בחותמו של כהן גדול

[מתפעל]

חידוש עצום מחדש האמרי אמת מגור זי"ע,

הוא שואל, וכי הכהן הגדול היה מתעסק עם השמנים? מדוע היה השמן בחותמו של הכהן הגדול?

אלא שבכלל לא מדובר בשמן שהיה מוכן למנורה אלא שמן של כהן גדול בשביל מנחת חביתין שמביא מביתו,
ואם כך קשה, הרי למאור צריך את השמן הכי מובחר כתית למאור ולא למנחות והשמן של מנחת חביתין פחות בדרגתו?
אלא שהכהנים הגדולים נהגו להדר ולעשות גם למנחתם מהשמן הכי טוב שראוי למנורה. ומכיוון שכך מבאר הרבי מדוע רק בנר חנוכה מצינו ענין מהדרין שבמהדרין, בגלל ההידור המופלג של הכהן הגדול ניתן היה להשתמש בשמן דיליה למנורת המקדש.

ויש להעיר על כך, האם ניתן לקחת שמן שמיועד למנחת חביתין של כה"ג ולהשתמש בו למנורה?
גם יש להעיר, האם כתית למאור הוא לעיכובא? אם אין את השמן הכי טוב של טיפה ראשונה, לא יוצאים בדיעבד בשמן של מנחות?

[אורח]

הוורט הוא לא של האמרי אמת אלא של הפני אריה (נדפס בתק"נ, סי' מ) בשם ר"א ליפשיץ.

[מתפעל]

יישר כח, זה מעניין, אבל זה מובא באמרי אמת ליקוטים בשם עצמו.
כנראה שכיוון לפני אריה.

מי היה הפני אריה הנ"ל?

לא ראיתי בהיברובוקס פני אריה של מישהו בשם ליפשיץ.

יש את זה באוצר החכמה?
תוכל להביא ציטוט?

[יאיר]

הנה:

[לייטנר]

.

[אמסטרדם]

שמעתי פעם דרוש מפולפל ומתוק מהגר"נ גשטטנר ז"ל בענין מאי דהובא בקדמונים [רמ"ע מפאנו?] שזה היה משמן המשחה - ידוע למישהו משהו בענין?

[בן החבורה]

שמעתי פעם פירוש שאיני זוכר מקורו שבא ליישב גם את הקושיא הזו וגם את הקושיא דבעינן שמן זית ולא שמן נס, שבעת שמילאו את הפך הזה שפכו לתוכו ולא נתמלא ושפכו שוב ועדיין לא נתמלא עד ששפכו לתוכו ח' פעמים ואז נתמלא, והבינו מיד שיש כאן מעשי ניסים וקראו לכהן גדול להראות לו הפלא ובגלל הפלא חתמו בחותם שלו וטמנו, ובעת נס חנוכה נמצא הפך הזה.

[צונאמי]

שמעתי פעם דרוש מפולפל ומתוק מהגר"נ גשטטנר ז"ל בענין מאי דהובא בקדמונים [רמ"ע מפאנו?] שזה היה משמן המשחה - ידוע למישהו משהו בענין?

ידוע הש"ך על התורה שהיה משמן יעקב אבינו, אם לכך נתכוונת.
יש דימוי לשמן המשחה, שהתמלא מעצמו דרך נס, וכן נס חנוכה.

[שברי לוחות]

