שיעור תוספת שבת בראשונים

[היא שיחתי]

יש ראשונים שהתפרש בהם שיעור תוספת שבת כמה הוא?

[עשוי לנחת]

הפוסקים לא מצאו בגמרא וראשונים שום שיעור לתוספת שבת.

[בברכה המשולשת]

תשובת מהר"ח או"ז ששיעור התוספת הוא שעה (ומביאו בשם הירושלמי)

[משה מ]

ראה שו"ע סי' רסא ס"ב, ובלבד שיוסיף איזה זמן. וכתב המשנ"ב שם ס"ק כב, ולא סגי בהוספה כל שהוא, אלא שצריך קצת יותר. ובביה"ל שם ד"ה איזה הביא שכ"כ הרא"ש בביצה פרק המביא עיי"ש.

[חכם באשי]

בברכה,
כן כותב ר' אברהם בר' עזריאל בספרו 'ערוגת הבשם' (מצוי באוצר). והמהדיר שם, התפלא מאוד על שיטה זו. עיי"ש בהערותיו.

[איש_ספר]

בברכה,
כן כותב ר' אברהם בר' עזריאל בספרו 'ערוגת הבשם' (מצוי באוצר). והמהדיר שם, התפלא מאוד על שיטה זו. עיי"ש בהערותיו.

כך דעת גם ראב"ן והרב השואל שם. עיין ראב"ן מהדורת דבליצקי ח"ב, דיונים בדברי ראב"ן, עמ' 342 מעמודי האוצר.

[היא שיחתי]

דומני שתורא"ש ביצה החדש של מוה"ק כותב חצי שעה
יעוי' בהקדמת המהדיר

[גערער חסיד]

יש בספר של בן הרב עדס (ספר בהיר מאד בעניני הזמנים) חשבון מבוסס ואמיתי מאד המוכיח מתוך דברי המשנ"ב שדעתו היא שמספיק דקה אחת בלבד

[משה מ]

מדברי המשנ"ב עצמו נראה שאין די בדקה אחת, אלא במספר דקות. וכאמור זאת היא שיטת הרא"ש כפי שכתב בביה"ל שם.

[מורה צדק]

יש בספר של בן הרב עדס (ספר בהיר מאד בעניני הזמנים) חשבון מבוסס ואמיתי מאד המוכיח מתוך דברי המשנ"ב שדעתו היא שמספיק דקה אחת בלבד

איזה בן ואיזה ספר?

[אליהוא]

בתוס' מו"ק דף ד' ע"א ד"ה מה כתב שהשיעור הוא כל שהוא.

[איש_ספר]

כל המר"מ אצל רח"פ בניש.
http://www.otzar.org/aspcrops/168484_25 ... 592012.asp

----
אגב, אם תוספת שבת דרבנן איך אפשר לעשות קידוש מהפלג? האם זה כמו כל מצות הלילה שאפשר מן הפלג או שאפי' אם תוספת שבת דרבנן, היינו החיוב, אבל לעולם מדאוריתא יכול להקדים וכו'.

[אליהוא]

לא עיינתי בספר בפנים אבל מהקטע שהבאת נראה שנעלם ממנו מקורות רבים שהובאו לעיל.

מה ענין חיוב תוספת לדין קידוש מפלג?

[איש_ספר]

הקטע שהבאתי הוא רק כמר"מ לפתיח. עי"ש.
הוא אשר שאלתי: האם כל הויכוח זה רק אם חיוב תוספת שבת דאורייתא או דרבנן, אבל כו"ע, גם הסוברים שהוא רק דרבנן, דיכול מדאורייתא לקבל עליו שבת מוקדם? האמנם?

[אליהוא]

הראשונים הקשו אם תוספת דרבנן איך מהני קידוש בתוספת, ועי' במרדכי במגילה הובא במג"א סי' רס"ז ועי"ש בערוך השלחן שביאר הדברים ע"ד מש"כ.

[צביב]

בסימן תרכ"ד סעיף ב'
כותב המשנ"ב [סק"ג] אין שיעור להוספה

[בברכה המשולשת]

הראשונים הקשו אם תוספת דרבנן איך מהני קידוש בתוספת, ועי' במרדכי במגילה הובא במג"א סי' רס"ז ועי"ש בערוך השלחן שביאר הדברים ע"ד מש"כ.

כמדומני שראיתי פעם שלדעת רב האי גאון באמת א"א לעשות קידוש בזמן התוספת, וזה רק לענין פרישה ממלאכה מדין נדר.

[ס''ק]

ראשית, הר"ח או"ז כ' דהשיעור הוא ב' שעות [שהוא א' מי"ב ביום, וכתוספת שביעית], והובא בד"מ על אתר.
וודאי דאין כוונתו דכבר צריך לפרוש אז ממלאכה, דזה נסתר ממשנה מפורשת דב"ה מתירין בכולן עם השמש. רק דאפשר לקבל מאז.
ומפורש בגמ' דאחר פלג המנחה אפשר להתפלל ערבית ולעשות קידוש. ולא נחלק בזה גאון מעולם. רק, דשיטת הפרי יצחק, שכתבה משם הגר"א ז''ל, דיכול לקדש רק נתפלל ערבית, אבל אם לא התפלל אינו עושה קידוש עד הערב.

[שיבר]

ועד כמה נחשב תוספת במוצאי השבת, ותו לא (ונאסר במלאכה רק מפני שלא הבדיל)?

[בברכה המשולשת]

ראשית, הר"ח או"ז כ' דהשיעור הוא ב' שעות [שהוא א' מי"ב ביום, וכתוספת שביעית], והובא בד"מ על אתר.
וודאי דאין כוונתו דכבר צריך לפרוש אז ממלאכה, דזה נסתר ממשנה מפורשת דב"ה מתירין בכולן עם השמש. רק דאפשר לקבל מאז.
ומפורש בגמ' דאחר פלג המנחה אפשר להתפלל ערבית ולעשות קידוש. ולא נחלק בזה גאון מעולם. רק, דשיטת הפרי יצחק, שכתבה משם הגר"א ז''ל, דיכול לקדש רק נתפלל ערבית, אבל אם לא התפלל אינו עושה קידוש עד הערב.

א. בודאי, ולכך התכוונתי- שעה בער"ש ושעה במוצא"ש (וקדמני רי"מ ת"ש, כמובן).
ב. אף אחד לא הסביר שזה זמן פרישה המחוייב- אלא האפשרי, וזה ברור מעיקרא.
ג. יעיין כתר"ה במאמרו הנ"ל של רי"מ ת"ש וימצא את דברי רבינו האי גאון- והסביר את הגמרא אחרת.
ד. לפי אדוננו הגר"א א"א לקדש לפני שיתפלל (וכן הוא גם על-פי דברי האר"י הקדוש), ומכיוון שא"א להתפלל ערבית לפני צה"כ לפי אדוננו הגר"א (כמו שהערתי באשכול אחר) נמצא שא"א לקדש לפני צה"כ.