הוריקן סנדי - האם מותר להתפלל

[סורגים]

לפי התחזית בארה"ב הוריקן סנדי עומד להכות בנוי יורק האם יש טעם להתפלל.

השאלה היא, האם הוריקן סנדי שלפי טבע המציאות מחייב שיקרה האם המתפלל שלא יקרה נחשב לתפילת שווא, או אפשר דווקא על לשעבר נחשב לתפילת שווא. התווכחנו בזה אמש ולא ידענו להכריע

[היימישער]

מצוי מאוד בהוריקן שהוא סוטה מן המסלול, וא"כ בודאי שצריך להתפלל שיסטה מעט ויעבור באזור לא מיושב.

[אוצר החכמה]

ידוע שבמזג האויר משתנים הרבה דברים, וכמה פעמים הודיעו על סופות העומדות לבא ושינוי קטן שינה את כל עצמת הסופה. כך שאין זה נס יוצא מגדר הטבע כלל, אבל השאלה העקרונית וודאי קיימת, אבן הנופלת מראש הגג על מישהו ובדרך הטבע אינו יכול להמלט, האם יוכל הנמצא מרחוק להתפלל שתסטה ממסלולה שלא כדרך הטבע.

[שחר]

אגב שאלה זו מעניינא דפרשא היא, על הצד שמתפללים, האם לכוין דוקא על היהודים הנמצאים במקום או על כלל הארץ הזו, ודנו בזה בענין תפילת אברהם על סדום, משום דאין מעלין וכו', עי' במצו"ב.

[יאיר]

ידוע שבמזג האויר משתנים הרבה דברים, וכמה פעמים הודיעו על סופות העומדות לבא ושינוי קטן שינה את כל עצמת הסופה. כך שאין זה נס יוצא מגדר הטבע כלל, אבל השאלה העקרונית וודאי קיימת, אבן הנופלת מראש הגג על מישהו ובדרך הטבע אינו יכול להמלט, האם יוכל הנמצא מרחוק להתפלל שתסטה ממסלולה שלא כדרך הטבע.

ודאי שאפשר. הרי כל מה שאמרו שתפילתו תפילת שוא הוא רק במקרה שכבר היה - לשעבר:
"היה בא בדרך, ושמע קול צווחות בעיר, ואמר: "יהי רצון שלא יהו אלו בתוך ביתי" – הרי זו תפילת שוא".
וודאי שראוי להתפלל על הנס כמו שמצוי אצל החולים שהרופאים כבר התייאשו (ובד"כ הם אומרים תתפללו לנס) וג"ז נקרא שלא כדרך הטבע (היו הרבה מקרים שהרופאים קבעו נחרצות שלא נשאר לאדם לחיות אלא ימים ספורים ובסוף חיה), אלא שאין לסמוך על הנס.

[סורגים]

ידוע שבמזג האויר משתנים הרבה דברים, וכמה פעמים הודיעו על סופות העומדות לבא ושינוי קטן שינה את כל עצמת הסופה. כך שאין זה נס יוצא מגדר הטבע כלל, אבל השאלה העקרונית וודאי קיימת, אבן הנופלת מראש הגג על מישהו ובדרך הטבע אינו יכול להמלט, האם יוכל הנמצא מרחוק להתפלל שתסטה ממסלולה שלא כדרך הטבע.

ודאי שאפשר. הרי כל מה שאמרו שתפילתו תפילת שוא הוא רק במקרה שכבר היה - לשעבר:
"היה בא בדרך, ושמע קול צווחות בעיר, ואמר: "יהי רצון שלא יהו אלו בתוך ביתי" – הרי זו תפילת שוא".
וודאי שראוי להתפלל על הנס כמו שמצוי אצל החולים שהרופאים כבר התייאשו (ובד"כ הם אומרים תתפללו לנס) וג"ז נקרא שלא כדרך הטבע (היו הרבה מקרים שהרופאים קבעו נחרצות שלא נשאר לאדם לחיות אלא ימים ספורים ובסוף חיה), אלא שאין לסמוך על הנס.

אם משום נס מדוע לא להתפלל שתלד אשתי זכר הרי יכול להתהפך כמו אצל דינה, ומה שכתב הרב אוצה"ח שהרבה פעמים שהשתנה המסלול, היו שטענו למול טענה זו, מהכ"ת שהשתנה, הרי יתכן שכך היה הנתיב שלו מלכתחילה ורק החזאים טעו בהערכה. אך אין דבר כזה בדרך הטבע שהמסלול משתנה, ומרגע יציאת הסופה מסלולו קבוע, מבחינת יפלס נתיב לאפו.

