"לענ"ד פשוט שכונת התוספתא על המים הבאים מלמעלה ולא על הבאים דרך חללי האדמה, שאלה \...\. והטעם שהמים הבאים מלמעלה דין תמציות שלא פסקו להם, מפני שרגילים להתחדש בכל ש\...\ והחלוק שבא מעיין לנהר, לגרסא שברמב"ם הוא בסיפא, אם פסקו המים לבוא, שבמעיין \...\"
"ר"ל להספרדים במקומות שמקילים בכמה דיני תל"ר, משא"כ להאשכנזים שהקליפה היא חיובית, ממילא אין לדינה כקרום הריאה, דא"כ הרי לא עברה הסרכא"
נוטר הכרמים כתב:כוחו בתשובותיו נודע בשערים המצוינים בהלכה.
משהו קטן ומעניין. בח"ג סוף סי' עה, וז"ל: ובלא"ה אני תמה במה שנהגו לקרוא לנקבות בשמות שנקראים בשם זכרים ואין ראוי לעשות כן, ויש בזה כמה חששות, וזכר לדבר יש מאיסור באשה לא תלבש שמלת גבר.
איש_ספר כתב:הגאון בעל דברי מלכיאל היה כמדומה הראשון, - הוא והגאון מהרש"ם - לדון בהיתר הזרעה מלאכותית.
בת היתה לו בת"א, היא גב' רבקה מדיניצקי ע"ה, אשה חשובה ויקרה, ותורת חסד על לשונה. [הגב' לאה בורנשטיין שתחי', נכדת רמ"מ סגל הי"ד ראב"ד לודז' נכד רשכבה"ג רא"ח מייזל, סיפרה אודותיה גדולות ונצורות] בעלה היה ר' משה שמואל מדינצקי ז"ל, מאנשי התורה שבת"א, באי היכל התלמוד. והנה תמונת קברם:
[מלבדם היו לה גם בן בארץ, בנו, הינו רופא בכיר, נמצא שנים רבות בין חיים למות].
על הדברי מלכיאל התפרסמו רשימות בספר קהילת לובץ' ובספר קהילת קורליץ, וכן ברבותינו שבגולה ח"א.
תוך כדי דיבור כתב:רבי מתתיהו מדניצקי בעל מתת ידו. מאמר אודותיו מאת הר"ב דבליצקי שליט"א התפרסם בשנה העוברת בירחון 'אסופות'.
חכם באשי כתב:ר"ח קנייבסקי, באחד מקונטרסיו שנדפס בספרו שיח השדה, ח"ב (כדומני), רשם למעלה ממאה שמות שניתנו גם לזכר וגם לנקבה.
תולדות כתב:בתחילת המאמר על ר' מתתיהו, כתוב בהערה, ששם אשתו בחברא קדישא, רחל בת שמואל.
ובסוף המאמר, כתוב שאשתו לאה בת שמואל.
ולגבי ר' מאיר ליברמן אבי השמועה על קרבת המשפחה, בין ר' מלכיאל טננבוים, לבין ר' צדוק ור' משה יצחק אביגדור [שקרבתם זה לזה ידועה ממקורות אחרים].
לכאורה זה אינו ר' מאיר יונה ליברמן. מכתבו של ר' מאיר ליברמן, נדפס בקובץ אורייתא טו, עמ' שמג, ומן הסתם הרב שטרן לקחו משם.
בור הגולה כתב:להלן תמונתו של הרב מאיר חיים דאלינקא:
אגב, אחיינו הוא חיים ישראלי הידוע ממשרד הביטחון, והוא אף נושא את שמו.
בור הגולה כתב:הסיפור שציטט נוגע ללב כל שומע. אוסיף מה ששמעתי כעין זה, מה שסיפר פעם הגרי"י רודרמן ז"ל מבולטימור. פעם בבחורתו ישב עם חביריו אצל אחד הרבנים הגדולים - לא פירט את שמו - ופלפלו בלימוד. באמצע שיחתם, נפתחה הדלת, ונכנס בנו של אותו רב. רמז להם הרב שיזיזו את היין שעמד על השלחן (אולי היה זה בש"ק), כדי שלא יגע בו בנו... והמבין יבין.
