אבי ישועה כתב:האם הגר"א גניחובסקי זצ"ל הוא המחבר עלום השם שאסף את כל דברי הגרעק"א לפונדק כחול לפי מסכתות?
תוכן כתב:גדולה האבדה מאד ואין לה תמורה. אספר פה דבר קטן. פעם הלך אברך אחד לר' גדליה נדל ושאל אותו ר' גדליה במה הוא עוסק, והוא ענה שהוא מהדיר ספרים. ענה לו ר' גדליה, תפסיק להתעסק בשטויות ותלמד פרנסה נורמלית וכך תוכל לשבת ללמוד כמו שצריך. כך עשה ר' אברהם גניחובסקי שלמד להיות רואה חשבון, ואח"כ ישב ולמד כל חייו.
אכן מכל המספידים הוא היחיד שדיבר דברי טעם. לא הניח שום שטח שלא נגע בו.היא שיחתי כתב:השמיעו לי עכשיו את הספדו של הגר"ב רימר שליט"א
פשוט לשמוע ולבכות
היימישער כתב:עליו מספרים שכשנשרפה דירתו בעוד כולם עסוקים בזעזוע ואבל הוא ישב ברחוב וכתב כתובה לאשתו שהרי בלא כתובה אסור לדור.
שליטה כזאת של חיי ההלכה על חיי הרגש שייכת לגדולי ישראל.
רבי אברהם גניחובסקי - ברוך דיין האמת
בבית החולים שערי צדק, נפטר הלילה הגאון הגדול רבי אברהם גניחובסקי ראש ישיבת טשעבין, לאחר תקופה קצרה של מחלה קשה.
בן שבעים וחמש שנים היה בפטירתו.
רבי אברהם גניחובסקי זצ"ל
וזה סדר יחוסו
אביו, ר' אליהו משה גניחובסקי, נולד ו' תמוז תרס"ג בגראייבה שבפולין, למד בישיבת לומזה, ובסמינר לרבנים בברלין, בבחרותו היגר עם אביו לאנטוורפן, שם נישא בשנת תרצ"ב, למרת גיטה לבית נוחימובסקי. בשנת תרצ"ג עלו לארץ הקודש, עם קום המדינה כיהן כחבר כנסת מטעם החזית הדתית המאוחדת והפועל המזרחי [אך היה היחיד מבין חבריה שהתנגד לגיוס בנות], המשיך את פעלו של אביו בההדרת והדפסת ספרים ישנים ומתוך כתבי יד. הרביץ תורה ברבים. נפטר כ"ז תמוז תשל"א.
אביו, ר' שלמה יוסף גניחובסקי מגראייבה פולין, נולד בליטא בעיירה יירנובה פלך וילנא, בשנת תר"ל, נתחנך אצל סבו אב"ד זאלודאק ובישיבות איישישוק וראדין, מסופר עליו גם כי למד בחברותא עם אביו של החזון רבי שמריה יוסף קרליץ אב"ד קוסובה. השתתף בועידה הציונית במינסק, ומראשוני וראשי המזרחי בפולין. לאחר מכן עבר לגור באנטוורפן, ובתחילת המלחמה העולמית, בשנת הת"ש, עלה לארץ ישראל, וקבע משכנו בבני ברק. שם יסד עם בניו את הוצאת 'אל המקורות', ושם אף נפטר י"ז סיון תשי"ב. רעייתו מרת טעמה לבית טטנבוים נפטרה ח' ניסן תש"ט.
אביו ר' אברהם גניחובסקי
אביו ר' אליהו משה, יליד וילנא, תלמיד רבי מרדכי מלצר מווילנא, ורבי אליהו שיק בלידא. כיהן כאב"ד טראב וזאלודאק פלך וילנא, מחבר ספר יד אליהו שני חלקים, וילנא תר"ס - תרס"א.
אביו ר' יהודה לייב מוילנא, למד ש"ס כסדר, רוב שניו תורתו היתה אומנתו בקלויז הגר"א. זוגתו מרת שרה.
אביו ר' אליהו.
אביו ר' פנחס.
אשת ר' אליהו משה גניחובסקי הנ"ל - אמו של ר' אברהם הנפטר - מרת גיטה בת רבי דובער נוחימובסקי, אב"ד גולדינגן על מקום חותנו זקינו, נפטר בריגא כ"א שבט תר"ץ, זוגתו מרת חינה לבית גרין, נפטרה בירושלים י"ד תשרי תרצ"ז.
