יחסו של ה"אור שמח" לחפץ חיים וקשר ביניהם

[היא שיחתי]

מה ידוע בעניין?
נ"ל שהמשנ"ב מביא האו"ש פעמיים בספרו
מה ידוע על הקשר ביניהם ובפרט על יחסו של האו"ש לח"ח?

[בית שביעי]

שמעתי שהח"ח עשה למען אשר שלא ידבר בהועידה.

[סינון]

אני מכיר שמביאו פ"א בהלכות שופר בביה"ל לבאר אמאי שמים השופר לצד ימין (או שמאל איני זוכר) ומביא טעם בזה בשם האור שמח. ואיפה יש עוד מקום?

[היא שיחתי]

אני מכיר שמביאו פ"א בהלכות שופר בביה"ל לבאר אמאי שמים השופר לצד ימין (או שמאל איני זוכר) ומביא טעם בזה בשם האור שמח. ואיפה יש עוד מקום?

ימין ולמד כן מפסוק וכבר תמהו על ההוכחה כאן בפורום בעבר

[היא שיחתי]

שמעתי שהח"ח עשה למען אשר שלא ידבר בהועידה.

תפרט, הכנסיה הגדולה הראשונה?

[גילוי]

ר' משה שפירא
האו"ש במיוחד לא החזיק מהח"ח, ואילו היה נכנס מישהוא ומספר לו שבעוד דור ושנים ההלכה תקבע לפי ספר מ"ב הוא היה ממש לועג לו ומבקש ממנו לעזוב את החדר
בשעתו הח"ח בלימוד כלפי האו"ש היה אינו משנה בין בדרגת הבנת התורה, ובין בדרגת ידיעת התורה, הח"ח היה עמוד העבודה והאו"ש עמוד התורה
אף אחד לא היה מעלה על דעתו לבקש הסכמה מהח"ח להתיר עגונה
אף אחד לא שלח שום שאלה לח"ח [והוסיף הגרמ"ש ואעפ"כ נתקבלה הלכה כמ"ב ואכמ"ל]


[ולפ"ז אפשר להבין את כעסו של האו"ש על הח"ח ואכמ"ל ]

[אוצר החכמה]

מה קרה כאן בימים האחרונים שנפתחים כאן אשכולות הדנים במקומם של ת"ח ובמה שהתקיפו אותם, אולי אפשר לדון בזה מדי פעם, אבל לעסוק רק בזה?!.


ולעצם העניין איני יודע מה חשבו על הח"ח בזמנו, אבל אין לכל מי שלומד דבריו ובעצם לכל ישראל ספק בגדלותו העצומה בתורה, כך שההלכה נתקבלה כמוהו לא על אף מיעוט כוחו בתורה, אלא בגלל כוחו הגדול בבירור דברים לאמיתתם וספרו ביאור הלכה יוכיח.

[זאגער ישן]

ולעצם העניין איני יודע מה חשבו על הח"ח בזמנו, אבל אין לכל מי שלומד דבריו ובעצם לכל ישראל ספק בגדלותו העצומה בתורה, כך שההלכה נתקבלה כמוהו לא על אף מיעוט כוחו בתורה, אלא בגלל כוחו הגדול בבירור דברים לאמיתתם וספרו ביאור הלכה יוכיח.

ר' אוצר, לא כדאי להכנס לויכוחים כאלה, אבל אעיר רק שאין המכוון כאן ח"ו להמעיט מגדלותו התורנית של הח"ח, ובודאי אף אחד לא אמר שהיה קטן בתורה, הס מלהזכיר, מה שנאמר כאן הוא רק הכרת ערך גדלותו של האו"ש בתורה שהיתה למעלה מכל בני דורו. וביחס לזה, דברי רמ"ש מתקבלים על הדעת. ודי בזה.

[אוצר החכמה]

אני לא יודע מה המכוון ומה אינו מכוון, אבל הח"ח לא רק שלא היה קטן בתורה כדבריך אלא אע"פ שבדורו כידוע היתה גדולתו מוצנעת, וכבר ידועים הוורטים ע"ז, היה גדול שבדורו ורב רבנן, ומי יתן לנו תשובות שלו בכל חלקי שו"ע ונשמע לו. אין בדברי מאומה על רבנו מאיר שמחה שאין חולק על גדולתו, רק שכל הדיון המשווה בין גדולי הדור ומודדם זה לעומת זה לענ"ד אינו במקומו. מעבר לעניין פתיחת האשכולות שהזכרתי כבר קודם.

