג א"ר זייני הוא ת"ח חשוב, ומחבר ספרים הרבה, ואין זה מן הראוי לזלזל בו (וצר לי שעלי לומר דברים כה פשוטים).

עולם הפוך ראיתי זה שהרב זייני מזלזל בגדולי הפוסקים שהבינו אחרת בדעת ר"ת ומאשים אותם ב'המצאת חומרות חסרות כל בסיס' זה לא מפריע לך, רק הזלזול בהרב זייני בוער לך? (צר לי וכו')

[בברכה המשולשת]

יש אחרונים שלמדו כך בשו"ע ובמג"א בדעת ר"ת

א. מי הם - נא לפרט.
ב. בכל אופן הצרעת ממארת היא היהירות וההתנשאות.

א. החת"ס, בעל פרחי כהונה, הרה"ג יצחק ברדא.
ב. אם זו הכוונה- לכך אני בוודאי מסכים.

[בברכה המשולשת]

א. הרה"ג א"ר זייני הוא ת"ח חשוב, ומחבר ספרים הרבה, ואין זה מן הראוי לזלזל בו (וצר לי שעלי לומר דברים כה פשוטים).

עולם הפוך ראיתי זה שהרב זייני מזלזל בגדולי הפוסקים שהבינו אחרת בדעת ר"ת ומאשים אותם ב'המצאת חומרות חסרות כל בסיס' זה לא מפריע לך, רק הזלזול בהרב זייני בוער לך? (צר לי וכו')

אני ראיתי את לשון הכתבה- ואת זה אין מן הראוי ליחס לרב זייני.

[סורגים]

יסלח לי הרב זייני שאיני יורד לסוף דעתו, אם כוונתו לומר שר"ת מעולם לא אמר את מה שיוחסו לו המחבר והרמ"א, או שמא כוונתו לומר, ששיטת ר"ת אינו תלוי בצאת הכוכבים, שגם זה אינו מובן לי. כי מנין לו לדעת על איזה סוג כוכבים אמרו שבצאת הכוכבים נקבע הלילה. וכפי שכתוב בנחמיה "ואנחנו עושים במלאכה וחציים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים".

[בברכה המשולשת]

יסלח לי הרב זייני שאיני יורד לסוף דעתו, אם כוונתו לומר שר"ת מעולם לא אמר את מה שיוחסו לו המחבר והרמ"א, או שמא כוונתו לומר, ששיטת ר"ת אינו תלוי בצאת הכוכבים, שגם זה אינו מובן לי. כי מנין לו לדעת על איזה סוג כוכבים אמרו שבצאת הכוכבים נקבע הלילה. וכפי שכתוב בנחמיה "ואנחנו עושים במלאכה וחציים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים".

כמדומני שכוונתו לומר שהשו"ע והרמ"א לא הבינו את ר"ת כמו ההבנה המקובלת היום. ואדרבה, לפי ר"ת (וכפי שהבינוהו השו"ע והרמ"א והמג"א) צה"כ הוא צה"כ הנראה לעינינו.

[תוכן]

לכאורה אין לדבר על הר' זייני עד שיראו את ספרו ומה שכתוב שם.

[המצפה לישועה]

יש אחרונים שלמדו כך בשו"ע ובמג"א בדעת ר"ת

א. מי הם - נא לפרט.
ב. בכל אופן הצרעת ממארת היא היהירות וההתנשאות.

א. החת"ס, בעל פרחי כהונה, הרה"ג יצחק ברדא.

הם לא למדו כך בדעת השו"ע והמג"א אלא בדעת ר"ת

[בברכה המשולשת]

לגבי מרנא החת"ס- יש על כך מאמר מקיף בהמעיין (כמדומני גליון 200).
לגבי הגאון רבי מסעוד הכהן בעל שו"ת פרחי כהונה- יעיין כתר"ה בדבריו (הספר נמצא באוצר)

[למאי_נמ?]

לגבי מרנא החת"ס- יש על כך מאמר מקיף בהמעיין (כמדומני גליון 200).

http://www.shaalvim.co.il/uploads/files ... -23-50.pdf

[שבטיישראל]

אני כבר מתחיל לחשוש שגם הר"ת עצמו לא הבין ח"ו דברי הר"ת .. עד שדרשה זייני ...

