מי יכול לתרגם לי - מלשון ארמי

[מפיבושת]

מובא בזוה"ק פר' פנחס (ח"ג רנ"ח ע"ב): טוּרִין דְּכָל לְוָוטִין וּמְרָדִין שָׁרָאן בְּגַוַויְיהוּ
מישהו יכול לתרגם לי במדוייק את התיבות המודגשות?
יישר כח.

[יאיר]

קללות ויסורים.

[מפיבושת]

מאיזה ספר/מילון לקחת את זה?

[יאיר]

מהזהר המפורש. לווטין הוא ודאי קללות בארמית כמו בגמ' "אביי לייט" וכדומה.

[מפיבושת]

'לווטין' ידעתי מה התרגום, אבל מרדין הוא פשע (מרד).
לכן שאלתי מהיכן לקחת את זה, כי אני מעונין להגיע למקור.
ואגב, מה זה הזוהר 'המפורש'? כוונתך להוצאות עם פירוש הסולם או מתוק מדבש?

[יאיר]

לא זה ולא זה.
זה הזהר עם תרגום ללשון הקודש.

[יאיר]

'מרדין' יכול להתפרש גם מל' מרדות (יסורים).

[רחמים]

סליחות לחודש אלול:
עבדא דמריד. ונפיק בקולר. למארה תאיב. יתבר קולרה. ברך בכרך אנן. וחטינן קמך. הא רויא נפשין. בגדין ומרדין.
וכאן המשמעות היא יסורין.

[מפיבושת]

ומי יועיל בטובו לתרגם לי גם את המשפט דלהלן (זוה"ק ח"ב רכב.):
קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שַׁוֵּי לָהּ לְמֶהֱוֵי יְסוֹדָא דְּעָלְמָא וּשְׁתִילוּ דְּכֹלָּא.

הזוהר מדבר על אבן השתיה, שממנה הושתת כל העולם.

[רחמים]

זה נראה משהו מהשורש של המילה 'שתיה' שהוא מלשון בסיס דבר שהכל מושתת עליו, רק זו הצורה הארמית של המילה הזו.
וא''כ שתילו דכולא תרגומו: המבססת את הכל.

[מפיבושת]

לא זה ולא זה.
זה הזהר עם תרגום ללשון הקודש.

איפה יש לי את זה? ניסיתי לחפש את זה ב'אוצר', אך לא מצאתי.

[יאיר]

אין את זה באוצר.

[מפיבושת]

איפה יש?

[יאיר]

אצלי בבית...
http://www.otzar.org/aspcrops/105217_34 ... 112012.asp

[יאיר]

יש לך את האתר המצויין הזה:
http://www.ateret4u.com/online/f_01779_ ... Num0068_L2
תורת אמת (יש שם את הזהר מתורגם) וגם שם מפרש יסורים (לקראת סוף הדף).

[מפיבושת]

אצלי בבית...
http://www.otzar.org/aspcrops/105217_34 ... 112012.asp

אמרת הזוהר המפורש, הציטוט שציינת כאן בקישורית הוא מ'הסולם'.

[יאיר]

נכון זה משהו שהבאתי בנפרד בלי קשר( הרי שם הוא מתרגם 'עונשים').

באתר הזהר המתורגם משום מה דילג על פקודי רכב. למרות שבגוגל זה מופיע.

[מפיבושת]

יש לך את האתר המצויין הזה:
http://www.ateret4u.com/online/f_01779_ ... Num0068_L2
תורת אמת (יש שם את הזהר מתורגם) וגם שם מפרש יסורים (לקראת סוף הדף).

תורת אמת?
על מאגר זה איני סומך. הוא לא מקור בשבילי.

אתה יודע כמה טעויות שאני מוצא כל הזמן ושולח להם? כמויות.
האדם המפעיל את זה אמר לי בעצמו, שאין לו מספיק משאבים להשקיע בטיפול יסודי על הזוהר.

[יאיר]

אבל כך מופיע גם אצלי בזהר עם תרגום ללשון הקודש.
מה כ"כ משנה לך יסורים/עונשים? (סתם סקרנות).

אני רואה שבעוד אתרים מדלגים על עמ' רכב. , יודע למה?
לבדוק לך בזהר שאצלי?

[מפיבושת]

אני עורך ביאור על קטע זה, וחשוב לי לתת ביאור מדוייק ונאמן יותר למקור.

בתוכנה שאצלי, מה שהורדתי מהאתר יש את הדף הזה.

[יאיר]

איזה אתר?

[מפיבושת]

של תורת אמת. לא מוצא כעת את הקישורית.
הורדתי כבר לפני למעלה משנה.

