הרבנים זילברמן, ארנברג, ויינשטיין, ויטקינד, רוזנטל זצ"ל מת"א

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » א' דצמבר 25, 2011 3:20 pm

גלאגוזים כתב:בקשר ליחסו של הרב עובדיה יוסף להרב גורן, חשוב להזכיר את דברי ההספד הנרגשים שנשא עליו בהלוויתו.
הרב עובדיה ציין שהרב גורן היה מגדולי הדור, ורק התערבותם של בעלי מחלוקת גרמה למתיחות ביניהם בתקופה
בה ישבו בצוותא על כס הרבנות הראשית לישראל.
וכיון שהזכרנו את מסע ההלוויה מן הראוי לציין את השתתפותו של מו"ר מרן ראש הישיבה הגרש"ז ברוידא זצ"ל.

מה אתה מצפה, שבהלוויה שלו הוא יתקוף וידבר עליו?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' דצמבר 25, 2011 6:03 pm

מורה צדק. כבר העיר לך בן אליהו ובצדק רב, על הבנת הנקרא הצריכה שיפור. הגרע"י לא היה מוכרח לבוא להלויה, ואם בא לא היה מוכרח להספיד, ואם הספיד לא היה מוכרח לומר שהיה אחד מגדולי הדור. בקיצור יש כמה אפשרויות נוספות חוץ מהאפשרות 'שבהלוויה שלו הוא יתקוף וידבר עליו'.

וכמובן כ"ז בהנחה שדברי הרב גל נכונים.
--------

תוך כדי דיבור כתב: ורק מקצתה רבנים שהביעו תמיכה בפועל ברב גורן (כדלהלן) ו/או בפסקו: ר' אברום שפירא במאמר שטרם ראיתי בעיני אך קיומו ידוע

קבלתי פניה מחד ממשפחת הגר"א שפירא, אשר עיניו שזפו את האמור כאן, והנני מפרסמה כאן כלשונה:

במשפחת הגר"א שפירא לא ראו ולא שמעו שכתב דברים בנוגע להיתר משפחת לנגר, ובכלל הוא לא הביע כמעט חוות דעת לגביו, בתחילת הפרשה כשהכל עסקו בענין אמר שאינו מבין איך ניתן לפי העובדות שפורסמו אז להתירן, אבל אעפ"כ הגן על כבודו, גם אם תקע עצמו לדבר הלכה הרי הוא ת"ח וירא"ש, ואפילו על אחר אמרו שיש לחוש לכבודו.

גלאגוזים · הודעהעל ידי **גלאגוזים** » א' דצמבר 25, 2011 6:29 pm

איש_ספר כתב:--------
תוך כדי דיבור כתב: ורק מקצתה רבנים שהביעו תמיכה בפועל ברב גורן (כדלהלן) ו/או בפסקו: ר' אברום שפירא במאמר שטרם ראיתי בעיני אך קיומו ידוע

קבלתי פניה מחד ממשפחת הגר"א שפירא, אשר עיניו שזפו את האמור כאן, והנני מפרסמה כאן כלשונה:
במשפחת הגר"א שפירא לא ראו ולא שמעו שכתב דברים בנוגע להיתר משפחת לנגר, ובכלל הוא לא הביע כמעט חוות דעת לגביו, בתחילת הפרשה כשהכל עסקו בענין אמר שאינו מבין איך ניתן לפי העובדות שפורסמו אז להתירן, אבל אעפ"כ הגן על כבודו, גם אם תקע עצמו לדבר הלכה הרי הוא ת"ח וירא"ש, ואפילו על אחר אמרו שיש לחוש לכבודו.

טעותו של "תוך כדי דיבור" מקורה מן הסתם הסתם בטעות נושנה ונפוצה בפענוח הר"ת של הגר"א שפירא, בעוד תכ"ד סבר שמדובר במרן הג"ר אברהם זצ"ל,
שמעולם לא פרסם מאמר כלשהו בפרשיה הנידונה, הרי שבודאי מדובר בבן אחיו הג"ר אליעזר זצ"ל שפרסם בשעתו מאמר מקיף לבסס את יסודות ההיתר.
[כמדומני שפורסם בשעתו בעיתון "הצפה"].

תוך כדי דיבור

אכן צדקת גלאגוזים. אני ראיתי במכתב של הרב גורן שמזכיר מאמר תמיכה של "הגר"א שפירא חבר ביה"ד בירושלים וחבר מועצת הרבנות הראשית". ובאמת בבדיקת הפרטים הקטנים שתי הגדרות הללו בזמן כתיבת המכתב תאמו רק את הרב אליעזר שפירא ולא את דודו ר' אברום. טל"ח.

סוקר · הודעהעל ידי **סוקר** » ב' דצמבר 26, 2011 9:24 am

מסכן בן אליהו. הרשימה שלו הצטמקה בעוד אחד. הלך על ר' אברהם שפירא.

אגב, את גנותו של הרב גורן חקק מרן הגרע"י ביביע אומר ח"ט:

א) גופא דעובדא הכי הוה. הנה הרב הראשי לישראל הגרא"י אונטרמן נר"ו נדרש מרבני ישראל להתמודד בבחירות אשר עתידים להערך ביום ז' בחשון תשל"ג, נגד המועמד האחר הוא הגר"ש גורן, כדי שישאר על משמרתו משמרת הקודש. והוא נעתר לבקשתם בתנאי שגם אני הצעיר אגיש מועמדותי לרב ראשי לישראל, נגד הרב יצחק נסים. בטענה, שמאחר שהרב רי"נ השתלט על חברי מועצת הרבנות הספרדים, והם מחרימים את ישיבות הרבנות הראשית ע"פ פקודת הרי"נ, בגלל סכסוכים שעברו בינו ובין הגרא"י אונטרמן. כך שנשארה הרבנות הראשית משותקת, מפני שאין רוב חברים משתתפים בישיבות מועצת הרבנות. א"כ גם אם ייבחר הגרא"י אונטרמן, מה תועלת יש בזה, אם ישאר הרה"ג רי"נ על משמרתו, כיון שהוא מועמד יחיד, ומה הועילו חכמים בתקנתם, הרי תשאר הרבנות הראשית משותקת, ולכן נועדו בדבר זה, כל חברי בית הדין הגדול, הגאונים המפורסמים ר' יוסף שלום אלישיב, ור' בצלאל ז'ולטי, ור' אליעזר גולדשמיט, ועוד רבנים, והחליטו שעלי להעתר לבקשת הגרא"י אונטרמן, ולהגיש מועמדותי למשרת רב ראשי לישראל נגד הרה"ג רי"נ, ואשר יבחר ה' הוא הקדוש. והפצירו בי מאד להגיש מועמדותי, ובאמת שהייתי מיצר על כך, כי תלי"ת אני כבר משרת בקדש את הקהלה הקדושה בתל אביב יפו, זה כמה שנים, ולא זזו מחבב אותי, באהבה ובחבה והערצה, כי מצאתי חן בעיניהם, בהנהגתי ובהרבצת התורה אשר מסרתי בכל רחבי העיר, ישתבח שמו לעד כי גבר עלינו חסדו, ובתוך עמי אנכי יושב בשלום ובשלוה. אך לא יכולתי נשוא הפצרת הגאונים הנ"ל, ואף שהבעתי ספקותי במכתב לפני מי שגדול הגרי"ש אלישיב שליט"א, בענין איסור הורדת רב ממשרתו, שמעלין בקודש ואין מורידין, ואיך אוכל להתמודד נגד הרי"נ במטרה שאבחר אני במקומו. וע"ז השיב לי לאמר, שמאחר שהרי"נ חותר בכל עוז להוריד ממשרתו את הגרא"י אונטרמן, ותומך בכל כחו בהגר"ש גורן, שיש לרבני בית הדין הגדול הסתייגות מדרכו והנהגתו, אין שום ספק כלל שמותר לי ג"כ להתמודד נגדו, ומצוה נמי איכא. וגם יש עוד טעמים אחרים שיש בהם כדי להתיר לי להתמודד נגד הרי"נ. וכדברים האלה כתב לי הגאון הקדוש האדמו"ר ר' ישראל אבוחצירא והביע תמיכתו בי ללא כל סייג. ואמרתי אשנה פרק זה לעצמי.

בן אליהו · הודעהעל ידי **בן אליהו** » ב' דצמבר 26, 2011 1:04 pm

הייתי מציע לך לעיין בחליפת התגובות בין מורה צדק לביני.
התשובה ביביע אומר ידועה לי וגם עמדתו של הגר"א שפירא ,בנוסח מעט שונה אמנם מהאמור כאן על ידי הרב איש ספר בשמו, ידועה לי זה מכבר.
אע"פ כן כתבתי מה שכתבתי ואין בשום דבר מהאמור לסתור את מה שכתבתי.

צh33 · הודעהעל ידי **צh33** » ב' דצמבר 26, 2011 4:48 pm

חכם בן אליהו צודק הנידון כאן אינו על תמיכה בדרכו של הרב גורן אלא אם בכל פעם שמזכירים אותו צריך להזכירו דרך כבוד כיאות או תוך כדי המטרת כמה קללות עססיות כמנהג תגרני השוק (ותוך כוונה כמובן לשם שמים וכו') ואכן גם באותו תשובה כותב הגר"ע יוסף: הגר"ש גורן וכנראה כמו שכבר הוכיחו מדאספדיה וכו' שאיננו היה סבור שצריך על אף שמתנגדים לו להחזיק שהוא... וכו' וכמנהג כמה כותבים כאן.
ודרך אגב עיין ג"כ בשו"ת טעם הצבי סי לז? שזכר ד"ת בשמו בכבוד וכיאות ואעפ"י שאותו גאון סירב לקבל ממנו סמיכה לדיינות בשעתו וכמבואר בספר צבי תפארת שי"ל לאחרונה. וידוע בגאון זה שכל מעשיו בדקדוק היו.
בקיצור נכון שגמרו והסכימו רבים וטובים שאינו רב היינו שאי אפשר לסמוך על פסקיו אלא צריך לעיין בעצמו בכל הלכה אם דבריו צודקים מכ"מ אי"ז מחייב להגיד שהוא לא היה גאון ולמדן וכו' שזה פשוט החוש יוכיח. ואף אחד מהכותבים בודאי לא הוציא כבר שיבסר ספר כנזר הקודש וודאי לא גרם להקים ועד להוצאת ספריו, אלא מאי מידותיו לא היו כנראה הכי מפוארות... אף שסו"ס גם בזה יש להליץ שהיה בשוגג ועוד כמה סיבות מהסביבה שבה הסתובב. ואין להאריך.
סוף דבר מה שפסקו בשעתו שאינו רב וכו זה לא היה פסק אישי על דמותו אלא ענין הלכתי טהור. ועיין מה שכתב הש"ך בחו"מ על בעל מגדל עוז ודו"ק.