אביו ר' ישראל נוחימובסקי.
אשת ר' שלמה יוסף גניחובסקי, מרת טעמה בת ר' זעליג לייב טטנבוים פרנס קהילת גראייבא, זוגתו מרת פייגה לאה.
אשת ר' דובער נוחימובסקי, מרת חינה בת הגאון רבי חיים מאיר גרין, כיהן כרבה של גראבין למעלה משלושים שנה.
אביו, רבי יוסף גרין.
חותנו היה הגאון רבי שניאור זלמן הירשוביץ אב"ד גולדינגן. נולד ט"ז ניסן תקע"ח, בצעירותו למד בישיבת וולוזין בצוותא עם רבי מרדכי אליאשבערג והנצי"ב, וקיבל מתורתו של ראש הישיבה רבי יצחק מוולוזין. לאחר נישואיו למרת חיה שרה ממשפחת הגר"א, דר סמוך אצל חותנו באנטיקאליע ושם למד אצל רבי יצחק שירווינטער, ושם אף פגש במחותנו של רבו - הלא הוא הגאון רבי ישראל סלנטר, ואת מימיו שתה בצמאון. לימים, אף הביא לדפוס מתורותיו ודרשותיו של רבו [עם מכתב רשות ממנו] את הספר אבן ישראל, וילנא תרמג. בתחילה כיהן כאב"ד ראגאווא, ובשנת תרי"ג נבחר לכהן כאב"ד גאלדינגען. נפטר ד' סיון תרס"ד.
אביו, רבי אברהם הירשוביץ.
על פי מסורת המשפחה, היה ר' שניאור זלמן מצאצאי אדמורי חבד, אולם לא נודע בדיוק כיצד.
משפחת חותנו
רבי אברהם גניחובסקי היה חתנו של הגאון רבי רפאל יונה ברנפלד זצ"ל, זוגתו מרת ביילא.
אביו ר' יוסף ברנפלד, לאחר פטירתו, רעייתו מרת שרל נישאה בזיווג שני להרב מטשעבין.
מרת שרל הנ"ל, היתה בת רבי משה ליברמן מקאשוי, חתן רבי משה טוביה ליהמן, חתנו הצעיר של החתם סופר, שנשא את בת זקוניו מרת שמחה
איש_ספר כתב:אכן מכל המספידים הוא היחיד שדיבר דברי טעם. לא הניח שום שטח שלא נגע בו.היא שיחתי כתב:השמיעו לי עכשיו את הספדו של הגר"ב רימר שליט"א
פשוט לשמוע ולבכות
ברזילי כתב:האם ההספד זמין לשמיעה ברשת או בקול הלשון?
מזמור שיר כתב:ברזילי כתב:האם ההספד זמין לשמיעה ברשת או בקול הלשון?
להלן הקישור לקול הלשון. יש לבחור ברשימה את השיעור שהחל בשעה 11:28, וכותרתו "הספדים".
ניסיתי להעלות את הקובץ עצמו לכאן, אך ללא הצלחה. אולי בגלל שהוא כבד מדי.
http://www.kolhalashon.com/New/Live/Liv ... Video=True
מזמור שיר כתב:ברזילי כתב:האם ההספד זמין לשמיעה ברשת או בקול הלשון?
להלן הקישור לקול הלשון. יש לבחור ברשימה את השיעור שהחל בשעה 11:28, וכותרתו "הספדים".
ניסיתי להעלות את הקובץ עצמו לכאן, אך ללא הצלחה. אולי בגלל שהוא כבד מדי.
http://www.kolhalashon.com/New/Live/Liv ... Video=True
לפני שנים מספר, באה משפחתנו בקשרי שידוכין עם משפחה שאביה, יבדל"א, תלמידו המובהק. מטבע הדברים נחשפנו לדמותו במהלך שמחות האירוסין והחתונה, ואף בברית שנערכה כשנתיים לאמ"כ.
