סליחות כתב:מתי נתחדשה הברכה "ברוך שעשאני כרצונו"?
ישנו סידור איטלקי לפני כחמש מאות שנה בערך שבו נמצאה הברכה "ברוך שעשתני אשה".
האם יש התייחסות של ראשונים על הנושא בכלל?
אודה מאוד לכל מי שיוכל לשפוך אור על נושא עמום זה לי.
אוצר החכמה כתב:סליחות כתב:מתי נתחדשה הברכה "ברוך שעשאני כרצונו"?
ישנו סידור איטלקי לפני כחמש מאות שנה בערך שבו נמצאה הברכה "ברוך שעשתני אשה".
האם יש התייחסות של ראשונים על הנושא בכלל?
אודה מאוד לכל מי שיוכל לשפוך אור על נושא עמום זה לי.
לכאורה שעשתני פירושו שעשתה אותי (כמו נפשי שמתני בשיר השירים) כלומר לשון נקבה על הבורא?
סליחות כתב:...ישנו סידור איטלקי לפני כחמש מאות שנה בערך שבו נמצאה הברכה "ברוך שעשתני [ההדגשה שלי] אשה"...
גילוי כתב:ומה באמת פירוש ברכה זו
בברכה המשולשת כתב:זכורני שיש מאמר ארוך באור ישראל (מאנסי) על ברכת הנשים.
מזמור שיר כתב:בברכה המשולשת כתב:זכורני שיש מאמר ארוך באור ישראל (מאנסי) על ברכת הנשים.
אור ישראל ל"ד [שנה ט ב] עמ' קט"ז, מהרב חיים רפאל, בו הוא מאריך להוכיח שטועים כל הכותבים החדשים שמנסים "ליפות" את הברכה הזו, שתתאים לעידן המודרני שלנו.. כמו"כ יש תגובה משלימה לזה בגליון שאחריו, בעמ' רנ"ג.
גילוי כתב:ומה באמת פירוש ברכה זו
מהר"ל מסביר שהנשים מברכות ברכת שעשני כרצונו, מאחר ונבראו מלכתחילה בצורה יותר רוחנית - שעשני כרצונו - שלכתחילה עשה אותי בורא עולם שמלכתחילה ארצה להיות כרצונו. לעומת הגבר שנברא גס יותר ובקושי מגיע לדרגה רוחנית רוחנית גבוהה.
אוצר החכמה כתב:מהר"ל מסביר שהנשים מברכות ברכת שעשני כרצונו, מאחר ונבראו מלכתחילה בצורה יותר רוחנית - שעשני כרצונו - שלכתחילה עשה אותי בורא עולם שמלכתחילה ארצה להיות כרצונו. לעומת הגבר שנברא גס יותר ובקושי מגיע לדרגה רוחנית רוחנית גבוהה.
אולי תוכל לתת מקור? או גם ציטוט.
לא הספקתי לראות את דברי המהר"ל מפנים - ולא טוב עשיתי שלא ציינתי זאת - אלא כאן: http://www.hidabroot.org/CommunityDetai ... qID=452466
תוך כדי דיבור כתב:כמדומני שאין בדברי המהר"ל מקור מבורר לפירוש זה על "שעשני כרצונו". אלא הוא מבוסס על שלוש קומות:
א. דברי המהר"ל (בדרוש עה"ת) בביאור הגמרא בברכות י"ז גדולה הבטחה שהבטיח הקב"ה לנשים וכו', דהיינו שמטבע ברייתן הן מכוונות יותר לנחול שכר העוה"ב וכו', עיי"ש.
ב. דברי הט"ז (באו"ח סי' מ"ו) שברכת האשה "שעשני כרצונו" היא ברכה על מעלה שבה. (אף שכותב שמעלת האיש יתירה ולכן שלא עשני וכו', מ"מ להדיא אין דבריו כדברי האבודרהם שמברכת כהודאה על הרעה).