[הגיון אמתי]

לגבי מה שמחדש הרב זיני "שאין דבר כזה צאת הכוכבים דרבנו תם" יש לומר במילים הכי ברורות - שלא משתמעות לשני פנים:
זהו ממש מגלה פנים בתורה שלא כהלכה, וחייבים לגנוז ספר שכזה או להגיהו ולתקנו!! אטו כל רבותינו שבארץ ישראל (כמו הבית יוסף, רבי חיים אבולעפיא, הפרי חדש, הרדב"ז, המבי"ט, המהרי"ט, שו"ת תורת חסד, רכב על דבר אמת, ועוד רבים מאוד) שפסקו כר"ת לגמרי - חיללו שבת בכניסתה??? זה דבר שלא ניתן להיאמר וכל שכן לא להיכתב. וכבר הרבה פוסקים כתבו מפורשות נגד דעה זו שהיא אינה אמת כלל וכלל, ועיין בקונטרס בין השמשות להגה"ק רבי יעקב לייזער זצוק"ל (מיאשליסק, גליציא), אדמור מפשעווארסק, אנטווערפען. שיצא בחריפות נוראה כנגד מחבר אחד שהעיז גם כן לומר שאין כזה דבר צאת הכוכבים דר"ת, וסתר כל דבריו מכל וכל לבלתי השאיר לו שריד ופליט, עד שכתב בזה הלשון: והנה בעיקר הפירוש שמפרש נגד כל רבותינו זכרונם לברכה – אין מלה בלשוני, ובאם היה בא ספר זה לפני בימי רתיחת הבחרות הייתי שורפו באש, אפילו בערב שבת בבין השמשות של המחבר!! עכ"ל.

[אוצר החכמה]

אני לא יודע מה כותב הר"א זייני שכן לא ראיתי דבריו, אבל אם אתה רוצה לשרוף גם את ספרו של הבני ציון עליו נסוב הקונטרס שהבאת ולומר שהוא מגלה פנים בתורה שלא כהלכה, נו נו..
אין לזה קשר לזה שההסבר של הבני ציון נראה מחודש ורחוק ואכן כל הפוסקים הבינו אחרת.
כמו שאני לא חושב שצריך לשרוף את הקונטרס שהבאת שטוען שהגר"א פסק כרבינו תם, נגד הבנת כל הת"ח בדורות האחרונים ומנהג ירושלים ע"פ מצוקי ארץ.

בכל מקרה צודק הסרפד בדבריו שהבעייה היא בהוצאת הדברים מתוך בית המדרש לעיתונות, ויצירת סנסציות.

[הגיון אמתי]

אני לא יודע מה כותב הר"א זייני שכן לא ראיתי דבריו, אבל אם אתה רוצה לשרוף גם את ספרו של הבני ציון עליו נסוב הקונטרס שהבאת ולומר שהוא מגלה פנים בתורה שלא כהלכה, נו נו..
אין לזה קשר לזה שההסבר של הבני ציון נראה מחודש ורחוק ואכן כל הפוסקים הבינו אחרת.
כמו שאני לא חושב שצריך לשרוף את הקונטרס שהבאת שטוען שהגר"א פסק כרבינו תם, נגד הבנת כל הת"ח בדורות האחרונים ומנהג ירושלים ע"פ מצוקי ארץ.

בכל מקרה צודק הסרפד בדבריו שהבעייה היא בהוצאת הדברים מתוך בית המדרש לעיתונות, ויצירת סנסציות.

ברור: דברים כאלו יכול לומר רק מי שלא ראה את כל המקורות בפנים!! לראות מעט מקורות ולהגיב - נידון לכישלון חרוץ מראש!!
בנוסף: הוא אינו יחדי בכך, ישנם רבים שכך לומדים בדעת הגר"א - שגם הוא סובר כדעת רבינו תם!
יתרה מזאת: תוכל להראות לי מהו המקור שלך כי הגר"א חולק על רבינו תם? אני עדיין לא מצאתי מקור ברור לכך.