שבת של מי מסכת שבת דף כא עמוד ב

אם תראה בס' קב הישר פרק צ"ו שכתב דפך של שמן שמצאו היה פך של שמן המשחה אל תטעה בכונתו לומר דהשמן שמצאו היה שמן המשחה דזה אי אפשר לאמרו דגמרא ערוכה היא בכריתות דשמן שעשה מרע"ה במדבר שלקו העיקרים וכו' ובו נמשחו כהנים גדולים ומלכים וכולו קיים לעתיד לבא וכן פסק הרמב"ם בפ"א דהל' כלי המקדש הלכה ח' דבבית שני לא היה שמן המשחה אלא כונת הרב ז"ל לומר דהפך שמצאו היה אותו הפך דהיו משתמשים**) באותו פך כשהיו צריכין לימשח בשמן המשחה והכהנים שבאותו זמן מלאו הפך ההוא משמן זית זך להעלות נר תמיד וחתמו וגנזו לא שהיה שמן המשחה ממש זו היא כונת הרב דגברא רבה אמר מילתא וצריך לדקדק ולבארה***)
ואם תשאל מאן אמר ליה דהיה פך דהיו משתמשים מעיקרא בה למשוח הכהן בשמן המשחה אומר אני דילמא מציאה מצא איזה מדרש או איזה גילוי דאנחנו לא נדע.
אמנם הא גופא קשיא בפשט הסוגיא דאמר דפך זה היה בחותמו של כ"ג למאי היה אותו שמן אי להעלות נר תמיד וראו את הנולד מעין המאורע שיטמאו היונים כל השמנים אמאי חתמו פך אחד קטן לבד ליעבדי הכי בהרב' פכים ויחתמו' ויגנזום ואי לא סלקו אדעתייהו כל כי הא אמאי חתמו פך זה ומה טיבו של פך שמן בחותמו של כ"ג.
ברם נהירנ' מה ששמעתי מפום ממלל רברבן אריא דבי עילאי פלפולא חריפא הרב המובהק עטרת ראשינו כמוהר"ר רפאל ישעיה אזולאי נר"ו דאמר מר ידוע כי בכל יום ויום חוב היה מוטל על הכ"ג להקריב מנחה מחציתה בבקר ומחציתה בערב והיא נקראת חביתין וכדאיתא בפ' כל המנחות באות ופסקו הרמב"ם בפ"ב דהלכות מעשה הקרבנות הלכה ד' והיה מביא עמה שלשת לוגין שמן כדיליף בפ' התכלת דף נ"א ע"א ופסקו ג"כ הרמב"ם בריש פי"ג דהל' מעה"ק אמור מעתה הכהן הגדול היה מכין פכים משמן טוב לעשות חביתין והיה חותם כולם בחותמו כדי שלא יתערבו בשמן אחר וכל אחד מהם שיעורו היה ג' לוגין וכשנכנסו יונים להיכל טמאו כל השמנים וכשגברו בני חשמונאי בדקו ולא מצאו כי אם פך א' מאלו הפכים שהיה עושה הכ"ג חתום בחותמו לעשות החביתין ולקחו ולא היה בו להדליק אפי' לילה אחת כמו שגורס רב אחאי בשאלתות בפרשת וישלח ורבינו ירוחם כאשר הובא בספר הבהיר ברכי יוסף ז"ל בא"ח סי' תר"ע יען כי שיעור הפך לא היה כ"א ג' לוגין כאמור ולצורך המנורה היה צריך ג' לוגין ומחצה חצי לוג לכל נר ונר כידוע וחשבו להדליק בכל לילה נר א' מן המנור' שהוא נר המערבי כי בזה השמן של פך היה להם שמן לששה לילות והתחילו להטיבן וליתן שמן בפשוטי כלי עץ כידוע ונעשה להם נס תכף שנתמלא מחדש הפך עצמו והשלימו כל הטבת של שבעה נרות ונתנו השמן והדליקו וכן אירע להם בכל לילה ולילה ולפ"ז גם בלילה הראשונה נעשה להם נס ואל תיקשי ליה ממאי דידוע דשמן למנחות לא היה טוב למאור דנימא דאותו שמן שהיה מכין הכ"ג למנחות היה חשוב וזך עד שהיה טוב להעלות נר תמיד דאותו שמן דמאור הוה חזי למנחות אך איפכא לא דאותו דמנחות לא הוה חזי למאור כדכתב הרמב"ם סוף הל' איסורי מזבח והכל עולה על נכון לפום דברי הש"ס והגם דלפי דברי התוס' עדיין איכא לגמגם מ"מ דרך נכון הוא לפום דברי הש"ס וראוי ליאמר ושפתים ישק:
[הן עתה נדפס ספר יוסף אומץ מהגאון אביו זללה"ה וראיתי בסוף סי' ל"ב שכתב בשם הרב פני ארי' חקירה הנ"ל ותשובתה ככתוב בפנים בשם גאון אחד ומדידי' כתב בקונטרס אחרון של ספר מחזיק ברכה דכך הי' מנהגם לעשות שס"ה פכים פך לכל לילה כמ"ש בס' תבנית היכל עיין שם ועמד ג"כ בגרסת הרב שאלתות דרב אחאי אי הי' בההוא פך שיעור ללילה אחת או לא]. ועיין בשיורי ברכה מהגאון אביו זצ"ל סי' הנ"ל:
ועיין עוד בהערות שומר שבת על השבת של מי

[שברי לוחות]

שמעתי פעם דרוש מפולפל ומתוק מהגר"נ גשטטנר ז"ל בענין מאי דהובא בקדמונים [רמ"ע מפאנו?] שזה היה משמן המשחה - ידוע למישהו משהו בענין?

