שיעור אורך התקיעות – בשניות

[שחר קמתי]

כ' הפוסקים דלכתחילה יש לתוקע בתקיעת תשר"ת אורך י"ח טורמיטין ועוד, ובתש"ת ותר"ת אורך ט' טרומיטין ועוד, ושיעור השברים יהא ג' טורמיטין ומשהו, ולא יהא ו' טורמיטין (ע"פ מט"א ומ"ב), ולא ראיתי בדברי הפוסקים מהו השיעור בשניות

וכעת ראיתי בס' זכרון רפאל משה (ברוקלין תשע"א, להרב חיים לייזער) עמ' כ"ג, שהביא בשם חמיו הרה"ג מו"ה יעקב טייטלביום זצ"ל בשם הגאון האדיר ר"מ אריק זצ"ל (בעל אמרי יושר) דשיעור תקיעה של תשר"ת, היינו שיעור של י"ח טרומיטין, הוא משך זמן של 5-6 שניות – ולפי"ז אורך טרומיט אחד בערך 0.28 שניה, ואורך שבר אחד (ג' טרומיטין) הוא בערך 0.84 של שניה, והג' שברים ביחד בערך 2.5 שניות, [ולא יהא אורך שבר אחד 1.6 שניות, דאז הוי כבר שיעור תקיעה לכמה שיטות]

אבל כמדומה לי שבמציאות טרומיט אחד קצר מזה, ואם עושים ג' שברים בשיעור של 2.5 שניות, אז כל שבר הוא הרבה יותר משיעור ג' טרומיטין, וכנראה שהגאון הנ"ל אמר זה להחמיר בשיעור של תקיעות תשר"ת, ששם אין חסרון במה שמאריך יותר, אבל לגבי שיעור של שברים יש לקצר ולא לעשות שבר בשיעור הנ"ל שכל הג' שברים הם 2.5 שניות, וצ"ע

[לבי במזרח]

בס' בקול בשופר (ר' מנחם אביטן, י-ם תשס"ד) עמ' מ' הע' ס"ה כ' דעשה נסיונות פשוטים וברורים, ועלה בידו דמשך זמן תרועה בת ט' טרומיטין בצמצום נע בין שניה ושליש לשניה וחצי, וא"כ כח אחד הוא כ0.16 שניה, וג' טרומיטין הוא כ0.5 שניה (כחצי שניה) וכל הג' שברים ביחד הם שניה וחצי, ולא 2.5 שניות

[שחר קמתי]

בקונ' זכרון רפאל משה הנ"ל הביא בשם הגאון בעל אג"מ (כ"כ בשם פסקי הלכות שיצא מביהמ"ד תפארת ירושלים בחייו של הגר"מ פיינשטיין - ואינו יודע מה הוא ש. ק.) דשיעור של תשר"ת יהא ד' שניות ושיעור של תש"ת ותר"ת ב' שניות, ולפי"ז שיטתו הוא ממוצע בין ב' שיטות הנ"ל, ואורך כח אחד הוא 0.22 שניה, וג' טרומיטין הוא כ0.66 משניה, וכל הג' שברים ביחד הם 2 שניות, לא 2.5 ולא 1.5, אך כ' שם בשם בנו של האג"מ הגאון ר' ראובן, דכוונת אביו דבשיעור הנ"ל בודאי מספיק, וגם במיעוט קצת ג"כ יוצא, וא"כ נ' דדעת האג"מ קרוב למש"כ בס' בקול שופר, ששבר אחד [ג' טרומיטין] הוא כחצי שניה

[אפרקסתא דעניא]

אהמ... רבי אבהו בקיסרין עמד עם סטופר?!

[כרם]

אהמ... רבי אבהו בקיסרין עמד עם סטופר?!

לא הבנתי.
גם האמוראים שהתפללו כותיקין עם הנץ החמה, לא עמדו עם שעון.
גם הדלקת הנרות בער"ש לא היתה עם שעון.
גם השקיעה וזמן מנחה לא היו עם שעון.
גם את הטפח והאמה והאצבע, לא מדדו עם סרגל או קליבר.
גם את שיעור הכזית והכביצה לא מדדו על הסנטי-ליטר.
ואף על פי כן, אנו המשתמשים בימינו בכלים אלו, מעוניינים לדעת כמה זה.
ואם יש מי שבדק, ודאי מעניין לשמוע ולראות.