[תוכן]

הגיון אמתי, תפסיק לדבר שלא לענין. דעה זו כבר נאמרה על ידי רבים וטובים, ואם אמנם היא דעת יחיד יש לה על מה לסמוך.

[הגיון אמתי]

הגיון אמתי, תפסיק לדבר שלא לענין. דעה זו כבר נאמרה על ידי רבים וטובים, ואם אמנם היא דעת יחיד יש לה על מה לסמוך.

לא זכיתי להבין את דברי כבודו, על איזה דעה ("דעה זו כבר נאמרה על ידי רבים וטובים") מדבר כת"ר? יפרש מר את שיחתו.

[תוכן]

על הדעה שאין מחלוקת בין ר"ת והגאונים, ושקיעה ראשונה של ר"ת היא שלש מילים ורביע לפני השקיעה הנראית.

[הגיון אמתי]

על הדעה שאין מחלוקת בין ר"ת והגאונים, ושקיעה ראשונה של ר"ת היא שלש מילים ורביע לפני השקיעה הנראית.

תודה! אך חבל שכבודו אינו יודע כי זו דעה ממש חדשה. ועל כי האי גוונא יש להמליץ: "חדש אסור מן התורה!"
בנוסף: כמעט כל רבני וגאוני הדור שליט"א לא מקבלים שיטה זו מכל וכל!
והנה זה לשון ספר בין אור לחושך: ושמעתי מש"ב הג"ר אברהם יונה שוורץ [פרקש] שליט"א, (בן דודי הג"ר יקותיאל זאב פרקש זצ"ל מדייני פעסט, חתן זקנינו הגה"צ בעל ברכות שמואל אבד"ק טשאבא זי"ע), שהוא מרבני עיר ווינא, כי בימי בחרותו בעת למדו בישיבת גייצעהד שבאנגליה, היה שם הרב בעל ספר בני ציון, ואמר שיעור להסביר שיטתו, וראש הישיבה הג"ר לייב גורביץ זצ"ל היה נוכח בזמן השיעור, וממש הזדעזע מדרכו בזה, וביקש ממנו להפסיק שיעורו זה ולירד מהבימה, כי זה נגד המקובל בכל הדורות, בשיטת ר"ת והראשונים, ונראה ממש כגילוי פנים בתורה שלא כהלכה. עכ"ל.
יתרה על כל אלו: יוצא שכל גדולי הפוסקים כמו: הבית יוסף, מהר"ם קאזיס, רבי יצחק אבוהב (השני), הרדב"ז, מנחת כהן, שו"ת מהרי"ף, שולחנו של אברהם, שו"ת ישמח לבב, שו"ת אור נעלם, רכב על דבר אמת, שו"ת עמק הלכה, רבי עקיבא איגר, המגן אברהם, הפרי חדש, ועוד עשרות שפסקו לגמרי כשיטת ר"ת חיללו שבת! ומיד בכניסתה??? היעלה על הדעת??? החזון איש מעיד (מובא באורחות רבינו) שבווילנא עשו מלאכות אחרי השקיעה בערב שבת! אמינה ולא מסתפינא, שכל הטוען שצאת הכוכבים דר"ת המקובל כיום אינו נכון וטעו האחרונים בהבנתו כמקובל, הוי מגלה פנים בתורה שלא כהלכה!!! ופשוט הוא.

[לחם_יומם]

הרב בני ציון ז"ל, כמדומני שיש התיחסות של החזו"א אל דבריו (בענין אחר, לא ביה"ש).
ואכן, חידושיו בתחום הם מרפסין איגרא, ולא חת מפני כל חדש...

[בברכה המשולשת]

הרב הגיון אמתי שליט"א, יעיין כתר"ה במאמר שציינתי אליו (מהמעיין) ולפיו יש שיטה נוספת בהבנת ר"ת, לא זו של בעל בני ציון אך גם לא זו המקובלת, ובה אחזו מרנן המג"א והחת"ס וככל הנראה מרן הב"י.

[הגיון אמתי]

הרב בני ציון ז"ל, כמדומני שיש התיחסות של החזו"א אל דבריו (בענין אחר, לא ביה"ש).
ואכן, חידושיו בתחום הם מרפסין איגרא, ולא חת מפני כל חדש...

