התייחסות אחרונים לציוני העין משפט לרבי יהושע בועז

[איש_ספר]

לצערי לא היה לי את הזכות לערוך את החיבור, אבל כפי שהבנתי אין בו מדברי הראשונים דלייתנהו לפנינו, (היה בכ"מ הגהות אשרי, שכידוע יש הרבה בכת"י ובעוז והדר השלימו הרבה)
גם בשלטה"ג לא זכור לי שיש חיבורים שאין לפנינו. בזמנו היה שלטה"ג המקור לתורת הרי"ד והראי"ז, ומימיו שתו כולם, אבל בדורנו כבר נדפס הכל (אף שלפעמים יש נוסחאות משופרות יותר בדברי השלטה"ג, והמהדירים השתמשו בו). קונטרס הראיות לריא"ז גם נדפס לפחות לחלק מן המסכתות.
חשיבותו של ספר המחלוקות, מלבד מצעד עצמו, רבה ועצומה גם כדי להגיה מתוכו את שלטה"ג שבכ"מ נפלו בו שיבושים שהקשו את הבנתו.

[עשוי לנחת]

לצערי לא היה לי את הזכות לערוך את החיבור,

באליב"ד זו טעות דפוס, או שהכוונה לחלק שנדפס באליב"ד, או שמא רק למבוא?

[מאיר חכמים]

כקונטרס הראיות לריא"ז?

למיטב ידיעתי בשלטה"ג אין ציטוט מקונ' הראיות אלא רק מפסקי הריא"ז, שם הוא מזכיר לרוב את קונטרס הראיות ("כמבואר בקונטרס הראיות בראיית יח" לדוג', או בקיצור "כמב"ה").

[איש_ספר]

לצערי לא היה לי את הזכות לערוך את החיבור,

באליב"ד זו טעות דפוס, או שהכוונה לחלק שנדפס באליב"ד, או שמא רק למבוא?

למבוא. עי"ש שנכתב שהספר נערך ע"י ת"ח שליט"א.
רובו ככולו נערך בידי הרה"ג ר' ישראל טופרוביץ מח"ס דרך ישראל (המצוי באוצר לכרכיו).

[יצא מפי]

אחזור לאיזכור קושיות או יישובים בספרי האחרונים ע"פ ציוני העין משפט , ראיתי לא מזמן בשואל ומשיב תליתאה ח"א סי' שעא [אחר שחידש את חידושו הגדול שתלמיד חכם יכול מדין עביד איניש דינא לנפשיה ליטול אף חפץ שאינו מבורר לכל שהוא שלו (כפי שהגביל המרדכי בבבא קמא פ"ג רמז ל), ולמד זאת מהגמ' במועד קטן יז. עיי"ש]. הוסיף: 'וכן נראה מהציון שציין בעל עין משפט במועד קטן שם'. עיי"ש.

[עשוי לנחת]

ולאות שחביבים עליך דברי סופרים של רבי יהושע בועז, אגלה את אזנך כי בקרוב יופיעו לאור עולם ג' כרכים בהם ספרו הגדול והכולל של רבי יהושע הנקרא: ספר המחלוקות. מתוך עצם טהרת כי"ק.

אכן נודע הדבר...
פלאי פלאים [אליב"ד]
חילכם לאורייתא.
"לעלות על מזב'ח הדפוס בקרוב" - דהיינו?

אמנם כן בגליון אליבא דהלכתא האחרון נדפס קטע מהחיבור.
החיבור כולו עתיד לראות אור בבין הזמנים הקרוב אי"ה, במעמד מסיבת סיום הש"ס של רש"ד הכהן פריעדמאן שיערך כאן בארה"ק.

אי"ס, מסתמא שמת לב שבגליון האחרון [ס"א - אב ע"ב] הופיעה תגובה על המבוא, בענין שנת לידתו של של בעל שלטי גבורים זלה"ה

[מהנהן]

אגב, טענו שברוב המקומות שלא ציינם ר"י בועז והוסיף ר"י פיק, יש בד"כ סיבה מדוע לא ציינם, ברוב המקרים מדובר על ביטוי או משפט קצר ולא סוגיות או משניות שלימות. צריך לבדוק עוד אם זה נכון בכל מקום, כי בנוסחאות השער משמע שאישתמיטיה.
וגבי מכתב תגובה זה מהודעה קודמת שהובא שם, לפיו נולד בסביבות או בשנת רל"ב, העירו שזו השערה ללא ראיה של ממש. כי המעיין בישורון כ http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=75 שצויין לעיל, יראה כי פרך הנחה ללא בסיס זו. וכתב שם, כי דבר זה נכתב באנציקלופדיה מסויימת, אך הוא ללא מקור, (אך גם ראייתו וחשבונו יש לבדוק מניין קבע שהדפיס ספריו בדיוק כשסיימם, בגיל לה' לפי שנפטר שנה לאחר מכן בשנת שט"ו. וכן מ"ש שהוא מהמגורשים כוונתו צאצאי המגורשים, אך לאידך, גם אם גורש אין ראיה שהיה זה בגיל 20. ) אותו כותב באליבא דהלכתא הוטעה מספרי התעמולה בעד הפאות, אף שניסה להסתיר מקורו וציין כי ראה זה באחד הספרים.. אך ספרים אלו אינם נאמנים, כי מטרתם ידועה, לציינו כקדמון יותר, כמו שממשיכים הם שם ומציינים שכן עשרות שנים לא חלקו עליו וכו', (ובאגב, הוסיפו דחייה לטענות אלו, "איך לא מצינו שחלקו עליו "? הרי לפי אותו מאמר, שכתוב השלט"ג שנדפס בשנת שי"ד היה רק על קידושין והבאים אחריו נדפסו לפחות עשר שנים מאוחר יותר, והיו קשיים מרובים בהדפסת ספרים והפצתם, כך שניטל היסוד ונפל הבניין.)

[למאי_נמ?]

אשמח אם חכמי וידעני הפורום יחכימו אותי בנושא זה.

לילה טוב וכתיבה וחתימה טובה!

[איש_ספר]

אי"ס, מסתמא שמת לב שבגליון האחרון [ס"א - אב ע"ב] הופיעה תגובה על המבוא, בענין שנת לידתו של של בעל שלטי גבורים זלה"ה

הנה התגובה

בועז.jpg (38.06 KiB) נצפה 14203 פעמים

אני לא בטוח שכדאי בכלל להשיב אבל אם בכ"ז צריך להשיב עבור מי שלא טורח לקרוא ועלול להשתבש אחר דבריו המשובשין, אז זו התגובה:

