אמר אביי אמרה לי אם: עניני רפואה וסגולה בש"ס

[מיללער]

איפה ניתן למצוא ביאורים, בירורים ופירושים על עמודי הגמרא
בפרק במה אשה (שבת החל מדף ס"ו ע"ב עד סוף הפרק) וכן בפרק מי שאחזו במס' גיטין ובאשר מקומות, עד עניני רפואה וסגולה, אני מתכוין לדרך הפשט והמחקר.

תודה

[יאיר]

כידוע, ישנו חרם הגאונים על רפואות אלו משום שינוי הטבעים ולכן חששו שיבוא אדם ויאמר שדברי חז"ל ח"ו לא נכונים.
(ולמרות זאת קראתי על רב פלוני שמשום מה ריפא אשה שסבלה בעיניה עפ"י דברי הגמ' והשתמש בעקרבים והועיל לה!).

[חכם באשי]

איפה ניתן למצוא ביאורים, בירורים ופירושים על עמודי הגמרא פה (החל מדף ס"ו ע"ב עד סוף הפרק) וכן בפרק מי שאחזו במס' גיטין ובאשר מקומות, עד עניני רפואה וסגולה, אני מתכוין לדרך הפשט והמחקר.

חלק גדול מהגמרא, בשבת סו ואילך, הוא מהתוספתא דשבת (פרק ו).
תעיין איפוא ב'תוספתא כפשוטה' לר"ש ליברמן, על אתר, ותרווה נחת.

[אפרקסתא דעניא]

נדמה לי שבסגולת "חד חד נחית בלע בלע נחית חד חד" משתמשים עד היום.

[המצפה לישועה]

נדמה לי שבסגולת "חד חד נחית בלע בלע נחית חד חד" משתמשים עד היום.

ספר מהרי"ל (מנהגים) ליקוטים

[מג] אמר לנו מהר"י סג"ל כל הרפואות והלחשים שבכל התלמוד אסור לנסות אותם משום דאין אדם יכול לעמוד על עיקרם, וכי לא יעלו בידם ילעגו וילגלגו על דברי חכמים. מלבד הא דאיתא במס' שבת ס"פ במה אשה מי שנתחב לו עצם בגרונו מביא מאותו המין, ר"ל מאותו מין עצם ויניח לו על קדקדו ויאמר הכי: חד חד נחית בלע בלע נחית חד חד, והלחש הזה בדוק ומנוסה הוא, לכן אותו לבד התירו ולא שום א' יותר.

דרך אגב לפני כ14 שנה כשלימדתי דף היומי דפים אלו, שאלני אחד השומעים (השיעור היה לציבור ד"ל) אם הוא קיים היום מצות תלמוד תורה בשיעור זה.
ועניתי לי שאם זה כתוב בגמרא בודאי שיש בזה קיום מצות תלמוד תורה, האם יש למשהו תשובה יותר ברורה ומוסמכת.

[בברכה המשולשת]

דרך אגב לפני כ14 שנה כשלימדתי דף היומי דפים אלו, שאלני אחד השומעים (השיעור היה לציבור ד"ל) אם הוא קיים היום מצות תלמוד תורה בשיעור זה.
ועניתי לי שאם זה כתוב בגמרא בודאי שיש בזה קיום מצות תלמוד תורה, האם יש למשהו תשובה יותר ברורה ומוסמכת.

זכורני שהגאון הצדיק רבי אביגדר הלוי נבנצל שליט"א התייחס לנקודה זו בהערותיו למשנ"ב

[אוצר החכמה]

עניתי לי שאם זה כתוב בגמרא בודאי שיש בזה קיום מצות תלמוד תורה, האם יש למשהו תשובה יותר ברורה ומוסמכת.

מה צריך תשובה יותר ברורה ומוסמכת מתשובת מרן רב אשי.
אא"כ אתה מסתפק מצד שסובר שלא הבין את הדברים, ומה גדר הבנה, ולפי חדושו של השו"ע הרב בקונטרס ת"ת שבתורה שבע"פ אין ליגרס ואע"ג דלא ידע מאי קאמר.

