וילון להסתרת פרשת פיטום הקטורת הכתובה על קלף

[אין אדם אוסר]

בלדרמן בבני ברק יש פרשת פיטום הקטורת על הקיר ולפניו מעין וילון קטן מלובש עליו שמסתירו. וכן בקומה שנייה אותו דבר. שאלתי לגבאי מה פשר הדבר ואמר שאסור שיהיה תלוי בגלוי. מישהוא יודע מקור לדבר זה?

[לעיקוואד]

מה כל כך קשה להבין, גבאי לדרמן כנראה מבינים שזה לא מכובד לתלות פסוקים מן התורה בגלוי כמו שלא מכובד להניח ספר גלוי ופתוח ללא כיסוי. אפשר להתווכח על הדמיון אבל כנראה זה יסוד הסברא. [והרי נהגו בבתי כנסיות רבות לתלות פסוקים ותפלות שונות ולא הקפידו על כך, אולי הם סוברים שכשזה כתוב על קלף באופן זה שזה שונה.]
[בכותל היה ספר תהלים כתוב על קלף בתוך זכוכית ואחרי זה שמו על זה כיסוי מעין פרוכת מאותו טעם]
[לגבי קלף הקטורת יש עוד שאלותת הלכתיות ומעניין שבלדרמן מתירים אותו בכלל]

[הדעה והדבור]

בלדרמן בבני ברק יש פרשת פיטום הקטורת על הקיר ולפניו מעין וילון קטן מלובש עליו שמסתירו. וכן בקומה שנייה אותו דבר. שאלתי לגבאי מה פשר הדבר ואמר שאסור שיהיה תלוי בגלוי. מישהוא יודע מקור לדבר זה?

כנראה שזהו לפי פסיקתו של הרב אלישיב שפסק כי מנהג תליית פרשת הקטורת בבית כנסת מהווה ביזיון, אלא אם כן מכסים זאת בבד. ראו כאן - http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=29973&cat=6
ודיון על כך כאן - http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... um_id=1364

[נהנה מהאוצר]

זה על פי הגמרא בשבת ה ע"ב שהיה קורא בספר על האיסקופה ואינו יכול להחזירו אליו הופכו על הכתב וכתב שם בחידושי הר"ן (ד"ה הופכו) כתב שמכאן נראה שאגרות של תחנונים התלויים בבתי הכנסת, חייב אדם לגוללם שלא יהא הכתב מוטל לבזיון. אלא שאפשר לומר שאין אגרת כזו נקראת ספר, אבל ראוי להחמיר. וכידוע שהגריש"א זצ"ל הורה להחמיר בזה

[גילוי]

אני מבקש לשנות את נושא האשכול-

[אין אדם אוסר]

בלדרמן בבני ברק יש פרשת פיטום הקטורת על הקיר ולפניו מעין וילון קטן מלובש עליו שמסתירו. וכן בקומה שנייה אותו דבר. שאלתי לגבאי מה פשר הדבר ואמר שאסור שיהיה תלוי בגלוי. מישהוא יודע מקור לדבר זה?

כנראה שזהו לפי פסיקתו של הרב אלישיב שפסק כי מנהג תליית פרשת הקטורת בבית כנסת מהווה ביזיון, אלא אם כן מכסים זאת בבד. ראו כאן - http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=29973&cat=6
ודיון על כך כאן - http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... um_id=1364

כן הגבאי הזכיר תוך דבריו את הרב אלישיב אבל לא זכר בדיוק מה הנידון, אין לי גישה לחדרים הנ"ל אולי תוכל להביא מה פסק ומה הנידון סביב זה.