אני מעריך שכל כוונת הנאמר לעיל היתה לומר שכך חשבו אז אע"פ שהוברר הדבר שלא כן הוא, רק אפילו אם כן הוא כיוון שהלשון נתנה מקום להסתפק בדבר כתבתי את דברי.

[היא שיחתי]

ר' משה שפירא
האו"ש במיוחד לא החזיק מהח"ח, ואילו היה נכנס מישהוא ומספר לו שבעוד דור ושנים ההלכה תקבע לפי ספר מ"ב הוא היה ממש לועג לו ומבקש ממנו לעזוב את החדר
בשעתו הח"ח בלימוד כלפי האו"ש היה אינו משנה בין בדרגת הבנת התורה, ובין בדרגת ידיעת התורה, הח"ח היה עמוד העבודה והאו"ש עמוד התורה
אף אחד לא היה מעלה על דעתו לבקש הסכמה מהח"ח להתיר עגונה
אף אחד לא שלח שום שאלה לח"ח [והוסיף הגרמ"ש ואעפ"כ נתקבלה הלכה כמ"ב ואכמ"ל]


[ולפ"ז אפשר להבין את כעסו של האו"ש על הח"ח ואכמ"ל ]

היכן אמר/כתוב כן?

[היא שיחתי]

מה קרה כאן בימים האחרונים שנפתחים כאן אשכולות הדנים במקומם של ת"ח ובמה שהתקיפו אותם, אולי אפשר לדון בזה מדי פעם, אבל לעסוק רק בזה?!.

זו שאלה רטורית או שאלה אמיתית?
אני מקווה שברי לך שאף אחד אין בדעתו ח"ו אפי' להעיז ולחשוב משהו על קודש קדשים שהוא יסוד הפסק בימינו
(ועכ"פ לפייס דעתך לא אפתח אשכולות כאלו בל"נ בעתיד הקרוב)

[אוצר החכמה]

לא התכוונתי לבקר אותך אלא לצירוף של זה ושל מה שכתבו אחרים כאן עם האשכול של האג"מ ושל השש"כ, איכשהו זה נפל יותר מדי ביחד, בכל מקרה תעשה כנוח לך ומה שמעניין אותך.

[גילוי]

דברי הרב שפירא נאמרו בשיעור [,שמעתי מהקלטה]
הרב שפירא לכ' נתכון באמת שהאו"ש היה יותר גדול בתורה - ואעפ"כ לענין הכרעת ההלכה כלל ישראל קיבל את המ"ב ומעתה כל ההלכות נקבעות על פיו - זה עיקר נקודת החידוש שרצה הגרמ"ש להבהיר שאין סתירה בין הדברים
הנושא לא גדלות הח"ח אלא העיקרון שמנח בדברי האגרו"מ
[כין שאין כאן נידון על גדלות המ"ב לכן לא הבעתי את דעתי האישית מי גדול ממי (וחבל שאוצר החכמה התחיל לשבח את המ"ב כאילו שהוא זקוק לשבחיו)- ובקצירת האומר- לענ"ד צורת הקביעה בדור שלפני שואה מי נחשב גדול בתורה שונה מהיום, ואכמ"ל]

[אוצר החכמה]

כין שאין כאן נידון על גדלות המ"ב לכן לא הבעתי את דעתי האישית מי גדול ממי

חבל שאתה מרגיש שאתה יכול להביע דעה מי גדול ממי.. וע"ז בדיוק התלוננתי.

[אוצר החכמה]

הרב שפירא לכ' נתכון באמת שהאו"ש היה יותר גדול בתורה - ואעפ"כ לענין הכרעת ההלכה כלל ישראל קיבל את המ"ב ומעתה כל ההלכות נקבעות על פיו - זה עיקר נקודת החידוש שרצה הגרמ"ש להבהיר שאין סתירה בין הדברים

מה הכוונה של הגר"מ שפירא בזה, שאילו נמצא מחלוקת בין האור שמח לח"ח הדין יהיה ללכת אחרי הח"ח, האם כך באמת הדין? ומדוע? כלומר מי שלא יודע לעיין בדברים מסתבר שבלאו הכי יעשה כמ"ב שהוא ספר מסודר והמנהג כוותיה מסתמא באותו עניין, אבל מי שנראה לו לנהוג כאור שמח מדוע לא יוכל לנהוג כך כמו שיכול לנהוג כר"מ פיינשטיין במקום שפוסק נגד המ"ב, וכמו בכל מחלוקת בין האחרונים.

