דף ג' ע"ב, בתוס' ד"ה ואימא ה"מ קטנה "וא"ת והא לקטנה לא איצטריך, השתא זבוני מזבין לה וכו' דכה"ג אמרי' גבי מעשה ידיה וכו' עכ"ל. נ'[ראה] ליישב קושייתם, דהא לכאורה קשה מאי משני התם, אכתי קשה ואימא קרא בקטנה והיכא דקידשה לאחר תחלה, ונתארמלה או נתגרשה וחזרה אלי'[ו], דקי"ל לקמן דף י"ח ע"ב שאין רשאי למכרה לשפחות אחר אישות, ואפ"ה גלי לן התורה דמעשה ידי' שלו. והאמת, הדין כן הוא [ד]כל זמן שלא נישאת חזרה לרשות אבי' כמבואר בשאה"ע סי' לו. אלא דזה לאו קושיא הוא, כיון דעיקר קושיות רבי "ואימא ה"מ קטנה, דמצי מזבין לה", וכיון דסוף סוף אתה צריך לאוקמי בקטנה שאין יכול למוכרה, הדר אין חילוק בין קטנות לנערות. ומ"מ הכא מקשה שפיר "ואימא ה"מ קטנה", וקרא איצטריך לקטנה שכבר קידשה ונתארמלה וחזרה אלי'[ו], אף דלא מצי לזבין אפ"ה יוכל לקדשה ומטעם שאין לה יד לקדש עצמה, אבל [נערה] דאית לה יד איהי תקדש נפשה ותשקול כספא, ודוק.
מורה צדק כתב:ראשי התיבות:
שב"א / וק"ל שב"א
בסוף קטע או ביאור.
אוהב אוצר כתב:ממש לא בבירור כי זה נמצא לפני שם משפחה ולא שם האב.
הסרפד כתב:השערה בעלמא: ה"ן פלוני = הנקרא ן' פלוני (להפריד בין ן' 'אמיתי' שכוונתו "בן" ממש, ובין ן' שהוא שם משפחה - כי כנראה כך הבנתו בדוגמאות שהבאתם.)
הסרפד כתב:כן, למה לא?
סליחות כתב:הסרפד כתב:כן, למה לא?
כי אמרו לומר דברים בשם אומרם ולא בכינוי אומרם...
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 239 אורחים