הבל כתב:ועוד הערה באגב ורק לפלפולא , מה שאחז"ל מחצה בנים ומחצה בנות זה ברור שהוא אינטואיציה (ולא סטטיסטיקה שנבדקה לאורך שנים) וסומכים עליה. כמובן שתאמר שאינטואיציה של חז"ל ושלי לא מתקרבת בכלל אבל בכל אופן אין לי גדר ברור בענין. ודי בזה לע"ע.
מבחינת בירור המציאות העובדתית, אין שום ספק, לענ"ד, שיכולת ההסקה הסטטיסטית בימינו משופרת לעין ערוך ממה שהיתה בימי קדם, הן מצד איסוף הנתונים והן מצד יכולת הניתוח. אם השאלה היא על מי לסמוך בענין הצלת נפשות, אעדיף ללא היסוס את הרופא שלמד מפי המחקר הסטטיסטי על פני זה שלמד מפי אינטואיציות, וכמדומה שכך יעשו רוב בני דעת בזמננו. מי שעסק מעט בהסקה סטטיסטית יודע כי קל מאד לטעות מכח האינטואיציה.
יחד עם זאת, להלכה הולכים אחר הרוב גם כשאינו רוב סטטיסטי (ואולי דווקא כשאינו רוב כזה). אולי הטעם הוא שההלכה לא תמיד מתחשבת (רק) במציאות בפועל, אלא (גם) במה שניכר לעין ומה שנדמה לבני אדם. גם אם ניתן לחלוק על ההסבר במשפט האחרון, עם מה שנכתב במשפט שלפניו קשה להתוכח. דוגמא קיצונית: כל קבוע כמחצה על מחצה, למרות שברור לכל שעובדתית עדיין רוב הסיכויים אינו מושפע מן הקבוע.
שאלתך מה לעשות כאשר הרובא שליתא קמן שהניחו חז"ל אינו תואם את הסטטיסטיקה שבידינו היא שאלה טובה. כתבתי מה שנלענ"ד, ומן הסתם יש הסברים טובים יותר. גם אם לא, נשאר בקושיא, ומ"מ אי אפשר להכחיש המוחש שרוב הנולדים בזמננו הם זכרים.
אוצר החכמה כתב:בעניין מחצה זכרים ומחצה נקיבות מה שלי זכור שמסבירים (מרוויחים בזה איזה קושיה בשב שמעתתא כמדומני, אולי לגבי סמוך מיעוטא) הוא שהסיבה להוולדות זכרים ונקיבות היא שקולה מבחינה הלכתית וזה מחשיב את זה כספק ולא כרוב, (וצריך להגיד שזה חלק מכוח חז"ל שקובעים את הגדרת הסיבה ואפילו אם הסטטיסטיקה קצת שונה, או מכוח ידיעתם או מכוח הגדרה שהפרש כזה אין לו משמעות כשמגדירים סיבות), גם ברובא דליתא קמן יש דברים עם הסבר דומה.
זה עונה על השאלה מדוע להחשיב כספק שקול, ואתה מתרץ משום שיש כאן שני צדדים שקולים (כעין ההסבר בשיטת הרשב"א בס"ס מטעם רוב, שהוא רוב צדדים). עדיין אפשר לשאול למה לא נלך אחרי הרוב הסטטיסטי, שרוב נשים יולדות זכרים שאינם נפלים? אפשר לומר כדבריך שרוב של 51% אינו משמעותי, אבל מאידך הרי ברור שאם תהיינה 51 חנויות כשרות ו-49 טרפה נלך בזה אחר הרוב, ואולי צריך להוסיף שבאיתא קמן, דומיא דחנויות, כשכל אחד רואה שיש רוב, גם אם הוא רוב דחוק הולכים אחריו, משא"כ ברובא דליתא קמן בו לא מתחשבים ברוב דחוק שאינו ניכר.