אברהם כתב:מגיב ומניב, לא הבנתי שאלתך וכי קס"ד דכל ימיך הלילות כולל אף את זמן השינה?! והא כבר כתב באגר"מ וכן פשוט דאף למלכי בית דוד שהותרה ישיבה בעזרה מ"מ שינה לא הותרה כלל. [ואף לגבי זכירת יציאת מצרים אין זה שייך לזמן שינתו כמובן אלא להזכרה בלילה]. וא"כ הכי קאמר 'שבתי בבית ה' כל ימי חיי' בימים ובלילות, ובכל בוקר אשכים לבוא שמה תיכף בקומי עד זמן השינה בלילה.
ומלבד זאת, אפשר ד'בית ה' אינו מקום המשכן או יריעות הארון אלא הוא בית המדרש, ושם הוא נמצא יומם ולילה, וכמוש"כ תוכ"ד שת"ח מותרים בו בשינה, ואילו בהיכלו היינו מקום ארון הברית אינו אלא מבקר שם בבוקר.
וראיה לזה, ממש"כ הרמב"ן בפרשתינו שממש"כ 'תביא בית ה' אלקיך' מוכח שאינו קרב באהל ובמשכן אלא בשילה שהיה בית אבנים ובבית העולמים, וא"כ ע"כ דמש"כ דוד ע"ה 'שבתי בבית ה' לא קאי על אהל הארון דהוא אינו נקרא בית, אלא על בית המדרש [וכמו שאמרו חז"ל משמו 'רגלי מוליכות אותי לבית המדרש'].
.
ובכן, אברהם, נגעת בענין אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד, מעתה הא לך תירוצו של הת"ח הנ"ל שליט"א, אלו דבריו.
איתא בקידושין עח,ב: א"ל אין דכתיב ונר אלקים טרם יכבה ושמואל שוכב בהיכל ה', והלא אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד, אלא נר אלקים טרם יכבה בהיכל ה' ושמואל שוכב במקומו. וכתב המלבי"ם בשמואל שם, וז"ל: ובכ"ז כפי סדר המילות רצוף ג"כ הכונה הפשוטה ששכב בהיכל ה' ממש, ור"ל שכיבה מחשביית (כמו גם בלילה לא שכב לבו, על משכבי בלילות, וכ"פ מהרי"א), ר"ל רעיוניו היו שוכבים ומעיינים בהיכל ה' וכו'.
וכיו"ב מתפרש כאן כמין חומר, אמנם דוד המלך בא בבקר בבקר אל היכל ה', אבל שבתו המחשבית היתה שמה כל היום כולו, ודפח"ח.
דבריך הנ"ל נכוחים, וכדרשת חז"ל עה"פ וכפטיש יפוצץ סלע וכו'.