ג. דברי הרש"ר הירש (בפירושו לויקרא כ"ג), שחיבר לעניין מעלתן של הנשים (המבואר במהר"ל הנ"ל) את מה שפטורות ממצוות עשה שהזמ"ג, וכתב שזהו גופא מצד מעלתן (בעוד שהמהר"ל לא הזכיר בהקשר זה את הפטור מהמצוות, ואדרבה עיין בתפארת ישראל פמ"ו [או פמ"ח?]).
וכיוון שכבר נתבאר ביסוד ברכות "שלא עשני" שהוא משום החיוב ביתר מצוות מן האחרים, אם כן ממילא כשמחברים את שלוש הקומות הללו יחדיו (והרוצה יצרף לזה גם מה שנדרש ע"י המקובלים עה"פ "נקבה תסובב גבר", "והיה אור הלבנה" וכו', ובפרט מה שהרחיב בזה הרבי האחרון מליובאוויטש) הרי זה כמעט מתבקש להמשיך מזה שברכת "שעשני כרצונו" היא ברכה על הטובה, שאע"פ שפטורה מהמצוות הנ"ל הרי זה דווקא משום מעלתה וכו'. ובאמת אפש"ל שפירוש זה אינו סותר בהכרח לדברי האבודרהם, אלא שזה בנגלה [שאינן מחוייבות במצוות וגדול המצווה וכו', וע"כ כמברכות על הרעה], וזה בנסתר [שמה שאינן מחוייבות הוא משום מעלה שבהן וגדולה הבטחה וכו', וע"כ כמברכות על הטובה]. כנלפענ"ד.
כמובן גם אינו מוכרח, אחר שבכל אחת מהקומות יש ביאורים הרבה, והביאורים האחרים קדמונים יותר, אבל מעתה נדמה שהבסיס היחיד לטעון שזהו פירוש "טעות" הוא רק מה שלא נאמרו הדברים במפורש, כי מצד התוכן הכל נאמר כנ"ל. (ושמא יש לתהות אם הניסיון להוכיח שדווקא כאן אסור "לחדש" בביאורים מיסוד רבותינו, אינו בעצמו דבר חדש וד"ל).
אוצר החכמה כתב:לא הספקתי לראות את דברי המהר"ל מפנים - ולא טוב עשיתי שלא ציינתי זאת - אלא כאן: http://www.hidabroot.org/CommunityDetai ... qID=452466
בחיפוש ראשוני שעשיתי באוצר לא ראיתי שמביאים את הדברים בשם המהר"ל, אלא שמביאים את דברי המהר"ל על מעלת הנשים (בדרוש על התורה על כה תאמר לבית יעקב) ואומרים שלפי זה אפשר לפרש שעשני כרצונו כך, כמובן שזה דבר מאד שונה.
אבל כאמור חיפשתי רק מלמעלה, כך שאם תמצא שאומר כך על שעשני כרצונו אשמח אם תציין את מקורו.
מורה צדק כתב:ראיתי בסידורים למנהג מרוקו חדשים מקרוב באו, שנהגו לברך ברכת שעשני כרצונו בשם ומלכות, ולע"ע לא מצאתי לזה כל מקור מלבד דברי הרדב"ז שהזכיר מנהג כזה וכתב שהוא קרוב לברכה לבטלה.
מורה צדק כתב:ראיתי בסידורים למנהג מרוקו חדשים מקרוב באו, שנהגו לברך ברכת שעשני כרצונו בשם ומלכות, ולע"ע לא מצאתי לזה כל מקור מלבד דברי הרדב"ז שהזכיר מנהג כזה וכתב שהוא קרוב לברכה לבטלה.
מזמור שיר כתב:אוצר החכמה כתב:לא הבנתי קושייתך וכי לא ייתכן שיהיו פירושים סותרים לדבר אחד?