שי אבי דוד · הודעהעל ידי **שי אבי דוד** » ג' דצמבר 27, 2011 12:20 am

למעלה

--------------------------------------------------------------------------------

Re: מרן ראש הישיבה הגאון האמיתי רבי אברהם יעקב זלזניק זצוק"ל

על ידי מתקן טעויות » 28/07/11 11:20

התמדתו היתה לשם דבר ממש לא פסיק פומיה מגירסה
מה שהתפעלתי מסיפור צדדי, מה שסיפר לי אחי ר' אהרון שבשנת תשמ"ב בלמדו בישיבת (הגר"ח) הגרמ"ד שהיתה בביהמ"ד שבשכונת כרם, וניסה לדבר עמו על הרב הראשי דאז התיריו וכל עניניו, ולא הסכים להמשיך את השיחה איתו על אף שדיברו הרבה לפני כן בלימוד, ושאלו אחי מה זה ועל מה זה אינו מדבר על איש שממעלליו רעשה ארץ, השיבו הגרא"י איני מדבר על מתמידים, אמר לו אחי והלא כבר אמרו בשם רבך האבן האזל שהתמדתו היא מהיצה"ר, השיבו הגרא"י, אני לא שמעתי דבר זה מרבי וגם איני מאמין לדבר שיאמר דבר כזה, כי מתמיד זה הדביקות הגדולה בבורא העולם, ואין שייך שיבא מהסטרא אחרא.
פחד ואימה אוחזיני כל פעם בהזכרי בדברים אלו ראו אדם גדול מעיד על עצמו.
מתקן טעויות הודעות: 13הצטרף: 11/07/11 13:15

ואיך זה מתיישב עם כל הנאמר לעיל???

חסיד חבד · הודעהעל ידי **חסיד חבד** » ג' דצמבר 27, 2011 12:55 am

בן אליהו, כבר הסבירו לך את זה.

עולמנו זה, מלא ברבנים, תלמידי חכמים, ר"מים, אברכים, איש איש כבודו במקומו מונח.

אמנם יש את גדולי ההוראה, את אלו שזכו שפקע שמם בהיכלי התורה (בדרך ממילא יש להם יותר מודעות ויותר אחריות).

מבחי' ת"ח ממוצע, אחד כזה שגדל מגיל 0 בעולמה של תורה. אין דמוקרטי', אין 20 בעד ו15 נגד.

אם ר' משה פיינשטיין, ר' שלמה זלמן אויערבאך, הרב אלישיב, הרבי מליובאוויטש ייצאו נגד, אין זה משנה עם עוד בעמחב"ס או רשכבה"ג לא ניתק יחסים.

מאיר סובל · הודעהעל ידי **מאיר סובל** » ד' דצמבר 28, 2011 6:35 pm

מתפעל כתב:ר' איטשע מאיר לוין הלך עם עניבה מסתמא מפאת תפקידו כח"כ וכשר בתקופה מסויימת.
לביהמ"ד גור לא הופיע עם עניבה. באותה מידה לא הלך עם מכנסיים בתוך הגרביים הנקרא: הויזען זאקען.
מסתבר שזה גם בגלל תפקידו הייצוגי.

ר' איטשע מאיר הלך עם פראק רבני ליטאי, יש לי תמונות שלו.
גם זה חלק מהיצוגיות.

בן אליהו · הודעהעל ידי **בן אליהו** » ד' דצמבר 28, 2011 7:33 pm

חסיד חב"ד טעות בידך ,למרות התנגדותו הפומבית לפסק, המשיך הרבי זצ"ל לשמור על קשר מתועד עם הרב גורן ולהתייחס אליו כאל ת"ח. וטוב שהעלית את שמו כי גם הוא נשמט בתחילה מזכרוני

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ד' דצמבר 28, 2011 7:41 pm

פסק דין האח והאחות:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7% ... 7%95%D7%AA
פסק דין האח והאחות הוא פסק דין שפסק בית דין רבני מיוחד בראשות הרב שלמה גורן בכסלו תשל"ג (פורסם ב-19 בנובמבר 1972). פסק הדין טיהר את האחים חנוך ומרים לנגר מחשד לממזרות, וסיים פרשה ארוכת שנים שגרמה לסערה בישראל. מהלכיו של הרב גורן בפרשה הביאו לזעם גדול עליו בקרב הציבור החרדי ולהרחבת הקרע בין הציבור החרדי והרבנות הראשית לישראל.

חשד הממזרות עלה מכיוון שאמם של האח והאחות הייתה נשואה לגר. לאחר שנפרדה ממנו ללא גט התחתנה עם בעל שני, אביהם של האח והאחות. שאלת ממזרותם של האח והאחות הייתה תלויה בשאלה האם אכן התגייר הבעל הראשון גיור תקף. אם הבעל הראשון אינו נחשב לגר, לא היו נישואי האם עמו תקפים, ואין הילדים שנולדו לה מגבר אחר נחשבים לממזרים. על יסוד זה טיהר הרכב מיוחד וחשאי בראשות הרב גורן את האח והאחות מממזרותם, והפך בכך החלטות קודמות של בתי הדין הרבניים.
תוכן עניינים
[הסתרה]

1 הדיון בבתי הדין הרבניים
2 הפיכת הפרשה לציבורית
3 פסיקת בית הדין המיוחד
3.1 הפסק
4 התגובות לפסיקה
5 לקריאה נוספת
6 הערות שוליים

[עריכה] הדיון בבתי הדין הרבניים

בשנת 1923, נישאו בולק בורקובסקי וחווה גינצבורג בכנסייה שבעיירה הפולנית לוקוב. הוריה של חוה, שהתנגדו נחרצות לנישואים, הפעילו לחצים על בורקובסקי להתגייר. הוא הסכים, אך פרטי גיורו, האופן שבו בוצעה המילה והשאלה האם טבל - כל אלו היו לא-ברורים. כעבור כמה שנים, משעלו הורי חוה לארץ, באו אחריהם גם בני הזוג בורקובסקי, שבינתיים נולד להם ילד. בארץ נולד להם ילד נוסף. כעבור שנים נפרדה חוה מבעלה הראשון ללא גט והכירה גבר אחר, יהושע לנגר, שאתו התחתנה בטקס יהודי דתי, ונולדו להם שני ילדים, חנוך ומרים. בתחילת שנות ה-50 בקשה חוה מבורקובסקי שיצהיר שהילדים שנולדו אינם ילדיו, למרות שהוזהרה שבעקבות זאת הם יירשמו כממזרים‏[1]. בעקבות זאת, רשם בית הדין הרבני בתל אביב ב-1956 את הילדים כפסולי חיתון.

ב-1966, בעת שחנוך ומרים היו בשירות צבאי, הם ביקשו להתחתן ופנו לבית הדין בפתח תקווה. לצורך בירור הנושא הופיעו בפני בית הדין עדים, והמשמעותי בהם היה בולק בורקובסקי עצמו. הוא טען בתוקף שהוא יהודי כשר, ושגיורו התבצע כהלכה. מאחר שלא היו עדים לגיור, הייתה חשיבות לשאלה האם מנהל בורקובסקי אורח חיים יהודי. על פי ההלכה, אורח חיים כזה כשלעצמו יכול להעמיד אדם בחזקת גר ולהוות אישוש לטענה שהתגייר. בורקובסקי טען שהוא מניח תפילין מדי יום ושומר שבת. בית הדין ערך לו בחינה קצרה ביהדות. בורוקובסקי ידע לומר שמניחים תפילין בבוקר, ולא בשבת. לעומת זאת, לא ידע כיצד בדיוק מניחים תפילין, לא ידע את פתיחת פיוט לכה דודי, ובעיקר - טעה בהשלמת הפסוק שמע ישראל. מכרים של בורוקובסקי העידו שאכלו עמו חזיר וראו אותו הולך לכנסייה, אולם מנגד היו גם שהעידו שנחשב בקהילה ליהודי כשר. בסופו של דבר פסק החליט בית הדין לדחות את בקשת האח והאחות להינשא.

האח והאחות ערערו לבית הדין הרבני הגדול בירושלים. בהרכב ישבו שלושה דיינים. שניים מהם, מבכירי פוסקי ההלכה בישראל, הביעו השקפות מנוגדות. הרב שאול ישראלי, איש הזרם הדתי לאומי, סבר שיש מקום לפסול את יהדותו של בורקובסקי ולהקל בדינם של האחים, גם בעקבות חוסר יכולתו של בורקובסקי להשלים את קריאת "שמע ישראל". לעומתו, הרב יוסף שלום אלישיב, החרדי, סבר שיש להתייחס בצורה מקלה יותר אל דיני הגיור ולקבוע שאף אם הגר עובר על דברי חז"ל, אין בכך סתירה לכך שהוא רואה את עצמו כיהודי, מאחר שבקהילה היהודית שהוא חי בה מקובל כך: "בזמננו יש לדון שהתנהגות בדרכי יהדות שעל ידה נקבעת גרות לובשת קצת צורה אחרת".

שאלה נוספת הייתה האם האופן שבו סיפר בורקובסקי על התגיירותו נחשב לקביל מבחינת ההלכה, הדורשת פירוט מסוים לגבי בית הדין שבו נערך הגיור, פירוט שבורקובסקי לא סיפק. גם בשאלה זו היה הרב אלישיב מקל מבחינת דיני הגיור ולפיכך מחמיר בשאלת הממזרות. על אף הדיון הנרחב החליטו לבסוף הרבנים שלא להכריע בסוגיה ולהחזיר את התיק לבית הדין הרבני בפתח תקווה, כדי שיבדוק האם כשהגיע בורקובסקי לארץ, הייתה לו חזקת יהדות, כלומר האם הוחשב ליהודי.

בית הדין בפתח תקווה שמע עדים נוספים, בין השאר את עדותו של גבאי שסיפר כי תקופה ארוכה היה בורקובסקי מבקר בבית הכנסת בשבתות, ומצד שני עדויות אחרות לפיהן נצפה עומד בתפילה חסר מעש. לבסוף הכריע בית הדין שנית שבורקובסקי יהודי וקביעת הממזרות תקפה. התיק הושב לדיון נוסף בערכאת הערעור בבית הדין הרבני הגדול. אל הרבנים אלישיב וישראלי הצטרף הרב עובדיה יוסף. בניגוד לפסק דין הביניים, התקבלה הפעם פה אחד החלטה קצרה ולא מנומקת - לא לשנות את פסק הדין של בית הדין בפתח תקווה.
[עריכה] הפיכת הפרשה לציבורית

האח והאחות שבקשתם סורבה פנו במכתב לשר הבטחון משה דיין בבקשה שיסייע להם. דיין איים שאם הבעייה לא תיפתר הוא יעלה בכנסת חוק לנישואים אזרחיים‏[2]. ראש הממשלה גולדה מאיר קיבלה אותם לשיחה ומצוקתם נגעה ללבה. בעקבות הפרשה העלתה סיעת הליברלים העצמאיים הצעת חוק שנועדה להתיר נישואים אזרחיים לפסולי חיתון, והדבר גרם משבר קואליציוני‏[3]. במקביל ללחץ הציבורי של האח והאחות להתיר אותם מממזרותם, פעלו בורקובסקי ובניו הבוגרים יותר נגד הפרסומים שהוא אינו יהודי‏[4].