להעמיד דברים על דיוקן
אבקש להתייחס בזה למכתבו של ר"א בוחבוט בו מעיר על דברי במש"כ לתולדות ר"י בועז בעל שלטי גיבורים.
כתב המשיג: 'חיבור שלטי הגבורים נדפס לאחר פטירתו של רבי יהושע בועז ולאחר זמן רב מעת כתיבתם והרב הכותב הניח בשוגג שחיבוריו נדפסו מיד בגמר כתיבתם ולא היא'. על קביעה זו הוסיף הכותב מהרהורי ליבו, שלא מסתבר לומר כך ולא נראה לומר כך, ותיכף מיד סיכם והסיק: מסקנא דמילתא: [א] רבי יהושע בועז בודאי(!) לא נולד בשנת רע"ח, [ב]וחיבוריו נדפסו זמן רב לאחר כתיבתם, [ג] והקדמה זו שנדפסה בשנת שי"ד נדפסה אחרי פטירתו'.
ואני תמה על נחפזותו של הכותב, הכותב דברים שהחי מכחישן: ובכן שלטי הגיבורים נדפס לראשונה ברי"ף סביוניטה שי"ד, וכך אנו קוראים בשערו: '...הוספנו על אשר היה לפניו ... המחלוקות אשר לבעלי התוספות ומיימון וסמ"ג וכו', הנקראים בשם שלטי הגיבורים. אשר כל הנזכר הוליד והצמיח המדוכא ביסורים ומוטל במטה יהושע בועז מברוך יזיי"א [=יראה זרע יאריך ימים]. הרי לנו שרבי יהושע היה אז בין החיים. כאמור במאמרי, ברי"ף זה משנת שי"ד, מופיעה הקדמתו של רבי יהושע בה כותב המחבר 'כי מבן שלוש ועשרים עד בן שש ושלושים אשר אנוכי היום טרחתי וכו'. הרי לנו ששנת לידתו שנת רע"ח בקירוב. וכבר ראינו שדברי המשיג כי החיבור נדפס אחר מות רבי יהושע הם דברים בטלים מאליהם שאין להם על מה שיסמוכו.
ומכאן תלמד גם שמה שכתב המשיג כי 'ראיתי באחד הספרים שהוא היה ממגורשי ספרד ונולד בספרד ומשמע מכתביו שגלה עם הגולים בגירוש ספרד זמן מה אחר חתונתו כשהיה אברך צעיר..' חלמא טבא חזי.
ונסכם בדבריו הבהירים של ר"א חבצלת (מוריה ק"ג): לסיכום ניתן לומר שרבינו יהושע בועז... לא היה בין המגורשים ואפשר שגם אבותיו לא היו בזמן הגרוש בספרד. רבינו חי ופעל באיטליה כמה עשרות שנים לאחר גרוש ספרד, כך עולה גם מהזכרת רבותיו גם מדבריו הוא שבן ל"ו שנה היה כשמסר הספר לבית הדפוס גם מתולדותיו של שלשת בניו הר"ר בניהו מ' רות והר' חנוך, והארועים הכרוכים בהם וכן מתולדות אחיו הר"ר שמעיה לבית ברוך'.

[ערער בערבה]

בקטע הראשון המצוטט מפי המעיר, לא כ"כ ברור מה הם דבריו ומה הם דבריך.

[איש_ספר]

הכנסתי גם את דבריו. וסליחה על האיכות.

[אליהו אמזלג]

שלום לידידי, הכותבים הנכבדים.

הופניתי לכאן ע"י מאמר במקו"א, והנני להציע את דעתי על הנ"ל.

המקובל מזה שנים רבות אצל החוקרים הוא, ששלטי הגיבורים היה בעצמו ממגורשי ספרד, ולאחר מכן היה רב בקהילת מגורשי ספרד באיטליה. כך מופיע בכמה ספרים:

הרב שלמה בניזרי בספרו 'סדר הדורות הקצר' (תשס"ד), קובע כי נפטר בשנת שי"ג והיה ממגורשי ספרד. אם היה ממגורשי ספרד, בוודאי לא נולד בשנת רע"ח.

כמו כן ב'אנציקלופדיה יהודית דעת', מובא כי "יהושע בועז בן שמעון מבית ברוך - נולד בספרד. ובהיותו נער, לאחר הגירוש הגיע לאיטליה". הדברים נכתבו ע"פ הספר "גדולי האחרונים" מאת נח עמינח ויוסף ניצן. גם ע"פ הדברים הללו, הש"ג לא נולד בשנת רע"ח.

כמו כן, באנציקלופדיה לגדולי ישראל עמ' 701, קובעים העורכים כי "בשנת הגירוש הזה כשגורש מקטלוניה היה עדיין צעיר לימים".

הנ"ל כמובן אינם חשודים בהטיה מכוונת, ומחברי הספרים לשה"פ וחו"כ (ראה לינקים לקמן) הניחו מתוך כך כי נולד בסביבות שנת רל"ב, מתוך סברה פשוטה כי ההגדרה "צעיר לימים" מדברת על בחור בן 20.

הכותב, לאחר הכל, מודה על האמת, ומעיר כי "גם ראייתו וחשבונו יש לבדוק מניין קבע שהדפיס ספריו בדיוק כשסיימם, בגיל לה' לפי שנפטר שנה לאחר מכן בשנת שט"ו".

הכותב מוסיף ומציין לפי אותו מאמר, "השלט"ג שנדפס בשנת שי"ד היה רק על קידושין והבאים אחריו נדפסו לפחות עשר שנים מאוחר יותר, והיו קשיים מרובים בהדפסת ספרים והפצתם". ממילא ההשערה התמוהה כי נולד ברע"ח, מאחר ובאותה שנה שכתב את הקדמתו היא נדפסה לאלתר, אין לה בסיס.

לגבי תגובתו של 'איש ספר':


הרב 'איש ספר' תמה על נחפזותו של הכותב, ומוכיח שהש"ג היה בין החיים בשנת שי"ד, מה שמפריך את העובדה כי נפטר בשנת שי"ג (כמצויין לעיל בספר "סדר הדורות") - אך לא מוכיח כי נולד בשנת רע"ח.

באותו רי"ף מופיעה הקדמתו של הש"ג, שכאמור היה בין החיים, אך מי לידינו יתקע שהקדמה זו נכתבה בשנת שי"ד? על סמך מה "נחפז" הכותב לקבוע, "הרי לנו ששנת לידתו שנת רע"ח"? דברי המשיג על כי החיבור נדפס אחרי מות רבי יהושע, אין להם קשר לשנת לידתו - הנדון דידן.

את דבריו הבהירים של ר"א חבצלת במוריה ק"ג, אשמח אף אני לקרוא, האם הביא הוכחה כלשהי לכך שר"י לא היה בין המגורשים? שבן ל"ו היה כשמסר הספר לבית הדפוס?

אין כאן כל דחיה לדבריו של אותו מגיב באליב"ד, ולא לקביעה של הספר חו"כ או לשה"פ כי נולד בסביבות שנת רל"ב, שאף היא השערה, אך יותר מסתברת.

עתה נפנה לדבריהם של הרב בצלאל דבילצקי שליט"א והרב שלמה גוסטמן שליט"א.

הרב בצלאל דבילצקי, במאמרו הנ"ל, כותב ש"ההקדמה נדפסה בתלמוד משנת ש"ו, ויש לשער כי נכתבה לכל הפחות שנה אחת קודם, שנת ש"ה". מנין לו? לא ראיתי שום הוכחה בדבריו, חוץ מ"יש לשער". והוכחה בעינן, בפרט כשבאים לקבוע ע"פ זה מסמרות.

במאמרו ב"אליבא דהלכתא" כותב הרב דבילצקי שליט"א, "בהלכות איסור והיתר סי' קי"ז כותב רבינו: 'וכן השיב אחד מהגדולים הר"ר אליה דאיינו יזי"י והיה נראה בעיני היות תירוץ מספיק'. וכפי הנראה הוא בנו או נכדו של רבי עזריאל דאיינה מחשובי חכמי איטליה בדורו של מהרי"ק". מדוע לא סבו של רבי עזריאל דאיינה? מהיכן נובעת השערה זו?

הרב שלמה גוסטמן, במאמר הנ"ל, מדבר על "מעמדו כאחד מגדולי התורה באיטליה בדור הדעה שלאחר גרוש ספרד", האם מדובר באברך בן 36?

בהערות קובע הרב שלמה גוסטמן: "כמה מחוקרי תולדות רבותינו האחרונים טעו וכתבו שרבינו עצמו היה ממגורשי ספרד", אך לא מוכיח מדוע טעו ואיפה טעו, רק השערה כנ"ל שהספר נדפס ביום כתיבתו...

לגבי העובדה שהיה ממגורשי ספרד (וא"כ נולד לפני שנת רנ"ב, גירוש ספרד), דוחה הרב גוסטמן: "בכה"י יש רשימה ארוכה של ישיבות ספרד וראשיה, גדולי התורה בדור הגירוש. אין איזכור מת"ח מבית ברוך (ואף ת"ח או ראש ישיבה מקטלוניה)". אולי בשל העובדה שהש"ג היה נער צעיר בשעת הגירוש? וכיצד עובדה זו ש"אין איזכור" מוכיחה כי לא היה ממגורשי ספרד?

