אברהם כתב:כתבו התוס' בע"ז ה,ב דבראש השנה מפני שהוא תחילת שנה מרבים בסעודה לעשות סימן יפה, וכמה עניינים עושים בו לסימן יפה כדאמר במס' הוריות וכריתות, עכ"ל.
ומבואר בתוס' שהטעם שעושים בו סימנים אינו שייך כלל ליום הזכרון שאנו עומדים בדין וכו', אלא 'מפני שהוא תחילת שנה' עושים בו סימן יפה. וכמו שמצינו בראש חדש להתחיל המסכת אז לסימן יפה וכדו'.
ושמעתי מאאמו"ר שליט"א דנפק"מ מזה דביום השני דר"ה אין שייך ענין הסימנים, דבשלמא אילו היו באים מחמת יום הדין א"כ מכיון שאנו מקיימים בשני ניהוגי יום הדין [וגם נודע מסתרי תורה דיש בו בחינת דינא רפיא] שפיר שייך גם ענין הסימנים.
אבל מכיון שכתבו התוס' דעניינו תחילת השנה א"כ יום ב' דראש השנה אינו תחילת השנה.
ואולי משו"ה נהיגי לאכול הסימנים בלילה דוקא ולא ביום, כיון שאז הוא ההתחלה.
איש_ספר כתב:
[גם יש לבדוק בכת"י של התלמוד במקומות הללו איך הלשון]
איש_ספר כתב:ובלקט יושר מביא משם רבו תרומה"ד דכל עשי"ת מקרי ריש שתא! ואולי הרב גאולה בקרוב שזכה להתעסק בקדשים, יוכל להוסיף בענין זה.
ברזילי כתב:איש_ספר כתב:ובלקט יושר מביא משם רבו תרומה"ד דכל עשי"ת מקרי ריש שתא! ואולי הרב גאולה בקרוב שזכה להתעסק בקדשים, יוכל להוסיף בענין זה.
כדברי הנביא "בעשרים וחמש שנה לגלותנו בראש השנה בעשור לחדש"
בר ישראל כתב:כמדומה לי שב"בן מלך" על עשי"ת להגר"ל מינצברג יש אריכות דברים על זה שכל התקופה בין ר"ה ליוה"כ הוא מוגדר כראשית השנה - ואין הספר תחת ידי כעת.
אברהם כתב:כתבו התוס' בע"ז ה,ב דבראש השנה מפני שהוא תחילת שנה מרבים בסעודה לעשות סימן יפה, וכמה עניינים עושים בו לסימן יפה כדאמר במס' הוריות וכריתות, עכ"ל.
ומבואר בתוס' שהטעם שעושים בו סימנים אינו שייך כלל ליום הזכרון שאנו עומדים בדין וכו', אלא 'מפני שהוא תחילת שנה' עושים בו סימן יפה. וכמו שמצינו בראש חדש להתחיל המסכת אז לסימן יפה וכדו'.
ושמעתי מאאמו"ר שליט"א דנפק"מ מזה דביום השני דר"ה אין שייך ענין הסימנים, דבשלמא אילו היו באים מחמת יום הדין א"כ מכיון שאנו מקיימים בשני ניהוגי יום הדין [וגם נודע מסתרי תורה דיש בו בחינת דינא רפיא] שפיר שייך גם ענין הסימנים.
אבל מכיון שכתבו התוס' דעניינו תחילת השנה א"כ יום ב' דראש השנה אינו תחילת השנה.
ואולי משו"ה נהיגי לאכול הסימנים בלילה דוקא ולא ביום, כיון שאז הוא ההתחלה.
לייטנר כתב:איש_ספר כתב:ובלקט יושר מביא משם רבו תרומה"ד דכל עשי"ת מקרי ריש שתא! ואולי הרב גאולה בקרוב שזכה להתעסק בקדשים, יוכל להוסיף בענין זה.
כבר כתב על כך בהרחבה בן נון במאמרו בספר 'בראש השנה יכתבון'.
איש_ספר כתב:מציאה יפה מאד.
בגמרא הוריות וכריתות, יהא רגיל אינש למיחזי/למיכל בריש שתא,
ומצינו בחז"ל בכמה מקומות לשון 'יומא קמא דריש שתא', והוא לשון כפולה, ואולי 'ריש שתא' הוא ראש השנה לשני ימיו ויומא קמא הוא יום ראשון של ר"ה.
אברהם כתב:כתבו התוס' בע"ז ה,ב דבראש השנה מפני שהוא תחילת שנה מרבים בסעודה לעשות סימן יפה, וכמה עניינים עושים בו לסימן יפה כדאמר במס' הוריות וכריתות, עכ"ל. ...
ואולי משו"ה נהיגי לאכול הסימנים בלילה דוקא ולא ביום, כיון שאז הוא ההתחלה.
עושה חדשות כתב:הראבי"ה (סי' תקמז לגבי איסור ניחוש) מביא מהגאונים שהסימן של אכילת דבש הוא "כדי שיהיה השנה הבאה עלינו שמינה ומתוקה וכן אומר בעזרא לכו אכלו משמנים". ומבואר דעכ"פ הסימנים של המתיקות זהו מהטעם המפורש שם "כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם".
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 56 אורחים