[יאיר]

לאה באמת התפללה וזה הועיל לה משום שנזרעו יעקב ולאה יחד אבל חז"ל כנראה לימדונו שזה היה מקרה ח"פ ולא שייך להתפלל על זה.
(דא"כ איך התפללה לאה והואיל לה?).

[אוצר החכמה]

ידוע שבמזג האויר משתנים הרבה דברים, וכמה פעמים הודיעו על סופות העומדות לבא ושינוי קטן שינה את כל עצמת הסופה. כך שאין זה נס יוצא מגדר הטבע כלל, אבל השאלה העקרונית וודאי קיימת, אבן הנופלת מראש הגג על מישהו ובדרך הטבע אינו יכול להמלט, האם יוכל הנמצא מרחוק להתפלל שתסטה ממסלולה שלא כדרך הטבע.

ודאי שאפשר. הרי כל מה שאמרו שתפילתו תפילת שוא הוא רק במקרה שכבר היה - לשעבר:
"היה בא בדרך, ושמע קול צווחות בעיר, ואמר: "יהי רצון שלא יהו אלו בתוך ביתי" – הרי זו תפילת שוא".
וודאי שראוי להתפלל על הנס כמו שמצוי אצל החולים שהרופאים כבר התייאשו (ובד"כ הם אומרים תתפללו לנס) וג"ז נקרא שלא כדרך הטבע (היו הרבה מקרים שהרופאים קבעו נחרצות שלא נשאר לאדם לחיות אלא ימים ספורים ובסוף חיה), אלא שאין לסמוך על הנס.

אם משום נס מדוע לא להתפלל שתלד אשתי זכר הרי יכול להתהפך כמו אצל דינה, ומה שכתב הרב אוצה"ח שהרבה פעמים שהשתנה המסלול, היו שטענו למול טענה זו, מהכ"ת שהשתנה, הרי יתכן שכך היה הנתיב שלו מלכתחילה ורק החזאים טעו בהערכה. אך אין דבר כזה בדרך הטבע שהמסלול משתנה, ומרגע יציאת הסופה מסלולו קבוע, מבחינת יפלס נתיב לאפו[/color].

מאותו שיקול גם לא תוכל להתפלל על החולה שיתרפא כי מהיכי תיתי שנעשה שינוי ונתרפא, אין דבר כזה בדרך הטבע שמסלול הרפואה משתנה רק הרופאים שחשבו שהוא מסוכן טעו בהערכה?

וודאי אינו כן אלא שהדבר תלוי בנראה לעינים, שדבר שנראה לעינים שאין אפשרות שישתנה עליו יש לדון, אבל דבר שנסיונינו מלמד אותנו, שמצוי שמה שאנחנו חושבים לא יקרה אלא דבר אחר, שם המקום לתפילה, ובלי קשר לשאלה הפילוסופית אם כך היה מוכוון הדבר מעיקרא או השתנה ובאיזה אופן ומתי הקב"ה מיפר חוקי הטבע וכולי.

[ברזילי]

אגב תפילה על גויים, נתקשיתי בדברי הגמ' ברכות "מקום שנעקרה ממנו ע"ז אומר ברוך שעקר ע"ז מארצנו וכשם שנעקרה ממקום זה כן תעקר מכל מקומות ישראל והשב לב עובדיהם לעבדך ובח"ל אין צריך לומר והשב לב עובדיהם לעבדך מפני שרובה גויים רשב"א אומר אף בחוץ לארץ צריך לומר כן מפני שעתידים להתגייר"

וצ"ע מה טעם אין להתפלל על גויים שישיב הקב"ה לבם לעבדו, גם לולא הטעם שיתגיירו.

[אוצר החכמה]

לכאורה ההתגיירות כאן הכוונה היא להיות גר תושב, ומי שאינו מתגייר אינו עובד ה', ולפי"ז פירוש הגמרא כך שבחו"ל אין להתפלל על כך כי גויים אינם עובדים את ה' וגם לא עתידים לעבדו, כלומר אין תהליך כללי בעולם שיביא לכך ולכן אין טעם להתפלל, רשב"א אומר שבסופו של דבר גם הם יעבדו את ה' ולכן יש על מה להתפלל. רק אם כך הפירוש, צריך להבין מה סבר ת"ק, שפשטות דברי הנביאים משמע שבסופו של דבר יטו כל העולם שכם אחד לעבדו.

[בברכה המשולשת]

אפשר לומר שהכוונה להתגייר כפשוטו על דרך ויפן כה וכה- ראה שאין איש עתיד לצאת ממנו שיתגייר, ולא נאמר שיהיה שומר שמב"נ, אלא דווקא יתגייר,אם כי אפשר לחלק ששם היה צריך זכות גדולה עבור המצרי.