בנוסף כותב הרב גוסטמן, "גם מזיהוי דמותו של רבו של רבינו ותקופות פעולתו אפשר לקבוע באיזה דור למר
ולימד... במקום אחד כתב "ורבותי חלקו עלי והר"ר נתן איש איגרא ז"ל כתב על זה להתיר"... רבי נתן מאיגרא היה מגדולי איטליה". לאחר מכן באה קביעה נוספת: "אפשר לקבוע שרבי נתן שימש כדיין בווניציא בשנת רצ"א
וא"כ יש לשער שר"י למד אצלו בתקופת שהותו בקרימונא, קרוב לשנת ש'... מכל הנ"ל ברור שר"י [בועז ברוך] חי ופעל בצפון איטליה, כמה דורות אחר גירוש ספרד, ומה שכתב "ממגורשי קטלוניה" כונתו למשפחתו ואבותיו". ע"כ לשונו.

כמה דברים לא ברורים בקטע זה, שבא לעקם את הדברים הפשוטים "ממגורשי קטלוניה" וליחס אותם לאבות אבותיו של הש"ג; אין הוכחה שר' נתן היה מרבותיו - יתכן שיש כאן שני דברים נפרדים, א. רבותיו חלקו עליו, ב. ר' נתן איש איגרא כתב על זה להתיר. א"כ יתכן שהיה זה ר' נתן איגר, שנפטר לפני לידתו של הש"ג ולכן מכונה "ז"ל". אין הוכחה שר' נתן איש איגרא הוא הדיין בויציניאה החתום על תקנות בשנת רצ"א, יתכן שהיה עוד ר' נתן אחר. הכותב עצמו מזכיר עוד "ר' נתן איגרא" בשו"ת מהרי"ב סי' ע"ט, ויתכן שהוא רבו של הש"ג, והוא אדם אחר לגמרי (כמו שיתכן שהוא אותו אחד משנת רצ"א, אולם "הוכחה" אין כאן). ותמיהני איך אפשר להסתמך על רב אחד שהוזכר בש"ג, שלא מוכרח מיהו, וע"פ זה לקבוע "מתי חי ופעל", כאשר לא ברור מתי למד ממנו, והיכן ראה את דבריו, מתי אותו רב נולד ומתי הוא נפטר.

שאלות נוספות עולות מהקביעה כי נולד בשנת רע"ח לערך:

מדוע בהקדמת הש"ג אין רמז לכך שהינו שכיב מרע מוטל ביסורים ושוכב על ערש דווי? כיצד כתב את ההקדמה בעודו מוטל במיטה?

כיצד הוא מזכיר את שאלות בנו רבי בניהו, אם בשנת השלושים ושבע לחייו נפטר? בן כמה היה בנו העילוי? (בנו ר' בניהו מוזכר פעם אחת בספר שלטי הגבורים, ע"ז ו: "יש כאן כמה שאלות שהקשה בני")

בנו נפטר על פניו (ע"ז דף לח, א: הקשה בני בניהו זלה"ה... ועוד הקשה בני בניהו ז"ל) בן כמה היה שהספיק להיות עילוי ולהסתלק מן העולם עוד בחייו של הש"ג?

כיצד הר"ש גוסטמן לא שם לב לסתירה בדבריו:

א. "בהקדמת ש"ס דפוס סביוניטה, שנת שי"ד, בתאריך ר"ח אדר כתוב "כל הנזכר הוליד
והצמיח המדוכא ביסורים ומוטל במטה יהושע בועז מברוך יראה זרע יאריך ימים... בכרך שלאחריו, שנדפס בר"ח אייר שנת שט"ו, כבר נזכר רבינו כ"האלוף כמה"ר יהושע בעז מברוך ז"ל". יוצא אם כן שחי בין שנת רע"ח
- לשנת שט"ו, שבה נפטר".

ב. "בשנת שי"ב הופיע לראשונה בדפוס ספר המרדכי עם פירוש שלטי הגבורים. על שער הספר כתבו המדפיסים: הלכות רב אלפס עם פסקי רב מרדכי.. ועל פניהם מסביב יאירו המאורות הגדולים המה .. שלטי הגבורים (על הרי"ף והמרדכי) להג"מ יהושע בועז לבית ברוך ז"ל".

האם בשנת שי"ב היה הרב יהושע בועז ז"ל או יזי"א?

לאחר מכן מוסיף הכותב ומציין כי המדפיסים יחסו בטעות פירוש זה להרב יהושע בועז, אולם לא התייחס כלל לקביעה שהוא ז"ל...

כללו של דבר, את המאמר ב"מוריה" לא ראיתי ואשמח אם מישהו יעתיק אותו לכאן או יביא את צילום המאמר ויחכימנו, אך עד עתה לא נכתבה שום הוכחה באשר ללידתו של הש"ג - מלבד השערה תמוהה המבוססת על כך שהקדמת הש"ג נכתבה ביום צאתה לאור, ומתוך כך דוחק שלא היה ממגורשי ספרד אלא מבניהם. והכותבים המכובדים דלעיל, צריכים להתנצל על הביטויים התמוהים שאין מקומם כאן (ובשום מקום).

לינקים להנ"ל:

הרב שלמה גוסטמן שליט"א

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=75

הרב בצלאל דבילצקי שליט"א

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 6&pgnum=90

חו"כ

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=42

לשה"פ:

http://www.kaduri.net/_Uploads/dbsAttachedFiles/1(1).pdf

(יש להעתיק את הלינק של לשה"פ במלואו על מנת לצפות בקישור)

[מהנהן]

ותגובה מבעל דבר לגוף העניין.

ראשית מודה הא שהנחתו שנולד בשנת רל"ב, הינה סתם המצאה ע"פ אינציקלופדיה שהעתיקו מאינציקלופדיה אחרת, אבל אין ראיה בזה, כל מה שטענו שממגורשי ספרד הם, הוא עפ"י דבריו שכבר ציטט והזכיר הרב דבליצקי ודחאם.

קביעתו הסתמית נגד דברי כי "המעיין בישורון שצויין לעיל, יראה כי פרך הנחה ללא בסיס זו. וכתב שם, כי דבר זה נכתב באנציקלופדיה מסויימת, אך הוא ללא מקור" - וכתב על זה, זוהי קביעה סתמית אופיינית לאותו משמיצן; בתחילה "פרך", ולאחר מכן מביא את הפירכה: "הוא ללא מקור". זאת אינה פירכה, אלא קביעה בעלמא. הדבר לא הופרך בקובץ ישורון, וראה עוד להלן. מלהיטותו להצדיק דברי עצמו חילק את התגובה בלי להבין, ובלי לקרא, בקובץ ישורון, הביא כי זה נכתב באינציקלופדיה, אך פרך אותה כמו שוראים בהמשך, וכמו שתימצת גם איש ספר.

אחר כך לא הצליח לפרוך את דברי כי "ספרים אלו אינם נאמנים, כי מטרתם ידועה, לציינו כקדמון יותר, כמו שממשיכים הם שם ומציינים שכן עשרות שנים לא חלקו עליו" - וטען טענה כי העובדה כי הב"ש, שחלק על הש"ג, נדפס כארבעים שנה אחריו, ואילו היעב"ץ כתב את דבריו כמאה וחמישים שנה אחר הדפסת שו"ת באר שבע (בספרו "מור וקציעה" שנדפס בשנת תקכ"א), אינה קשורה כלל לזמן לידתו של הש"ג. קביעה שרירותית כי "ספרים אלא אינם נאמנים... מטרתם ידועה", היא השמצה ותו לא. אך הנה התלהבותו מראה כאן כי אינה השמצה אלא אמת לאמיתה, וזו אכן מטרתם, מהר"י מינץ היה בן דורו, והבאר שבע נסמך עליו, וכאמור על חלק זה עונהגם החלק הבא, אותו חילק במזיד לבל יובנו הדברים, היו אז גזירות על הדפסת והפצת ספרים, והיעב"ץ באף ראה רק את כל המחלוקת אחר זמן.