[יאיר]

הגרי"ש פסק: בתי-כנסת יכסו 'פרשת הקטורת'
הגרי"ש אלישיב נשאל: האם מותר לכתוב על קלף ולתלות בהבלטה את פרשת 'פיטום הקטורת'? • התשובה: "מותר לכתוב, אבל חייבים לכסות" • המו"מ ההלכתי - בפנים
משה ויסברג, בחדרי חרדים 18:32 19/07/2011

שאלה אקטואלית מעניינת עלתה בימים האחרונים על שולחנו של הגרי"ש אלישיב.

כידוע, בשנים האחרונות רבים נוהגים לומר מדי בוקר לאחר התפילה את פרשת 'פיטום הקטורת' מתוך קלף. יש הרואים בכך סגולה לפרנסה.

בחלק מבתי-הכנסת תולה הפרשה במקום בולט בתוך מסגרת מפוארת מזכוכית, אך יש הטוענים כי כתיבת הפרשה על קלף וחשיפתה בפני כל – מהווה בעיה הלכתית לא קטנה.

"יש שכותבים 'פיטום הקטורת' על קלף. האם זה מותר?", נשאל הגרי"ש אלישיב השבוע על-ידי אחד מתלמידיו בשמו של גבאי בית כנסת גדול בירושלים.

הגרי"ש: "מותר לכתוב, אבל צריך לכסות. אסור שיהיה פתוח. זה ביזיון התורה".

השואל: האם במכוסה, מותר לכתוב עם שם השם?

הגרי"ש: "אפשר להתיר".

השואל: האם מותר לתלות את הקלף בבית הכנסת?

השיב הגרי"ש: "לא. רק אם זה מכוסה".

השואל: האם בזכוכית זה נקרא מכוסה?

הגרי"ש: "זכוכית זה לא מכוסה. רק עם בד נחשב כמכוסה".

הגרי"ש הביא את דברי הגמרא, לפיהם, גילוי כתבי הקודש הריהו ביזיון. "צריך שלא יראו האותיות, שלא יוכלו לראות", פסק הגרי"ש.

ל'בח"ח' נודע, כי לא מעט בתי כנסת בירושלים ובבני ברק החליטו בעקבות הפסק – כי יכסו את פרשת 'פיטום הקטורת' בחתיכת בד.

**הלינק הוא שני הוא מפורום "עצור כאן 'חושבים'" שהוא גרוע טפי מבח"ח.

[אין אדם אוסר]

מענין מה שונה תליית פיטום הקטורת שהגריש:"א לא התיר ממה שכ' במג"א והובא במ"ב סי' מ סק"ג "מותר לכתוב פסוקים בנייר ולתלותן בפתח ביהכ"נ"

[מאיר סובל]

שונה??
המג"א והמשנ"ב כותבים להדיא "נייר". אין לזה קדושת כתבי הקודש, ולא חשש ביזוי שמות שיש על קלף שנכתב כדין כתבי הקודש בשמות מלאים, בכתב סת"ם ובשרטוט כדין. היכן ראה כב' שמץ רמז במג"א ובמ"ב להתיר תלייה בכתבי הקודש, כדינם, חוץ מנייר שאין לו את דין כתה"ק?

[אין אדם אוסר]

לא אבין דבריו הלא מדובר על פסוקים שיכולים להכיל בתוכם גם שם השם וכן מדובר על כתב ידו ולא על דפוס ואין שום סיבה שלא יהיה לזה קדושת ד"ת וכתבי קודש. אמנם יתכן שעם שרטוט וכל הדינים הקדושה חמורה יותר (לא למדתי ענין זה ואיני יודע), וא"כ אם זה לא נקרא בזיון במה שתלוי על קיר לקרות ממנו, ואין נוגעים בזה ולא מפסידים מה שכ' למה יהיה בזה בזיון. ומה שהביאו לעיל מגמ' דשבת ה: לכאו' אינו נודע לכאן,, דהתם באמת נראה בזיון שאיזה ספר שהיה בגלילה, נפתח ונפרס על פני כותל . אבל תלוי בכבוד רב על הקיר למה יהיה בזיון וכדברי המג"א?