[מאחורי הפרגוד שמעתי לשער שמדובר בהגאון בעל הדב"א].
איש_ספר כתב:בת היתה לו בת"א, היא גב' רבקה מדיניצקי ע"ה, אשה חשובה ויקרה, ותורת חסד על לשונה. [הגב' לאה בורנשטיין שתחי', נכדת רמ"מ סגל הי"ד ראב"ד לודז' נכד רשכבה"ג רא"ח מייזל, סיפרה אודותיה גדולות ונצורות] בעלה היה ר' משה שמואל מדינצקי ז"ל, מאנשי התורה שבת"א, באי היכל התלמוד.
שלום כתב:כנראה מי מנכדיו (או ניניו) גרים בארץ. זאת כיוון שלפני כשנה שנתיים, הרבה ספרים במכירה הפומבית של יודאיקה ירושלים (פרוייליך) נשאו את חותמת הגאון דברי מלכיאל...
מאיר סובל כתב:כל ספריית הדברי מלכיאל נמכרה עוד בחו"ל ע"י בנו יונה [בשנת תרפ"ג בערך] לרב טיקוצינסקי שמילא את מקומו של הדברי מלכיאל ברבנות העיר לומז'ה. הרב טיקוצינסקי עלה לארץ, וניניו הם [כנראה] שמכרו את הספרים לפרויליך.
ליתר דיוק, הרב טיקוצינסקי לא מילא את מקומו של הדברי מלכיאל, אלא ר' יהודה ליב גורדון מח"ס דגל יהודה ועוד (לא מצאתי את ספריו באוצר). בשנת תרפ"ה, נסע הרב גורדון לארה"ב כדי לגייס תרומות עבור ישיבת לומזה, ונשאר לכהן ברבנות שם, בשיקגו. אז קיבל הרב טיקוצינסקי את הרבנות בלמזה.מאיר סובל כתב:כל ספריית הדברי מלכיאל נמכרה עוד בחו"ל ע"י בנו יונה [בשנת תרפ"ג בערך] לרב טיקוצינסקי שמילא את מקומו של הדברי מלכיאל ברבנות העיר לומז'ה. הרב טיקוצינסקי עלה לארץ, וניניו הם [כנראה] שמכרו את הספרים לפרויליך.
זאגער ישן כתב:ליתר דיוק, הרב טיקוצינסקי לא מילא את מקומו של הדברי מלכיאל, אלא ר' יהודה ליב גורדון מח"ס דגל יהודה ועוד (לא מצאתי את ספריו באוצר).מאיר סובל כתב:כל ספריית הדברי מלכיאל נמכרה עוד בחו"ל ע"י בנו יונה [בשנת תרפ"ג בערך] לרב טיקוצינסקי שמילא את מקומו של הדברי מלכיאל ברבנות העיר לומז'ה. הרב טיקוצינסקי עלה לארץ, וניניו הם [כנראה] שמכרו את הספרים לפרויליך.
הצדק אתך, וכתבתי מהזכרון הלקוי. הרב גורדון והרב סמסון נסעו לארה"ב בתרפ"א, ואז ישב על מקומו הרב טיקוצינסקי. ראה כאן.מאיר סובל כתב:ר' זאגער, יתר דיוק דמר לא כ"כ מסתדר, מפני שבתרפ"ה כבר עלה הרב טיקוצינסקי לארץ ישראל.
או שהיה רב בלומז'ה לפני הרב גורדון, או שהרב גורדון עזב רבנות לומז'ה לפני נסיעתו בתרפ"ה.
זאגער ישן כתב:מאיר סובל כתב:כל ספריית הדברי מלכיאל נמכרה עוד בחו"ל ע"י בנו יונה [בשנת תרפ"ג בערך] לרב טיקוצינסקי שמילא את מקומו של הדברי מלכיאל ברבנות העיר לומז'ה. הרב טיקוצינסקי עלה לארץ, וניניו הם [כנראה] שמכרו את הספרים לפרויליך.
כאן מבואר שהספרייה עברה לחתנו ומ"מ של הרב טיקוצינסקי - הרב"י לוין.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 377 אורחים