וכמובן, שהמילים שנכתבו המסכימים עם שיטתו המשובשת , כאן כבר יש לנו תעודת הכשר, מודה על האמת... וכתב כך. לאחר הכל, מודה על האמת, ומעיר כי "גם ראייתו וחשבונו יש לבדוק מניין קבע שהדפיס ספריו בדיוק כשסיימם, בגיל לה' לפי שנפטר שנה לאחר מכן בשנת שט"ו". אך דברים אלו אינם פורכים את ההתחלה שאין שום ראיה שנולד שרל"ב, כרצון המתעתעים וולפא ועזרן לומר, וגם מהשהביא מחידושי בנו, יתכן שהיה כבר שיתסר או שיבסר, ואינה פרכא.

ואח"כ סיים בדברים תמוהים ולא מובנים, ככל דבריו ומעשיו שרק חלקם נפרסו כאן . וכתב שם הכותב מוסיף ומציין לפי אותו מאמר, "השלט"ג שנדפס בשנת שי"ד היה רק על קידושין והבאים אחריו נדפסו לפחות עשר שנים מאוחר יותר, והיו קשיים מרובים בהדפסת ספרים והפצתם". ממילא ההשערה התמוהה כי נולד ברע"ח, מאחר ובאותה שנה שכתב את הקדמתו היא נדפסה לאלתר, אין לה בסיס.
דברים אלו מראים שלא קרא את המאמר אפילו, הקשיים החלו אחר הדפסת החלק על קידושין. וכמו שפירט איש ספר בשנת שי"ד זה נדפס בחייו ובשט"ו נפטר ואז אסר הקיסר הדפסת ספרים.

[איש_ספר]

אני לא מבין מה הולך כאן ולא יודע מי נגד מי ולמה, רק ארשה לעצמי לסכם ולומר שבכל האריכות לא נכתב דבר אחד שיש בו לשנות את מה שכתבתי, והכל דמיונות תוהו על אבני בוהו.

אסכם את הענין,

א. ברי"ף הנדפס בשנת שי"ד, מוזכר רבי יהושע בועז בברכת החיים.
ב. ברי"ף הנ"ל נדפסה הקדמת רבי יהושע המספר את כל מעשהו בש"ס (עין משפט וכו') שנדפסו בש"ס יושטניאן, שנת ש"ו - שי"א. וכותב על עצמו כי היום הינו בן ל"ו שנה.
ג. הסברא הפשוטה - כל עוד אין סיבה חיצונית ששוללת אותה לה - שההקדמה נכתבה בסמוך להופעת הספר. ובכל מקרה לא ניתן להקדימה משנת שי"א, שהרי הוא מספר על מעשהו בש"ס שנדפס רק אז!
ד. בתלמוד שנת שט"ו מוזכר רבי יהושע בברכת המתים.

אלו העובדות הפשוטות, ועם הרבנים: בניזרי, בוחבוט, אמזלג, עזרן הסליחה והמחילה.

[למאי_נמ?]

שלום לידידי, הכותבים הנכבדים.
...את דבריו הבהירים של ר"א חבצלת במוריה ק"ג, אשמח אף אני לקרוא...

מצ"ב. (ותודה לכבוד הרב אבישי אלבוים שליט"א, העוזר לי רבות, בענווה, בזריזות ובנחמדות).

[אליהו אמזלג]

מצ"ב. (ותודה לכבוד הרב אבישי אלבוים שליט"א, העוזר לי רבות, בענווה, בזריזות ובנחמדות).

יישר כח. אך לא ראיתי שם חידוש נוסף על מה שכתבו כאן.

[אליהו אמזלג]

אסכם את הענין,
ב. ברי"ף הנ"ל נדפסה הקדמת רבי יהושע המספר את כל מעשהו בש"ס (עין משפט וכו') שנדפסו בש"ס יושטניאן, שנת ש"ו - שי"א. וכותב על עצמו כי היום הינו בן ל"ו שנה.
ג. הסברא הפשוטה - כל עוד אין סיבה חיצונית ששוללת אותה לה - שההקדמה נכתבה בסמוך להופעת הספר. ובכל מקרה לא ניתן להקדימה משנת שי"א, שהרי הוא מספר על מעשהו בש"ס שנדפס רק אז!

במחילה מכת"ר, ראשית - כת"ר לא ציין את העובדה כי הש"ג מזכיר בהקדמתו לרי"ף את הש"ס שנדפס בשנת ש"ו ואילך, ועם זאת כותב כי הינו בן שלושים ושש; שורה פשוטה זו (שלא הובאה גם בתגובת כת"ר) היתה משמיטה את הקרקע מכל הטענות הנ"ל. ואיני נביא או בן נביא, לדעת זאת מעצמי...

שנית, לכאורה הקביעה של כת"ר איננה נכונה. כך כתב בהקדמת הש"ג הנ"ל:

"אזי הערות מויציניאה הבירה הובאו לי, כי כלביא קם וכארי התנשא ונדבה רוח אותו מהשר הגדול אנטוניו יושטיניאן ירום הודו להדפיס תלמוד בבלי, שימלא ארץ תהילתו ושיגידו באיים במרחק את תפארת גדולתו. ויען כי לשמע אוזן שמעו מפי אומרים, כי נמצאו איתי מהתועלות הנזכר דרשם ממני שיהיו לתלמוד זה מחוברים, ושמחתי כמוצא שלל רב על אלה הדברים, ולאשר שאלני נדרשתי ולעשות מצוותו כצבי רצתי, וסביב קונטרס אחד מהתלמוד העתקתי התועלות הנ"ל ואל כבודו שלחתי... כל זה עשיתי לכבוד ה' ולהפקת רצון השר ירום הודו ולשאלתו".

הש"ג כותב כי יושטיניאן ביקש ממנו את הערותיו, לצורך הדפסת תלמוד בבלי, וכך שלח לו את הקונטרסים של הש"ס מעוטרים בכל הוספותיו, שלטי גיבורים, עין משפט, מסורת הש"ס וכו'. לא מדובר על ש"ס שכבר נדפס! הקדמה זו כותב הש"ג לפירושים שאותם שלח ליושטיניאן. מי קבע שיושטיניאן זה הדפיס זאת מייד, והדבר לא לקח לו עשרות שנים? האם העתקת כל כתבי היד לדפוס בזמן ההוא, לא היתה דבר שאורך שנים רבות?

לאור ההשערה שהש"ג נולד בשנת רל"ב לערך, נמצא שבשנת רס"ח השלים את פירושיו ושלח אותם ליושטיניאן בצירוף ההקדמה הנ"ל, והדפסת הש"ס עם כל הפירושים הללו לקחה 38 שנה - דבר שיתכן! אם נאמר שגלה בגירוש ספרד בהיותו נער (ככתוב באנציקלופדיה), בגיל 10, ונולד בשנת רמ"ב - נמצא שהעתקת הש"ס לדפוס לקחה לאותו יושטיניאן 28 שנה, גם זה יתכן... שהרי ההדפסה עצמה ארכה כמה וכמה שנים - משנת ש"ו ועד שנת שי"א.