ואולי כוונתו מעין הרעיון שהביא אורייתא בקונטרסו הארוך?
כאן http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=10074#p93078

וצ"ע בגדרי דבר כזה.

[מותיב ומפרק]

מה שאמרו שהח"ח הביאו בהל' שופר הוא כאילו להראות שאין לו עליו תרעומות גין הסיפור בועידת פטרבורג, כבר הוכח שאי אפשר לומר כן שהרי המ"ב הודפס לפני זה...

[היא שיחתי]

דברי הרב שפירא נאמרו בשיעור [,שמעתי מהקלטה]

היכן ניתן להשיג ההקלטה?
מה שם השיעור?

[היא שיחתי]

שלחו לי באישי
viewtopic.php?f=7&t=4059&p=30786&hilit=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94+%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8#p30765

[בית שביעי]

ובכל זאת על דבר אחד הסכימו שני ענקי עולם אלו, והיא שצריך כל איש ישראל לקיים מצות ישוב ארץ ישראל בעצמו:

"לא ה ו ס פ ת י לשאול כי נוכחתי שה ג ע ת י לנקודה כאו­בה בזכרונו של ה רב מפוניבז׳. אלא שהרב מפוניבז׳ עצמו ה עיר ו א מ ר לבסוף :
— אחד הדברים המופלאים, אשר שמ ע ת י ב ש ם ה­חפץ -חיים, הרי היתה זו הכרזתו האחרונה שלפני ה ס ­ת ל ק ו ת ו כי ״ בהר ציון תהיה פליטה והיה קודש״.

ס יפור זה ש מ ע ת י מ פ י ע ד מ ה י מ ן ביותר, ה ר י ה ו א נכדו של ה ח פ ץ חיים, שהיתה נוכח בש ע ת מעשה. ביום הא­ח ר ו ן שלפני יום ה ה ס ת ל ק ו ת שתק מרוב ח ו ל ש ה החפץ־חיים ולא הוציא ה ג ה מפיו. ל פתע נתעורר מ ת ר ד מ ת ו ' ושאל א ת ה מ ק ו ר ב י ם : ״וואס ה ע ר ט מ ע ן ?״ (מה נש מ ע ?). וחתנו ה ר ב מ ש ה לונדונסקי ז״ל, ראש־הישיבה, השיב, כי עם ישראל זקוק לרחמים מש ו ם שהצורר (הכוונה היתה ל היטלר ימ״ש) מאיים להרע ליהודים. ואז נתעורר ה חפץ חיים ו ה כ ר י ז א ת ה פ ס י ק הזה ו ת ו ל א :
״ובהר ציון תהיה פליטה והיה קודש״...
— ולזאת אנו מצפים ומקווים בעזר הש ם — הדגיש הרב מ פ ו נ י ב ז ׳ ב ר ט ט ! - שכל זה יקויים לעינינו ובימינו כן זה כ י ״ו ב ה ר ציון ת ה י ה פ ל י ט ה ׳ו כן זה : ״ו ה י ה ק ודש״
מקור

וכן כתב האור שמח:
אולם זה במאה הזאת זרחו קוי אור ע"י גדולי המעש, כמו מונטיפיורי וכיו"ב בהתעוררות
רבה, ומהרבנים ר' צבי הירש מטאהרן ור' אליהו מגריידיץ, לבנות ולשכלל ירושלים
ולהסיר שוממותיה, כמעט עד כי התרחב הדבר ע"י הנלהבים. ורבנים הרבה עמדו
מנגד, ואף אותם שהיה בלבם לקרב את הדבר שמו יד לפה, מפני כי חרדו מהנלהבים
שלא יגדישו הסאה, ומהג' שבועות שהשביע לבנות ירושלים (כתובות קיא, א ושיה"ש
רבה ב', פסוק השבעתי אתכם בנות ירושלים).