ולכן דעה כזו חייבת גניזה או תיקון של הגה. ...אין עצה ואין תבונה נגד ה'

[הגיון אמתי]

הרב הגיון אמתי שליט"א, יעיין כתר"ה במאמר שציינתי אליו (מהמעיין) ולפיו יש שיטה נוספת בהבנת ר"ת, לא זו של בעל בני ציון אך גם לא זו המקובלת, ובה אחזו מרנן המג"א והחת"ס וככל הנראה מרן הב"י.

חבל שכך כותבים בלי לעיין במקורות בפנים! כפשוטו!!
הבית יוסף: הנה זה לשון רבינו הפרי חדש: ומי לנו גדול באחרונים כמרן מהריק"א שהתיר לעשות מלאכה אחר שקיעת החמה בתוך שיעור מהלך ג' מילין ורביע! עכ"ל. ולפי דברי כת"ר נמצא שלשון זו של מרן (שברס"א) מכשילה את הרבים באיסור סקילה וכרת ח"ו. כי זמן הלילה של מרן מוקדם יותר ממה שכתב ברס"א (לפי הבנת כת"ר) וכל זה הס מלהזכיר!! אלא שברור הוא שדעת מרן כדעת ר"ת המקובלת כיום! וכל זה אין צריך לפנים.
המגן אברהם: הנה כתב באו"ח בסימן רלג שיש שעה וחומש עד לצאת הכוכבים, ובסימן של"א הביא את דברי הרדב"ז (שהיה אז גר במצרים) שדן לעניין תינוק שנולד אחרי השקיעה במצרים (שהיא בדיוק כמו באר שבע שבארץ ישראל) ושם המגן אברהם הכריע על פי כל גדולי הפוסקים כר"ת, ואיך יעלה על הדעת לקחת פסק הלכה של הרדב"ז (שפסק לגבי אופק מצרים - כביכול) ולהכניס אותו שהוא גם שייך לאופק אירופה, אין זה אלא שברור שרבינו תם דיבר על כל העולם [וצריך לומר שהד' מיל הם במעלות].
וכן יש לי מקורות וראיות ברורות ומוצקות על החת"ס שסבירא להו כדעת ר"ת המקובלת כיום, אך לא אטריח על הקורא בכך.
ודי בהערה הנ"ל להראות שהדברים של כת"ר נכתבו בלי בקיאות והתבוננות מספיקה.
וכל תשובתי זו כתבתי בקיצור מוחלט! וזה רק מעט מן המעט שעל קצה המזלג.

[אוצר החכמה]

יתרה מזאת: תוכל להראות לי מהו המקור שלך כי הגר"א חולק על רבינו תם? אני עדיין לא מצאתי מקור ברור לכך.

בדיוק עשית בזה את מה שעשו אותם שאתה מתלונן עליהם, אע"פ שמוסכם על כל אחרוני דורינו והחזו"א ביניהם שדעת הגאונים לא כר"ת וכן פסק הגר"א, ובירושלים נהגו משום כך להקל במוצ"ש שלא כדעת ר"ת, אתה בא וחולק על כולם ואומר שאין לזה מקור. שוב, לי זה לא מפריע אלא להיפך אני חושב שמי שסובר כך צריך ומותר לו לטעון את טענותיו אם הם מסתברות, כי זו דרכה של תורה וכל עוד דנים בזה בביהמ"ד ולא בראש חוצות, כך ראוי לעשות. אבל אתה לשיטתך?

[הגיון אמתי]

יתרה מזאת: תוכל להראות לי מהו המקור שלך כי הגר"א חולק על רבינו תם? אני עדיין לא מצאתי מקור ברור לכך.

בדיוק עשית בזה את מה שעשו אותם שאתה מתלונן עליהם, אע"פ שמוסכם על כל אחרוני דורינו והחזו"א ביניהם שדעת הגאונים לא כר"ת וכן פסק הגר"א, ובירושלים נהגו משום כך להקל במוצ"ש שלא כדעת ר"ת, אתה בא וחולק על כולם ואומר שאין לזה מקור. שוב, לי זה לא מפריע אלא להיפך אני חושב שמי שסובר כך צריך ומותר לו לטעון את טענותיו אם הם מסתברות, כי זו דרכה של תורה וכל עוד דנים בזה בביהמ"ד ולא בראש חוצות, כך ראוי לעשות. אבל אתה לשיטתך?