וגם אם נאמר שמשך זמן ההדפסה (ש"ו - שי"א) הוא הזמן בו הועתקו כתבי הש"ג לדפוס, מי אמר שהשר לא התעכב עם תחילת ההדפסה במשך כמה עשרות שנים? מה עם ההגהה? מה עם הוצאות ההדפסה, שהשר היה צריך לארגן? הכל יתכן, ואין כאן "הוכחה" חד משמעית, בוודאי שלא נולד בשנת רע"ח. יתכן שהאמת נמצאת באמצע, בין רל"ב לרע"ח...

שלישית, כת"ר לא ענה על כמה שאלות שכתבתי לעיל.

א. הר"ש גסטמן כתב "בשנת שי"ב הופיע לראשונה בדפוס ספר המרדכי עם פירוש שלטי הגבורים. על שער הספר כתבו המדפיסים: הלכות רב אלפס עם פסקי רב מרדכי.. ועל פניהם מסביב יאירו המאורות הגדולים המה .. שלטי הגבורים (על הרי"ף והמרדכי) להג"מ יהושע בועז לבית ברוך ז"ל". האם בשנת שי"ב היה הרב יהושע בועז בין החיים או בין המתים?

ב. אם נולד בשנת רע"ח, מדוע בהקדמת הש"ג אין רמז לכך שהינו שכיב מרע מוטל ביסורים ושוכב על ערש דווי? כיצד כתב את ההקדמה ושלח את כל הפירושים לאותו שר, בעודו מוטל במיטה?

ג. כיצד הוא מזכיר את שאלות בנו רבי בניהו, אם בשנת השלושים ושבע לחייו נפטר? בן כמה היה בנו העילוי? (בנו ר' בניהו מוזכר פעם אחת בספר שלטי הגבורים, ע"ז ו: "יש כאן כמה שאלות שהקשה בני")

ד. בנו נפטר על פניו (ע"ז דף לח, א: הקשה בני בניהו זלה"ה... ועוד הקשה בני בניהו ז"ל) בן כמה היה שהספיק להיות עילוי ולהסתלק מן העולם עוד בחייו של הש"ג?

ה. לכאורה אין הוכחה חותכת שר' נתן איש איגרא הוא אותו ר' נתן משנת רצ"א.

יישר כח!

[איש_ספר]

אני לא יודע מה כתב גטסמן. הרי"ף משנת שי"ד נמצא לפנינו (יש כרך אחד בה"ב) ושם מוזכר רבי יהושע בברכת החיים.

אגב.
בהקדמתו כותב רבי יהושע בועז כך:

ועוד נתתי סביב לתלמוד המסורה שנדפס מאז, וכו' ולהקל למעיין הורתי למסורת התלמוד העלין, ובמקומות שם נעדר מציאתו והמסכתות ממנו שלולים מלאתים מלין כי ה' הטובה עלי וכו'.

כאן מתייחס רבי יהושע לחיבורו מסורת הש"ס/התלמוד וכותב שאמנם נדפס כבר לפניו, אבל הוא הוסיף בו ציון לעלין, היינו ציוני דפים, (ולא רק מגילה פרק ב' כמו שהיה לפניו) וכן הוסיף מסורת הש"ס למסכתות שהחיבור שלפניו לא עשה. והוא חד מן החיבורים אותם התחיל י"ג שנה לפני חתימת ההקדמה כמו שכתב שם.

מתי נדפס חיבור מסורת התלמוד?

שאלוניקי רפ"ג!

ורבי יהושע, בן השלושים ושש, קורא לו נדפס מאז!

באיזה שנה כתב את דבריו?

[אליהו אמזלג]

אגב.
בהקדמתו כותב רבי יהושע בועז כך:

ועוד נתתי סביב לתלמוד המסורה שנדפס מאז, וכו' ולהקל למעיין הורתי למסורת התלמוד העלין, ובמקומות שם נעדר מציאתו והמסכתות ממנו שלולים מלאתים מלין כי ה' הטובה עלי וכו'.

כאן מתייחס רבי יהושע לחיבורו מסורת הש"ס/התלמוד וכותב שאמנם נדפס כבר לפניו, אבל הוא הוסיף בו ציון לעלין, היינו ציוני דפים, (ולא רק מגילה פרק ב' כמו שהיה לפניו) וכן הוסיף מסורת הש"ס למסכתות שהחיבור שלפניו לא עשה. והוא חד מן החיבורים אותם התחיל י"ג שנה לפני חתימת ההקדמה כמו שכתב שם.

מתי נדפס חיבור מסורת התלמוד?

שאלוניקי רפ"ג!

ורבי יהושע, בן השלושים ושש, קורא לו נדפס מאז!

באיזה שנה כתב את דבריו?

יישר כח לכת"ר על הראיה החדשה! מידי תגובה כבודו "משחרר" נתון נוסף שלא הוזכר עד כה... וזאת ב"אגב"...

ראיה זו היא אכן ראיה חותכת, אך הבה נדון בה.

את חיבוריו כתב רבי יהושע במהלך שלוש עשרה השנים (23-36), ויש אפשרות שחיבורו "מסורת הש"ס" נכתב בסוף י"ג השנים ולא בתחילתם. וממילא, יתכן שמסורת הש"ס נדפסה בשנת רפ"ג, והוא כתב את חיבורו בשנת רפ"ה, שנתיים לאחר מכן, ולאחר חמש שנים, כשהוא מסכם את חיבוריו, הוא כותב שעשה הוספות לביאור המסורה שנדפס "מאז" - לפני שבע שנים (שזה הגיוני לכתוב "מאז" על תקופה שלפני שבע שנים). א"כ, יתכן שבשנת ר"צ היה בן שלושים ושש, ונתון זה מתאים גם לר' נתן איגרא שהיה חתום על איגרות בשנת רצ"א והטענות שהיה רבו, ויתכן שהיה רבו במהלך השנים הקודמות (בין ר"פ לר"צ). ולפי חשבון זה נמצא שהוא נולד בשנת רנ"ד, כשנתיים לאחר הגירוש.

לפי זה גם הנתון שהש"ס נדפס בשנת ש"ו, נשמע יותר הגיוני, כאשר החידושים נמסרו לדפוס בשנת ר"צ, והכנתם לדפוס נמשכה כחמש עשרה שנה, כאשר בזמן ההוא היה הדפוס בחיתוליו.

הפער בין רנ"ד לרע"ח הוא גדול (ואם נולד ברנ"ד ונפטר בשט"ו, נמצא שחי 61 שנה), ומכל הראיות שהביא כת"ר עד עתה - אין הוכחה חד משמעית שנולד ברע"ח, כאשר קבע. אמנם נראה כדברי כבודו שלא היה ממגורשי ספרד בעצמו אלא ממשפחה של מגורשי ספרד, ועל כך חזק וברוך.

לסיכום:

א. רבי נתן איגרא, אינו מהווה ראיה, שכן אי אפשר לקבוע בוודאות מי היה האיש.

ב. גם משפחתו הקרובה של הש"ג, אין בהם כדי לקבוע את תאריך לידתו המדוייק.

ג. העובדה כי בהקדמת הש"ג מוזכרת העובדה כי מסר את כתביו למדפיס יושטיניאן, אינה מעידה כי בהכרח הדפיסם באותה שנה - ויתכן מאוד כי הכנת הכתבים לדפוס ארכו כמה וכמה שנים, ויתכן גם שההדפסה התעכבה מסיבות שונות ולא יצאה לפועל אלא בשנת ש"ו.

ד. נראה יותר שנולד בסביבות שנת רנ"ד - ע"פ ההוכחה המוחצת שהזכיר בהיותו בן 36 בהקדמתו את מסורת הש"ס שנדפסה בשנת רפ"ג. הקביעות בספר חו"כ או לשה"פ כי נולד בסביבות שנת רל"ב, והקביעות בספרי האנציקלופדיה כי בגירוש ספרד היה נער - בטעות יסודן.