[בברכה המשולשת]

בספר מקראי קודש (ר"מ הררי, מהד' תשס"ה), פרק יא, סעיף ד, הערה ח, עמ' שט כתב בשם מרן הגר"מ אליהו זצ"ל ששיעור כל שלושת השברים ביחד (מעט פחות מ9 טרומיטין) הוא כ4 שניות.

[לבי במזרח]

בס' תקע בשופר (בלשון אנגלית, להרב אברהם רייט, הוצאת פלדהיים תשס"ח, עמ' 44) כ' דמשך זמן של ט' טרמיטין בערך שניה אחד ומשהו, והוא קרוב לדברי ס' קול שופר הנ"ל, ומעט קצר הימנו, עכ"פ דברי שניהם הם דלא כהגאון ר"מ אריק ז"ל, דזמן של ט' קולות הוא בערך שניה ועוד, ולא שני שניות וחצי

[עמקן]

בקיצור דיני התקיעות, שבסוף לוח ההלכות והמנהגים, הביאו מהגאון ר' רפאל שמואלבציץ שליט"א שג' כחות בין 1.2-1 שניות. והביאו עוד שיעורים של אחרים.
למעשה צ"ע אם אפשר לקבל כל שהוא כשיעור מוחלט שהרי בעל תוקע זריז יכול לתקוע הרבה יותר מהיר מבעל תוקע לאט עד דמה שהוא כל שהוא אצל בה"ת איטי יכול להיות ג' כחות של הזריז. נמצא שלפי רש"י ששיעור תקיעה כג' כחות מי שאינו זריז לעולם אינו יוצא בתרועה. אולי משערים בכל בעל תוקע, וצ"ע.

[כרם]

לפי התרשמותי, ההבדל שבין בעל תקיעה זריז לשאינו זריז, בנוגע לתרועה, אינו באורך כל כח וכח של התרועה, אלא במרווח שבין כח לכח, הזריז מצמיד אותם זו לזו, ושאינו זריז ניכר מרווח בין כח לכח, אבל אורך הכח עצמו אינו משתנה.
אשמח לשמוע התרשמותם של אחרים (לא נראה לי שהדבר ניתן למדידה).
אלא שיל"ע גם לפי"ז, אם המרווח שבין הכחות נמדד לשיעור ג' כחות דרש"י.

[לענד]

בס' קיצור הלכות מועדים להגאון רש"ד שליט"א (עמ' מ"ו) כ' דשיעור כ' קולות הם 4 שניות, (וכנ' הכוונה י"ח טרומיטין, ועוד משהו, וגם שיעור נשימה, ס"ה כ' קולות), ולפי"ז ט' קולות הם כמעט שני שניות

[שחר קמתי]

כעת יצא לאור ס' חדש בשם 'שופרא דשופר', מהרה"ג רבי שמעון בוקסר נר"ו, והאריך שם קצת בזה, וכנ' דס"ל דשיעור של ט' טרומיטין הם שניה וחצי, וכ' שכל שבר יעשה רק חצי שניה ולא יותר, עי"ש בדבריו

[אוהב אוצר]

יש תוכנת מחשב [פשוטה מאד] שקולטת קולות ומודדת אותם בזמן וכד', אולי המבינים בענין מכירים ויוכלו לעזור בזה.
הייתי לפני שנים בשיעור של הל' תקיעות שופר והגיע אחד עם מחשב וכך עזר ללומדים במדויק כמה כל אחד היה צריך להאריך או לקצר.

[אשבמבש]

לפי התרשמותי, ההבדל שבין בעל תקיעה זריז לשאינו זריז, בנוגע לתרועה, אינו באורך כל כח וכח של התרועה, אלא במרווח שבין כח לכח, הזריז מצמיד אותם זו לזו, ושאינו זריז ניכר מרווח בין כח לכח, אבל אורך הכח עצמו אינו משתנה.
אשמח לשמוע התרשמותם של אחרים (לא נראה לי שהדבר ניתן למדידה).
אלא שיל"ע גם לפי"ז, אם המרווח שבין הכחות נמדד לשיעור ג' כחות דרש"י.