[מיללער]

איפה ניתן למצוא ביאורים, בירורים ופירושים על עמודי הגמרא פה (החל מדף ס"ו ע"ב עד סוף הפרק) וכן בפרק מי שאחזו במס' גיטין ובאשר מקומות, עד עניני רפואה וסגולה, אני מתכוין לדרך הפשט והמחקר.

חלק גדול מהגמרא, בשבת סו ואילך, הוא מהתוספתא דשבת (פרק ו).
תעיין איפוא ב'תוספתא כפשוטה' לר"ש ליברמן, על אתר, ותרווה נחת.

התוספתא מיירי בעיקר מהלחשים וענינים אם יש בו און אין בו משום דרכי האמורי, משא"כ הגמ' ודברי אביי ממה שאמרו לו אמו (מינקתו) נראה יותר כעניני רפואה אולטרנטיביים, alternative medicine מימי הביניים, ובזכרוני שראיתי פעם מחוקר/חוקרים שכתבו שמצאו בספרים חיצוניים/סקולריים מימי התלמוד עניני רפואה בקרוב למה שמצינו בדברי חז"ל, ואיני זוכר כעת איפה ראיתי.

נדמה לי שבסגולת "חד חד נחית בלע בלע נחית חד חד" משתמשים עד היום.

הוא פשוט עפ"י דברי הגמרא (ס"ז ע"א):

תני תנא בפרק אמוראי קמיה דר' חייא בר אבין א"ל כולהו אית בהו משום דרכי האמורי לבר מהני מי שיש לו עצם בגרונו מביא מאותו המין ומניח ליה על קדקדו ולימא הכי חד חד נחית בלע בלע נחית חד חד אין בו משום דרכי האמורי.

[לייטנר]

דרך אגב לפני כ14 שנה כשלימדתי דף היומי דפים אלו, שאלני אחד השומעים (השיעור היה לציבור ד"ל) אם הוא קיים היום מצות תלמוד תורה בשיעור זה.
ועניתי לי שאם זה כתוב בגמרא בודאי שיש בזה קיום מצות תלמוד תורה, האם יש למשהו תשובה יותר ברורה ומוסמכת.

זכורני שלפני שבע שנים לימדתי דפים אלה (השיעור היה לציבור ד"ל), ולא שאלני אף אחד מהשומעים שאלה כזו.

האם באמת נראה לך שהיה צורך להדגיש למי נועד השיעור?!

[חכם באשי]

לייטנר,
מה הנחיתות הזו? מדוע אתה תמיד מרגיש צורך להגן על הציבור הד"לי?

[לייטנר]

לייטנר,
מה הנחיתות הזו? מדוע אתה תמיד מרגיש צורך להגן על הציבור הד"לי?

לא הבנתי כיצד הפרט שהובא מקדם משהו.
הרי 'המצפה לישועה' לא כתב גם משהו כמו: "העברתי שיעור (זה היה בירושלים) ושאלני...".

[איילער]

ביאור נפלא בכל גדר הרפואות שבש"ס, העונה גם על הדיון דלעיל - לקו"ש (אדמו"ר מליובאוויטש) חכ"ג עמ' 34 - שיחה ג' לחגה"ש.

[המצפה לישועה]

דרך אגב לפני כ14 שנה כשלימדתי דף היומי דפים אלו, שאלני אחד השומעים (השיעור היה לציבור ד"ל) אם הוא קיים היום מצות תלמוד תורה בשיעור זה.
ועניתי לי שאם זה כתוב בגמרא בודאי שיש בזה קיום מצות תלמוד תורה, האם יש למשהו תשובה יותר ברורה ומוסמכת.

זכורני שלפני שבע שנים לימדתי דפים אלה (השיעור היה לציבור ד"ל), ולא שאלני אף אחד מהשומעים שאלה כזו.

האם באמת נראה לך שהיה צורך להדגיש למי נועד השיעור?!