ה. הקביעה כי נולד בשנת רע"ח וכתב את ההקדמה בשנת ההדפסה, נשללת מסיבה נוספת - בהקדמת הש"ג אין רמז לכך שהינו שכיב מרע מוטל ביסורים ושוכב על ערש דווי, ורק בהדפסה בשנת שי"ד מוזכר הדבר.

יישר כח!

[איש_ספר]

הרב אמלזג, כבודו כותב כאילו אין שום דבר מסביב וכל הפלפולים רק מיניה וביה.
אין שום סיבה בעולם להקדים את ההקדמה ארבעים או שלושים שנה לפני שנדפסה, וגם אין אפשרות
האם בדקת למשל אם בשנים האלה - בהם הדפיס בומבריגו את הש"ס ! - יושטינאן היה ניגש להדפסת ש"ס?
האם בדקת מתי פעל ר"מ פרובצינאלו המזכיר את עסק גרושי בתו?
אני לא יודע איזה תעמולה אתה מנסה לקדם, אבל לא כתבת שום דבר שבגינו נצטרך להדחק לסיפורים משונים שכאלה.
למשל בנו בניהו מוזכר אצל ר"י בלי שום תואר, וגם הקו' שלו הם לא קו' של שאג"א, ויכול בהחלט לשאול אותם כנער.
ומה נשאר? למה לא הזכיר בהקדמה את עובדת חוליו? ובכן כבר כתבתי שיתכן וההקדמה נכתבה מעט קודם. והכל א"ש.
אני שמח שגם אתה מבין שבגרוש ספרד הוא לא היה, וכל המקורות שאתה מצטט שוב ושוב חסרי כל ערך.
המקורות גלוים וידועים, ומהם עולה כמו שכתבתי בקירוב.

[אליהו אמזלג]

במחילה, אינני מנסה לקדם תעמולה כלשהי... הזכרתי לעיל כי בספר חו"כ ובספר לשה"פ הדגישו את העובדה כי ספרו של הב"ש נדפס 55 שנה לאחר הדפסת הש"ג, וספרו של היעב"ץ הודפס 150 שנה לאחר מכן, ובתוך תקופה זו לא התפרסמו חולקים נוספים, כאשר אחרים הודו לב"ש בשיטתו. שנת לידתו של הש"ג לא מעלה או מורידה את הנתון הזה, ועל שנת הדפסת הספרים הנ"ל אין חולק. ממילא אין כאן מקום ל"תעמולה", ואותי מעניינת האמת בענין זה, ותו לא.

ואם כת"ר קרא את דבריי, הרי שלפי ההשערה כי נולד בשנת רנ"ד, יש פער של 15 שנה בין כתיבת ההקדמה להדפסתה, האם זה לא הגיוני? הקלדת כל הפירושים אפילו בימינו אנו היתה אורכת זמן רב! האם בזמן ההוא לא יתכן שארכה 15 שנה?

לפי דבריי לעיל, המדפיס יושטיניאן ניגש להדפסה בשנת ר"צ, אז גם כתב הש"ג את הקדמתו. האם לא הגיוני ששבע שנים לאחר ההדפסה הקודמת, בשנת רפ"ג, ניגש יושטיניאן להדפסה חוזרת?

ומה כבר אפשר להוכיח מגירושי בתו של הש"ג?

לעניות דעתי, ובמחילה מכת"ר המוערך, יותר משונה לקבוע כי נולד בשנת רע"ח, וכי ימי חייו היו קצרים כל כך - 37 שנה.

אמנם הקביעה כי היה בגירוש ספרד, בטעות יסודה, כמו שכתב כת"ר. ויישר כחו.

[איש_ספר]

בשנת ר"צ עדין הופיע הש"ס של בומבריגו (המכונה ונציה ב') וכמובן שיושטניאן לא נכנס עוד להדפסה.

[מהנהן]

איש ספר, נראה שלא הבין את דבריך הקודמים , כמו את שלפניהם. ואין לו מושג במלחמות ההדפסה אז, ולא קרא את ראיות הרב חבצלת לגבי משפחתו שם. כי אלא לפי מה שהבנתי, מטרתו, מלבד אהבת הניצוח, היא, כנזכר, להוכיח שהשלטי גיבורים היה מגירוש ספרד, או כמה שיותר קרוב לכך לפחות וכן שהיה מבוגר כמה שיותר, ממהר"י מינץ החולק עליו. (ראה בעניין זה יביע אומר ה, אה"ע ה מה שהשיג על "ישכיל עבדי בעניין זה). ולכן מרשה לעצמו להניח הנחות יסוד לא מבוססות מהמטרה הנזכרת. כגון שלא נראה לו שהוא נפטר צעיר, ואחר שהוכח כי לא היה בגירוש ספרד, אין ראיה אחרת שנולד לפני סביבות שנת רע"ה , ויתכן שאף אחרי. (כי גם אם נניח שנפטר בשי"א, אז כתב שהוא בן 36, נולד ברע"ה. ) והיא מטרתו הנזכרת. (וחפש ברשת את המילים "בשנת רל"ב לערך, ובהיותו אברך צעיר גלה בגירוש ספרד", ותרב'ה צער. וראה את הקשר המופעים לכך בכל מקום בכינויים שונים והבן.)
- אגב את הנוסח החולה מוטל במיטה כתב ר"י בועז עצמו, כך נראה מהנוסח, שכתוב "הצעיר", ומסתבר שהוא כתב זאת על עצמו, הגם שלא הצלחתי לירד לשורש דעתו מה ראיה יש בדבר ומה משנה מי כתב זאת, כמו שאר דבריו שנפרכו עד דק.

[אליהו אמזלג]

בשנת ר"צ עדין הופיע הש"ס של בומבריגו (המכונה ונציה ב') וכמובן שיושטניאן לא נכנס עוד להדפסה.

לא מדובר על הדפסה - מדובר על כוונה להדפסה. וגם אם צודק כת"ר, ולא מדובר על שנת ר"צ, יתכן בהחלט שהקדמת הש"ג נכתבה בשנת ש' - שש שנים קודם הדפסת הש"ס. מנין הקביעה של כת"ר שנולד בשנת רע"ח, ולא למשל, רס"ד?

כמו שכתבתי לעיל, האמת נמצאת אי שם באמצע, והשאר הם השערות ללא יסוד ממשי.

[איש_ספר]

בהנחה שכבודו הוא גם הכותב באליבא דהלכתא הרי שמכל מכתבו לא נשאר כלום.

א. הש"ג לא היה מגירוש ספרד
ב. הש"ג כן נדפס בחיי ר' יהושע.

אין לי התנגדות להוסיף עוד י"ד שנה לר' יהושע ולטעון שההקדמה נכתבה בשנת שי"ן, אם תיהיה סיבה מכרחת לומר כך.

והיה זה שלום.

[אליהו אמזלג]

כת"ר צודק בהחלט, הש"ג אכן לא היה מיוצאי ספרד, אלא משפחתו היתה ממגורשי ספרד, וספרו הראשון נדפס עוד בחייו; אך רוב ספריו נדפסו לאחר מותו, ושנת לידתו היא ככל הנראה סביבות שנת ר"ס, וחי כחמישים וחמש שנה עד שנת שט"ו.

למה נראה לומר כך, ולא שנת רע"ח? מכמה סיבות;

א. לא נזכר בשום מקום שהוא נפטר בקיצור ימים ושנים, ובוודאי המחברים היו מציינים דבר טראגי זה. ולמה נקצר את ימיו לחינם?

ב. מכך שהוא מצטט את בנו, ואח"כ גם בתואר "ז"ל", משמע שהיה לפחות כבן עשרים או עשרים וחמש.

ג. התאריך הנ"ל מתאים לשאר התאריכים המצויינים במחקרים השונים.

ד. לא מסתבר שאותה שנה שהגיש את כתביו לשר, הודפסו כתביו, הרי לוקח זמן רב להכין לדפוס, ובפרט בזמן ההוא. ולפי ההשערה הזו, הדבר לקח שש שנים - זמן סביר בהחלט (עד להדפסת הש"ס בשנת ש"ו).