אמנם כעת הסבה ההשגחה אשר באספת הממלכות הנאורות בסאן רעמא, ניתן צו אשר
ארץ ישראל תהיה לעם ישראל, וכיון שסר פחד השבועות וברשיון המלכים קמה מצוות
ישוב ארץ ישראל ששקולה כנגד כל מצוות שבתורה (ספרי פ' ראה) - למקומה. ומצוה
על כל איש לסייע בכל יכולתו לקיים מצוה זו. ואולי על זה נאמר: "עד מתי תתחמקין"
(ירמיה ל"א), ואם ייתן השי"ת ויתרחב הדבר ויגדל ויפרח כשושנה כמו שנגדלו בימי
ארתחששתא, אשר היו נתונים תחת פרס, דובא-ניידא (קידושין ע"ב) ואף כעת תחת
ממשלת ארץ האי עם בריטניה המתונה - אז בטח הוא עניין העומד ברומו של עולם.

הן אמנם, שאז היו הנביאים בנבואה מן השמים, מחזקים אותם. מי יודע - אולי כמו
חרבן הבית השני היה שלא עפ"י הנבואה, (אשר מהאי טעמא כשגלו לא בטלה קדושת
הארץ, כדברי נועם של התוספות יו"ט, בעדיות פ' ח', משנה ו') - כן יהיה הנחת אבן פנה
שלא עפ"י נביאים וכנטילתו - כך נתינתו. אכן במופלא ממך אל תחקור, כי זה תלוי
בהופעת אור אלקי לראות אשר כל עניינים הכלליים וקניינים הציבוריים יהיו על טהרת
הקודש והצניעות, וכמו שעשו אנשי כנה"ג.

אבל יהי' איך שיהיה, מצוות ישוב ארץ ישראל לא נפטר מזה, כל מי שבכוחו יעשה
וזכות מצוה הזאת תגן על עמו ישראל בכל מקומות מושבותיהם להצילן מכל רעה,
ועיניהם ועינינו תחזינה בשובו לציון ולשמוע בעת יאמר לציון מלך אלקיך בב"א.
דברי המצפה לראות בתשועת ישראל,

חותם פה דווינסק
מאיר שמחה כהן"

התור תרפ"א

ובכל זאת תלמידיהם וההולכים אחר תורתם ופסיקתם דרים בחו"ל בהמון המוניהם, האם יש לזה איזשהו הסבר או מקור בהלכה?

[מזמור שיר]

ראשית, זה שצריך לקיים מצות ישוב א"י זה לא "חידוש" של הח"ח והאו"ש...
ולעצם הדברים, בסיפור על הח"ח אין מילה על מצות ישוב א"י.
אולי תשאל על הח"ח והאו"ש עצמם למה לא עלו בעצמם לא"י?
ברור שמצוה זו כמו כל מצוה אחרת יש לה את הגדרים והכללים שלה. וברור ששהותם של שלומי אמוני ישראל, ובראשם גדולי תורה ויראה נעשית על פי ההלכה. הבעיה מתחילה כאשר אנשים בוחרים להם מצוה מסוימת, מקדשים אותה ודוחים מפניה מצוות אחרות, בלי להתיחס בכלל לגדרי ההלכה. וזו תופעה שאירעה עם כמה מצוות, לא רק עם מצות ישוב א"י.

[מרחביה]

היכן ניתן להשיג ההקלטה?
מה שם השיעור?

[זהו שיעור על מסכת אבות, על המשנה (ד ח) 'אל תהי דן יחידי... ואל תאמר קבלו דעתי'. והקלטתו נפוצה למדי.]

[היימישער]

ר' משה שפירא
האו"ש במיוחד לא החזיק מהח"ח, ואילו היה נכנס מישהוא ומספר לו שבעוד דור ושנים ההלכה תקבע לפי ספר מ"ב הוא היה ממש לועג לו ומבקש ממנו לעזוב את החדר
בשעתו הח"ח בלימוד כלפי האו"ש היה אינו משנה בין בדרגת הבנת התורה, ובין בדרגת ידיעת התורה, הח"ח היה עמוד העבודה והאו"ש עמוד התורה
אף אחד לא היה מעלה על דעתו לבקש הסכמה מהח"ח להתיר עגונה
אף אחד לא שלח שום שאלה לח"ח [והוסיף הגרמ"ש ואעפ"כ נתקבלה הלכה כמ"ב ואכמ"ל]


[ולפ"ז אפשר להבין את כעסו של האו"ש על הח"ח ואכמ"ל ]

מעניין, ראו בקישור הזה שהחזו"א החשיב את שניהם במידה שווה כראויים לישב בסנהדרין.

