קושי' עצומה על הדלקת נרות חנוכה בערב שבת

[ארזא דבי רב]

היאך מדליקים נרות חנוכה בערב שבת מבעוד יום הא הדלקה עושה מצווה וא"כ יוצא שהדליק בערב שבת והרי המצווה היא להדליק בשבת רק שא"א וא"כ איך יוצאים ידי חובה על הנרות חנוכה של שבת

[ידידיה]

כך היתה התקנה

[סוקר]

קושיא עצומה נוראה ונשגבה על שוטים ששואלים לפני שמעיינים ולו עיון קל.

[ס''ק]

ראשית, מנא-לך דא"א להדליק מבעו"י, ובפרט לשי' ר"י דמפלג המנחה חשוב מקצת לילה. ועוד, דכל הענין להדליק רק משחשכה הוא רק משום שרגא בטיהרא מאי אהני, ובע"ש א"צ לחוש לכך.
אמנם אי קשיא הא קשיא: הלכה נקוטה בידינו דאין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. והרי בעוד-יום אין אנו נאותין לאורו. וזו הקושיא עיקרה על הדלקת נר-שבת, ובאמת כך שי' רבי משולם, הו"ד במרדכי, דאין מברכין על נר שבת. אך יעוין במה שכתב לו מנהיג הדור דאז, הלא הוא ר"ת ממרויש, הובאה בספר הישר, ואינו תח"י [מקצת מן הלשונות שם: כלך לך מדרך זו, ועוד]. ומי שיוכל יביאנה להכא

[חצקל]

מאיפה הקישקוש של "אין מדליקין עד שיאותו לאורו" בנר חנוכה?
בכל אופן הקושיא נכונה מאד וכבר העיר בזה בארוכה בס' "מועדים וזמנים" לגר"מ שטרנבוך, וגוף הקושיא נכון לגבי כל הימים ולא רק בער"ש לדעת הגר"א שמדליקים בתחילת השקיעה, והקושיא היותר חזקה איך מברכים שהחיינו ביום הראשון לסוברים שהשחיינו הוא על היום ולא על המצוה - והרי בער"ש או להגר"א כל הימים עדיין לא בא כ"ה אלא עדיין כ"ד. ועיי"ש מה שהאריך וכן בשלמי תודה להגרב"צ פלמן

[ארזא דבי רב]

סוקר כתב "קושיא עצומה נוראה ונשגבה על שוטים ששואלים לפני שמעיינים ולו עיון קל".
ופלא בעיני שמכנים את הגרמ"מ שטרנבוך שוטה ח"ו ואע"פ שסוקר לא ידע שהגרמ"מ הקשה זאת בכל אופן עליו להיזהר להבא בדבריו ולא למהר להשיב דברים כדרבונות.

[ארזא דבי רב]

כך היתה התקנה

ראשית מנא לך הא. שנית לשיטתך מי תיקן זאת?

[אוצר החכמה]

לא מובנת שאלתך, אלא מה לא מדליקים נרות בע"ש, הלא הוא גמרא מפורשת.

השואלים כאן גם הם מודים שכך היתה התקנה רק לא נראה להם שיתקנו שרגא בטיהרא.

[חיים]

לפני שנים רבות ראיתי מאמר המנסה לטעון שמצות הדלקת נר חנוכה היא מיסודה מצות הדלקת הנר שיש בכל שבת ויו"ט, אלא שבחנוכה תיקנו להדליק בחוץ לפרסום הנס.
כותב המאמר תירץ בכך כמה וכמה קושיות, ונראה שגם השאלה הנידונה באשכול זה יכולה להיתרץ ביסוד זה.
כך או כך, מישהו ראה פעם חידוש על דרך זה?

[בראנסוויל]

מאיפה הקישקוש של "אין מדליקין עד שיאותו לאורו" בנר חנוכה?