כונתי למה שכתב הרב תוכ"ד, שברכת "שלא עשני אשה" היא לפי פירוש האבודרהם, ואילו ברכת "שעשני כרצונו" היא לפי הביאור של ה"מהר"ל". וע"ז אמרתי שלא יתכן שהגברים יודו לה' על כך שהם לא נשים, והנשים יודו לה' על כך שהם לא גברים! יש לנו כאן "מחלוקת" בין הגברים לנשים...
מזמור שיר כתב:אוצר החכמה כתב:לא הבנתי קושייתך וכי לא ייתכן שיהיו פירושים סותרים לדבר אחד?
כונתי למה שכתב הרב תוכ"ד, שברכת "שלא עשני אשה" היא לפי פירוש האבודרהם, ואילו ברכת "שעשני כרצונו" היא לפי הביאור של ה"מהר"ל". וע"ז אמרתי שלא יתכן שהגברים יודו לה' על כך שהם לא נשים, והנשים יודו לה' על כך שהם לא גברים! יש לנו כאן "מחלוקת" בין הגברים לנשים...
אוצר החכמה כתב:מורה צדק כתב:ראיתי בסידורים למנהג מרוקו חדשים מקרוב באו, שנהגו לברך ברכת שעשני כרצונו בשם ומלכות, ולע"ע לא מצאתי לזה כל מקור מלבד דברי הרדב"ז שהזכיר מנהג כזה וכתב שהוא קרוב לברכה לבטלה.
לייטנר כבר תמה על דבריך, רק כדרכו תמיד קיצר בשאלתו, מה כוונתך לא מצאתי מקור, הלא הובא כאן מאבודרהם ומהטור שהביאו ברכה זו?
אוצר החכמה כתב:מורה צדק כתב:ראיתי בסידורים למנהג מרוקו חדשים מקרוב באו, שנהגו לברך ברכת שעשני כרצונו בשם ומלכות, ולע"ע לא מצאתי לזה כל מקור מלבד דברי הרדב"ז שהזכיר מנהג כזה וכתב שהוא קרוב לברכה לבטלה.
לייטנר כבר תמה על דבריך, רק כדרכו תמיד קיצר בשאלתו, מה כוונתך לא מצאתי מקור, הלא הובא כאן מאבודרהם ומהטור שהביאו ברכה זו?
מורה צדק כתב:אוצר החכמה כתב:מורה צדק כתב:ראיתי בסידורים למנהג מרוקו חדשים מקרוב באו, שנהגו לברך ברכת שעשני כרצונו בשם ומלכות, ולע"ע לא מצאתי לזה כל מקור מלבד דברי הרדב"ז שהזכיר מנהג כזה וכתב שהוא קרוב לברכה לבטלה.
לייטנר כבר תמה על דבריך, רק כדרכו תמיד קיצר בשאלתו, מה כוונתך לא מצאתי מקור, הלא הובא כאן מאבודרהם ומהטור שהביאו ברכה זו?
גם אני קיצרתי במקום שהיה צורך להאריך, כלל נקוט בידינו שכל ברכה הנזכרת בתלמוד מברכים אותה בשם ומלכות (ע"ע ברכת הרעם והברק ועו'), ובברכה זו שאינה מוזכרת, אף שמוזכרת בדברי הראשונים, היה עליהם לכתוב זאת שמברכים שעשני כרצונו בשם ומלכות. אך באמת בדברי הטור והאבודרהם כתבו לשון לברך, דהיינו בשם ומלכות, וכאמור בדברי שאר הראשונים לא נזכרה הברכה, ולכן נמנעים מלברך אותה. אך משום מה, ואני כותב זאת בהסתייגות, שאולי כן היה מנהג כזה, אך אני נסמך על דברי הרב משאש ועו' שהנשים במרוקו לא היו יודעות בקריאה ולא היו מתפללות, וכל שכן שלא היו מברכות ברכה זו בשם ומלכות, ורק סידור אחד הדפיס זאת בדור האחרון (את הסידור השני איני מזכיר, מפני שהוא צריך גניזה, ולא מסיבות פוליטיות, אלא משום היהדות המתונה המוזכרת בראש הספר).
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 17 אורחים