כתיב: "והרעב כבד בארץ. ויהי כאשר כלו לאכול את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שובו שברו לנו מעט אוכל. ויאמר אליו יהודה לאמר העד העיד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם. אם ישך משלח את אחינו אתנו נרדה ונשברה לך אוכל. ואם אינך משלח לא נרד כי האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם. ויאמר ישראל למה הרעותם לי להגיד לאיש העוד לכם אח. ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על פי הדברים האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את אחיכם" (בראשית מג,א-ז).
וקשה:
א. מדוע יעקב בא בטענה זו של "למה הרעותם וגו'" לבניו רק עכשיו ולא מיד כאשר הם הגיעו ממצרים וסיפרו לו את כל הקורות אותם?
ב. דבריהם של בני יעקב כאן "שאול שאל האיש וגו' ונגד לו וגו'" סותרים לכאורה את תיאור התורה לעיל אשר ממנו עולה שהם אכן סיפרו עובדה זו מעצמם בתגובה לטענת יוסף "מרגלים אתם"? וביותר קשה, שזה הסיפור שהם עצמם סיפרו ליעקב מיד כאשר הם הגיעו ממצרים ואיך עכשיו הם מספרים לו סיפור אחר?
וצ"ע.