כן הוא במסכת סופרים פרק כ' הלכה ד'

ואם הדליקו ביום אין נאותין ממנו ואין מברכין עליו שכך אמרו אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו

והמג"א מביאו בסימן תרע"ב ס"ק א'.

[ס''ק]

יישר חילי' על דברי המ' סופרים.
ואדאתאן להכי, הנה ההמשך שם: ואע"פ שאין ראי' לדבר זכר לדבר, שנאמר לא ימיש עמוד הענן יומם וכו' מלמד שעמוד הענן משלים לעמוד האש וכו', והוא פלא, דא"כ אדרבה יש להדליק קודם.
ולדברי המחבר החדש "מילי דשמעתא" [הרב אהרן בהגרי"מ פישר, נמכר השבוע בביכ"נ בי-ם אצל בלוי] בקונ' נפש רחל פ' בשלח, יש לישב: דעמוד האש הי' בא רק בשקיעה, אמנם עמוד הענן עוד הי' נשאר מפני שעוד יש לזה דין יום, וכן בעלות השחר. [ובפרט שהרי חשבון י"ב שעות שוות בימי תקופת ניסן ותשרי האמיתית הוא מהשקיעה לנץ, ז"א אף בזמן שהוא כבר יום הלכתי, וידועים דברי הרב ן' עזרא בקהלת, ותודה למי שיציין מקומו המדויק]

[חיס]

ב"ה
ראה בספר של הגאון ר' צבי פסח פארנק זצ"ל על חנוכה שמיישב קושיה עצומה זו בטוב טעם

[ארזא דבי רב]

ראה בספר של הגאון ר' צבי פסח פארנק זצ"ל על חנוכה שמיישב קושיה עצומה זו בטוב טעם

אם כבודו יוכל לתת מראה מקום מדויק אודה לו מאוד,

[בן אליהו]

ייתכן לישב שהביאור בהדלקה עושה מצווה הוא שמספיק רגע ההדלקה באופן שנעשה כראוי כדי לצאת ידי חובת המצווה
אבל וודאי שגם למ"ד הדלקה עושה מצווה כל רגע ורגע שהנר דולק יש בזה משום קיום המצווה

[המצפה לישועה]

לפני שנים רבות ראיתי מאמר המנסה לטעון שמצות הדלקת נר חנוכה היא מיסודה מצות הדלקת הנר שיש בכל שבת ויו"ט, אלא שבחנוכה תיקנו להדליק בחוץ לפרסום הנס.
כותב המאמר תירץ בכך כמה וכמה קושיות, ונראה שגם השאלה הנידונה באשכול זה יכולה להיתרץ ביסוד זה.
כך או כך, מישהו ראה פעם חידוש על דרך זה?

גם אני ראיתי מאמר זה לפני כעשרים שנה בהיותי בישיבה כמדומני ששם בעל המאמר היה רבי שאול ?

אבל דבריו אינם נכונים כלל, שהרי מצות הדלקה ביום טוב אינה ברורה כלל, שבגמרא לא נתפרש רק על שבת משום שלום ביתו שאי אפשר להדליק בשבת עצמה, ולכן יש חיוב להדליק לפני שבת. אבל ביום טוב לא תקנו כמו שלא תקנו להדליק ביום חול. ולכן יש מן התינמנים שאינם מדליקים (עכ"פ בברכה ביו"ט). וגם לדעת השו"ע ושאר פוסקים שמדליקים בברכה גם ביום טוב הוא משום כבוד החג, ועונג יום טוב לאכול במקום שיש אור. שכל זה כמובן אינו שייך בחנוכה שאין בו מצות כבוד ועונג.