במקביל, נעשתה פנייה אל הרב גורן בעודו הרב הצבאי הראשי, אשר בדק את התיק וחיווה את דעתו שניתן להתיר את האח והאחות לבא בקהל. דיין פנה אל הרב הראשי הספרדי דאז, הרב יצחק ניסים בבקשת עזרה, והרב ניסים ניסה למצוא בית דין שידון בפרשה מחדש. הרכב דיינים בבית הדין בירושלים בראשות הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא שאליו פנה הרב ניסים החליט שאין לו סמכות לדון בנושא במקום בית הדין בפתח תקווה‏[5].

בספטמבר 1971 הודיעו שבעת דייני בית הדין הרבני הגדול שהם מוכנים לשוב ולדון בתיק‏[6]. אולם האח והאחות התמהמהו בהחלטה האם לפנות אל בית הדין הגדול, שמא החלטה שלילית שלה יסתום את הגולל על הפרשה‏[7].

הפרשה ריחפה מעל מערכת הבחירות לרב הראשי, כפי שמתאר אחד הביוגרפים של הרב עובדיה יוסף, שלמה צזנה:
"כולם פחדו ממחטף, שיעיב על בחירת הרבנים הראשים. עד כדי כך, שתיקם של האח והאחות לנגר, הועבר על ידי הרב הראשי הספרדי יצחק ניסים לכספת של סניף בנק לאומי בירושלים, עד שיוכר למי למסור את התיק. שני הגופים המרכזיים דרשו את התיק: בית הדין הרבני בפתח תקווה, שעמד בקשר ישיר עם הרבנים החרדים ושזכה לתמיכתו של הרב הספרדי של תל אביב, הרב עובדיה יוסף ולשכתו של רב ראשי אשכנזי בתל אביב, הרב שלמה גורן."[8]

בסופו של דבר הרב גורן אכן נבחר לרב ראשי כמחליפו של הרב איסר יהודה אונטרמן, שהיה בעל השקפה מחמירה בעניין האח והאחות. לצד הרב גורן נבחר הרב עובדיה יוסף כראשון לציון וכמחליפו של הרב ניסים.
[עריכה] פסיקת בית הדין המיוחד
הרב שלמה גורן

הרב גורן הפעיל את סמכותו כרב ראשי וכינס בית דין רבני מיוחד להכריע בעניין. תשעה רבנים כונסו ורק אחד מהם, הרב גורן עצמו, הזדהה בשמו. השאר שמרו על אנונימיות "כדי למנוע מהם וממשפחותיהם איומים, פגיעות והשמצות מצד קבוצות המהלכים אימים וזורעים טרור", כלשונו של הרב גורן. בית דין מיוחד זה, שלדברי הרב גורן הורכב מדיינים, מאבות בתי דין ואף מדיין של בית הדין הרבני הגדול, הכריע לטהר את הממזרים, בעיקר בשל ערעור על עצם קיומה של הגירות. מיד עם פרסום ההכרעה השיא הרב הצבאי הראשי, הרב מרדכי פירון, את חנוך לנגר ואת חברתו, ובאותו ערב התקיימה גם חתונתה של מרים לנגר עם בחיר לבה. החתונות נערכו בהשתתפות שר הביטחון, ושני הזוגות החדשים זכו למברק ברכה מראש הממשלה מאיר. מפלגות השמאל הביעו סיפוק ותקווה שהרבנות תמשיך להיענות לצרכיה של "החברה הנאורה והמתקדמת". הרב גורן הושם תחת שמירת המשטרה, וצעירי המפד"ל הודיעו שיסכימו להתגייס להגן עליו. מקום קבורתו של אביו, שיום האזכרה שלו חל בסמוך, נשמר בסוד מחשש שיחולל.
[עריכה] הפסק

פסק דינו של הרב גורן פורסם בהרחבה בחוברת שהוציא זמן מה לאחר פרסום ההחלטה. הרב גורן טען כי ההלכה שבית דין לא יכול "לבדוק אחר בית דין אחר" אינה תקפה בימינו, בפרט בעניין ממזרות ששקול לדיני נפשות, וכי אין פסול הלכתי בכך שרק אב בית הדין מזהה עצמו בשמו והדיינים האחרים נותרים אלמונים. לגופו של מקרה קבע הרב גורן כי אין עדות שבורקובסקי התגייר בבית דין, אין ידיעות ברורות על האופן שבו נימול וטבל, ודבריו שניהל אורח חיים יהודי הם חסרי שחר, לאור העובדה שלא ידע להשלים את פסוק שמע ישראל או את לכה דודי. הוא הוסיף כי הרב שחיתן את חוה לנגר בשנית ודאי שמע על נישואיה הראשונים, אך לא ייחס להם חשיבות משום שבורקובסקי הוחזק כלא יהודי. הרב אלישיב סירב לקבל את העדים שבורקובסקי חי כגוי, משום שהם עצמם התבררו כחוטאים: אחד מהם העיד שאכל עמו טריפה, והאחר העיד שהוא עצמו חי בעבר עם נוצרייה. על כך ענה הרב גורן שעל פי ההלכה, אין אדם משים עצמו רשע, ועל כן, על פי הכלל פלגינן דיבורא, העדים אינם נאמנים להגיד רע על עצמם, אולם הם נאמנים בחלק דבריהם שבו הם מעידים בגנות חברם. בנוסף קיימים עדים כשרים לכל הדעות המעידים שבורקובסקי לא ידע כיצד להתפלל. מטעמים הלכתיים רבים הכלל שלפיו אדם יכול לבוא ולהעיד על היותו גר (מדין הפה שאסר הוא הפה שהתיר), אינו תקף במקרה זה. בראש ובראשונה, כלל זה חל רק לגבי אדם אשר הכול סבורים שהוא יהודי כשר, דבר שאינו קיים כאן. הרב גורן ציין עוד כי נוספו מסמכים חדשים שלא באו בפני בתי הדין הקודמים, ולפיהם העידו עובדים סוציאלים כי בורקובסקי גידל את בנו ברוח הנצרות. על כל אלו הוסיף הרב גורן טעמים נוספים המחזקים את פסיקתו שאותם פירט בהרחבה בחוברת. עוד הביא דעה שלפיה גם גר שהתגייר כהלכה, אם שב לסורו והפסיק לקיים מצוות - גרותו פוקעת, ולדבריו במקרה זה ניתן לצרף שיטה זו כדי לקבוע שגרות האב אינה תקפה[9].

הרב בצלאל ז'ולטי הגיב בכתב לפסק של הרב גורן. הוא כתב שאין בעדויות שהגר עבר על עבירות אלו או אחרות, להפקיע את חזקת הגירות של בורקובסקי, שהרי הוא ידוע בציבור כגר. עוד כתב שאסור היה לקבל את העדים משום שהדבר היה שלא בפני בעל דין. בתגובה לדברי הרב גורן שאין חובה להזכיר את שמות חברי בית הדין הביא הרב זולטי שזו מחלוקת הפוסקים‏[10] האם צריך המיעוט לחתום על פסק הדין, אך ברור שהדיינים חייבים לחתום על הפסק שלהם. הוא ציטט את המובא כי "מעשה בית דין" נחשב רק לכזה אם חתמו עליו שלושה דיינים. הרב גורן כתב כי כשם שחזקת שלוש שנים אינה חזקה אם הינה אין עימה טענה כך גם הגר צריך להסביר את האופן שבו נתגייר, אחרת אין לו חזקת גירות. הרב ז'ולטי ענה שכאן אין מדובר בטענות משפטיות אלא בחזקת הנהגה, המבוססת על פרסומו בציבור של האדם כגר, גם אם אינו טוען זאת כלל‏[11].

התגובות לפסיקה

תגובת החרדים לפסק הדין הייתה קשה. מועצת גדולי התורה התכנסה בראשות הרב משה חברוני בהרכב מורחב שכלל לראשונה את הרב אלישיב ורבנים נוספים, ופרסמה קול קורא המכריז על בטלות פסק הדין והכרזה ש"אין לסמוך כלל" על כל פסיקותיו של הרב גורן[12].

בכתב העת הפרדס תואר "מעמד מחאה ענק" באולם וגשל בבני ברק. הרב הסטייפלר שלח נציג שקרא את דבריו באירוע. עוד נאמו הרב שך, הרב שמואל וואזנר, האדמו"ר ממכנובקה ואחרים. הרב יעקב לנדא אמר שפסק הדין ניתן כדי למצוא חן בעיני חילונים‏[13]. הרב יחזקאל אברמסקי, הרב חיים שמואלביץ, הרב משה חברוני והרב שלמה זלמן אוירבך פרסמו מחאה נגד "חילול השם הנורא והשמתם ללעג של דרכי ההוראה"‏[14]. במאמר המערכת של המודיע נכתב כי "הרב גורן חיסל בעיה פוליטית לזמן מוגבל, אך אנו חוששים שבכך גם חיסל את עצמאותה של המערכת הרבנית בישראל". בבני ברק הודיעו על התארגנות לכתיבת "ספר ייחוסין" נפרד שיסמל את חוסר האמון ברישומי הייחוסין של הרבנות הראשית. החרדים טענו שהשמירה שהושמה על הרב גורן נועדה להציג אותו כמאוים למרות שלא היה איום אמיתי, וכן שלא היה הרכב חשאי אלא הרב גורן החליט לבדו. בעקבות הפסיקה התפטר הרב אלישיב מבית הדין הרבני הגדול, והפך לימים לאחד הרבנים הבולטים בעולם החרדי. הרב עובדיה יוסף הכחיש את הפרסומים שהוא הצטרף לפסק של הרב גורן ואמר כי הוא נאבק קשות כדי לא להצטרף לבית הדין של הרב גורן‏[15]. גם הרבי מליובאוויטש יצא בתוקף נגד המהלך. הוא אמר שיש בפרשה זו תקדים מסוכן, הן משום התניית בחירת רב במתן היתר והן משום שאנשי הממשלה הצהירו כי האח והאחות מותרים לבוא בקהל עוד לפני פסק הרבנים‏[16]. איבת החרדים לרב גורן לא שככה עד מותו של הרב. הויכוח בנושא נמשך במשך זמן מה כאשר הצופה יוצא נגד הביקורת החרדית והחרדים יוצאים נגד הביקורת בהצופה ‏[17]. מחלוקת נוצרה סביב עמדתו של הרב יוסף אליהו הנקין, אשר צוטט כאומר שאין לפקפק אחר מעשי הרב גורן שכן הוא הרב הראשי לישראל ובעקבות זאת טענו המתנגדים שנצלו את זקנותו כדי לפרסם דברים נגד עמדתו‏[18].

אצל רוב הציבור הדתי לאומי זכה הרב גורן לתמיכה רבה, בפרט מהרב צבי יהודה קוק. אולם היו גם רבנים מהציונות הדתית שיצאו נגד הפסק, כגון הרב שאול ישראלי, אחד הרבנים החשובים בציבור זה. גם הרב פרופ' בנימין זאב בנדיקט רבה של שכונת אחוזה בחיפה טען שלאחר שבית דין (במקרה זה של פתח תקווה) פסק מה שפסק, אסור על פי ההלכה לערער בפני שום בית דין אחר, וציין כי את המוסד "בית הדין הרבני הגדול לערעורים" הכתיב שלטון המנדט הבריטי בעת הקמת הרבנות הראשית, ואין לו תוקף הלכתי.

