איתא בתלמוד בבלי מסכת יומא דף ט עמוד א וז''ל:
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב +משלי י+ יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה, יראת ה' תוסיף ימים - זה מקדש ראשון, שעמד ארבע מאות ועשר שנים ולא שמשו בו אלא שמונה עשר כהנים גדולים, ושנות רשעים תקצרנה - זה מקדש שני, שעמד ארבע מאות ועשרים שנה, ושמשו בו יותר משלש מאות כהנים. צא מהם ארבעים שנה ששמש שמעון הצדיק, ושמונים ששמש יוחנן כהן גדול, עשר ששמש ישמעאל בן פאבי, ואמרי לה אחת עשרה ששמש רבי אלעזר בן חרסום - מכאן ואילך צא וחשוב: כל אחד ואחד לא הוציא שנתו.
ויש לחקור האם לא הוציאו שנתן מפני שקנו הכהונה בכסף ובעוון זה מתו עוד לפני שנכנסו לקודש הקודשים, או שמא רק אחר שיצאו מקודש הקודשים מתו בעוון כניסתם לקודש הקודשים, או שמא בתוך קודש הקודשים מתו מיד כשנכנסו? האם יש למישהו מקור מחז''ל לאחת מהאפשרויות או לכל הסבר אחר?