ראה זה מצאתי

[הכהן]

כאן

חומרא גדולה של הגרנ"ק בהלכות חנוכה, שלא שמעתי מעולם [אם כי אינני ת"ח כה גדול...].
והיא, שהנה נר חנוכה למעלה מכ"א פסול משום דלא שלטה ביה עינא, ולכאו' הרי בודאי העין רואה בגובה כזה אלא שלא שלטא ביה, כלומר שצריך להתבונן בשביל לראות הנרות.
ולפי"ז כתב בחוט שני שאין להניח הנרות במקום שאין ניכרים לבני רה"ר אלא לאחר התבוננות, משום דהוי כמניחם למעלה מכ' אמות! וזהו דבר מצוי ביותר לאותם הדרים בצידי הבניין וכדו'. [הוא עצמו כתב שקשה לדעת הגדר המדוייק בזה, ועיי"ש עוד שזהו לעיכובא!].

ושמא יש להשיב ולחלק בין למעלה מכ"א לסתם מקום שאינו ניכר, ואכמ"ל.

[היא שיחתי]

הסתפקתי בחקירה שיש לה איזו שייכות לנידון זה
מה הדין אם מדליק במקום שניתן לראותו מרה"ר אבל רק ממקום עמידה מסויים
היינו שמכל צד יש דברים המסתירים הראיה כגון עצים עמודים וכדו'
ורק אם עומדים בחצי מטר מדוקדק ניתן לראות הנרות
וכמובן שלא שכיח הוא שבדיוק כאשר עובר האדם בחצי מטר זה יושיט עיניו למעלה ויביט בנרות
האם יוצא ידי"ח?

[מענה לשון]

לכאורה הא זה ודאי דאם הניח על פתח ביתו מבחוץ באופן שכל העובר רואה בלא שום קושי
דא עקא שמעשה שטן לא עבר שום איש באותו היום על פתח ביתו, וכי נאמר שלא קיים המצוה?
אלא ע"כ גדר המצוה הוא באופן שיניח במקום כזה שהעובר יוכל לראות הנר,
וא"כ נראה דה"ה באותו חצי מטר וכו' כיון שהעובר יכול לראות מרה"ר את הנר שפיר הוי קיום מצוות פרסום הנס, דאי"צ ראיה בפועל אלא ה"ת לראות.