הזעם החרדי גבר כשבעקבות עתירה של בורקובסקי, פסק בג"ץ ב-1 באפריל 1973, בהסכמת נציג המדינה מישאל חשין, כי לצורך פסק דינו אמנם פסל הרב גורן את גיורו של בורקובסקי אך בכל זאת פסק הדין שלו אינו חל על מעמדו של בורקובסקי כיהודי ומבחינה משפטית ומנהלית הוא ימשיך להיות מוכר כיהודי על ידי רשויות מדינת ישראל.
לקריאה נוספת

הרב שלמה גורן, פסק הדין בעניין האח והאחות, הרבנות הראשית לישראל, תשל"ג
הרב בצלאל ז'ולטי, הפרדס, אדר א-ב תשל"ג, עמודים 6-11, דחיית ההיתר של הרב גורן [19]
הפרדס, אייר תשל"ג, נאומים ומכתבים נגד פסק דין האח והאחות, באתר HebrewBooks

הערות שוליים

1 ^ אברהם רותם, האחים למחצה של ה"ממזרים" טוענים: אבינו התגייר כדת חי כיהודי מאמין, מעריב, 11 במרץ 1971
2 ^ מצפים כי גילוי ראיות חדשות יביא לביטול ה"ממזרות" של אח ואחות בצה"ל, מעריב, 10 במרץ 1971
3 ^ יהושע ביצור, רק נציג אחד מהמערך יימנע בהצבעה על נישואין אזרחיים, מעריב, 21 ביולי 1971
4 ^ מצפים להחלטת בית הדין הרבני בפתח תקווה, מעריב, 7 באפריל 1971
5 ^ יהושע ביצור, בית הדין הרבני בירושלים מסרב לטפל בפרשת הממזרים, מעריב, 5 באפריל 1971
6 ^ יהושע ביצור, "הממזרים" עדיין לא בקשו דיון חוזר בבית הדין הרבני, מעריב, 14 בספטמבר 1971
7 ^ אברהם רותם, דנים בשאלה אם ה"ממזרים" יפנו לביה"ד הרבני העליון, מעריב, 16 בספטמבר 1971
8 ^ שר התורה - סיפורו של הרב עובדיה יוסף פרק 16
9 ^ אוצרות ירושלים, חוברת קכ"ו, תשל"ג, עמוד תטזקובץ PDF
10 ^ שו"ת המבי"ט שאלה קע"ב-קע"ג
11 ^ הרב בצלאל זולטי, הפרדס והמשך דבריו ב"אידישע ווארט" אדר תשל"ג
12 ^ החלטות מועצת גדולי התורה
13 ^ כנס מחאה נערך בבני ברק נגד התרת איסורי תורה, הפרדס, טבת תשל"ג, עמוד 22, באתר HebrewBooks
14 ^ דעת תורה, הפרדס, טבת תשל"ג, עמוד 24, באתר HebrewBooks
15 ^ מכתב מהראשון לציון הגר"ע יוסף שליט"א, הפרדס, טבת תשל"ג, עמוד 26, באתר HebrewBooks
16 ^ היתר האח והאחות תקדים מסוכן, הפרדס, טבת תשל"ג, עמוד 27, באתר HebrewBooks
17 ^ שערורית התקפות של הצופה על אגודת הרבנים ועל ליובויטש, הפרדס, אדר תשל"ג, עמוד 4, באתר HebrewBooks
18 ^ הגרי"א הענקין על פםק הרב גורן, הפרדס, אדר תשל"ג, עמוד שער, באתר HebrewBooks
19 ^ המשך הדיון בגיליון ניסן תשל"ג בעקבות מאמר של אחד הדיינים שתמכו בהיתר שהופיע בהצופה

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ד' דצמבר 28, 2011 11:58 pm

האח והאחות שבקשתם סורבה פנו במכתב לשר הבטחון משה דיין בבקשה שיסייע להם. דיין איים שאם הבעייה לא תיפתר הוא יעלה בכנסת חוק לנישואים אזרחיים‏.
במקביל, נעשתה פנייה אל הרב גורן בעודו הרב הצבאי הראשי, אשר בדק את התיק וחיווה את דעתו שניתן להתיר את האח והאחות לבא בקהל. דיין פנה אל הרב הראשי הספרדי דאז, הרב יצחק ניסים בבקשת עזרה

אם אינני טועה האחות הייתה מזכירה של דיין או משהו כזה

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » ה' דצמבר 29, 2011 12:49 am

היא שיחתי כתב:
האח והאחות שבקשתם סורבה פנו במכתב לשר הבטחון משה דיין בבקשה שיסייע להם. דיין איים שאם הבעייה לא תיפתר הוא יעלה בכנסת חוק לנישואים אזרחיים‏.
במקביל, נעשתה פנייה אל הרב גורן בעודו הרב הצבאי הראשי, אשר בדק את התיק וחיווה את דעתו שניתן להתיר את האח והאחות לבא בקהל. דיין פנה אל הרב הראשי הספרדי דאז, הרב יצחק ניסים בבקשת עזרה

אם אינני טועה האחות הייתה מזכירה של דיין או משהו כזה

נכון

בא בימים · הודעהעל ידי **בא בימים** » א' ינואר 01, 2012 2:45 am

נדהמתי לראות שבפורום שאנשיו מתיימרים להיות חרדים, מרשים איזה מילות שבח על אותו מחלל שם שמים, שלמה גורנצ'יק.
צודק מי שכתב כאן שהנושא שלו כבר לא רלוונטי, אבל לצערי ישנם כאן צעירים שעלולים להתבלבל בדבריהם של אנשים מבולבלים ששתו מים במקומות הרעים ומנסים לזרות חול בעיני תמימים.
הכותב שלקח לעצמו את תפקיד הסנגור לשלמה גורן, מעיד על עצמו שהינו צעיר, זה הלימוד זכות היחיד שיש לי עליו. אני שזוכר היטב את כל המאורעות, אוכל לתת לכם רק משל ברוח הימים האלה.
תארו לכם שבשיא ההסתה על הציבור החרדי והדתי נגד הלכות צניעות מסוימות, למשל שירת נשים, שמלובה ע"י אנשים שאינם מגיעים מנקודת מוצא של קולא אלא של הפקרות מוחלטת, בשיא התבערה, יעלה איזה רב ויגיד שלמעשה ההלכה היא הרבה יותר יפה ונאורה, ורק הקיצונים השתלטו כאן על הענין והם הולכים בדרך בית שמאי וכו' וכל השאר מפחדים מהם וכו' וכו', איזה חרפה ימיט עליו ועל הציבור, ועכשיו תארו לכם שאותו דובר יהיה רב ראשי (או בדרך להיות רב ראשי) והתועבה כפולה ומכופלת.

אי אפשר לשכוח לגורן את זכויותיו בתחום הכשרות בצבא, אבל בשלב מסוים, האיש שהיה מוכה בשגעון גדלות, החליט שאת הפסגה הוא יכבוש בחנפנות מאוסה לרשעים, על גבם של הרבנים כולם.

לא אשכח את הראיונות שהיה נותן גורן, בשיא התסיסה שכוונה נגד דבר ד' שממזר לא יבוא בקהל ה', בעיצומה של התקפה ציבורית נגד תורת ישראל! איך שבכולן היה משדר אוירה קלוקלת שהכל ניתן לפתרון וכו' וכל הבעיות מגיעות מקיצוניים, אבל הוא יוכל לפתור את רוב הבעיות (אם אפשפש בביתי אוכל למצוא ראיון אחד ששמרתי אז). הוא בדבריו השפלים חסרי האחריות, חשב למצוא חן בעיני הרשעים, ועל ידי כך המיט נזק עצום לכלל מוסד הרבנות והדיינות בישראל. (ולבסוף כדין עדי השקר, אשר גם על שוכריהם מתגנים, נזרק אל הכלבים בבזיון רב). אגב, אני עוד זוכר את הקולות הבודדים מבין אנשי משפט וכותבי עת (כמו שמואל שניצר או אמנון רובינשטיין) מכלל הציבור החילוני שהתמרמרו על מעלליו של גורן. שדרס כל סדרי צדק ומשפט, למשל עד אז ידעו שיש היררכיה ברורה: בין דין אזורי, בית הדין הרבני הגבוה, וכו'. במקרה האח והאחות, בית הדין האזורי אסר, בית הדין הגבוה גם אסר. אבל את גורן שום דבר לא עניין, הלה הקים בין דין לעצמו, עם קבוצת דיינים אנונימיים ומשם יצא ההיתר. [ומי מדבר על התרגיל הבזוי שעשה לברוקבסקי הזקן: שלא בפניו ביטל את גרותו, והא דאין מקבלים עדות שלא בפני בעל דין? אינו נוהג בגוי! ואף דאמנם הרי ע"ז גופא הדיון אם הוא גוי או יהודי, מ"מ זה באין כאחד....] מי שזוכר יזכור שעיקר הקצף לא היה על ההיתר, אלא על כל מה שנלווה לו, כאילו כל ההלכה זה משהו גמיש, בית הלל וכו', וכל הקשיים זה רק קשיחות של דיינים אכזריים מסיעת בית שמאי. לא היה רב שחילל שם שמים כמוהו מאז קום המדינה, ולכן לא היה רב אחד שזכה שרוב מנין ובנין של גדולי התורה, אבות בתי הדין, ראשי ישיבות, כתבו נגדו מחאות חריפות, מי יותר ומי פחות. הרב היחיד בעל מעמד ציבורי שתמך בו בגלוי ובהתלהבות, היה ר' צ"י קוק, ושכל אחד יסיק את המסקנות שלו. (ואיני מביא בחשבון כל מיני שמועות, ובטח שלא את השקרים המתועבים של גורן בעצמו על גדול הדור מאירופה וגדול הדור מארה"ב שכולם כמובן חשאים שהתקשרו לעודד אותו ולהצטרף לדבריו)

אגב, ההשוואה בין ביטול הגרות של גורנציק לבין ביטול הגרות של דיינים כמו שרמן היא אינה נכונה בכלל, ראשית משום שלרבנים שרמן ועוד, אין שום ענין בביטול הגרות, ואין לחשוד בהם בשום אינטרס אחר, לפחות כזה הגלוי לנו, ואילו גרונציק כל ההיתר שלו התבסס על ביטול הגרות, (ולכן כמובן העדיף רק את העדויות שהיו נוחות לו).

אי אפשר לשכוח איך צמרת דייני ישראל (הרב אלישיב, ר' לייזר גולדשמיט ר"ב זולטי ועוד ועוד) התחננו בפני הרב אונטרמן הזקן, שיטול בחזרה את הרבנות רק כדי להציל את מה שנשאר ממעלליו של אותו אהרן חארינר מודרני- שלמה גורן. (ההשוואה שמורה להגרי"י קנייבסקי במכתבו.). כולם אז ידעו את הסכנה והנזק שבדמותו ובמעשיו המופקרים של גורן.

על חילול שם שמים מיתה מכפרת, וממילא יש להניח שכבר כופר לו, אבל לעוות עלינו את הכתובים, לזה אסור להסכים!