[צh33]

בגדול קביעת ההלכה וגדלות לא בהכרח צועדים ביחד.
ידוע מאדה"ז כמה ביטויים בנוגע לזה על האור החיים, מרכבת המשנה ועוד.

[אפרקסתא דעניא]

היכן ניתן להשיג ההקלטה?
מה שם השיעור?

[זהו שיעור על מסכת אבות, על המשנה (ד ח) 'אל תהי דן יחידי... ואל תאמר קבלו דעתי'. והקלטתו נפוצה למדי.]

יש לגרבובסקי?

[בית שביעי]

אני שואל באמת מה הם גדרי הלכה שמונעים מהם לעלות?

[מזמור שיר]

ז"ל האגרות משה:

ובדבר שאלתך אם יש מצוה עכשיו לדור בא"י כהרמב"ן או כהר' חיים בתוס' כתובות דף ק"י דאינה מצוה בזה"ז. הנה רוב הפוסקים סברי דהוא מצוה. אבל פשוט שאין זה בזה"ז מצוה חיובית שעל הגוף דא"כ היה ממילא נמצא שאסור לדור בחו"ל משום שעובר על עשה כמו מי שילבש בגד של ד' כנפות בלא ציצית שיש איסור ללבוש כדי שלא יעבור על עשה דציצית, ולא הוזכר איסור אלא על הדר בא"י שאסור לצאת ע"מ לשכון בחו"ל ברמב"ם פ"ה ממלכים ה"ט, וג"כ הא ודאי אינו איסור לאו ואם היה איסור גם לאנשי חו"ל הי"ל לרמב"ם לומר סתם אסור לשכון בחו"ל אא"כ חזק בא"י הרעב משמע דרק ליושבי א"י יש איסור שאסרו חכמים אבל מצד העשה אינה חיובית אלא כשדר שם מקיים מצוה. ובחדושי הארכתי הרבה בדברי ר"ח שבתוס' כתובות. וכיון שאינה מצוה חיובית יש ודאי להתחשב בהחשש של הר"ח בתוס' אם יוכל ליזהר במצות התלויות בארץ, והנני הדו"ש ומברך אותך, משה פיינשטיין.
[שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק א סימן קב ד"ה ובדבר שאלתך]

וז"ל הציץ אליעזר:
ועוד נראה דיש לחלק ולומר דאין ללמוד בנוגע למצות ישיבת א"י מכל המצוות שלמדים מקרא דואת שבתותי תשמורו שא"צ לשמוע להם, כי הנה מצינו ברמב"ם בפ"ה מה' מלכים ה"ז שפוסק שמותר לשכון בכל העולם חוץ מארץ מצרים, וכן בה' י"ב שם פוסק בלשון: שכל היוצא לחוצה לארץ כאילו עובד ע"ז, ומשמע מזה דס"ל דזה שאמרו דכל הדר בחו"ל כאילו אין לו אלוה, דנאמר זאת רק על מי שהיה דר בא"י ויצא משם לחו"ל אבל לא על מי שדר מלכתחילה בחו"ל, והכי ראיתי בשו"ת מהרי"ט צהלון סי' פ"ה שמבאר שכוונת הרמב"ם בזה להפך בזכות הדרים בחו"ל, דלא ניחא ליה למרייהו דנימא שכל הדרים בחו"ל כמי שאין לו אלוה, לכך כתב שכוונת הגמ' דלא בעי למימר אם דר מעולם בחו"ל שגם ע"ז נאמר אל ידור בחו"ל, שא"כ מה תהא על ישראל ועל רבנן קדישי הדרים בחו"ל, אלא ודאי מאי דקאמר אל ידור ר"ל שלא יצא לדור בחו"ל וכו' והשתא ניחא שלא מצינו שום פוסק שאוסר לדור בחו"ל אלא דוקא לצאת לחו"ל אסור, אבל אם מעולם היו דרים אבותיו בחו"ל אינו אסור עיין שם, ויוצא לפי"ז שמשונה מצוה זו של ישיבת א"י מכל שאר המצות, דבכל המצות אם אינו מקיימם עבירה בידו, ואילו כאן כשיושב אדם בחו"ל אין עבירה בידו, ורק אם עולה לא"י מקיים עי"כ מצוה. [למ"ש בפנים בסי' ע"ב דמצות ישוב א"י איננה חיובית להדר בחו"ל וכו', מצאתי לאחר מיכן שגם הגאון הגר"ש סלאנט ז"ל מי שהיה רבה הראשון של ירושלים ת"ו כתב ג"כ לבאר בכזאת במחברת הלבנון ח' טבת תרכ"ד דישיבת א"י אינה מצוה חיובית, ואפילו לדעת הרמב"ן ז"ל וסייעתו שסוברים שזה נחשב למצות עשה של וירשתם אותה וישבתם בה מ"מ מודים דאינה מצוה חיובית כמו שארי מצות, וכו'] ומצאתי בספר שו"ת אגרות משה חאה"ע ח"א סי' ק"ב שכוון לדברי המהרי"ט צהלון הנז' וכותב מד"ע להסביר ולפרש שמצות ישיבת א"י אין זה מצוה חיובית שעל הגוף דא"כ היה ממילא נמצא שאסור לדור בחו"ל משום שעובר על עשה וכו', וג"כ הא ודאי אינו איסור לאו, אלא כשדר שם מקיים מצוה עיין שם. עכ"ל הצי"א.
[שו"ת ציץ אליעזר חלק יד סימן עב ד"ה (ז) ועוד]

