ברכות דף יז

[צביב]

מר בריה דרבינא אמר הכי א' נצור לשוני מרע ושפתי וכו' יהיו לרצון אמרי פי וגו'
נראה שיהיו לרצון זה מכלל תפילת מר בריה דרבינא
ומה שאמר רבי יוחנן לומר יהיו לרצון [לעיל דף ד:] זה לפני תפילה זו
או שאומר פעמיים פסוק זה [ואז יל"ע אם נחשב כאומר שמע שמע עיין לקמן דף ל"ג בתוס']

והנוהגים לומר לדוד ה' אורי וישעי בימי אלול לאחר שיר של יום
והוא מסיים קוה אל ה'
ואח"כ אומרים פיטום הקטורת והוא מתחיל ג"כ קוה
כמדומה לי ששמעתי מהגר"י אדלשטיין שא"צ לומר שוב קוה אל ה'
משום שלאחר שאמר שאמר פרק שלם [שלא מהדין] א"צ לומר רק פסוק אחד

[משה ששון]

למה לא למדת את דברי הרשב"א כאן

[צביב]

בתוספות העושה שלא לשמה נוח לו שלא נברא
וי"ל דהכא מיירי שאינו לומד אלא לקנטר חביריו וכו'

וראיתי בכתבי אחי שהתוס' פרשו נוח לו שלא נברא משום רוב עונשן בעולם הבא

אבל מצד עולם הזה
הלומד שלא לשמה אלא עבור ממון או כבוד
הרי כבר ביארו היטב בספרי המוסר שהעולם הזה הוא מקום התלאות
ועיין בלקוטי מוהר"ן סימן קיט

וא"כ נוח לו שלא נברא
כלומר בזה פשוט יותר נוח

[אליהוא]

ברחובותינו. בדפו"י כגון ישו הנוצרי, [והשמיט הצענזור].
וצ"ב איך נרמז דוקא הוא ב'ברחובותינו'.
ונראה דהיינו משום שהעמיד תלמידים וכת בשיטתו משא"כ דואג ואחיתופל וגיחזי.
עי' ביאור הגר"א למשלי שביאר כן ענין הרחובות.

[ערער בערבה]

מצאתי באוצה"ח פי' הערוך (ערך קדח) שישו היה מעמיד ע"ז ברחובות.

[ארי במסתרים]

...