צh33 · הודעהעל ידי **צh33** » א' ינואר 01, 2012 5:54 pm

א. יישר כח שאכן חדדת נקודה חשובה שהטענות נגדו כוונו על מה שעקף במסע פתלתל ולא לגיטימי את ההיררכיה של הבתי דין בישראל שזהו כמובן דבר לא מקובל בשום חברה אנושית שאם השופט לא מוצא חן פשוט מחליפים אותו.. ואך מותר להאריך בזה כי נבלה נעשתה אותו היום. אלא שדא עקא סערות הימים האלו דווקא מחדדים את הטענה שאין זו סיבה כל פעם שמזכירים אותו להזכירו עם כינויי גנאי וללא כבוד מינמלי דווקא כשיוצאים למאבק חשוב החובה ליזהר לא להגזים ולהתמקד בנקודה העיקרית. הגע עצמך האם מי שקם וצעק הרב גורן התיר ממזרים הועיל משהו?! ברור שלא הרב גורן שילב את ידיו בנחת גלגל עיניו לשמים ואמר מה פתאום לפי ההלכה הוא לא ממזר וכו' וכו' אני המיקל וכו' וכי האיש הממוצע ברחוב (דתי וחילוני כאחד) יבחר להאמין דווקא לקנאי בני ברק ומאה שערים?! פשיטא ופשיטא שחייבים לחדד ולהדגיש שהבעיה בו הייתה בחוסר הגינות המינמלי שנדרש מכל אדם הישוב לשמור את כללי ההירכיה גם כשהפסיקה לא נעימה לו. (ואגב ברב שרמן זו הרי גם דוגמא לקיצוניות יתירה שלא קידמה כלום ועיין מאמרו הברור של הר"ש דיכובסקי בתחומין. ודי בזה.)
ב. בנוגע לאישיותו אכן אי אפשר לשכוח את הפעולה הנפלאה שעשה בהקמת הרבנות הצבאית ורבות ידובר בה. בפרט שזוהי אכן זכות מתגלגלת אם ניקח בחשבון שהמודל של הרבנות בישראל משמש כדוגמא גם לרבנות הצבאית ברוסיה (וכמדומה גם באמריקה.) אבל שוב הנדון כאן לא אישיותו לחובה או לזכות הנדון שמחד גיסא הוא אכן מופקע מלשמש כרב וכפוסק ולאידך זה ממש לא אומר שחייבים לירוק כל פעם שמזכירים את שמו. ובכלל מתי שמזכירים את גנותו של אדם נמנעים בכלל מלהזכיר את שמו ואפשר לצאת ידי חובה ברמיזה.
ג. הכלל הוא שמטבע ישן ככל שעובר הזמן ערכו שווה יותר... ככלות הכל עברו מזמנו כבר כמעט ארבעים שנה קשה לומר שמעשיו הינם אכן מיוחדים אליו דווקא. בדור שכבר לא בושה שויכוחים שאמורים היו להיות מוכרעים בבתי דין ועל ידי חכמי ישראל מוכרעים בבתי משפט לחרפת כל מי שטיפת יהדות בלבו קשה לגלגל עיניים ולומר שהרב גורן דווקא הוא הנאלח בהתנהגותו וכו וכו צר לי אבל יש הרבה נאלחים ועוד שאר כינויים ידועים במרחבי הציבור החרדי הגדל ורבה בליעה"ר והם דווקא זוכים לכינויי גאונים וצדיקים וכו וכו...
סוף דבר אכן ראוי לעשות פלגינן כשנזכיר את מעשיו הטובים נזכירו בכבוד סביר וכשנזכיר מעלליו הרעים לי נראה שפשוט אין צורך להזכיר שמו כלל ובזה יורווח לכל...

בא בימים · הודעהעל ידי **בא בימים** » א' ינואר 01, 2012 6:59 pm

צדיק, אני מסכים איתך שאין שום בעיה להזכיר את שמו בתור 'הרב הגאון גורן', וכיום אין שום משמעות לתואר הרב, חוץ ממה שמדובר בזכר מהול, אבל לא יכלתי לראות את הציור המעוות והמסולף שנעשה כאן, כביכול מדובר באיזה מחלוקת הפוסקים, וכל היתרון של הצד שכנגד הוא רק שהם רוב.... מי שכותב כדברים האלה הוא או תמים או ... או שניהם יחד.
אבל אני לא מסכים איתך שבפרספקטיבה של שנים, מעלליו של גורן מחווירים. זה ממש לא נכון. לא היה רב במעמדו שנעץ סכין כה חדה בלב מוסד הרבנות והדיינות. ואני נאלץ להשתמש שוב במשלים. על הרבה פחות מזה הוקיעו את הרב חיים אמסלם מתנועת ש"ס, עכשיו תכפיל את הגסות, החוצפה והנזק, ותבין שדבר כזה לא היה. לא היה אדם במעמד של רב ראשי שהתחנף כ"כ לרשעים עד כדי הוצאת שם רע על עמיתיו כולם והשחרתם כקיצונים אטומי לב. הענין של רמיסת סדרי משפט הוא רק סיפטום לפראות שלו, ולא הענין עצמו.

לגבי ההסברה, מראש המערכה היתה אבודה, אין שום אפשרות להסביר למי שלא מאמין בקדושת התורה את ההגיון המוסרי שבדיני הממזר, וגם גורן לא ניסה ולא הצליח להסביר את זה, הוא פשט הראה שאפשר 'לפתור' את הבעיה הזו, וזה הספיק לגמרי לפוליטיקאים (רק כמה אנשי רוח חילונים התריעו שאין די בכך).

אני עוד זוכר את הזעזוע שהיה אחרי שביקר אצל השומרונים - כותים שבשכם וכתב בספר האורחים שלהם, את התפעלותו מהדביקות באמונה ובמצוות. הכל אצלו היה מתנהל באופן הזה, עד שעלה לכס הרבנות הראשית היו אומרים הלל בלי ברכה ביום העצמאות, אבל הוא יותר פרועם ויותר ציוני משקודמיו, החליט לומר בברכה, והרב עובדיה יוסף שהסתייג, קיבל ממנו תשובה מע"ג העיתונים בנוסח גורן, הכל סיפטום למחלה אחת גדולה, שגעון גדלות, פראות, וחכמה הקודמת הרבה ליראה.

[לגבי מחלוקת הרב שרמן והרב דיכובסקי, אתה חושב שמאמרו של הרב דיכבסקי בהיר והרב שרמן לא, ואני סבור בדיוק ההיפך. חוץ מהנקודה הבעיתית שהעלה הרב שרמן שלגדול הדור יש אפשרות ערעור, מלבד זה, דברי הרב שרמן פשוטים ודברי הרב דיכובסקי תמוהים, כמובן הכל לענ"ד. העיקר הוא שלרב שרמן אין אינטרס ידוע לפסול את הגיור של דימטרי פופגנוב מאשקלון, מלבד אולי 'נטיתו להחמיר', ואילו אצל גורן היה כאן ענין מכוון ולכן כל העדויות שלא התאימו לתיזה שבנה נדחו ולא נידונו כלל].

אחשדרפנטובסקי

התגובה של בא בימים, שפתיים ישק משיב דברים נכוחים ודברי פי חכם חן.

צh33 · הודעהעל ידי **צh33** » ב' ינואר 02, 2012 5:55 pm

בא בימים כתב:לגבי ההסברה, מראש המערכה היתה אבודה, אין שום אפשרות להסביר למי שלא מאמין בקדושת התורה את ההגיון המוסרי שבדיני הממזר, וגם גורן לא ניסה ולא הצליח להסביר את זה, הוא פשט הראה שאפשר 'לפתור' את הבעיה הזו, וזה הספיק לגמרי לפוליטיקאים (רק כמה אנשי רוח חילונים התריעו שאין די בכך).

].

אבל עובדה שאמנון רובינשטיין ועוד כמה שקצים כן הבינו.

בא בימים כתב: [אבל אני לא מסכים איתך שבפרספקטיבה של שנים, מעלליו של גורן מחווירים. זה ממש לא נכון. לא היה רב במעמדו שנעץ סכין כה חדה בלב מוסד הרבנות והדיינות. ואני נאלץ להשתמש שוב במשלים. על הרבה פחות מזה הוקיעו את הרב חיים אמסלם מתנועת ש"ס, עכשיו תכפיל את הגסות, החוצפה והנזק, ותבין שדבר כזה לא היה. לא היה אדם במעמד של רב ראשי שהתחנף כ"כ לרשעים עד כדי הוצאת שם רע על עמיתיו כולם והשחרתם כקיצונים אטומי לב. הענין של רמיסת סדרי משפט הוא רק סיפטום לפראות שלו, ולא הענין עצמו.

אני עוד זוכר את הזעזוע שהיה אחרי שביקר אצל השומרונים - כותים שבשכם וכתב בספר האורחים שלהם, את התפעלותו מהדביקות באמונה ובמצוות. הכל אצלו היה מתנהל באופן הזה, עד שעלה לכס הרבנות הראשית היו אומרים הלל בלי ברכה ביום העצמאות, אבל הוא יותר פרועם ויותר ציוני משקודמיו, החליט לומר בברכה, והרב עובדיה יוסף שהסתייג, קיבל ממנו תשובה מע"ג העיתונים בנוסח גורן, הכל סיפטום למחלה אחת גדולה, שגעון גדלות, פראות, וחכמה הקודמת הרבה ליראה.

].

בתכל'ס אין משהו שיטתי במאורעות שאתה מזכיר מה הקשר בין שגעון גדלות לביקור אצל השומרונים וכי יש להם זכות בחירה לרבנות?...(אבל לא שאני מחפש שיטתיות באיש עם פרצי כבוד)
בסה"כ רק אמרתי שמה לעשות היום התופעה שמי שלא מקבל את הפסק הרצוי לו הולך ומחליף את הרב (יותר נכון את הרב בשופט) היא ממש לא נדירה והיא ממש נעשית על ידי כאלו שמכונים רבנים וגאונים ועוד שאר תוארים. והבוחר יבחר מי יותר גרוע ומי יותר ראוי להשמצות וכל אחד עם טעמו האישי מי עשה יותר מעשים טובים ומי לא. ובוחן לבבות יבחון וכו'.
לצערי אני כן מכיר אנשים במעמד דומה (או יותר) מרב ראשי שהוציאו שם רע על עמיתיהם כולם והשחירום בצורה מעוררת גועל. אני די בטוח שהנזק שלהם ליהדות מאוד גדול. בקיצור במעשים הרעים מצאתי לו מקבילים וגרוע מזה לגבי המעשים הטובים כנראה עשה הרבה מהם ועל כן כתבתי מש"כ. בכל מקרה זה ענין קצת סובייקטיבי והבוחר יבחר.
נ.ב אני לא חושב שזה קשור אלי בכל אופן אדגיש (לצאת ידי חובת זהירות בפורום כזה) שכמובן לא אמרתי שהסיפור היה רק בעיה של רוב וכו'.

