הרבי מפוזנא כתב:בס"ד
ישר כח צדיקים.
ידידכם. הק' יששכר דוב/בער מפוזנא
הרבי מפוזנא כתב:יאגב. בתנ"ך נכתב "דב" חסר ו'. ובעלי הדקדוק מדקדקים לכתוב את השם "דוב" - מלא בדווקא.
מדוע?
...
על פי האמור, אכן אין השם "בער" מתורגם במקור ל"דוב", אלא ל"דודאים"
בגולה כתב:אודות השם יהודה - ליייביש, שמעתי מחתן הגרש"ז אוירבאך בשם חמיו, שהשם לייביש אינו מלשון אריה אלא הוא מלשון "לויבען" עפה"כ יהודה ... הפעם "אודה" את ה
כמדומני שלפי המסופר במאיר עיני הגולה, קראוהו יהודה אריה לייב.גוראריה כתב:בגולה כתב:אודות השם יהודה - ליייביש, שמעתי מחתן הגרש"ז אוירבאך בשם חמיו, שהשם לייביש אינו מלשון אריה אלא הוא מלשון "לויבען" עפה"כ יהודה ... הפעם "אודה" את ה
לשפת אמת קראו בברית יהודה , כשהתארס עם בתו של הרב יהודה קאמינר החליף זקנו החידושי הרים את שמו לארי'. הוא הי' חותם ארי' לייב.
כשחלה ובאו לבקש מהאבני נזר להתפלל עליו אמר [כך ב'אביר הרועים' אם איני טועה]: איך לא חשש הרבי החידושי הרים להחליף את שמו?! והוסיף ואמר: אולי מפני ששניהם, יהודה ואריה מתורגמין "לייב".
צוציק כתב:אבל כמובן שיש צד יותר לומר שהוא מלשון אריה מאשר מלשון לויבען.
הרבי מפוזנא כתב:
על פי האמור, אכן אין השם "בער" מתורגם במקור ל"דוב", אלא ל"דודאים", ומכאן הצירוף: "יששכר בער", על שם הדודאים, "כי שכר שכרתיך בדודאי בני", וכו', "ותקרא שמו יששכר".
ואכן, בעיון בפינקסי קהלות קדומים, מצאתי רק את הצירוף "יששכר בער", ואין את השם "דוב", עד תחילת שנות הת"ר.
א. האם יש מקור בספרות התורנית לתרגום דוב/דודאים ולא דוב/בער?
ב. האם אכן ניתן לאמת גם כיום, בשפה מסויימת, שבה אכן קוראים ל"דודאים" בכינוי "בער"?
זקן ששכח כתב:הרבי מפוזנא כתב:
על פי האמור, אכן אין השם "בער" מתורגם במקור ל"דוב", אלא ל"דודאים", ומכאן הצירוף: "יששכר בער", על שם הדודאים, "כי שכר שכרתיך בדודאי בני", וכו', "ותקרא שמו יששכר".
ואכן, בעיון בפינקסי קהלות קדומים, מצאתי רק את הצירוף "יששכר בער", ואין את השם "דוב", עד תחילת שנות הת"ר.
א. האם יש מקור בספרות התורנית לתרגום דוב/דודאים ולא דוב/בער?
ב. האם אכן ניתן לאמת גם כיום, בשפה מסויימת, שבה אכן קוראים ל"דודאים" בכינוי "בער"?
1. על פי מה קבעת שדודאים הם בער?
2. הלא הצירוף דב בער גם הוא מצוי מאז, וכאן אי אפשר להתחמק בתשובת דודאים, וודאי הוא שם של בעל-חי.
3. למה עדיף שיהיה שם של צמח על פני שם בעל חי? לכאורה אדרבה. שהרי החי מצוי בדרגה אחת מעל הצומח?!
בגולה כתב:אודות השם יהודה - ליייביש, שמעתי מחתן הגרש"ז אוירבאך בשם חמיו, שהשם לייביש אינו מלשון אריה אלא הוא מלשון "לויבען" עפה"כ יהודה ... הפעם "אודה" את ה
שומר מסורת כתב:ומה עם השמות של הבנות, כמו דבורה, אילה, ועוד?
שומר מסורת כתב:שומר מסורת כתב:ומה עם השמות של הבנות, כמו דבורה, אילה, ועוד?
נו מה עם זה?