זו תשובה של עמי ארצות שלא פתחים ספרים.
ואם אתה לא יודע נגלה לך: שעשרות מגדולי רבותינו האחרונים כתבו מפורשות שהגאונים כלל לא חולקים על רבינו תם, ומהם: הרדב"ז, המהרי"ף, רכב על דבר אמת ישמח לבב, רבי צדוק הכהן מלובלין, שו"ת אבני שיש ועוד ועוד.
ומה שכתבת שזה מוסכם על כל אחרוני דורינו, הגם שדבריך בזה אינם מדוייקים כלל כי יש מאחרוני זמנינו שסוברים שהגאונים לא חולקים על ר"ת. (ושלא נדבר מהפוסקים - שכמעט כולם סבירא להו שאין מחולקת בכלל). בכל זאת, אין לי מלים לומר על טיפשות שכזו, וכי האם זה מוסכם גם על הראשונים - שהגאונים הכן חולקים על ר"ת? [תעיין ותראה שהראשונים הביאו את הגאונים כר"ת, ומהם: בעל המאור, תוספות הרא"ש, האורחות חיים ועוד ראשונים], ומה בכך שזה מוסכם על כמה מאחרוני דורינו, הרי דברי הרב ודברי התלמיד - דברי מי שומעים???
ולגבי הגר"א: הגר"א לא פסק באף מקום באופן ברור - דלא כר"ת! ואלו שטוענים כך זהו מחוסר הסתכלות ועיון בדברי הגר"א ובאחרונים שכתבו כי דעת הגר"א כר"ת - וזה ברור ופשוט לכל מעיין.
ולגבי מנהג ירושלים: הנה כבר התעייפתי מלכתוב לאלו שלא פותחים את הספרים, ולהגיד להם כי מאז ומעולם עד לדורות האחרונים נהגו בירושלים גם לקולא כר"ת, וכפי שמעדים ומוכח מכמה מהאחרונים וביניהם: הרדב"ז. האר"י ז"ל, הבית יוסף, וזרח השמש, הפרי חדש, תורת חסד, ועוד רבים.
וכל זה כתבתי לך בקיצור נמרץ בשביל להראות לך - עד היכן מגיע בזה החוסר הידיעה המשווע! של רבים מהציבור. תרתי משמע!!

[צמא לדעת]

עצה טובה: דבריך יתקבלו יותר כאשר לא תתלהב כל כך (כמתאים לבעל הגיון אמתי...)
(גילוי נאות: הנני מסכים לרוב דבריך, אם כי לדעתי הסובר שיש גאונים -ועכ"פ ראשונים- חולקים על ר"ת, ושהגר"א ס"ל כגאונים אלו, אינו בהחלט טועה).

[בברכה המשולשת]

הרב הגיון אמתי שליט"א, יעיין כתר"ה במאמר שציינתי אליו (מהמעיין) ולפיו יש שיטה נוספת בהבנת ר"ת, לא זו של בעל בני ציון אך גם לא זו המקובלת, ובה אחזו מרנן המג"א והחת"ס וככל הנראה מרן הב"י.