[בברכה המשולשת]

לא הבנתי את השאלה על מרן הח"ח. הרי הוא רצה לעלות לא,י וניסה לעשות זאת, רק שלא אסתייעא מילתא

[בית שביעי]

ס"ה כתוב בתשובות שאין זה לאו, אבל זה מצות עשה גמורה, וא"כ שמענו טעם א' כי א"א ליזהר במצוות התלויות בארץ, וא"כ איך גרים כ"כ יהודים הזהירים?

ממכתב האור שמח נשמע במפורש שלא חש לטעם זה, כי למה חזר מצות ישוב ארץ ישראל למקומה?

ברם כנראה צריך להיות יותר מזה לגבי מניעתם מלקיים מצות עשה חביבה זו, האם זהו זה?

"ולא חשו על מצוה ישוב הארץ שמכריע כל התורה כולו (ספרי פ׳ ראה מ׳׳ש) ובירושלמי(פ׳יק לסנהדרין) חביבה עלי בת קטנת בארץ ישראל מסנהדרין גדולה בחו"ל עכ"ל, והם מאחרי שישבו שלוים ושקטים וגם טעו ברוה"ק אשר אמרו שרואים שזה הבית יחרב ולא חשבו כי הא בהא תליא אלמלא עלו לא נחרב ומה גם בעת טובה היה בטוב לראות את פני ה' כל זמן שבידם ע"כ הגיעו אליהם אח"כ כל אלא הגזרות ושמדות וצרות רבות ורעות ה"י בשנת ת"ח ותתנ"ו וכו' ראה יותר מאת הגה"ק ר' עקיבא יוסף שלזינגר זצ"ל

ומה נענה אנן בתרי' אחרי המלחמה העולמית, אולי מישהו כאן מהאוצר יש לו איזה דיבור טוב מצדיק א' שמסביר עכ"פ בדוחק את החזיון הנורא,
שאחב"י יראים ושלמים יושבים בטח בחו"ל עם רבותיהם זצ"ל ושליט"א, וגם רבוה"ק בארץ הקדושה זצ"ל ושליט"א אינם אומרים לאחב"י לעלות.

[מזמור שיר]

ס"ה כתוב בתשובות שאין זה לאו, אבל זה מצות עשה גמורה, וא"כ שמענו טעם א' כי א"א ליזהר במצוות התלויות בארץ, וא"כ איך גרים כ"כ יהודים הזהירים?

עינים הם ולא יראו. אז אני מצטט שוב מד' האג"מ: פשוט שאין זה בזה"ז מצוה חיובית שעל הגוף וכו' וכיון שאינה מצוה חיובית וכו'. גם הציץ אליעזר כתב שאין זו מצוה חיובית, וכך הביא מר' שמואל סלנט.
גם האבני נזר [יו"ד סו"ס תנד] מסיק שאין חיוב לעלות. ובסו"ד מביא מהריטב"א שאין חיוב לעלות אלא רק איסור לבני א"י לצאת. [אמנם הוא מעודד בתשובותיו את העליה, אבל לא בתורת חיוב]
אז מה קשה לך, למה יושבי חו"ל לא נוהגים כהאו"ש אלא כאחרים?
ולמה אתה מחפש סיבות מתחת לשלחן כאשר הכל כתוב בספרי הפוסקים?