[ברזילי]

וודאי שראוי להתפלל על הנס כמו שמצוי אצל החולים שהרופאים כבר התייאשו (ובד"כ הם אומרים תתפללו לנס) וג"ז נקרא שלא כדרך הטבע (היו הרבה מקרים שהרופאים קבעו נחרצות שלא נשאר לאדם לחיות אלא ימים ספורים ובסוף חיה), אלא שאין לסמוך על הנס.

מצאתי בארחות רבינו
http://www.otzar.org/aspcrops/144232_36 ... 102012.asp
שאין להתפלל על חולה במצב שאין לו כל תרופה בטבע, אך עיי"ש שמחלק בין מצב כזה למקרה שהרופאים התיאשו אך עדין שייך בדרך הטבע שיירפא (ובלשון הרופאים נס נקרא כל דבר החורג מהרגיל).

[ברכה והצלחה]

לכאורה המקור לכך הוא בדעת הראשונים שמותר להתפלל על חולה שסובל מאוד שימות. למה לא תתפלל שיתרחש נס והוא יעמוד מחוליו?

[בברכה המשולשת]

כמדומני שמובא בשם מרן הגרשז"א שאין להתפלל על חולה שיבריא בנס.

[היימישער]

נ"ל שיש לציין כאן את דברי המהרש"א קידושין דף כ"ט ע"ב וז"ל: אפשר דאתרחש ניסא כו' - ק"ק דהיאך דחה אביי אותו למקום סכנה על הספק דשמא יתרחש ניסא וגם אם יתרחש ניסא יהיו מנכין לו מזכיותיו כדאמר בעלמא וי"ל דודאי סמך אביי על חסידותו ושמתוך תפלתו לא יהיה ניזוק ויהרוג את המזיק ואין זה מקרי נס אלא שאמר דשמא קודם תפלה יתרחש ניסא וינכו לו מזכיותיו ומשום ספק זה אין למנוע הודאי שיהרוג אותו ולזה יתיישב דא"ל למחר אי לא איתרחש ניסא כו' שהיה מתרעם עליהם שלא תלה הדבר בתפלתו אלא בניסא והבאתם אותי לידי מדה זו שמנכין לי מזכיותי ודו"ק.

[סורגים]

לבד האיסור לסמוך על הנס אף לאלו שראוין להעשות להם נס, דהא אסור אף להתפלל שיעשה לו השי"ת נס כמפורש בברכות דף ס'
אג"מ או"ח ב' סי' קי"א.

--
ויש קצת להקשות מדברי הרמב"ן בפרשת השבוע שכתב

ותכחש שרה לאמר. אני תמה בנביאה הצדקת איך תכחש באשר אמר השם לנביא וגם למה לא האמינה לדברי מלאכי אלהים והנראה בעיני כי המלאכים האלה הנראים כאנשים באו אל אברהם והוא בחכמתו הכיר בהם וכו'. ובהמשך שם, ותצחק בקרבה - והקב"ה האשים אותה לאברהם למה היה הדבר נמנע בעיניה וראוי לה שתאמין או שתאמר "אמן כן יעשה ה'"
ולכאו' איך תאמר אמן כן יעשה ה' והרי אין להתפלל על הנס.

[בברכה המשולשת]

לבד האיסור לסמוך על הנס אף לאלו שראוין להעשות להם נס, דהא אסור אף להתפלל שיעשה לו השי"ת נס כמפורש בברכות דף ס'
אג"מ או"ח ב' סי' קי"א.

--
ויש קצת להקשות מדברי הרמב"ן בפרשת השבוע שכתב

ותכחש שרה לאמר. אני תמה בנביאה הצדקת איך תכחש באשר אמר השם לנביא וגם למה לא האמינה לדברי מלאכי אלהים והנראה בעיני כי המלאכים האלה הנראים כאנשים באו אל אברהם והוא בחכמתו הכיר בהם וכו'. ובהמשך שם, ותצחק בקרבה - והקב"ה האשים אותה לאברהם למה היה הדבר נמנע בעיניה וראוי לה שתאמין או שתאמר "אמן כן יעשה ה'"
ולכאו' איך תאמר אמן כן יעשה ה' והרי אין להתפלל על הנס.

מלאכים ונבואה שאני.

[היימישער]

ודברי המהרש"א שהובאו לעיל שישועה ע"י תפילה לא נחשב נס הם רק בחסיד?

[סורגים]

מלאכים ונבואה שאני.

שאלתי לפי מה שכתב הרמב"ן ששרה אמנו ע"ה לא ידעה שהם מלאכים א"כ מדוע הייתה צריכה לענות אמן אחריהם, והרי אפשר שלא רצתה להתפלל על הנס.

[חרבונה]

ראה גם כאן דיון בעניין: viewtopic.php?f=17&t=13627#p146793