כו"כ פעמים כובד הגר"א זצ"ל בברכה, ושמתי לב שהנוסח והניגון בהם הוא מברך ממש קרובים לגיחוך, הוא בירך את הברכות בצורה משונה, כשקולו עולה ויורד אנה אנה. אני, שחשתי כי לא חסרון מוזיקלי הוא שורש הענין מיהרתי לברר פשר דבר, או אז נאמר לי כי מנהגו "לזייף" בכוונה, במקומות בהם הוא מתכבד בברכה (ואכן במעמד החופה הנ"ל, דרש המחותן הנז' כי נרעיף עליו רוב שבחים וקילוסים, וכך הוה), וכך למעשה 'מחפה' הוא על הכבוד שבעצם אמירת הברכה. בינו נא זאת!
ואם כבר, "מעשה רב" זוטא. בברית שנערכה כאמור, נוצר חוסר איזון בין הכיבודים המקובלים לבין האישים שראו את עצמם ראויים להתכבד בהם, וגבר הביקוש על ההיצע. פנינו איפוא להגר"א שנכח במקום, והוא בחיוכו המאיר הורה להוסיף עוד ועוד "מהכסא" ו"מהסנדק" לרצות את כולם, כשבבת שחוק נענה ואמר לנו "אין בזה משום בל תוסיף".
ומשהתגלגלה שיחה פעם עם המחותן הנ"ל, שח לנו כך: כידוע, הוציא הגר"א ספר עמ"ס הוריות קטן הכמו ורב האיכות, ושמו יקבנו "חדר הורתי" (http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?11605&&page=1), כאשר בהקדמתו (ובהקדמת אביו) מבואר כי הוא קרוי ע"ש אמו ע"ה.
הגר"א כיבד את א' הת"ח בספרו, והנה כשלמד הלה את מס' הוריות הוציא אף הוא ספר, שם חידש חידוש זהה לחידוש שנתבאר ב"חדר הורתי".
אותו ת"ח צלצל לגר"א, וסיפר לו כי בחלומו הגיעה אליו אם הגר"א - על שמה קרוי הספר - והקפידה עליו, שכן מאחר והספר "שייך" לה, והרי הספר מצוי בביתו, הרי היה עליו לבדוק קודם שם, ולהביא את החידוש בשם ה"חדר הורתי"!
איש_ספר כתב:לפני שנים מספר, באה משפחתנו בקשרי שידוכין עם משפחה שאביה, יבדל"א, תלמידו המובהק. מטבע הדברים נחשפנו לדמותו במהלך שמחות האירוסין והחתונה, ואף בברית שנערכה כשנתיים לאמ"כ.
כו"כ פעמים כובד הגר"א זצ"ל בברכה, ושמתי לב שהנוסח והניגון בהם הוא מברך ממש קרובים לגיחוך, הוא בירך את הברכות בצורה משונה, כשקולו עולה ויורד אנה אנה. אני, שחשתי כי לא חסרון מוזיקלי הוא שורש הענין מיהרתי לברר פשר דבר, או אז נאמר לי כי מנהגו "לזייף" בכוונה, במקומות בהם הוא מתכבד בברכה (ואכן במעמד החופה הנ"ל, דרש המחותן הנז' כי נרעיף עליו רוב שבחים וקילוסים, וכך הוה), וכך למעשה 'מחפה' הוא על הכבוד שבעצם אמירת הברכה. בינו נא זאת!
עשוי לנחת כתב:אבי ישועה כתב:האם הגר"א גניחובסקי זצ"ל הוא המחבר עלום השם שאסף את כל דברי הגרעק"א לפונדק כחול לפי מסכתות?
רבי שלמה אריאלי מרמ"ש י-ם
שטיינער כתב:לא הניח אחריו כמותו במלוא מובן המילה.
על משפחתו כתב ר' בנימין באתר שלו
http://toladot.blogspot.co.il/2012/10/blog-post_11.html
על פי מסורת המשפחה, היה ר' שניאור זלמן מצאצאי אדמורי חבד, אולם לא נודע בדיוק כיצד.
איש_ספר כתב:מתוך עיתון 'הפלס' שי"ל היום.
מזמור שיר כתב:יש סיפור דומה על רעק"א, שא' האורחים בשולחנו בליל הסדר הפיל בשוגג את כוסו גדושת היין, ורעק"א מיהר לנענע קלות את השולחן ודאג שאף מכוסו שלו ישפך מהיין, ומיהר להאשים את עקמימות השולחן, כדי שהלה לא יבוש.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 380 אורחים