הנה:

המשחה.PDF

(224.69 KiB) הורד 444 פעמים

[שברי לוחות]

שמעתי פעם פירוש שאיני זוכר מקורו שבא ליישב גם את הקושיא הזו וגם את הקושיא דבעינן שמן זית ולא שמן נס, שבעת שמילאו את הפך הזה שפכו לתוכו ולא נתמלא ושפכו שוב ועדיין לא נתמלא עד ששפכו לתוכו ח' פעמים ואז נתמלא, והבינו מיד שיש כאן מעשי ניסים וקראו לכהן גדול להראות לו הפלא ובגלל הפלא חתמו בחותם שלו וטמנו, ובעת נס חנוכה נמצא הפך הזה.

באמרי אמת ליקוטים מס' שבת משלב פירוש זה יחד עם הפירוש של שמן מנחת חביתין, דהיינו שהכהן גדול מילא למנחת חביתין שלשה וחצי לוג ונבלע ושוב מילא שמונה פעמים ובגלל הנס הזה חתמו, עיי"ש.

[ירח מלא]

שמעתי פירוש בשם האדמו"ר מקלויזנבורג שהכהן גדול זה היה יוחנן שנהיה צדוקי לאחר פ' שנה והיה שומר שמן שלא הכין אותו אדם שהיה טמא מת ונטהר ע"י אפר פרה אדומה שנעשה ע"י טבול יום שלשיטת הצדוקים זה פסול

[עזריאל ברגר]

האם ניתן לקחת שמן שמיועד למנחת חביתין של כה"ג ולהשתמש בו למנורה?
גם יש להעיר, האם כתית למאור הוא לעיכובא? אם אין את השמן הכי טוב של טיפה ראשונה, לא יוצאים בדיעבד בשמן של מנחות?

א. למה שלא יהיה אפשר? בפועל השמן הזה היה כתית, דהלא כתית כשר ומהודר-יותר למנחות, כמבואר במשנה וברמב"ם דתשעה שמנים.
ב. התורה חזרה על זה פעמיים (אחד בתצווה ואחד באמור), ולמה לא יהיה לעיכובא?
ג. קרוב לוודאי אצלי שטיפה ראשונה לאו דווקא, אלא שמן ראשון משלשה שמנים היוצאים מן הזית, כמפורש במשנה וברמב"ם שם.

[צופר הנעמתי]

שמעתי פירוש בשם האדמו"ר מקלויזנבורג שהכהן גדול זה היה יוחנן שנהיה צדוקי לאחר פ' שנה והיה שומר שמן שלא הכין אותו אדם שהיה טמא מת ונטהר ע"י אפר פרה אדומה שנעשה ע"י טבול יום שלשיטת הצדוקים זה פסול

וכדקיי"ל בכל דוכתא אין מוקדם ומאוחר ב'תורה'.

[עזריאל ברגר]

שמעתי פירוש בשם האדמו"ר מקלויזנבורג שהכהן גדול זה היה יוחנן שנהיה צדוקי לאחר פ' שנה והיה שומר שמן שלא הכין אותו אדם שהיה טמא מת ונטהר ע"י אפר פרה אדומה שנעשה ע"י טבול יום שלשיטת הצדוקים זה פסול

וכדקיי"ל בכל דוכתא אין מוקדם ומאוחר ב'תורה'.

הזהרו בגחלתן!!!
זאת מחלוקת האם יוחנן הוא ינאי, ולמ''ד שלא - איכא למימר שהיה לפני חנוכה, דהא צדוק ובייתוס הם חבריו של - בין יהודים לא אומרים להבדיל - יוסי בן יועזר שנהרג בגזירות היוונים, כדמפורש במעשה דיקום איש צרורות.
(הם חבריו, כי שלשתם קיבלו מאנטיגנוס איש סוכו, ויש טוענים אפילו שהם קדמו ליוסי)

[סכינא חריפא]

לכ"ע יוחנן הורקנוס היה בן שמעון בן מתתיהו, ובנו הוא אלכסנדר ינאי.
המחלוקת היא אם יוחנן האב נעשה גם הוא צדוקי כדעת אביי או רק הבן ינאי היה צדוקי כדעת רבא [ברכות כט] ומה שמבואר בגמ' קידושין ס"ו על ינאי היינו יוחנן שהרי אביי קא"ל, ויוספוס באמת סיפר כיו"ב על יוחנן, והדברים מפורסמים.