כן בודאי ! רציתי מהציבור כאן תשובה שתתאים גם לאוזן של אדם דתי לאומי, ולא תשובה בסגנון חרדי.
בציבור חרדי גם אם מישהו היה שואל היה מספיק לו בהחלט התשובה שעניתי, אבל בציבור שבו מסרתי הרגשתי שהתשובה כזו אינה מספיקה (מסיבה פשוטה שציבור זה חשוף יותר לביקורת המקרא ולביקורת על חז"ל ושיטתם, והוא פחות אמון על המושג שכל דברי חז"ל קודש קדשים), דבר נוסף שהרגשתי קצת משאלתו שהוא לא כל כך מאמין בכל הסגולות האלו, ולכן השאלה בערה לו קצת יותר.
לא היתה לי שום כוונה לזלזל ח"ו באף אחד.

[מיללער]

בתוס' מו"ק דף יא. ד"ה כוורא כתבו שהרפואות שבש"ס נשתנו בזמן הזה ואינן טובות. האם יש מקורות נוספים בדברי הראשונים על זה שנשתנו הטבעים לגבי עניני רפואות שבש"ס?

[צעיר_התלמידים]

בתוס' מו"ק דף יא. ד"ה כוורא כתבו שהרפואות שבש"ס נשתנו בזמן הזה ואינן טובות. האם יש מקורות נוספים בדברי הראשונים על זה שנשתנו הטבעים לגבי עניני רפואות שבש"ס?

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/assia/mada-2.htm
http://www.zomet.org.il/?CategoryID=290&ArticleID=388

[יאיר]

בתוס' מו"ק דף יא. ד"ה כוורא כתבו שהרפואות שבש"ס נשתנו בזמן הזה ואינן טובות. האם יש מקורות נוספים בדברי הראשונים על זה שנשתנו הטבעים לגבי עניני רפואות שבש"ס?

www.otzar.org/wotzar/book.aspx?62806&pageid=CM0004B
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?175781&

[מבני עליה]

נדמה לי שבסגולת "חד חד נחית בלע בלע נחית חד חד" משתמשים עד היום.

נדצ"ל איתא בספרי הר"י זילברשטיין שמשתמשים עד היום.

[ההוא גברא]

והוא הדין שאם רב חסדא אומר משהו הוא דברי תורה?
אמר ליה רב הונא לרבה בריה: מאי טעמא לא שכיחת קמיה דרב חסדא דמחדדן שמעתיה? אמר ליה: מאי איזיל לגביה? דכי אזילנא לגביה מותיב לי במילי דעלמא. אמר לי: מאן דעייל לבית הכסא לא ליתיב בהדיא, ולא ליטרח טפי. דהאי כרכשתא אתלת שיני יתיב, דילמא משתמטא שיני דכרכשתא ואתי לידי סכנה. אמר ליה: הוא עסיק בחיי דברייתא ואת אמרת במילי דעלמא? כל שכן, זיל לגביה
למה לא סמך על זה שרב חסדא עושה אותם דברי תורה? ו7יש לחלק.

[עושה חדשות]

ועוד משהו מהדף היומי, רש"י קידושין ל: מה שהנאתך - כל מה שדעתך נוחה הימנו ואפי' דבש וכל מיני מתיקה שקשים למכה.

[מיללער]

ועוד משהו מהדף היומי, רש"י קידושין ל: מה שהנאתך - כל מה שדעתך נוחה הימנו ואפי' דבש וכל מיני מתיקה שקשים למכה.

וכוונתך שלמעשה דבש ומיני מתיקה אינם קשים למכה? או סתם שרש"י כתב מדעתו דבר שהוא מעניני רפואה וטבע?

[מיללער]

כידוע, ישנו חרם הגאונים על רפואות אלו משום שינוי הטבעים ולכן חששו שיבוא אדם ויאמר שדברי חז"ל ח"ו לא נכונים.

איפה נכתבה אודות 'חרם הגאונים' הנ"ל?

המהרש"א בח"א בפרק מי שאחזו (גיטין סח: בד"ה לדמא דרישא) נתקשה בזה שחז"ל קבעו בתלמוד את אלו הרפואות, הלא אמרו בברכות שנגנז ספר הרפואות כדי שיבקשו רחמים ואל יבטחו על ספר הרפואות, עיי"ש מה שתירץ.