חבל שכך כותבים בלי לעיין במקורות בפנים! כפשוטו!!
הבית יוסף: הנה זה לשון רבינו הפרי חדש: ומי לנו גדול באחרונים כמרן מהריק"א שהתיר לעשות מלאכה אחר שקיעת החמה בתוך שיעור מהלך ג' מילין ורביע! עכ"ל. ולפי דברי כת"ר נמצא שלשון זו של מרן (שברס"א) מכשילה את הרבים באיסור סקילה וכרת ח"ו. כי זמן הלילה של מרן מוקדם יותר ממה שכתב ברס"א (לפי הבנת כת"ר) וכל זה הס מלהזכיר!! אלא שברור הוא שדעת מרן כדעת ר"ת המקובלת כיום! וכל זה אין צריך לפנים.
המגן אברהם: הנה כתב באו"ח בסימן רלג שיש שעה וחומש עד לצאת הכוכבים, ובסימן של"א הביא את דברי הרדב"ז (שהיה אז גר במצרים) שדן לעניין תינוק שנולד אחרי השקיעה במצרים (שהיא בדיוק כמו באר שבע שבארץ ישראל) ושם המגן אברהם הכריע על פי כל גדולי הפוסקים כר"ת, ואיך יעלה על הדעת לקחת פסק הלכה של הרדב"ז (שפסק לגבי אופק מצרים - כביכול) ולהכניס אותו שהוא גם שייך לאופק אירופה, אין זה אלא שברור שרבינו תם דיבר על כל העולם [וצריך לומר שהד' מיל הם במעלות].
וכן יש לי מקורות וראיות ברורות ומוצקות על החת"ס שסבירא להו כדעת ר"ת המקובלת כיום, אך לא אטריח על הקורא בכך.
ודי בהערה הנ"ל להראות שהדברים של כת"ר נכתבו בלי בקיאות והתבוננות מספיקה.
וכל תשובתי זו כתבתי בקיצור מוחלט! וזה רק מעט מן המעט שעל קצה המזלג.

יעיין כתר"ה בתשובה הנ"ל של מרנא החת"ס, שכמדומני עיין במקורות.

[הגיון אמתי]

כתב כת"ר בברכה המשולשת"
יעיין כתר"ה בתשובה הנ"ל של מרנא החת"ס, שכמדומני עיין במקורות".
ויען ההגיון האמתי: מכיוון שיש בדבר אריכות גדולה [שצריך להתייחס לכמה נקודות בדבריו], לכן קשה מאוד לכתוב בתימצות בלי לסטות לכיוונים אחרים, אבל בכל זאת לא אשוב ריקם בעזה"י: שהרי בשו"ת חת"ס (או"ח – סי' פ' – ד"ה והנה) כתב וז"ל: והנה אנחנו כולנו במדינות אלו עושים במלאכה ערב שבת קודש עד קרוב לשעה, או ג' רביע (שעה) [מיל] קודם צאת הכוכבים, נמצא אנו תופסים במוחלט כשיטת רבינו תם!, ואיך אח"כ בהגיע יום השבת ויהיה מוטל עליו למול את בנו ביום ח' ללידתו, יאמר ויחוש לדעת הסוברים שכבר היה לילה אז, ונמצא עביד תרתי קולי דסתרי אהדדי, עשה מלאכה עד סמוך לג' רבעי מיל (קודם צאת הכוכבים, כהמג"א סי' של"א שהביא שם), ומתעצל במצות עשה של ביום השמיני ימול, כאילו אותו זמן היה לילה, ויהיה מן המתמיהים, שוב מצאתי כעין זה בשו"ת בית חדש – סי' קנ"ד, עכ"ל החת"ם סופר שם.

והרי שכתב החת"ס שכולנו במדינות אלו עושים מלאכה ערב שבת קודש עד קרוב לשעה (כיוון שהוא עדיין יום גמור לדעת ר"ת והשו"ע או"ח רס"א ב', שהוא זמן התוספת שבת מחול על הקודש), ובודאי כוונתו במילים "עד קרוב לשעה", שהוא אחר השקיעה שאין השמש נראית על הארץ! והוא סמוך לג' רבעי מיל (ולא ג' רבעי שעה) קודם צאת הכוכבים, (כמפורש בשו"ע שם), דאל"כ מה בה לומר במילים "עד קרוב לשעה"? יותר פשוט לכתוב, שעושים מלאכה עד "לג' רבעי מיל קודם צאת הכוכבים" כמו שאומר החת"ס בהמשך דבריו! ולכן בגלל זה (שעשו מלאכה עד קרוב לשעה אחרי השקיעה) הוכיח מזה החת"ס וכתב שאנו תופסים להלכה במוחלט כשיטת רבינו תם! וכמו שגם העידו כמה תלמידי חכמים יוצאי פרשבורג, ובראשם הג"ר משה עמרם גראט מלונדון ומונרו, מחשובי תלמידי הגאון בעל שבט הלוי, שבפרשבורג היו עושים מלאכה בערב שבת עד 57 רגעים אחר השקיעה, ומכיון שיש עדיין רבע שעה עד השלמת ד' מיל מהשקיעה, כמפורש במג"א, וזה עדות ברורה שכך היה מנהגם - כר"ת, מאז החת"ס. ואם כן ברור שמה שכותב החת"ס עד קרוב לשעה שזה היינו עד קרוב לשעה אחרי השקיעה ושזה שייך רק כרבינו תם!! שאחרי אותה השעה (אחרי 58.5 דקות) מתחיל בין השמשות, ועם בין השמשות יחד זה עולה ל72 דקות כר"ת.
היוצא מדברינו שדעת החתם סופר פשוטה וברורה כדעת רבינו תם ומרן השולחן ערוך!
והנה כל אריכות זו טרחתי להביא שלא להשאיר פיתחון פה, שידעו כי לכל שאלה יש תשובה ולכל בעיה יש את הפתרון משלה, ורק מה שצריך לעשות הוא לחפש... באמת!

