מגיב ומניב כתב:אגב, שמעתי מהגרמ"מ הלוי שולזינגר זצלה"ה שאמר בשם מרן בעל אבי עזרי זי"ע, שעל כל עצה שהוא נותן למאן דהו, הוא חושב שיצטרך לתת על זה דין וחשבון בעלמא דאתי, שאין זה עצה שאינה הוגנת...
מגיב ומניב כתב:צ"ב מאי שנא מכל עצה שאינה הוגנת? הרי הכל נגזר משמים, ומאי שנא, בגלל שנגזר ארבעים יום קודם היצירה, ולא בראש השנה של אותו שנה? ומסברא ודאי שיתן על זה את הדין.
סענדער כתב:החובה לבדוק אם השידוך הגון מוטלת על בני הזוג, ומן הסתם רק אחרי שבדקו נגשו אל הרב לעצה,
[והראיה שאינם באים אל הרב לשאול עם מי להשתדך אלא באים לשאלו על הצעה מסויימת שבחרו הם]
גם היה ידוע להם שהרב לא נפגש עם המדובר/ת ועצתו אינה אלא עקרונית, ואין להם אלא להלין על עצמם.
בצלאל כתב:מגיב ומניב כתב:אגב, שמעתי מהגרמ"מ הלוי שולזינגר זצלה"ה שאמר בשם מרן בעל אבי עזרי זי"ע, שעל כל עצה שהוא נותן למאן דהו, הוא חושב שיצטרך לתת על זה דין וחשבון בעלמא דאתי, שאין זה עצה שאינה הוגנת...
ואני לתומי סברתי שהוא לאו מפורש בתורה. רש"י ויקרא יט יד: "ולפני עור לא תתן מכשול - לפני הסומא בדבר לא תתן עצה שאינה הוגנת לו, אל תאמר מכור שדך וקח לך חמור, ואתה עוקף עליו ונוטלה הימנו".
בן_מנחם כתב:יאיר!
אני לא מבין את השאלה. מה זה יתן על כך את הדין, דיני שמים או דיני אדם?
ובכלל האם הרב היה השדכן, או שהגיעו אליו להתייעץ והביאו לפניו אינפורמציה לא נכונה?
יאיר כתב:ודאי שהתכוונתי לדיני שמים..הרב לא היה השדכן אך הוא יעץ לחתן, החתן עדכנו לגבי הרמה הרוחנית ובכל זאת יעץ לו הרב להשתדך..
בצלאל כתב:מגיב ומניב כתב:אגב, שמעתי מהגרמ"מ הלוי שולזינגר זצלה"ה שאמר בשם מרן בעל אבי עזרי זי"ע, שעל כל עצה שהוא נותן למאן דהו, הוא חושב שיצטרך לתת על זה דין וחשבון בעלמא דאתי, שאין זה עצה שאינה הוגנת...
ואני לתומי סברתי שהוא לאו מפורש בתורה. רש"י ויקרא יט יד: "ולפני עור לא תתן מכשול - לפני הסומא בדבר לא תתן עצה שאינה הוגנת לו, אל תאמר מכור שדך וקח לך חמור, ואתה עוקף עליו ונוטלה הימנו".
על הרב שך אכן מספרים שהקפיד באופן מיוחד בענין זה, ומספר ר' דן סגל שפעם אחת פסע לאחוריו באמצע תפילת העמידה וירד למשרד והתקשר לאחד ששאלו בדבר שידוך, כי נמלך בדעתו ונוכח שמקודם ענה לאותו פלוני באופן שגוי והשיאו עצה שאינה הוגנת. עד כדי כך.
בן_מנחם כתב:יאיר כתב:ודאי שהתכוונתי לדיני שמים..הרב לא היה השדכן אך הוא יעץ לחתן, החתן עדכנו לגבי הרמה הרוחנית ובכל זאת יעץ לו הרב להשתדך..
אם הוא מאמין ברבו כמו חסידו ברבו, אז אין לו שאלות, ובוודאי כך היה משמים שישתדך ולבסוף יקרה מה שיקרה, וזה מה שהיה צריך להיות.
בן_מנחם כתב:ואם לא, הרב הוא לפחות כטבח אומן שפטור מלשלם אם קלקל
לבנון כתב:לא הצלחתי להבין מה הדיון כאן.
ממ"נ, אם הוא חושב שעצתו היא עצה טובה, זה מה שעליו לייעץ. והתוצאות אינם מעניניו. ולשון הרמב"ם בסה"מ (לאוין רצט), שאם ישאלך אדם עצה בדבר הוא נפתה בו ובאה האזהרה מלרמותו ומהכשילו אבל תיישירהו אל הדבר שתחשוב שהוא טוב וישר. עכ"ל. לא אמר שתיישרהו אל הדבר הטוב, אלא אל הדבר שתחשוב שהוא טוב. כי חוץ ממי שנאמר עליו, ועצת ה' היא תקום, מי יודע אם עצתו טובה היא אם רעה. וגם המתייעץ יודע את מגבלותיו, ואעפ"כ הוא שואל ממנו עצה לפי דעתו.
ואם הוא יודע שעצתו איננה עצה טובה, פשיטא שעבר על לאו דאור' ויתן ע"ז את הדין.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: בתוך הגולה ו־ 381 אורחים