צh33 · הודעהעל ידי **צh33** » ב' ינואר 02, 2012 6:50 pm

כעת ראיתי שחלק אחר של הנושא מתחבא באשכול על הרמ"מ שולזינגר שהוקפץ לאחרונה. ועיי"ש דברי אב"ד קוממיות וכל מילה מיותרת.

תורה תמימה · הודעהעל ידי **תורה תמימה** » ג' ינואר 03, 2012 9:42 am

לנועלי האשכולות האם לא חרג אשכול זה ממזמן משמו ומטרתו המקוריים

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ג' ינואר 24, 2012 6:27 pm

בקשר להפולמוס

מבקש חכמה · הודעהעל ידי **מבקש חכמה** » ה' ינואר 26, 2012 4:10 pm

לחובבי רבני תל אביב כדאי לעיין בחוברת הזו: http://www.hebrewbooks.org/29030
(מצויה גם בחלקה באוצר בשם אנשי שם) ובה פרטים ותמונות של כמה מהרבנים המוזכרים באשכול ואחרים.

היימישער · הודעהעל ידי **היימישער** » ב' ספטמבר 10, 2012 8:40 pm

ראיתי עתה את האשכול, והנה כמה נקודות על כלל הנושאים שהועלו בו:
א. הסיפור המקורי על ר' יהושע מנדל ארנברג הוא שהוא נגש לעמוד ואחר קדושה במקום להמשיך אתה קדוש הוא נגש לארון והוציא ספר משום שכך היה רגיל תמיד מרוב התמדתו [מכיר אני אנשים שהכירוהו והעידו בפני שמעולם לא כבה האור בחדרו בלילה ובדר"כ יכלו לראותו מבעד לחלון כשהוא על הסולם ליד ארון הספרים ומעיין בספר כך לילות שלמים] הרה"ק מבעלזא חייך וסמן למישהו אחר לגשת לעמוד במקומו.
ב. הסיפור על הרה"ק מבעלזא בליל הסדר שייך לשלושת הפעמים היחידות שבהם שמעו אותו צוחק בקול, ואכמ"ל.
ג. בנוגע לגורן, ידוע שר' לייב חסמן אמר עליו עוד בהיותו בחור שממנו יגדל רשע, מי שרוצה יוכל לעיין בספר קול חוצב על ר' שלום שבדרון שם מובא הסיפור ללא שמות.
ד. שמעתי עדות מפי עד ראיה נאמן שהיה בחדרו של הגה"ק רי"צ דושינסקי זצוק"ל כשגורן בא אליו עוד הרבה לפני כל הסיפורים המוכרים (אינני זוכר אם היה אז הרב של צה"ל או שזה היה עוד לפני זה) לקבל את הסכמתו על היתר לחפירת ביצורים בשבת, והגה"ק הנ"ל התייחס אליו בזלזול מופגן וענה לו שהוא ניצוץ של התלמיד שטיהר את השרץ בק"נ טעמים, גורן כמובן התעצבן מאוד ועזב את המקום בטריקת דלת, אותו עד ראיה סיפר לי גם שהוא זוכר מקרה שהיה שנים לאחמ"כ כשהיו זקוקים לעזרתו של גורן [מתוקף תפקידו] לטובת בחור שלמד בדושינסקי, וכרק שמע גורן היכן הבחור לומד גירש את המבקשים מעל פניו בכעס גדול משום הסיפור הנ"ל.
ה. באות ג' וד' אנו רואים את כוחם של חכמי ישראל שהם בבחינת הרב הדומה למלאך ה' צבאות (מה שלכו"ע אסור אפי' לחשוב על גורן) להריח מראש את אלו שהתורה נעשית להם סם המוות.

מבקש חכמה · הודעהעל ידי **מבקש חכמה** » ב' ספטמבר 10, 2012 9:41 pm

הא, היימישער ככה שבוע לפני ר"ה מתעסק עם תלמידי חכמים שכבר אינם פה, בשביל מה? ככה לא נוהג "אחד משלנו".

היימישער · הודעהעל ידי **היימישער** » ב' ספטמבר 10, 2012 9:54 pm

ת"ח שאין בו דעת נבלה טובה הימנו.
ידוע הסיפור על החזו"א (למיטב זכרוני) שדיבר בליל יוה"כ על 'ת"ח' שהשקפותיו לא היו נכונות.
אם מותר - מותר תמיד, ואם אסור - אסור תמיד.

המחקר · הודעהעל ידי **המחקר** » ד' ספטמבר 12, 2012 8:51 pm

א. איש ספר, מעניין אותי מהי דעת אביך שליט"א בנוגע לאישיותו ותורתו של הרב שלמה גורן. ומדוע אתה לא מציין אותה כאן (במיוחד כשהזכירו את אביך).
ב. מדוע לא הובאו כאן באשכול זה דברי נבואתו של רמ"מ פרוש זצ"ל המסיח לפי תומו לפני עשרות שונים, כי בירושלים ישנם שני עילויים בולטים שעתידים להיות גדולי הדור הבא:
ר' שלמה זלמן אוירבך, ור' שלמה גורנצ'יק?
ג. הרבה מהשמות שהוזכרו פה ככאלו שהתקיפו את הרב גורן או חלקו עליו, אין בכך שום דבר, כי לא היה קטן מהם בתורה, בחכמה, ובכח פסיקה. וזה שהתקשורת החרדית קידמה אותם ל'מרן', 'פוסק הדור', וכדו', הכל ליצנות אחת גדולה. עיין למשל בהספדו של הרב יעקב רוזנטל על ר' אברום שפירא, ובדברים שאמרו הגאון מטשעבין והרצי"ה על ר' משולם ראטה זצ"ל (אגב, מה היתה דעתו בפרשיית הרב גורן?).
ד. הגיעו אל הרב גורן באותם ימים מכתבי תמיכה מרבנים שונים, אך הוא (בענוותנותו?) לא רץ לפרסמם בתקשורת.
להלן קטע מתוך מכתבו של אחד מרבני הדור ההוא:
לכבוד הרב הראשי לא"י
הגאון הצדיק רבי שלמה גורן שליט"א
שלוכט"ס
עד"ת באתי באיזה הערות לדברי כת"ר בספרו החשוב: "פסק דין בענין האח והאחות", אשר עברתי עליו בעיון מראשו ועד סופו ולשמחתי לא מצאתי בו טעות בדבר משנה וחוסר הבנה בדברי הפוסקים ולא דברים שמעקרם הם מופרכים או תיאוריה דמיונית בניגוד להלכה וכו' אלא בקיאות גדולה בש"ס ופוסקים והבנה עמוקה וישרה בלי חקרי כרס ופלפול של הבל בדברי רבותינו ז"ל.
והיות שרב אחד שליט"א כתב ופירסם איזה השגות על דברי כת"ר ולפענ"ד אין בהם ממש מצאתי לנכון להשיב עליהם במכתב זה שלכאורה היה עלי להפנותו לרב המשיב אך כיון שיש לי השגות רבות על הרב הנ"ל לא רק בדברי תורה אלא גם בהתנהגות עפ"י התורה ואין אני אולי מחויב מצד הדין לקיים מצוות תוכחה שהרי רבים וטובים ממני משתדלים בזה וללא הועיל..
...ועכשיו על דברי הרב המשיב בעתון שערים (כ"ג טבת) טור א': "וזה עתה בא לגור וישפוט שפוט" - כפי הזכור לי זה בטוי של סדומניקים.
...ואני שואל מדוע לו לרב להכניס ספחת בקהל ה' ולהוציא כשרים מקהל זה כיון שאיזה רב רוצה להיות ראש הרבנים בירושת"ו?!..."

ישעיהו לוריא

המחקר כתב:א. איש ספר, מעניין אותי מהי דעת אביך שליט"א בנוגע לאישיותו ותורתו של הרב שלמה גורן. ומדוע אתה לא מציין אותה כאן (במיוחד כשהזכירו את אביך).
ב. מדוע לא הובאו כאן באשכול זה דברי נבואתו של רמ"מ פרוש זצ"ל המסיח לפי תומו לפני עשרות שונים, כי בירושלים ישנם שני עילויים בולטים שעתידים להיות גדולי הדור הבא:
ר' שלמה זלמן אוירבך, ור' שלמה גורנצ'יק?
ג. הרבה מהשמות שהוזכרו פה ככאלו שהתקיפו את הרב גורן או חלקו עליו, אין בכך שום דבר, כי לא היה קטן מהם בתורה, בחכמה, ובכח פסיקה. וזה שהתקשורת החרדית קידמה אותם ל'מרן', 'פוסק הדור', וכדו', הכל ליצנות אחת גדולה. עיין למשל בהספדו של הרב יעקב רוזנטל על ר' אברום שפירא, ובדברים שאמרו הגאון מטשעבין והרצי"ה על ר' משולם ראטה זצ"ל (אגב, מה היתה דעתו בפרשיית הרב גורן?).
ד. הגיעו אל הרב גורן באותם ימים מכתבי תמיכה מרבנים שונים, אך הוא (בענוותנותו?) לא רץ לפרסמם בתקשורת.
להלן קטע מתוך מכתבו של אחד מרבני הדור ההוא:
לכבוד הרב הראשי לא"י
הגאון הצדיק רבי שלמה גורן שליט"א
שלוכט"ס
עד"ת באתי באיזה הערות לדברי כת"ר בספרו החשוב: "פסק דין בענין האח והאחות", אשר עברתי עליו בעיון מראשו ועד סופו ולשמחתי לא מצאתי בו טעות בדבר משנה וחוסר הבנה בדברי הפוסקים ולא דברים שמעקרם הם מופרכים או תיאוריה דמיונית בניגוד להלכה וכו' אלא בקיאות גדולה בש"ס ופוסקים והבנה עמוקה וישרה בלי חקרי כרס ופלפול של הבל בדברי רבותינו ז"ל.
והיות שרב אחד שליט"א כתב ופירסם איזה השגות על דברי כת"ר ולפענ"ד אין בהם ממש מצאתי לנכון להשיב עליהם במכתב זה שלכאורה היה עלי להפנותו לרב המשיב אך כיון שיש לי השגות רבות על הרב הנ"ל לא רק בדברי תורה אלא גם בהתנהגות עפ"י התורה ואין אני אולי מחויב מצד הדין לקיים מצוות תוכחה שהרי רבים וטובים ממני משתדלים בזה וללא הועיל..
...ועכשיו על דברי הרב המשיב בעתון שערים (כ"ג טבת) טור א': "וזה עתה בא לגור וישפוט שפוט" - כפי הזכור לי זה בטוי של סדומניקים.
...ואני שואל מדוע לו לרב להכניס ספחת בקהל ה' ולהוציא כשרים מקהל זה כיון שאיזה רב רוצה להיות ראש הרבנים בירושת"ו?!..."

ענוה לא היתה מצויה בכמות מרובה בביהמ"ד 'האידרא' שע"י כותל המערבי. (ומה שאי' אין אני והוא יכולים לדור אפשר לתרץ בדוחק שע"כ הוא מרוחק קימעא מהכותל המערבי...ואל"כ היה בונהו על הר הבית..)