מתוך הקשיבי הבוקר לתקיעות נ"ל דלא כן הוא.

[משולש]

נ"ל שהיום מקובל לעשות טרומיט שליש שניה. וזה בוודאי חומרא, אבל למה לא לעשות תקיעה ארוכה? זה לא עולה יותר. ויוצאים מידי כל ספק.

[רחמים]

יש תוכנת מחשב [פשוטה מאד] שקולטת קולות ומודדת אותם בזמן וכד', אולי המבינים בענין מכירים ויוכלו לעזור בזה.
הייתי לפני שנים בשיעור של הל' תקיעות שופר והגיע אחד עם מחשב וכך עזר ללומדים במדויק כמה כל אחד היה צריך להאריך או לקצר.

יש את wavePad של חברת NCH.

ויש גם את audacity שהיא תוכנה יותר מקצועית ובעיברית והכל חימני.

[כזית]

המציאות היא שתשעה טרומיטין נכנסים בשניה עד שניה ומשהו. דבר זה ידוע לכל תוקע מומחה.
מעולם לא הבנתי מה סוברים האחרים, האם לדעתם המדידה היא לפי תוקע שאינו מומחה ?

כמובן שאין בעיה להאריך בתקיעה, אך צריך להזהר שהשבר לא יגיע לשניה.
אגב, אלו העושים תקיעות לחומרא כשיטת רש"י, מעטים הם היודעים לעשות את השברים בשיעור הנכון - טרומיט ומשהו. רובם עושים שבר של שליש שניה ויותר ואינם עושים באמת כרש"י.

[עושה חדשות]

הרב עמרם פריד

סדר תקיעות - תשפ''א-3.pdf

(899.71 KiB) הורד 398 פעמים

[יהודי רגיל]

במבשר תורני השבוע יש מאמר נפלא של הרב יעקב לויפר, ומביא שם גם בדיקה שנעשתה למדידת השניות

[יוצא פוניבז']

הרב עמרם פריד

סדר תקיעות - תשפ''א-3.pdf

העולה מדבריו שאורך ג' השברים לא פחות מ- 1.5 שניה ולא יותר מ- 1.75 שניה!

ומה השיעור לשברים דרש"י?

[יוסף חיים אוהב ציון]

באור לציון ד' הארך בזה. וכן בס' הליכות מועד (מלכה).

[כזית]

הרב עמרם פריד

סדר תקיעות - תשפ''א-3.pdf

העולה מדבריו שאורך ג' השברים לא פחות מ- 1.5 שניה ולא יותר מ- 1.75 שניה!

זו סתירה מיניה וביה.
השבר יכול להיות משלשה טרומיטין עד שמונה, כך שהטווח חייב להיות גדול הרבה יותר.
גם ברמה המציאותית אי אפשר כמעט לדייק ברמה כזאת.
למעשה, אפשר לעשות שלשה שברים עד כשתיים וחצי שניות, וכך כל שבר הוא פחות משניה שהיא תשעה טרומיטין.

[יוצא פוניבז']

ביאור דבריו פשוט מאד, רק הוא חשש חששות רחוקות מאד בתרגום הטרומיטין לשניות.
יש הטוענים שיש רק 6 טרומיטין בשניה, ולעומתם יש הטוענים שיש זריזים שעושים 10 בשניה.
לכן מחד הוא חושש שכל שבר יהיה 3 כוחות ס"ה לג' שברים 9 כוחות שזה שניה וחצי, ומאידך הוא חושש שכל שבר לא יהיה 6 כוחות כדעת המטה אפרים וא"כ לשלשת השברים 18 כוחות, וזה 1.8 שניות לזריזים.
אך כמדומני הטענות הללו לא נכונות מציאותית, והטווח הרגיל הוא בין 7 ל-9 כוחות בשניה, כך שיש מרווח גדול לעשות השברים כהלכתן לכו"ע, בין כשניה ורבע ל-2 שניות.

[יוצא פוניבז']

במבשר תורני השבוע יש מאמר נפלא של הרב יעקב לויפר, ומביא שם גם בדיקה שנעשתה למדידת השניות

דבריו שם הם ע"פ החוברת שהעליתי כאן
viewtopic.php?f=30&t=47156&p=658273#p658273