ומסיק את דבריו: ומתוך זה תראה שאין התלמוד חסר מכל החכמות כי לכל חולי תמצא בו רפואה שלימה ואמיתית למבינים לשונם, ואל יאמר המלעיג על חכמי התלמוד שהיו חסרים מחכמת הרפואה. עכ"ל

מדבריו הק' משמע שלא מחמת שינוי הטבעים אין לנו לעסוק ברפואות האלו אלא שצריכים להיות 'מבינים לשונם' ומי שמבין את לשונם ודברי חכמים וחידותם ' לכל חולי ימצא בו רפואה שלמה ואמיתית' היינו אפי' בדורות האחרונים.

[בקרו טלה]

ועוד משהו מהדף היומי, רש"י קידושין ל: מה שהנאתך - כל מה שדעתך נוחה הימנו ואפי' דבש וכל מיני מתיקה שקשים למכה.

וכוונתך שלמעשה דבש ומיני מתיקה אינם קשים למכה? או סתם שרש"י כתב מדעתו דבר שהוא מעניני רפואה וטבע?

בבא קמא פה.
כדתניא הרי שעבר על דברי רופא ואכל דבש או כל מיני מתיקה מפני שדבש וכל מיני מתיקה קשין למכה

[קראקובער]

כידוע, ישנו חרם הגאונים על רפואות אלו משום שינוי הטבעים ולכן חששו שיבוא אדם ויאמר שדברי חז"ל ח"ו לא נכונים.

לפי"ז לכו"ע צריך לברך ברכת התורה לפני שלומדים סוגיות הללו גם לאלו שאוחזים שזה לא חפצא של תורה viewtopic.php?t=18345#p176663 כי צריכים לדעת באיזה סגולות אסור להשתמש. (חוץ מהגמרא של חדא חדא נחית בלע חד חד שזה בדוק ומנוסה..)

[יאיר]

כידוע, ישנו חרם הגאונים על רפואות אלו משום שינוי הטבעים ולכן חששו שיבוא אדם ויאמר שדברי חז"ל ח"ו לא נכונים.

איפה נכתבה אודות 'חרם הגאונים' הנ"ל?

המהרש"א בח"א בפרק מי שאחזו (גיטין סח: בד"ה לדמא דרישא) נתקשה בזה שחז"ל קבעו בתלמוד את אלו הרפואות, הלא אמרו בברכות שנגנז ספר הרפואות כדי שיבקשו רחמים ואל יבטחו על ספר הרפואות, עיי"ש מה שתירץ.

ומסיק את דבריו: ומתוך זה תראה שאין התלמוד חסר מכל החכמות כי לכל חולי תמצא בו רפואה שלימה ואמיתית למבינים לשונם, ואל יאמר המלעיג על חכמי התלמוד שהיו חסרים מחכמת הרפואה. עכ"ל

מדבריו הק' משמע שלא מחמת שינוי הטבעים אין לנו לעסוק ברפואות האלו אלא שצריכים להיות 'מבינים לשונם' ומי שמבין את לשונם ודברי חכמים וחידותם ' לכל חולי ימצא בו רפואה שלמה ואמיתית' היינו אפי' בדורות האחרונים.

השימוש בימינו גאונים וראשונים כתבו, שאין להשתמש ברפואות המוזכרות בתלמוד. ניתנו לכך מספר סיבות:

אין אנו יודעים לזהות את מרכיבי הרפואות המוזכרות בחז"ל; הם נאמרו ביחס למקומות מסויימים; השתנו הטבעים, והרפואות שבתלמוד אינן טובות בזמן הזה[147].