ישבו האדמו"ר הלב שמחה מגור ואחיו הגרפ"מ אלטר זי"ע (לימים הפני מנחם מגור) שבעה על אחות שנלב"ע.
הגיע הרב גורן לנחם. וסיפר בהתרגשות שבבחרותו בא פעם לפני אביהם הרבי האמרי אמת זי"ע, והנה אך נכנס אמר לו האדמו"ר זצ"ל "גגין ועליות לא נתקדשו,- אז' מלערענט אויך..." [כשלומדים בגבהות אזי...] ע"כ המעשה.
כשהלך הרב גורן הסב הפני"מ פניו לל"ש ואמר לו "פליאני על 'עילוי' כמוהו שכבר עשרות שנים מסתובב עם 'ווארט' יקר כזה מאבא, ולא תפס עד היכן ולמי הדברים אמורים".

המחקר · הודעהעל ידי **המחקר** » ד' ספטמבר 12, 2012 10:57 pm

ישעיהו לוריא כתב:ישבו האדמו"ר הלב שמחה מגור ואחיו הגרפ"מ אלטר זי"ע (לימים הפני מנחם מגור) שבעה על אחות שנלב"ע.
הגיע הרב גורן לנחם. וסיפר בהתרגשות שבבחרותו בא פעם לפני אביהם הרבי האמרי אמת זי"ע, והנה אך נכנס אמר לו האדמו"ר זצ"ל "גגין ועליות לא נתקדשו,- אז' מלערענט אויך..." [כשלומדים בגבהות אזי...] ע"כ המעשה.
כשהלך הרב גורן הסב הפני"מ פניו לל"ש ואמר לו "פליאני על 'עילוי' כמוהו שכבר עשרות שנים מסתובב עם 'ווארט' יקר כזה מאבא, ולא תפס עד היכן ולמי הדברים אמורים".

אחח, אשרינו שזכינו לכאלו רבנים צדיקים המקפידים על איסורי לשון הרע, ביזוי תלמידי חכמים, התכבדות בקלון חברו, ועוד ועוד. כמה נפלא.
ולעומתם הרב גורן התמים לא זוכה להבין קושט אמריהם הנעלים והנשגבים של גדולי ישראל זלההה"ה.
ובאים חסידיהם ומתפארים ומפלפלים באותם איסורים, בהנאה ובשמחה.
אשרינו!

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' ספטמבר 12, 2012 11:33 pm

המחקר כתב:א. איש ספר, מעניין אותי מהי דעת אביך שליט"א בנוגע לאישיותו ותורתו של הרב שלמה גורן. ומדוע אתה לא מציין אותה כאן (במיוחד כשהזכירו את אביך).
ב. מדוע לא הובאו כאן באשכול זה דברי נבואתו של רמ"מ פרוש זצ"ל המסיח לפי תומו לפני עשרות שונים, כי בירושלים ישנם שני עילויים בולטים שעתידים להיות גדולי הדור הבא:
ר' שלמה זלמן אוירבך, ור' שלמה גורנצ'יק?
ג. הרבה מהשמות שהוזכרו פה ככאלו שהתקיפו את הרב גורן או חלקו עליו, אין בכך שום דבר, כי לא היה קטן מהם בתורה, בחכמה, ובכח פסיקה. וזה שהתקשורת החרדית קידמה אותם ל'מרן', 'פוסק הדור', וכדו', הכל ליצנות אחת גדולה. עיין למשל בהספדו של הרב יעקב רוזנטל על ר' אברום שפירא, ובדברים שאמרו הגאון מטשעבין והרצי"ה על ר' משולם ראטה זצ"ל (אגב, מה היתה דעתו בפרשיית הרב גורן?).
ד. הגיעו אל הרב גורן באותם ימים מכתבי תמיכה מרבנים שונים, אך הוא (בענוותנותו?) לא רץ לפרסמם בתקשורת.
..."

א. דעתו של אבי בודאי לא מעניינת אותך. אם מעניינת אותך דעתו של רבי שריה דבליצקי, תוכל לשאול אותו. תוכל גם לשאול את החברה ממרכז הרב שטיפלו ברי"ל זוסמן ומצאו את תחלופת המכתבים בינהם.
ב. דברי נבואתו של רמ"מ פרוש זצ"ל ! איפה רואה האורות זכותו תגן עליך, שיוסיף מרן רבי משה פרוש.
את חוש הביקורת שלך והחבר שלך, וההבנה שלכם במדרגת החכמים, הן מבחינה אמיתית והן מבחינת מקומם ההיסטורי, כבר ראינו באשכולות דומים
(עיין ערך ישיבת תורה קבלה ומלאכה של הרב קוק ביפו, ר"נ גרינשפאן כמשקל מול הגריח"ז ועוד הלצות כיו"ב)
ג. צריך להוסיף משהו על חוש ביקורת מחוי לחלוטין?
ד. "עונתנותו" של גורן החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו.

שאלתי פעם גדול אחד, למה משתמט מליתן הסכמה לפלוני שהוציא ספר חמד"י, ואף אמנם שיש עליו ערער, אבל הוא הגדול, דבק בו מאד, אמר לי אותו חכם, איך זה נראה שהנ"ל מוציא יום אחד ספרי וויזל ואחרי זה חמדת ימים, ושוב עוד ספר קבלה איזטורי שנוי במחלוקת. (ושוב שו"ת של הרב קאפח...), יאמרו העולם, האיש מחפש פרובקוציות. ובקיצור: אם אינך רוצה לפגוע בקמפיין "הרהבילטציה" שאתה עושה לגראי"ה קוק זצוק"ל , מוטב שתמשוך ידיך מפרשה זו.

צר לי שהאשכול עלה שוב בער"ה, אבל להשאיר את דברי 'המחקר' בלי מענה אי אפשר.

המחקר · הודעהעל ידי **המחקר** » ה' ספטמבר 13, 2012 12:18 am

איש_ספר כתב:
המחקר כתב:א. איש ספר, מעניין אותי מהי דעת אביך שליט"א בנוגע לאישיותו ותורתו של הרב שלמה גורן. ומדוע אתה לא מציין אותה כאן (במיוחד כשהזכירו את אביך).
ב. מדוע לא הובאו כאן באשכול זה דברי נבואתו של רמ"מ פרוש זצ"ל המסיח לפי תומו לפני עשרות שונים, כי בירושלים ישנם שני עילויים בולטים שעתידים להיות גדולי הדור הבא:
ר' שלמה זלמן אוירבך, ור' שלמה גורנצ'יק?
ג. הרבה מהשמות שהוזכרו פה ככאלו שהתקיפו את הרב גורן או חלקו עליו, אין בכך שום דבר, כי לא היה קטן מהם בתורה, בחכמה, ובכח פסיקה. וזה שהתקשורת החרדית קידמה אותם ל'מרן', 'פוסק הדור', וכדו', הכל ליצנות אחת גדולה. עיין למשל בהספדו של הרב יעקב רוזנטל על ר' אברום שפירא, ובדברים שאמרו הגאון מטשעבין והרצי"ה על ר' משולם ראטה זצ"ל (אגב, מה היתה דעתו בפרשיית הרב גורן?).
ד. הגיעו אל הרב גורן באותם ימים מכתבי תמיכה מרבנים שונים, אך הוא (בענוותנותו?) לא רץ לפרסמם בתקשורת.
..."

א. דעתו של אביו בודאי לא מעניינת אותך. אם מעניינת אותך דעתו של רבי שריה דבליצקי, תוכל לשאול אותו. תוכל גם לשאול את החברה ממרכז הרב שטיפלו ברי"ל זוסמן ומצאו את תחלופת המכתבים בינהם.
ב. דברי נבואתו של רמ"מ פרוש זצ"ל ! איפה רואה האורות זכותו תגן עליך, שיוסיף מרן רבי משה פרוש.
את חוש הביקורת שלך והחבר שלך, וההבנה שלכם במדרגת החכמים, הן מבחינה אמיתית והן מבחינת מקומם ההיסטורי, כבר ראינו באשכולות דומים
(עיין ערך ישיבת תורה קבלה ומלאכה של הרב קוק ביפו, ר"נ גרינשפאן כמשקל מול הגריח"ז ועוד הלצות כיו"ב)
ג. צריך להוסיף משהו על חוש ביקורת מחוי לחלוטין?
ד. "עונתנותו" של גורן החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו.

שאלתי פעם גדול אחד, למה משתמט מליתן הסכמה לפלוני שהוציא ספר חמד"י, ואף אמנם שיש עליו ערער, אבל הוא הגדול, דבק בו מאד, אמר לי אותו חכם, איך זה נראה שהנ"ל מוציא יום אחד ספרי וויזל ואחרי זה חמדת ימים, ושוב עוד ספר קבלה איזטורי שנוי במחלוקת. (ושוב שו"ת של הרב קאפח...), יאמרו העולם, האיש מחפש פרובקוציות. ובקיצור: אם אינך רוצה לפגוע בקמפיין "הרהבילטציה" שאתה עושה לגראי"ה קוק זצוק"ל , מוטב שתמשוך ידיך מפרשה זו.

צר לי שהאשכול עלה שוב בער"ה, אבל להשאיר את דברי 'המחקר' בלי מענה אי אפשר.

איש ספר, אני כ"כ תמה על שום מה הצלחתי להרגיזך (למרות שבאמת לא ניסיתי!) ופרצופך מתגלה לכל באי הפורום, ישפטו הם על סגנונך הייחודי כלפיי וכלפי אחרים השונים ממך, האם זהו הסגנון הראוי לבן תורה ולאחד מהאנשים המייצגים את אוצר החכמה. בינתיים אבליג על העלבונות, אבל אני קורא לך למתן את סגנונך בטרם יהיה מאוחר. אני בטוח שאינני היחיד שמרגיש מיום ליום את תחושות הגועל כלפי דברים שאתה וחבריך מתירים לעצמכם לכתוב כנגד גדולי ישראל. אם אתה מבקש להדיר את כל הכותבים כאן, שכן מעוניינים לשמור על כבוד ת"ח, מהשתתפות בפורום, המשך בדרכך!
לא זכור לי שבאיזשהו נושא שכתבתי בפורום, היה מישהו שהכחיש דברים ונתונים שמסרתי, אדרבה, אני מזמין אותך להציגם כאן בפני! ואני דורש את התנצלותך בפומבי על הוצאת שם רע עליי. (ואל תביא לנו עכשיו תתי סעיפים שוליים, אלא דברים עקרוניים שכתבתי ואינם נכונים בוודאי).
ולעומת זאת, בורותך המתגלה כל פעם מחדש, באה לידי ביטוי בצורה נפלאה גם בהודעתך האחרונה:
* רמ"מ פרוש, אינו משה פרוש אלא ר' מנדל פרוש שו"ב. וליצנותך כאן מגלה את להיטותך לזלזל בדברי באי הפורום שאתה מרגיש שכאילו הם אורחים שלך ומותר לך לנהוג בהם כרצונך כאוות ידך.
* למה אתה רומז בעניין ישיבה לתורה קבלה ומלאכה? על מה אתה מתכוון לצחוק? על תוכניתו של הרב קוק? על מסמכים וכתבי יד העוסקים בתוכנית? או סתם להרעיף צחוקים וליצנויות לחלל הפורום?
* איני יודע אם בעיני גדולי ישראל (שאינם מחוגו של הרב זוננפלד/ההונגרים) היה הרב גרינשפאן גדול יותר מהרב זוננפלד. ואין זה מתפקידי לחלק ציונים. אני רק יודע שאף אחד מהם לא צריך את הסכמתו של השני, ואני יודע את הייחס שהיה לרב גרינשפאן כלפי הרב זוננפלד.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' ספטמבר 13, 2012 12:52 am

המחקר כתב:ג. הרבה מהשמות שהוזכרו פה ככאלו שהתקיפו את הרב גורן או חלקו עליו, אין בכך שום דבר, כי לא היה קטן מהם בתורה, בחכמה, ובכח פסיקה. וזה שהתקשורת החרדית קידמה אותם ל'מרן', 'פוסק הדור', וכדו', הכל ליצנות אחת גדולה..."