[עזריאל ברגר]

לכ"ע יוחנן הורקנוס היה בן שמעון בן מתתיהו, ובנו הוא אלכסנדר ינאי.
המחלוקת היא אם יוחנן האב נעשה גם הוא צדוקי כדעת אביי או רק הבן ינאי היה צדוקי כדעת רבא [ברכות כט] ומה שמבואר בגמ' קידושין ס"ו על ינאי היינו יוחנן שהרי אביי קא"ל, ויוספוס באמת סיפר כיו"ב על יוחנן, והדברים מפורסמים.

יוספוס ידוע שלא דייק בכמה פרטים, וברור שיש מחלוקת על מיהו בדיוק יוחנן כה''ג, ואיכא למימר שהיה לפני גזירות היוונים, ובוודאי שצריך להיזהר כשמדברים על פירושי אנשים שגדולים מאיתנו, גם אם ברור לפי דעתנו שהם טעו.

[יוסף חיים אוהב ציון]

https://www2.kolhalashon.com/pdf/OldSit ... 090730.pdf
דברים נפלאים.

[חלא בר חמרא]

גם יש להעיר, האם כתית למאור הוא לעיכובא? אם אין את השמן הכי טוב של טיפה ראשונה, לא יוצאים בדיעבד בשמן של מנחות?

השפ"א בריש סוגיא דחנוכה כותב שאינו מעכב, אך כמדו' במושב זקנים פ' תצוה כתוב ששנה הכתוב לעכב. ולא עיינתי כעת בפנים.

[אליסף]

להעיר שהרמב"ם משמיט תיבות אלו - בחותמו של כהן גדול -
הדה"ח מביא את הרמב"ם ומוסיף מילים אלו בסוגריים

[אליסף]

להעיר שהרמב"ם משמיט תיבות אלו - בחותמו של כהן גדול -
הדה"ח מביא את הרמב"ם ומוסיף מילים אלו בסוגריים

[מיללער]

ויש להעיר על כך, האם ניתן לקחת שמן שמיועד למנחת חביתין של כה"ג ולהשתמש בו למנורה?

לא ראיתי שיתיחסו כאן לקושיא הזו של ידידינו הרב מתפעל - לכאורה אם השמן הקדישו הכהן גדול לשם מנחת חביתין אכן יש לדון אם מותר להשתמש בה לצורך הדלקת המנורה - אולם בפשטות לא הקדישו הכהן גדול בכלל כדי שלא לבוא לידי תקלה ולמעול בה וכמו שאמרו על הלל הזקן שמעולם לא מעל אדם בקרבנו וכו' - ואי משום שהכינו לצורך החביתין ע"ז כבר אפשר לומר דמעלין בקודש וכו'

[וונדרבר]

ויש להעיר על כך, האם ניתן לקחת שמן שמיועד למנחת חביתין של כה"ג ולהשתמש בו למנורה?

לא ראיתי שיתיחסו כאן לקושיא הזו של ידידינו הרב מתפעל - לכאורה אם השמן הקדישו הכהן גדול לשם מנחת חביתין אכן יש לדון אם מותר להשתמש בה לצורך הדלקת המנורה - אולם בפשטות לא הקדישו הכהן גדול בכלל כדי שלא לבוא לידי תקלה ולמעול בה וכמו שאמרו על הלל הזקן שמעולם לא מעל אדם בקרבנו וכו' - ואי משום שהכינו לצורך החביתין ע"ז כבר אפשר לומר דמעלין בקודש וכו'

עיין שו"ת בית יצחק יו"ד ח"א סי' מ"ז אות י"א, שדן בשאלה איך הדליקו מהשמן המוכן למנחת חביתין, הרי להדלקת המנורה צריך שמן הבא משל ציבור, ואם הקדישו הכה"ג לא יכול למכור לציבור, וע"כ צ"ל שעדיין לא הקדישו עיי"ש.
https://tablet.otzar.org/#/book/102851/ ... /0/end/0/c
הובא גם בס' בית יצחק על חנוכה סי' ל'
https://tablet.otzar.org/#/book/161377/ ... /0/end/0/c