יש אף שאסרו להשתמש ברפואות אלו, וכתבו שיש חרם קדמונים על כך, כדי שלא להרהר אחרי חז"ל, ולא להוציא לעז על חז"ל[148]. לעומתם, יש מי שכתבו, שאמנם רוב הרפואות שבתלמוד אסור להשתמש בהן בימינו, אבל יש חלק מהם שהראשונים לא נמנעו מלכותבם, ואולי חשבו שהם מועילים גם בזמנינו, או לפחות אינם מזיקים[149].
147 תוס' מו"ק יא א ד"ה כוורא; כס"מ דעות ד יח. וראה בע' השתנות הטבעים הע' 106 ואילך.
148 ואמנם הרמב"ם השמיט את כל הרפואות המוזכרות בתלמוד.
149 ראה שד"ח מע' הרי"ש אות נד.
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.p ... 7.95.D7.93

במהרי"ל בליקוטים שבסוה"ס כתב דכל הרפואות והלחשים שבכל התלמוד אסור לנסות אותם משום דאין אדם יכול לעמוד על עיקרם וכי לא יעלו בידם ילעגו וילגלגו על דברי חכמים, מלבד הא דאי' במס' שבת ס"פ במה אשה, עיי"ש. ובים של שלמה בחולין פ"ח סי' י"ב כותב עוד שישנו על כך חרם הקדמונים שאין לסמוך על רפואות התלמוד כדי שלא להוציא לעז על חכמים הקדמונים ולא ידעו שיש שינוי במקומות וכ"ש בזמנים שהדורות פוחתים והולכים ואם הראשונים כענקים אנו כיתושין עיי"ש. ויעוין מה שאסף בזה גם איש טהור בשדי חמד מערכת ר' כלל נ"ד עיי"ש. [הובא בשו"ת ציץ אליעזר חלק ט סימן יז - קונ' רפואה בשבת פרק ג ד"ה (ז) ובנוגע]. וע"ע בלב אברהם שהובא בפרק יב להלן.


בעניין הרפואות שבחז"ל
רפואות שבחז"ל כתבו הגאונים והראשונים, שאין להשתמש ברפואות שתיארו חז"ל בש"ס[106]. יש שנימקו זאת בכך שהשתנו הטבעים, והרפואות שבש"ס אינן טובות בזמן הזה[107]; יש שכתבו, שאסור להשתמש ברפואות המוזכרות בתלמוד, ואף יש חרם קדמונים על כך, כדי שלא להרהר אחרי חז"ל, ולא להוציא לעז על חז"ל[108]; יש שכתבו, שאין אנו מבינים את שמות העשבים המוזכרים בחז"ל, ואין אדם יכול לעמוד על עיקריהם[109]; ויש מי שכתב, שחז"ל לא היו רופאים, ואין אלו דברי מצווה, ולפיכך אין לסמוך על דבריהם[110].

הקזת דם היתה נפוצה ונצרכת בימי חז"ל[111]. יש מי שכתב, שהראשונים הוכרחו להקזה, והאחרונים הקזה סכנה להם, כי נשתנו הגופים החיים[112].

עקירת שיניים לפי חז"ל מומלץ שלא לעקור שיניים, אפילו במצב של מחלה[113]. ויש מי שכתב, שבזה נשתנו הטבעים, ואין נזהרים בזה, ושומעים לרופאים לפי הצורך[114].