את זה כתב, מי שמטיף לנו לשמור על כבודם של ת"ח.

המחקר כתב:לא זכור לי שבאיזשהו נושא שכתבתי בפורום, היה מישהו שהכחיש דברים ונתונים שמסרתי, אדרבה, אני מזמין אותך להציגם כאן בפני! ואני דורש את התנצלותך בפומבי על הוצאת שם רע עליי. (ואל תביא לנו עכשיו תתי סעיפים שוליים, אלא דברים עקרוניים שכתבתי ואינם נכונים בוודאי).

אני אכן מתנצל ובפומבי. ובלי שום ציניות. כתבתי בפזיזות ובחוסר שימת לב. אנא סלח נא.

המחקר כתב: ולעומת זאת, בורותך המתגלה כל פעם מחדש, באה לידי ביטוי בצורה נפלאה גם בהודעתך האחרונה:
* רמ"מ פרוש, אינו משה פרוש אלא ר' מנדל פרוש שו"ב. וליצנותך כאן מגלה את להיטותך לזלזל בדברי באי הפורום שאתה מרגיש שכאילו הם אורחים שלך ומותר לך לנהוג בהם כרצונך כאוות ידך.
.

אכן בבורתי טעיתי כשחשבתי שכוונת לר' משה פרוש, ובאמת כיוונת לר' מנדל, הגהמ"ח בתוך החומות, ועכשיו ממילא נסתרו כל דברי. כי אינו דומה נבואת ר' מנדל לנבואת ר' משה.

המחקר כתב:אני בטוח שאינני היחיד שמרגיש מיום ליום את תחושות הגועל כלפי דברים שאתה וחבריך מתירים לעצמכם לכתוב כנגד גדולי ישראל. אם אתה מבקש להדיר את כל הכותבים כאן, שכן מעוניינים לשמור על כבוד ת"ח, מהשתתפות בפורום, המשך בדרכך!

איני יודע על מה אדוני מדבר. כל פגיעה בת"ח, מכל מגזר שהוא, בפורום נמחקת, ורבים יכולים להעיד ע"כ. הסוגיא של גורן היא שונה באופן מהותי. והאמת אומר שגם אני געלה נפשי, כפשוטו, לעסוק בשטויות האלה בער"ה, (מה גם שאין ענין סתם לבזותו ללא צורך, וגם הוא זכויותיו גדולות, כמו בהעמדת הכשרות בצה"ל ועוד) וצר לי שלא נעלתי את האשכול בעבר.

ושוב אבקש את סליחתך מעומק הלב. כתיבה וחתימה טובה לך ולביתך וכל בית ישראל.

ישעיהו לוריא

המחקר כתב:ד. הגיעו אל הרב גורן באותם ימים מכתבי תמיכה מרבנים שונים, אך הוא (בענוותנותו?) לא רץ לפרסמם בתקשורת.
להלן קטע מתוך מכתבו של אחד מרבני הדור ההוא:
לכבוד הרב הראשי לא"י
הגאון הצדיק רבי שלמה גורן שליט"א
שלוכט"ס
עד"ת באתי באיזה הערות לדברי כת"ר בספרו החשוב: "פסק דין בענין האח והאחות", אשר עברתי עליו בעיון מראשו ועד סופו ולשמחתי לא מצאתי בו טעות בדבר משנה וחוסר הבנה בדברי הפוסקים ולא דברים שמעקרם הם מופרכים או תיאוריה דמיונית בניגוד להלכה וכו' אלא בקיאות גדולה בש"ס ופוסקים והבנה עמוקה וישרה בלי חקרי כרס ופלפול של הבל בדברי רבותינו ז"ל.
והיות שרב אחד שליט"א כתב ופירסם איזה השגות על דברי כת"ר ולפענ"ד אין בהם ממש מצאתי לנכון להשיב עליהם במכתב זה שלכאורה היה עלי להפנותו לרב המשיב אך כיון שיש לי השגות רבות על הרב הנ"ל לא רק בדברי תורה אלא גם בהתנהגות עפ"י התורה ואין אני אולי מחויב מצד הדין לקיים מצוות תוכחה שהרי רבים וטובים ממני משתדלים בזה וללא הועיל..
...ועכשיו על דברי הרב המשיב בעתון שערים (כ"ג טבת) טור א': "וזה עתה בא לגור וישפוט שפוט" - כפי הזכור לי זה בטוי של סדומניקים.
...ואני שואל מדוע לו לרב להכניס ספחת בקהל ה' ולהוציא כשרים מקהל זה כיון שאיזה רב רוצה להיות ראש הרבנים בירושת"ו?!..."

ובכן. אולי יאות המחקר ל'גלות' מי הרב המפורסם הזה בעילום שם. אדרבה יביאהו ונדעה מיהו.

ישעיהו לוריא

המחקר כתב:
ישעיהו לוריא כתב:ישבו האדמו"ר הלב שמחה מגור ואחיו הגרפ"מ אלטר זי"ע (לימים הפני מנחם מגור) שבעה על אחות שנלב"ע.
הגיע הרב גורן לנחם. וסיפר בהתרגשות שבבחרותו בא פעם לפני אביהם הרבי האמרי אמת זי"ע, והנה אך נכנס אמר לו האדמו"ר זצ"ל "גגין ועליות לא נתקדשו,- אז' מלערענט אויך..." [כשלומדים בגבהות אזי...] ע"כ המעשה.
כשהלך הרב גורן הסב הפני"מ פניו לל"ש ואמר לו "פליאני על 'עילוי' כמוהו שכבר עשרות שנים מסתובב עם 'ווארט' יקר כזה מאבא, ולא תפס עד היכן ולמי הדברים אמורים".

אחח, אשרינו שזכינו לכאלו רבנים צדיקים המקפידים על איסורי לשון הרע, ביזוי תלמידי חכמים, התכבדות בקלון חברו, ועוד ועוד. כמה נפלא.
ולעומתם הרב גורן התמים לא זוכה להבין קושט אמריהם הנעלים והנשגבים של גדולי ישראל זלההה"ה.
ובאים חסידיהם ומתפארים ומפלפלים באותם איסורים, בהנאה ובשמחה.
אשרינו!

נמוך. מאוד אפי'. נכנס בחור לאמרי אמת והרבי רואה שצריך לחזקו במוסר וענווה. שנים אח"כ מתפאר אותו בחור בכך.

קיבלתי באישי :
מדהים איך בקיאות וידענות עולים בקנה אחד עם חוסר הבנה מינימלי, ותעיד על
כך ההשוואה הנלוזה בין הרב גורן לאמרי אמת. היטיב להגדיר אי"ס: חוש
ביקורת מחוי. לחלוטין.

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » ה' ספטמבר 13, 2012 9:06 am

ראיתי שהזכירו כאן שבצעירותו אמרו עליו שהוא עילוי וכו'.
שממעתי בשם מרן הגר"ע יוסף שליט"א שאמר עליו ועל עוד ת"ח עילוי גדול שהיה חולק ע"ד הראשונים מסברתו ונלב"ע בקוצר ימים ושנים, שמחמת שכ"כ שיבחו אותו בצעירותו כמה הוא עילוי ועדיו לגדולות וכו' וכו', זחה עליו דעתו, והגיע למה שהגיע.
(והובא בספר אביר הרועים ללא שמות)

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ה' ספטמבר 13, 2012 9:10 am

76 זה לא כ"כ קוצר ימים ושנים...

אשבורן · הודעהעל ידי **אשבורן** » ה' ספטמבר 13, 2012 9:52 am

המחקר כתב:ג. הרבה מהשמות שהוזכרו פה ככאלו שהתקיפו את הרב גורן או חלקו עליו, אין בכך שום דבר, כי לא היה קטן מהם בתורה, בחכמה, ובכח פסיקה. וזה שהתקשורת החרדית קידמה אותם ל'מרן', 'פוסק הדור', וכדו', הכל ליצנות אחת גדולה. עיין למשל בהספדו של הרב יעקב רוזנטל על ר' אברום שפירא, ובדברים שאמרו הגאון מטשעבין והרצי"ה על ר' משולם ראטה זצ"ל (אגב, מה היתה דעתו בפרשיית הרב גורן?).

האם אתה מתכוין מה אמר ר' משולם ראטה זצ"ל בישיבה של מעלה? הלא הוא נפטר בתשכ"ג.

צh33 · הודעהעל ידי **צh33** » ה' ספטמבר 13, 2012 11:57 am

א. בנוגע לסיפור שנכנס לנחם אצל האדמורים דגור וכו'
הרי ברור שלא תוכל למצוא סיפור כזה שנכנס לנחם גדו"ת אחרים (למשל נגיד הסטפייליער.) וד"ק וד"ל וכו' וכו'.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' ספטמבר 13, 2012 12:00 pm

האשכול ננעל [באיחור].
אם הרב המחקר חש עצמו נפגע ומעונין להוסיף משהו, נא יפנה באישי ונסייע בעדו.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ש' נובמבר 03, 2012 11:12 pm

למרות השארפקייט והקיצוניות שלו [של מרן הגרא"מ שך זצוק"ל], אומר הרב [רפאל] וואלף, הרי שזה בכלל לא היה שייך לבין אדם לחבירו אצלו. מציירים אותו כאדם תקיף אבל זה ממש לא היה הוא! כל מי שהיה קרוב אליו ידע באופן ברור שזה לא הוא שזה ממש כמו ציור שמלבישים על אדם דברים שאין בו כלל! ידוע לכולם באיזה חריפות נוראה יצא מרן זצוק"ל נגד מעשיו של הרה,ר דאז שלמה גורן, לא חלפו מספר שבועות מאז אותו מאבק חריף ולאחר שהדברים נרגעו במקצת, נכנס אליו אדם מסוים (אני גם זוכר את שמו) והתחיל לדבר עם מרן זצוק"ל את הדברים הבאים: פגשתי את הנהג של שלמה גורן הוא אמר לי... מרן זצוק"ל עצר אותו ואמר לו: כבר כתבנו את שצריכים לכתוב. כבר דיברנו את מה שצריך לדבר. את כל מה שצריכים לעשות עשינו. סתם לדבר, אין בזה שום תועלת! ולא נתן לו להמשיך לדבר

מוסף יתד נאמן שבת וירא

פורום אוצר החכמה

מי מחובר