"מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת" - "וְהַטּוֹב"???

[עשוי לנחת]

ידוע הפסוק באיכה (ג לח) מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב. וברש"י שם בסו"ד מביא דברי חז"ל וז"ל, מפי עליון לא תצא אמר רבי יוחנן מיום שאמר הקדוש ברוך הוא (דברים ל') ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב וגו' לא יצא רעה וטובה מפיו אלא הרעה באה מאליה לעושה רע והטוב לעושה טוב לפיכך מה יתאונן למה יתרעם האדם אם לא על חטאיו.
מבואר כאן שהטוב והרע אדם עושה לעצמו, ולא מהקב"ה.

אמנם נתקלתי בדבר פלאי מה, בספרים רבים [במפרשים כמו הכלי יקר, צל"ח, קרן אורה, ערוך לנר, בספרי חסידות לרוב ועוד] מצטטים רק את המילים "מאתו לא תצא הרעות" ובאים לומר שאין רע מהקב"ה, וכאן הם מוסיפים, כי מהקב"ה מגיע רק טוב!

אציין דוגמא אחת מפרשת השבוע, בכלי יקר (דברים כז יב) אלה יעמדו לברך את העם וגו'. ובקללות לא נאמר אלה יעמדו לקלל, לפי שהטובות באות מאת ה' בפועל אבל הקללות אינן באים כי אם מעצמם על ידי הסתרת פניו יתברך כי מפי עליון לא תצא הרעות (איכה ג לח), לכך נאמר ואלה יעמדו על הקללה וכו'

ולכאורה בפסוק מפורש שגם הטוב אינו מהקב"ה, וכמו שמפרש שם רש"י בשם חז"ל. וא"כ מדוע המפרשים מתעלמים מהמילה האחרונה בפסוק - "והטוב"?

[נזכרתי גם שנקלעתי פעם לאירוסין של בחור חב"די, כשבשיא האירוע הוא הקריא מאמר של אחד מרבותיו, ושם הביא יסוד זה, שרק טוב בא מה' ולא רע, לאחר הדרשה שאלתיו מדוע השמיט הרבי את המילה "והטוב" הרי בפסוק מבואר שגם הטוב לא מגיע ממנו? ראיתי שהוא נתקע, והרפיתי...]

[עשוי לנחת]

ומצאתי באור החיים (שמות ו ב) שכתב "מפי עליון לא תצא הרעות כי אם הטובות, ומה שאמר שם והטוב הוא על בחינת פרט טוב אחד שהוא להיות אדם צדיק לא יגזור ה' דבר כן אלא ביד כל אדם לבחור בטוב" וכו'.
מדבריו עולה שהרעות היינו כפשוטו ורק הרעות לא יוצאות מה', וכוונת הפסוק "והטוב" היינו רק לענין אחד שהוא הבחירה של האדם אם להיות צדיק, שזה ה' אינו גוזר, ומשמע שכל הטובות כן באות מהקב"ה.
אמנם יסוד זה ש"והטוב" הכוונה על הבחירה נמצא גם ברמב"ם (פ"ה מתשובה ה"ב), בספר חסידים (מרגליות, סימן לג) ובהקדמה לתורת אדם, אך שם מבארים זאת גם על "הרעות" שמה' לא יוצא בחירת האדם ברע.
וא"כ דברי האור החיים מחודשים בפסוק, ואם כונת המפרשים כדבריו, עכ"פ היה להם לבאר דבר זה, כשהשמיטו את המילה "והטוב" וצ"ע.
[וראה עוד פירוש בשל"ה פרשת ראה תורה אור]

[עשוי לנחת]

אגב, פירוש ייחודי מצאתי בהקדמה לספר כד הקמח [וכן פירש בנר חנוכה], שבו הוא מפרש את הפסוק להיפך מכולם, וז"ל, וכן ביאר ירמיה ע"ה שכל הטובות והרעות באות ממנו יתברך והוא שאמר (איכה ג) מי זה אמר ותהי ה' לא צוה מפי עליון לא תצא הרעות והטוב. כי בודאי הכל נמשך ממנו יתברך והוא השרש האחד הגמור אשר ממנו משתרגים הענפים הן לטוב הן לרע עכ"ל.
כלומר, שפסוק זה הוא המשך לקודמו, שלא יתכן שיהיה שום דבר אם לא יצא מפי עליון הרעות והטוב, והיינו שאין הרעות והטוב אלא ממנו ית'.