ראה אוצר הגאונים, גיטין עמ' עח.
תוס' מו"ק יא א ד"ה כוורא; שו"ת הרשב"א ח"א סי' תיג; יש"ש בבלי חולין פ"ח סי' יב; שו"ת בשמים ראש סי' רנט; שו"ת חות יאיר סי' רלד; ספר ברית עולם להחיד"א על ס' חסידים סי' תעז, שכתב שעתה אין מועילות רפואות שבש"ס, וכמו לעניין זוגות שהיה סכנה בדבר, ושוב ליכא קפידא; פלפולא חריפתא ע"ז פ"א סי' י אות ה, בדעת הרמב"ם; חזו"א יו"ד סי' ה אות ג; שו"ת אגרות משה חאבהע"ז ח"ב סי' ג ענף ב; שם, חחו"מ ח"ב סי' עג אות ד; שם, חיו"ד ח"ג סי' לו.
ס' הקובץ על הל' דעות ד ח, ובשו"ת שם אריה חיו"ד סי' כז, בהסבר שיטת הרמב"ם שהשמיט כל הרפואות האמורות בש"ס, וראה בכס"מ שם הי"ח; המהרי"ל בחלק ליקוטים שבסוף הספר, והובאו דבריו בהגהות רעק"א ליו"ד שלו א. וראה על דבריו בשו"ת אור לי בסוף שד"ח סי' עו, ובשד"ח מע' הרי"ש כלל נד; יש"ש בבלי חולין פ"ח סי' יב. בענין "חרם הקדמונים" שמוזכר בדברי היש"ש והמהרי"ל, משער הרב י. שציפנסקי, הדרום, תשרי תשכ"ו, שזהו אחד מחרמי רבנו גרשום מאור הגולה, שכן דרך הפוסקים הראשונים לקרוא לחרמי רגמ"ה בשם "חרם קדמונים".
המהרי"ל, שם; שו"ת חות יאיר סי' רלד.
רב שרירא גאון, הובאו דבריו באוצר הגאונים בבלי גיטין סח ב, ובתשובות הגאונים סי' שעו. וראה עוד בס' אשל אברהם (ניימרק) ח"א תש"ח פירות גינוסר סי' כב, ומהדו"ב תשיז, פירות גינוסר סי' סד. וראה במהרש"א ח"א גיטין סח סע"ב, בטעם הדבר שנכללו עניני רפואות בתלמוד. וראה עוד בע' רפואה, הע' 145 ואילך.
ראה ע' דם, חלק ד.
חזו"א יו"ד סי' ה אות ג.
בבלי פסחים קיג א.
שערי הלכה ומנהג, ח"ג סי' קלא. ויש לציין שדין זה לא הובא כלל ברמב"ם ובטושו"ע.

https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.p ... 6.22.D7.9C

[החושב]

כידוע, ישנו חרם הגאונים על רפואות אלו משום שינוי הטבעים ולכן חששו שיבוא אדם ויאמר שדברי חז"ל ח"ו לא נכונים.

לפי"ז לכו"ע צריך לברך ברכת התורה לפני שלומדים סוגיות הללו גם לאלו שאוחזים שזה לא חפצא של תורה https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=18345#p176663 כי צריכים לדעת באיזה סגולות אסור להשתמש. (חוץ מהגמרא של חדא חדא נחית בלע חד חד שזה בדוק ומנוסה..)

דרך אגב, בדברי המהרש"א שהובא לעיל מבואר שאין זה תורה. שהרי כתב שנכתבו בשביל להביא מחכמת הרפואה בתלמוד (ולא משום שרמוזים בזה סודות התורה - כהבנה הרווחת והאינטואיטיבית בציבור המאמינים)

[יאיר]

בכל דברי חז"ל יש פרד"ס (הגר"א)

[אוצר החכמה]

כידוע, ישנו חרם הגאונים על רפואות אלו משום שינוי הטבעים ולכן חששו שיבוא אדם ויאמר שדברי חז"ל ח"ו לא נכונים.

לפי"ז לכו"ע צריך לברך ברכת התורה לפני שלומדים סוגיות הללו גם לאלו שאוחזים שזה לא חפצא של תורה https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=18345#p176663 כי צריכים לדעת באיזה סגולות אסור להשתמש. (חוץ מהגמרא של חדא חדא נחית בלע חד חד שזה בדוק ומנוסה..)

דרך אגב, בדברי המהרש"א שהובא לעיל מבואר שאין זה תורה. שהרי כתב שנכתבו בשביל להביא מחכמת הרפואה בתלמוד (ולא משום שרמוזים בזה סודות התורה - כהבנה הרווחת והאינטואיטיבית בציבור המאמינים)

עד שאת מביא ראיה מהמהרש"א תביא ראיה נגד ציבור המאמינים מהגמרא גופא שכתוב בה שזה רפואה .

[החושב]

הגמרא לא מסבירה בשביל מה היא מביא את זה, וניתן לומר שעיקר המטרה היא בשביל הפרד"ס ואילו בשביל רפואה בלבד לא היו מביאים את זה, כי תלמוד - זה תורה ולא ספר רפואות.

[אוצר החכמה]

ואת ההסבר הזה אפשר כמובן להגיד גם במהרש"א.