[בית שביעי]

והסירו את לב האבן... לא כתבתי שזה חיוב, אלא שזה מצוות עשה, וכך היא צורתה של המצוה שאיננו מחוייבים בדבר, אלא לקיימם מתוך רצון, אבל עם דברי האו"ש והח"ח, ויש המון הרבה עוד, אלא כותרת האשכול וגם רוב העולם ההולכים לאורם אינם רואים בדבריהם די והותר דחף רצויה לעלות, והשאלה היא למה? מה עוד צריך לקרות, ואיזה לשונות עוד צריכים להוסיף להסיב הלב לעלות בדרך שהמצוה צריך להיות בלי כפייה? הקב"ה נתן המצווה באופן זה שהיא תלוי בלבן של ישראל, וכן היה בימי עזרא, אז אדרבא תגיד לי מה עוד יש בידי גדולי ישראל לעשות להסביר שהמצוה צריכה להיעשות, אבל בלי חיוב וכפייה.

[אבי עזרי]

כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע...

[בית שביעי]

...

[בית שביעי]

[quote="מזמור שיר"]ז"ל האגרות משה:

ובדבר שאלתך אם יש מצוה עכשיו לדור בא"י כהרמב"ן או כהר' חיים בתוס' כתובות דף ק"י דאינה מצוה בזה"ז. הנה רוב הפוסקים סברי דהוא מצוה. אבל פשוט שאין זה בזה"ז מצוה חיובית שעל הגוף דא"כ היה ממילא נמצא שאסור לדור בחו"ל משום שעובר על עשה כמו מי שילבש בגד של ד' כנפות בלא ציצית שיש איסור ללבוש כדי שלא יעבור על עשה דציצית, ולא הוזכר איסור אלא על הדר בא"י שאסור לצאת ע"מ לשכון בחו"ל ברמב"ם פ"ה ממלכים ה"ט, וג"כ הא ודאי אינו איסור לאו ואם היה איסור גם לאנשי חו"ל הי"ל לרמב"ם לומר סתם אסור לשכון בחו"ל אא"כ חזק בא"י הרעב משמע דרק ליושבי א"י יש איסור שאסרו חכמים אבל מצד העשה אינה חיובית אלא כשדר שם מקיים מצוה. ובחדושי הארכתי הרבה בדברי ר"ח שבתוס' כתובות. וכיון שאינה מצוה חיובית יש ודאי להתחשב בהחשש של הר"ח בתוס' אם יוכל ליזהר במצות התלויות בארץ, והנני הדו"ש ומברך אותך, משה פיינשטיין.
[שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק א סימן קב ד"ה ובדבר שאלתך]

הוא גם הספיק למסור תורה שלימה בנידון:
לאחר כל זאת עלה הגר"מ לבית בנו לחוג את שמחת השבע ברכות האחרון תוך כדי שהוא נרגש מכוח התורה שיש בעמנואל, וציטט מה שאמר מרן פוסק הדור הגאון הרב משה פיינשטיין זצוק"ל "שהעיר עמנואל תקרב את ביאת משיח צדקינו", ב"ה שזה נראה באופק, ובסיפוק גדול שב למעונו בירושלים.

מרן זיע"א אמר את המשפט הנ"ל ליזם ובונה העיר העיר עמנואל הרב אפרים זלמן מרגלית ז"ל מאנגליה. ששהה אצלו בארצה"ב לפני כשלושים שנה. וסיפר לו שהוא הולך לבנות עיר ואם בישראל בשומרון שבארץ ישראל, הגר"מ זצ"ל התרגש מאוד מהרחבת ישוב ארץ ישראל ע"י הציבור החרדי ואמר לו בהאי לישנא: "שהעיר הזאת תקרב את ביאת משיח צדקנו"... "

...

[יושב_ודורש]

ראה מש״כ ר״י דנדרוביץ כאן:

אזכורו של ר מאיר שמחה במשנה ברורה.pdf

(330.37 KiB) הורד 347 פעמים

[ענ'י לעצמי]

הסיפור מוזכר גם ב-'An elephant never forgets', שהם זכרונותיו של ר' מרדכי אלפנט (איתרי).
והנני מעתיקו (במחילה מראש, הוא כתוב באנגלית).
בעמוד 19-20 כתוב כך:

aenf rs cc.png (308.91 KiB) נצפה 1839 פעמים