ה. לא מוזכר בהקדמה שלו על כי הינו חולה אנוש על ערש דווי.

מכל זה נראה לנקוט בתאריך סביר (ר"ס) היכן שהוא באמצע בין התאריכים, ולא בתאריך הכי קיצוני - רע"ח.

ואקווה שכת"ר יסכים עמי.

[איש_ספר]

כת"ר צודק בהחלט, הש"ג אכן לא היה מיוצאי ספרד, אלא משפחתו היתה ממגורשי ספרד, וספרו הראשון נדפס עוד בחייו; אך רוב ספריו נדפסו לאחר מותו, ושנת לידתו היא ככל הנראה סביבות שנת ר"ס, וחי כחמישים וחמש שנה עד שנת שט"ו.

למה נראה לומר כך, ולא שנת רע"ח? מכמה סיבות;

א. לא נזכר בשום מקום שהוא נפטר בקיצור ימים ושנים, ובוודאי המחברים היו מציינים דבר טראגי זה. ולמה נקצר את ימיו לחינם?

ב. מכך שהוא מצטט את בנו, ואח"כ גם בתואר "ז"ל", משמע שהיה לפחות כבן עשרים או עשרים וחמש.

ג. התאריך הנ"ל מתאים לשאר התאריכים המצויינים במחקרים השונים.

חוץ מספר המחלוקות שנדפס בתשע"ב, כל ספריו/חיבוריו, נדפסו בחייו! ואיני יודע על מה אדוני שח.
לא נזכר בשום מקום שום דבר על ר' יהושע בועז, לא שהאריך ימים ולא מת בקציו"ש. כל ידיעותינו עליו הם צירופי ידיעות מכאן ומשם.
חביבי, קביעה של שלמה בנזירי, או אפילו ידיעה סתמית באיזה אנציקלופדיה אינה מחקר, כל המחקרים, (חבצלת, גטסמן ועוד), מחקר, במובן של מאמר שנכתב בדרך בירור מפורט, העלו כמו שכתבתי.

[למאי_נמ?]

הרב 'איש_ספר', איזה עוד מאמרים ומחקרים נכתבו על דמותו של רבי יהושע בועז?

[אליהו אמזלג]

חוץ מספר המחלוקות שנדפס בתשע"ב, כל ספריו/חיבוריו, נדפסו בחייו! ואיני יודע על מה אדוני שח.
לא נזכר בשום מקום שום דבר על ר' יהושע בועז, לא שהאריך ימים ולא מת בקציו"ש. כל ידיעותינו עליו הם צירופי ידיעות מכאן ומשם.
חביבי, קביעה של שלמה בנזירי, או אפילו ידיעה סתמית באיזה אנציקלופדיה אינה מחקר, כל המחקרים, (חבצלת, גטסמן ועוד), מחקר, במובן של מאמר שנכתב בדרך בירור מפורט, העלו כמו שכתבתי.

כת"ר כתב לעיל שהכרך הראשון של הש"ג נדפס בשנת שי"ד, ואז נכתב שמו בצירוף ברכת החיים, והכרך השני (והלאה) הופיע בשנת שט"ו, ואז כבר היה ז"ל. הוי אומר, לא רק ספר המחלוקות נדפס לאחר פטירתו. הלא כך?

אולם בזה אין כ"כ נפק"מ. יותר מעניין דיוק שנת לידתו. כת"ר אינו שולל את ההשערה כי נולד בשנת ר"ס, שלענ"ד זה יותר מדוייק. א"כ מדוע לא לכתוב ביתר דיוק, כי נולד בין השנים ר"ס-רע"ח, כשאין לנו הוכחה חד משמעית על כי נולד ברע"ח?

[איש_ספר]

חוץ מספר המחלוקות שנדפס בתשע"ב, כל ספריו/חיבוריו, נדפסו בחייו! ואיני יודע על מה אדוני שח.
לא נזכר בשום מקום שום דבר על ר' יהושע בועז, לא שהאריך ימים ולא מת בקציו"ש. כל ידיעותינו עליו הם צירופי ידיעות מכאן ומשם.
חביבי, קביעה של שלמה בנזירי, או אפילו ידיעה סתמית באיזה אנציקלופדיה אינה מחקר, כל המחקרים, (חבצלת, גטסמן ועוד), מחקר, במובן של מאמר שנכתב בדרך בירור מפורט, העלו כמו שכתבתי.

כת"ר כתב לעיל שהכרך הראשון של הש"ג נדפס בשנת שי"ד, ואז נכתב שמו בצירוף ברכת החיים, והכרך השני (והלאה) הופיע בשנת שט"ו, ואז כבר היה ז"ל. הוי אומר, לא רק ספר המחלוקות נדפס לאחר פטירתו. הלא כך?

לא כתבתי כך בשום מקום, כתבתי שבתלמוד שנדפס בשט"ו נזכר בברכת המתים. כל חיבוריו נדפסו בחייו. למעט מה שהופיע עכשיו - ספר המחלוקות והפשוטים.

[אליהו אמזלג]

אם כן, הבנתי בטעות אחרת, ועמך הסליחה.

כת"ר אינו שולל את ההשערה כי נולד בשנת ר"ס, שלענ"ד זה יותר מדוייק. א"כ מדוע לא לכתוב ביתר דיוק, כי נולד בין השנים ר"ס-רע"ח, כשאין לנו הוכחה חד משמעית על כי נולד ברע"ח?

[איש_ספר]

ההתעקשות שלך שוב ושוב, על שנת הלידה, נותנת רוח גבית לחובבי הקונספירציות ששרצו באשכול מתמיה זה.

[אליהו אמזלג]

הרב 'איש ספר', כתבתי ואחזור ואכתוב, בסך הכל הדבר שמעניין אותי הוא שנת הלידה המדוייקת של הש"ג, שעד כה חשבתי לתומי שנולד בספרד, וכשראיתי את קביעת כת"ר באליב"ד, שנולד בשנת רע"ח, תמהתי מאוד.

ואם אכן יתכן שנולד עשרים שנה קודם לכן, מסתבר שאחרי הכל צדקתי בכך שמוגזם לקבוע שנולד דוקא ברע"ח ולא קודם לכן, סביבות שנת ר"ס.

מכל מקום, תשואות חן לכבודו על כל הנתונים החדשים שכתב בדיון זה והחכימנו רבות.

[מאיר חכמים]

חזרה לנושא המקורי:

אני מחפש דוגמא/ות להתיחסות של האחרונים לציוני עין משפט, קושיות (על שלפי הצבת הציון נראה דקי"ל כפלוני בעוד שבאמת קי"ל כזולתו וכיו"ב) ואולי אפילו ביאורים והרווחות לפי"ד,
כאלו המלמדים על יחס והערכה לגדלותו של המציין הוא רבי יהושע בועז לבית ברוך.

תודה מראש לכל העוזרים.

יעויין במשנת יעקב (לגרי"נ רוזנטל, על הרמב"ם תרומות יא, ז) שמדייק מציון העין משפט כביאור הכס"מ (כך לפי פירושו של הרי"נ רוזנטל, וכן דעת המאירי, ע"ש בכל דבריו) בפסיקת ההלכה של הרמב"ם, וז"ל:

ומה נכון הוא הציון של העין משפט דציין על הא דותסברא וכו' לדברי הרמב"ם שלפנינו בפי"א מתרומות ה"ז עי' אות ז' והדברים מאירים דמהא דותסברא הוא דלמד הרמב"ם לפסוק דלא הוי ערל דהך ותסברא הוא פשיטות להבעיא דערל קטן וכמש"נ

[הציון של העין משפט ביבמות עא, א ציון ז]

[ערער בערבה]

היום ראיתי בגמ' חולין עה. הערת רעק"א בגלה"ש על ציונו של העין משפט.

