בראנסוויל כתב:לא הי' נהוג? יש לך מקור לזה?
מנהג שנהגו ברוב תפוצות ישראל ותאמר בברירות שלא נהגו כן בזמן הראשונים?
סופר כתב:שבטי, איזה קהילות?
לי ידוע על מנהג הגר"ש דבליצקי שליט"א שהש"ץ אומר בקול פסוק אל תעזבנו ה' אלקינו אל תרחק ממנו, וזאת בכדי לפרסם לציבור הפיסוק הנכון שהוא אחר מילת ה', שרבים המה שאינם יודעים זאת, וכנראה מהודעת שבטי.
שבטיישראל כתב:לא הבנתי
ואתכם הסליחה
בראנסוויל כתב:מנהג שנהגו ברוב תפוצות ישראל
שבטיישראל כתב:א. זה לא "כל תפוצות ישראל"
נאשער כתב:אפי' לדבריכם, למה אין אומרים את שני הפסוקים האחרונים, עשה עמנו ו-כי לך?
יודל'ה כתב: וכמו"כ ב'אבינו מלכנו' אומרים מ-החזירנו בתשובה שלמה לפניך עד כתבנו בספר גאולה וישועה וכמו"כ מזמור ממעמקים בעשי"ת, האם לכל זה יש מקור קדום לאומרם פסוק בפסוק או שמא נשתרבב מנהג טוב זה מאיפהשהו מימים ימימה.
משולש כתב:אני מנצל את הזמן שהש"ץ והקהל מאריכים מאוד ב"שמע קולנו" (שכלל לא נמצא בנוסח אשכנז) לומר את ה'חטאנו' שאינו קיים בפולין ומדולג ברוב נוהגי ליטא.
משולש כתב:בעיר מגורי לא תמיד יש מנייני סליחות כמנהג אשכנז, וקורה שאני נאלץ להתפלל במקום אחר...
מעניין מה שאתה אומר על החטאנו בפולין, איפה היה ממוקם? אחרי העקידה? (פולין כוונתי לפולין בעצמה, לא לבעהמן או ליטא וכדומה).
משה ובני ישראל כתב:יש לציין גם חילוק המנהגים שבנוסח החסיד אומרים גם את פסוק אמרינו בקול רם חזן וקהל משא"כ בנוסח הליטאי.
עזריאל ברגר כתב:משה ובני ישראל כתב:יש לציין גם חילוק המנהגים שבנוסח החסיד אומרים גם את פסוק אמרינו בקול רם חזן וקהל משא"כ בנוסח הליטאי.
כוונתך לנוסח פולין, כי נוסח חב"ד בסליחות הוא (ע"פ רוב) כנוסח ליטא, וכפי שכבר הערתי בכמה מקומות שיש כמה ענינים שהתחלקו גיאוגרפית ולא לפי חסידים ומתנגדים.
עכ"פ גם אצלנו נוהגים שאומרים "פסוק בפסוק עד אל תעזבנו ולא עד בכלל", אלא שהפסוק "אמרינו" נמצא (בנוסחנו וכנראה גם במוסח ליטא) אחרי אל תעזבנו.
שבטיישראל כתב:משולש כתב:בעיר מגורי לא תמיד יש מנייני סליחות כמנהג אשכנז, וקורה שאני נאלץ להתפלל במקום אחר...
מעניין מה שאתה אומר על החטאנו בפולין, איפה היה ממוקם? אחרי העקידה? (פולין כוונתי לפולין בעצמה, לא לבעהמן או ליטא וכדומה).
במחשבה שניה - אצל החסידים לא היה קורה מעולם מושג כזה שלא יהיה להם מנין עבור סדר תפילה הנהוג אצלם !!
פוק חזי, שלא חסרו מנינים לקריאת הקרבנות בי"ג מידות (סיפור של קרוב לשעתיים בכמה מקומות) ולמשנה תורה בליל הושע"ר, ולספירת העומר בליל ב' דפסח משעה 2 בלילה ועד לעלות השחר (לאלו הנוהגים כדעת הרמ"ע מפאנו לספור אחר הסדר) ועוד ועוד.
ככה זה כשעושים "פשרות" באידישקייט ואור וחושך משמשים בערבוביא, ואכמ"ל.
כוונתי היה למנהג "אשכנז המזרחי" לא למנהג "פולין גדול ופולין קטן".
(ה"חטאנו" תמיד ממוקם בין פסוקי הזכרונות")
מוישי כתב:וד"א: מישהו יכול לעשות סדר במושגים הבאים?
אשכנז, פולין קטן, פולין גדול, ליטא, פפד"מ, ספרד,
משולש כתב:, משא"כ האמת היא כבדה ונושאיה מועטים.
הא לחמא עניא כתב:ת"ח אחד העיר לי למה ברוב הקהילות אומרים את הפסוק "יהיו לרצון אמרי פינו" בלחש ולא בקול רם חזן וקהל כבשאר הפסוקים בשמע קולנו.
בברכה המשולשת כתב:יודל'ה כתב: וכמו"כ ב'אבינו מלכנו' אומרים מ-החזירנו בתשובה שלמה לפניך עד כתבנו בספר גאולה וישועה וכמו"כ מזמור ממעמקים בעשי"ת, האם לכל זה יש מקור קדום לאומרם פסוק בפסוק או שמא נשתרבב מנהג טוב זה מאיפהשהו מימים ימימה.
יעויין במה שאמר מרן האגר"מ - "באירופה לא נהגו לומר שום משפט מתפילת אבינו מלכנו בקול רם, אלא היו אומרים את כולו כל אחד לעצמו. רק היום נוהגים לומר תשעה משפטים בקול רם.... ואולי זה בגלל שהחזנים החלו במנהג זה. " (הרב משה הררי שליט"א, מקראי קדש הלכות יום הכיפורים, נספח י"ג, אות א, בשם הרה"ג מרדכי טנדלר שליט"א).
הא לחמא עניא כתב:ת"ח אחד העיר לי למה ברוב הקהילות אומרים את הפסוק "יהיו לרצון אמרי פינו" בלחש ולא בקול רם חזן וקהל כבשאר הפסוקים בשמע קולנו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 73 אורחים