[יאיר]

מצאתי שם (ברכב: משום מה):
"וְאוֹתָהּ אֶבֶן נִקְרֵאת אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה, שֶׁמִּמֶּנָּה נִשְׁתָּל הָעוֹלָם לְכָל הַצְּדָדִים".

[מפיבושת]

אני מדבר על המשך הקטע: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂם אוֹתָהּ לִהְיוֹת יְסוֹד הָעוֹלָם וְהַשְׁתָּלַת הַכֹּל.
שוב זו לא שפה כ"כ מדוברת.

ואגב, בתפריט (אם נקרא לזה כך) לא צויין עמוד א',
אבל בתוך הטקסט עצמו כתוב תמיד את סדר הדפים והעמודים, (רק בגופן שחור ולא בכחול בולט).

[תוכן]

ובנגעי בני אדם (שמואל ב' ז' י"ד) תרגומו, ובמרדין בני אנשא. כן כתב במתורגמן ערך מרד הב'.

[יאיר]

יש גם את זה:
http://ha-zohar.net/ZOHAR_LHK_TARGUM.htm
וגם פה:
http://ha-zohar.net/BOOKS/ZOHAR_LHK_TAR ... INCHAS.PDF בעמ' 432
פירש 'יסורים'.

ופה:
http://ha-zohar.net/BOOKS/ZOHAR_LHK_TAR ... PEKUDE.PDF בעמ' 19
פירש 'השתלת הכל'.

[מיללער]

'מרדין' יכול להתפרש גם מל' מרדות (יסורים).

סליחות לחודש אלול:
עבדא דמריד. ונפיק בקולר. למארה תאיב. יתבר קולרה. ברך בכרך אנן. וחטינן קמך. הא רויא נפשין. בגדין ומרדין.
וכאן המשמעות היא יסורין.

בענין תרגום המלה מרד/מרדין/מרדות, ראיתי ערבוביא משתמשת בדברי הערוך ערך מרד שלא הבנתי. שהערוך בערך אחד צירף דברי המשנה בנגעים (ו, ח) השחין והמכוה והקדח והמורדין, שכל המפרשים פירשו שם שהוא מלשון מורד ההר או מוריד ליחה, והביא לזה דברי הגמ' בע"ז (כח:) עין שמרדה, שגם שם פירש"י שהוא מלשון ירידה.

אח"כ באותו ערך מוסיף לשון הגמרא בורח מחמת מרדין (ב"מ לט. וב"ב לח:) ופירוש הערוך שהיינו שבורח מחמת תביעת נפשות - סתם ולא פירוש שורש מלת מרדין כאן

ומסיים הערוך במכת מרדות וכתב עליה, ולמה קורין אותו מכות מרדות שמרד בדברי תורה ובד"ס - היינו ששורש המלה הוא מלשון מרדי בך יהודאי, שלא ימרדו באומות.


והנה במס' ב"ק קיז. איתא דפרסאי קפדי על שפיכת דמים ואמרי מרדין מרדין (מי שהרג יהרג) ומינה פירש"י במס' ב"מ וב"ב שבורח מחמת מרדין היינו שהרג את הנפש, והוסיף שמרדין היא לשון פרסי (לא ירידה מלה"ק ולא מרידה מלשון ארמי) והוסיף במס' ב"מ שכן מפורש בשערים דרב האי גאון (שער מ) - ולכאורה זהו כוונת הערוך שפי' נתבע תביעת נפשות.


אולם בפי' רבינו גרשום על מס' ב"ב פירוש בורח מחמת מרדין שהיה מורד ומחויב למלכות, וא"כ הוא מלשון מרידה באומות.

ובכל זה לא מצאנו שמרדין/מרדות יהי' מלשון יסורים, שפירשו כאן לעיל ומיניה לדברי הזוה"ק לווטין ומרדין.

[מיללער]

ובנגעי בני אדם (שמואל ב' ז' י"ד) תרגומו, ובמרדין בני אנשא. כן כתב במתורגמן ערך מרד הב'.

אצלי זה מובא בערוך ע"י ר' בנימין מוספיא והוסיף שהוא פירוש של מוסר (הכוונה מלשון יסורין) ומוסיף שם שכן הוא בתרגום עה"כ (מלכים א' יב, יא) אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים, ותרגום שם אבא רדא יתכון בשרביטין ואנא ארדי יתכון במרגנין.

וכנראה הוא מלשון רודה במקל, שבשרשו הוא אולי מלשון הרודה חלות דבש ורדיית הפת שניטלת במרדה וצ"ע.