[השואל מרבו]

כתבתי כאן שבברכות דף מ, ב יש הערה מעניינת של ר' יהושע בועז בתוך העין משפט. אבל עכשיו ראיתי שהציון עם ההערה הוא בתוך סוגר מרובע, וממילא ברור שלא יצא מר' יהושע בועז אלא מר' יוסף שמואל מקראקא (בש"ס אמ"ד פפד"מ תפ"א) או מר' ישעיה פיק. ניסתי לאמת את זה ע"י עיון בש"ס באזל המצוי באוצר שנדפס אחרי ר' יהושע בועז וקודם ש"ס אמ"ד פפד"מ, (לצערי ש"ס ונציה יושטינאן בו נדפסו הוספות ר"י בועז לראשונה, אינו באוצר) אבל למרבה הפליאה אין שם בכלל עין משפט ואני חושש שבצילום זה נחתך. וחבל.

ציין כאן הרב ערער להגהת ר' יהושע בועז בנזיר, שם הוא כותב על היתר הפאות הנכריות, אבל באמת אין להגהה הזו שום שייכות לעין משפט, אף שהיא יצאה מתח"י ר' יהושע.
ומה שציין לב"ב כ"ג, ב לא מצאתי שם דבר ואשמח אם יראני במדה דברים אמורים.
הציון לב"ק מו, ב היה מוצלח מאד.

בקיצור אחרי שהציון לברכות נפל, ממש כשל עזור ונפל עזור ונשארתי כמעט בלי כלום, ואודה מאד למי שיציין להערות מקוריות של ר' יהושע בועז בתוך העין משפט.

נסיתי לברר קצת על העין משפט, ומצאתי את האשכול הנפלא הזה, אבל תמהני על כל הכותבים שכנראה נעלם מהם דבר חשוב לגבי העין משפט:

הגאון רבי יהושע בועז לא חיבר כלל עין משפט על כל הש"ס,

ואלה תולדות העין משפט בקצרה:
לכאן
ה"עין משפט" נדפס לראשונה בונציה ש"ו-שי"א אצל הנוצרי המדפיס מארו אנטונייו יושטיניאן, על ידי הגאון רבי יהושע בעז מברוך בעל ה"שלטי גיבורים" על הרי"ף.
אולם לא על כל הש"ס נדפס ה"עין משפט" בדפוס זה - על הדינים שאינם נוהגים בזמן הזה לא נדפס כלל, דהיינו: חגיגה, שקלים, נזיר, סוטה, הוריות, עדיות, סדר טהרות, יומא עד פרק ח', פסחים פרקים ה'-ט', כל סדר קדשים חוץ מחולין ומנחות פרקים ג'-ד'. כמו כן לא נדפס על ברכות, סדר זרעים, נדרים, נדה.
על סדר זרעים נדפס לראשונה בקושטאנדינא, לא ברור בדיוק באיזה שנה, אבל הוא ודאי באיזה שהוא זמן בין שמ"ג לשנ"ה. לא ידוע לי על ידי מי ה"עין משפט" נכתב בסדר זרעים בדפוס זה.
על מסכת ברכות, נדרים, נזיר, סוטה, נדה, סדר קדשים, נדפס לראשונה בפרנקפורט דאדרה תנ"ז- תנ"ט אצל המדפיס הנוצרי מיכל גאטשלק. העין משפט נכתב על יד המגיהים של הדפוס כמפורט על שערי המסכתות:
"ונתוסף מ"מ מדיני התלמוד בפוסקים והם מיימוני וסמ"ג וד' טורים על איזה מסכתות שחסר בדפוסי ש"ס הראשונים והם ברכות נדרים סוטה נזיר נדה והמתחיל בברכות הוא ניהו אחד מן המגיהים התורני ר' שמואל בן החבר ר' אלכסנדר מהלברשטט ועל מס' נדרים הוא מהמגיה ר' יוחנן מק"ק מעזריטש ועל מס' נזיר מהמגיה ר' בנימן זאב בן כהר"ר משה שלי"ט אשכנזי מ"ק פפד"א ועל מס' סוטה מהמגיה ר' אלימלך פילטה במו"ה אליעזר מק"ק מעזריטש ועל בכורות מהמגיה ר' אברהם במו"ה יהודה דיין זלה"ה מק"ק קראטשין ועל מס' נדה מהמגיה ר' יושע פאלק מק"ק ליסא בכהר"ר צבי שלי"ט מק"ק ווילנא. גם נתוסף מ"מ מדיני התלמוד בפוסקים הנזכרים בכל סדר קדשים ועם ההגהות ע"י ספר ברכת הזבח".
יש לציין שבדפוס זה חסר "עין משפט" על סדר זרעים - על אף שנדפס כבר בקושטאנדינא.
על שאר מסכתות הש"ס - חגיגה, יומא, הוריות, פסחים פרקים ה'-ט', עדיות, סדר טהרות - נדפס לראשונה באמשטרדם-פפד"מ תע"ו-תפ"א בדפוס של ר' שמואל בן ר' שלמה מרקיס ור' רפאל בן יהושע די פאלאשיוש ו?. העין משפט נכתב על ידי ???. אולם גם בשאר מסכתות פנים חדשות באו לכאן.

עד כאן בקצרה תולדות העין משפט, כפי שראיתי במאמרו של הגרר"נ רבינוביץ על הדפסת התלמוד.

הרי לנו שעל ברכות [ועוד הרבה מסכתות] לא נכתב ע"י ר"י בועז כלל וכלל, לא מה שבתוך סוגריים ולא מה שמחוצה לו, דבר שנראה שנעלם מהכותבים דכאן.

אולם מה שרציתי לשאול הוא:

איפה מבואר שהגאון ר' יוסף שמואל הוא שכתב את העין משפט בדפוס של בנו? לא מצאתי דבר זה מבואר. אבל בשער של הגמרות שלנו כתוב שהוא אכן חיבר את העין משפט שבדפוס הנ"ל, אבל לא ידעתי מנא להו הא. [וכן נקט החיד"א בשם הגדולים]. אודה למי שיאיר עיני בזה.

[ערער בערבה]

חפש אולי בהקדמת ספר המחלוקות הנ"ל

[פלגינן]

חפש בתולדותיו אצל: רח"נ דמביצר, כלילת יופי, קרקא תרמ"ח, ח"ב, דף קמד ע"ב ואילך.
ראה גם: רי"ש שפיגל, עמודים בספר העברי: הגהות ומגיהים, פי"ב, ד, רמת גן תשנ"ו, עמ' 407-404.

[השואל מרבו]

חפש בתולדותיו אצל: רח"נ דמביצר, כלילת יופי, קרקא תרמ"ח, ח"ב, דף קמד ע"ב ואילך.
ראה גם: רי"ש שפיגל, עמודים בספר העברי: הגהות ומגיהים, פי"ב, ד, רמת גן תשנ"ו, עמ' 407-404.

את הספר השני ל"מ באוצר [על אף ספריו המרובים שכן נמצאים שמה] ובמ"מ הראשון ל"מ תשובה לשאלתי.

[השואל מרבו]

חפש אולי בהקדמת ספר המחלוקות הנ"ל

חפשתי, וחוץ מזה שמבואר מדברי כותב ההקדמה שלא ידע את הידיעות החשובות שציינתי, [ע"ש בהערה 22 שכותב "עוד מצינו בעין משפט נזיר... שכתב רבינו בציוניו..." אולם רבינו לא כתב כלל על נזיר. וכן התקשה שם בהמשך איך רבינו מציין בעדיות להכס"מ הלא אז לא נדפס הכס"מ... ולא ידע שעל עדיות לא כתב רבינו כלל עין משפט.] לא הועיל כלום.