[אוצר החכמה]

מאז ומעולם עד לדורות האחרונים נהגו בירושלים גם לקולא כר"ת, וכפי שמעדים ומוכח מכמה מהאחרונים וביניהם: הרדב"ז. האר"י ז"ל, הבית יוסף,

אתה מוכיח מהב"י מה דעת הגר"א?

בסופו של דבר אתה ור"א זייני הולכים באותה דרך שתחת שתקבלו שבדבר זה נחלקו גדולי עולם ויש הסוברים כך ויש הסוברים אחרת, שניכם באים לטעון שכל העולם כדבריכם ומי שאינו סובר כך גם אם יהיה כגובה ארזים גבהו (שהרי גם אתה נאלץ להודות שהיו אחרונים שסברו כן), טועה, או נדחה משום דברי הרב ודברי התלמיד.

אבל ההבנה הפשוטה היא שרבותינו האחרונים (לדוגמה המהר"ם אלשקר שהובא באשכול השני, הגר"א בביאורו בשו"ע, החת"ס שאתה הבאת שהביא שיש הסוברים כך ועוד רבים ) כולם ראו בזה מחלוקת ולא ניסו לדחות דעה אחת מפני הדעה השנייה לחלוטין.

[הגיון אמתי]

עצה טובה: דבריך יתקבלו יותר כאשר לא תתלהב כל כך (כמתאים לבעל הגיון אמתי...)
(גילוי נאות: הנני מסכים לרוב דבריך, אם כי לדעתי הסובר שיש גאונים -ועכ"פ ראשונים- חולקים על ר"ת, ושהגר"א ס"ל כגאונים אלו, אינו בהחלט טועה).

בשביל להגיב על השורה של "הגילוי הנאות..." אי אפשר בכמה מילים, צריך לזה פורום בפני עצמו.
רק אומר לך - דע לך ככלל (כפי שכבר כתבו הפוסקים): כי על פי רוב, אלו החושבים כן (בסגנון כזה או אחר), לא הקיפו בנושא זה כדבעי, לא בעיון ולא בבקיאות! וזה בדוק. (ניתן לבדוק זאת).

[אוהב אוצר]

הרבה פעמים יצא לי לחשוב ולא רק בענין זה,כיצד יכול לבוא אדם שלא מגיע לקרסולי ענקים ממנו בדור, וחותך את הדין שדנו בו רבים וטובים ממנו.
נכון, תורה מונחת בקרן זוית וכל אחד רשאי לפלפל בהלכה וקודשא בריך הוא שמח בזה, אבל מכאן ועד לבוא בפסיקה ומסקנה משלו כהוראה לציבור?

אז מדוע ת"ח יקרים שכאן צריכים לדון ולהתפלפל בדבריו?
מילא שאחד מכאן מעלה שאלה לדיון, נושא לבירור וכל אחד נושא ונותן, תרבה כן התורה, אבל לפסוק בצורה כזו? הגעת לחצי התורה שמחזיקים גדולי הדור שאתה חולק עליהם בענין?
מתי כבר יפסיקו להתייחס לאנשים כאלו, מתי???!!!!