[חיס]

ראה בספר של הגאון ר' צבי פסח פארנק זצ"ל על חנוכה שמיישב קושיה עצומה זו בטוב טעם

אם כבודו יוכל לתת מראה מקום מדויק אודה לו מאוד,

שו"ת "הר צבי" חלק שני סימן קי"ז

[תורה תמימה]

מענין לענין אבקש להעלות כאן אם ידוע למישהו מהו זמן פלג המנחה של הבן איש חי בשבת חנוכה שלשיטתו הזמן יותר מאוחר מהלוחות המקובלים ודעת גדולים שיש לחוש לדבריו במקום חשש ברכה לבטלה

[המצפה לישועה]

בלוח עיתים לבינה זה מופיע בסוף הלוח, אין לי את של השנה. אבל חיפשתי לפי שנה שעברה.
נפק"מ לשבוע הבא א' טבת.
התאריך בלועזי יהיה 14.12.2012
הסתכלתי בשנה שעברה בלוח עיתים לבינה בתאריך 14.12.2011 (שהיה יח כסליו), וזמן פלג המנחה לדעת הבא"ח הוא 3:51. יש לציין ששיטתו זו שמודדים את זמן המג"א לפי צאה"כ של הגאונים משליכה לדינים רבים ומכללם לענין סו"ז ק"ש ותפילה ואכילת חמץ וזמן חצות לענין אכילת אפיקומן ועוד ואפשר לומר שהמנהג הרווח אינו כך.

[מר בר רב אשי]

מרן החתם סופר מתייחס לקושיא זו בחידושיו על השס (בסוגיא דכבתה) ובשו"ת ח"ו לקוטים סי' ז.
ומתרץ דעיקר תקנת החשמונאים היתה שידליקו בערב שבת כיון שא"א לשמנה ימים בל שבת עיי"ש.

[סורגים]

לפלא שאף אחד אינו טורח לציין את התרומת הדשן שהאריך בזה. וכן הט"ז מאריך בזה מאוד.

ולגופו של דבר.

מה שכתבו כאן שכל הטעם שאין מדליקין ביום הוא משום שרגא בטיהרא וכו' כן גם משמע מהרמב"ם שכתב שלא ידליק ביום משום שרגא בטיהרא, ובאמת דיש לומר בזה, שלא תיקנו אלא חצי שעה ותו לא. וכך משמע מהרי"ף וכל הפוסקים שכתבו חצי שעה. ואם נאמר שאימל שרגא בטיהרא היה לנו להדליק שמונה ימים רצוף א"כ הרי צודק הגרי"ז שהיה מדליק כל עוד היו חוזרים מאדיסון כידוע, ומה טעם של אלו החולקים על הגרי"ז.

ובהכרח משום דסברו שלא תיקנו אלא חצי שעה במשך כל יום ולאו דווקא משום שרגא בטיהרא.

[בן החבורה]

עי' בספר משנה שלמה [להרה"ג רבי שלמה גראס שליט"א דומ"ץ בעלזא בארה"ב] סימן יד בירור יפה בענין זה. אולי יטרח מי מהחברים שיש לו גישה ל'אוצר' להעלותו לכאן.

[יאיר]

עי' בספר משנה שלמה [להרה"ג רבי שלמה גראס שליט"א דומ"ץ בעלזא בארה"ב] סימן יד בירור יפה בענין זה. אולי יטרח מי מהחברים שיש לו גישה ל'אוצר' להעלותו לכאן.

[איש רגיל]

עי' בספר משנה שלמה [להרה"ג רבי שלמה גראס שליט"א דומ"ץ בעלזא בארה"ב] סימן יד בירור יפה בענין זה. אולי יטרח מי מהחברים שיש לו גישה ל'אוצר' להעלותו לכאן.

[בן החבורה]

יישר כחכם

[אחדהעם]

בבית הלוי עה''ת יש אריכות על הענין, ראה גם בשו''ת אבנ''ז או''ח

[שומע ומשמיע]

איזה אשכול מוזר. אנשים פה כותבים אשכול שלם בלי לראות, רשב"א ר"ן תרה"ד ארחות-חיים ט"ז. מפורשים על כל הדברים שנידונו פה, ומובאים בכל הפוסקים.
[סליחה על ההקפצה, אני עכשיו בסוגיה].