אורי אגסי כתב:"נפתלי אילה שלוחה"
שומר מסורת כתב:שומר מסורת כתב:ומה עם השמות של הבנות, כמו דבורה, אילה, ועוד?
נו מה עם זה?
אורי אגסי כתב:"הענא" יתכן שבא מ"חנה", אך שמעתי (כמדומני בשם הבית שמואל?) שבא מהמנהג שהבעל לא קורא לאשה בשמה אלא "הער נאר" (שמעי נא).
אבל "הינדא" לכאורה פשוט שהוא תרגום של "איילה" ולא איפכא.
גוראריה כתב:אורי אגסי כתב:"הענא" יתכן שבא מ"חנה", אך שמעתי (כמדומני בשם הבית שמואל?) שבא מהמנהג שהבעל לא קורא לאשה בשמה אלא "הער נאר" (שמעי נא).
אבל "הינדא" לכאורה פשוט שהוא תרגום של "איילה" ולא איפכא.
דבר הלצה נחמד שיוחס לחסידי פולין. סיפרו שאחד מהם הזכיר עצמו לפני רבו בשם פלוני בן הענא... כי כך שמע את אביו קורא לאמו.
מכאן ועד פסק הלכה הדרך רחוקה.
עכ"פ מצ"ב הבית שמואל והנושא נידון באריכות. מקופיא לא ראיתי שיוזכר שם כלל אילה עם קשר להינדא.
ומ"ש אגסנו שפשוט - מאי דפשיטא ליה לא נהירא לן וצ"ע מנין לו.
זעירא דמן חבריא כתב:הוספה לנכתב.
הנה, בימי קדם, אנו מוצאים את השם: "בערמאן", ככינוי לשם "יששכר".
ידיעה זו הבאה לאור הדיון אודות תרגומו של "בער" כ"דוב" או "דודאים", תשמש לנו בעצם ככיוון חדש כיצד לבדוק את הדבר.
הרי לא נראה הגיוני ש"בערמאן" זה, היינו: "איש-דוב"!
משום כך, רצוי לבדוק מה מקורו ותרגומו של המילה "בערמאן", שמשמש כתרגום קדום יותר לשם "יששכר".
במחשבה פזיזה. כידוע, לדודאים פני אדם. אולי מכאן השם: "בער-מאן", איש הדודאים? מה דעתכם?
שבוע טוב.
גוראריה כתב:זעירא דמן חבריא כתב:הוספה לנכתב.
הנה, בימי קדם, אנו מוצאים את השם: "בערמאן", ככינוי לשם "יששכר".
ידיעה זו הבאה לאור הדיון אודות תרגומו של "בער" כ"דוב" או "דודאים", תשמש לנו בעצם ככיוון חדש כיצד לבדוק את הדבר.
הרי לא נראה הגיוני ש"בערמאן" זה, היינו: "איש-דוב"!
משום כך, רצוי לבדוק מה מקורו ותרגומו של המילה "בערמאן", שמשמש כתרגום קדום יותר לשם "יששכר".
במחשבה פזיזה. כידוע, לדודאים פני אדם. אולי מכאן השם: "בער-מאן", איש הדודאים? מה דעתכם?
שבוע טוב.
למרות שכיום אנו רגילים שסיומת "מאן" בשמות משפחה היא תרגום של 'איש' וכך מתרגמין את כל שמות המשפחה [זילברמן-איש כסף, גולדמן - איש זהב, קופרמן - איש נחושת, אייזנמן - איש ברזל, הולצמן - איש עץ, וכד'] אבל במה שנוגע לשמות פרטיים באשכנז מלפנים, אין הכוונה כך אלא זוהי סיומת מקובלת כמו ש'זליגמן' לא הכוונה ל'איש זליג' ו'יוסלמן' לא הכוונה ל'איש יוסל'... זהו כעין סיומת חיבה וכמו שהיה מקובל בשמות הנשים להוסיף "ליין" [שרליין וכד'] או "כן" [כ"ף רפויה ושוואית].
עכ"פ 'בערמאן' אינו איש דוב או דודאים אלא "בער" הוא עיקר השם. וכאן הדיון למה הכוונה.
מודיעין כתב:וכידוע דעתו של מרן שר התורה הגרח''ק לשמר את שמות היהודיים ולקרוא שם עם מקור מהתנ''ך או שם שמבטא מהות או מעלה חיובית כל שהיא
ביליצר כתב:נעמה בת למך
נועה בת צלפחד
הדס[ה] אסתר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 415 אורחים