עכ"פ לענייננו, לא מצאתי משהו מניח את הדעת על השמטת המילה "והטוב" בספרים. אשמח לשמוע הסבר.

[יורה דעה]

כך כתב בעץ חיים (שער יג פי"א): כל הדינין נמתקין בשרשן שכולו טוב בלא רע כלל, כמ"ש בפ' [איכה ג, לח] מפי עליון לא תצא הרעות והטוב, כי השורש העליון הוא בלא רע כלל. (לא ראיתיו בפנים, אך כן מצטט הרה"ק בעל "פנים יפות" זי"ע - במדבר פ"א, ב).

לדעתי, השמטת המילה "והטוב", היא משום שהיא מיותרת כשרוצים להעביר את הרעיון, "שאין רע יורד מהשמים". אך באמת עדיין צריך יישוב לשאלתך, שהרי לפירש"י (איכה שם) גם הטוב אינו יורד מהשמים.

ובאמת, כבר קשו קראי אהדדי, דבתהלים (ה, יג) נאמר: "גם ה' יתן הטוב". ואפש"ל ע"ד שאחז"ל (ילקו"ש נשא, תשיא): כתוב אחד אומר "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב", וכתוב אחד אומר "וישקד ה' על הרעה", כיצד יתקיימו שני כתובים הללו, עד שלא נחתם גזר דין מפי עליון לא תצא הרעות והטוב, משנתחתם וכו', ע"כ. והכא נמי יש לחלק לגבי הטובות.

[עשוי לנחת]

לדעתי, השמטת המילה "והטוב", היא משום שהיא מיותרת כשרוצים להעביר את הרעיון, "שאין רע יורד מהשמים". אך באמת עדיין צריך יישוב לשאלתך, שהרי לפירש"י (איכה שם) גם הטוב אינו יורד מהשמים.

זו היתה השאלה

ובאמת, כבר קשו קראי אהדדי, דבתהלים (ה, יג) נאמר: "גם ה' יתן הטוב". ואפש"ל ע"פ משאחז"ל (ילקו"ש נשא, תשיא): כתוב אחד אומר "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב", וכתוב אחד אומר "וישקד ה' על הרעה", כיצד יתקיימו שני כתובים הללו, עד שלא נחתם גזר דין מפי עליון לא תצא הרעות והטוב, משנתחתם וכו', ע"כ. והכא נמי יש לחלק לגבי הטובות.

דברתי על זה פעם בארוכה, דזה ברור שהקב"ה עושה הכל, לא צריך להרחיק לתהלים, התורה מלאה מטוב ורע ע"י הקב"ה, ואף אומרים בקרי"ש כמה פעמים ביום שאם שמוע תשמע הקב"ה יתן טוב, ואם לא, ח"ו יהיה רע. ואין ספק ששום השפעה בעולם הן לטוב והן למוטב באה 'אוטומטי', הכל עושה הקב"ה,
אלא מאי?! הפסוק באיכה מדבר על המערכת שהקב"ה ברא בה את עולמו שבה כביכול הטוב מגיע ישירות לעושה טוב וכן להיפך, וכוונת הפסוק עפ"י דברי חז"ל ברש"י שם, שכלפי התביעה על עצם קבלת הרע אין לאף אחד טענה למה הוא קיבל רע, כי כך טבע ה' ש[כביכול] מאליה באה הרעה לעושי רע, א"כ מה לך כי תלין לה'.
אבל זה ברור שאין שום השפעה ללא הקב"ה.

[צביב]

[לכאורה קיצור דברי עשוי לנחת]
במקום שאין רע, אין שם למילה טוב
מאחר שהכל טוב

[עשוי לנחת]

[לכאורה קיצור דברי עשוי לנחת]

[לכאורה לא]

במקום שאין רע, אין שם למילה טוב
מאחר שהכל טוב

א. מה?
ב. מהיכן דנתני?

[תוכן]

כל ספרי הפילוסופיה של ימי הביניים מלאים ברעיון שאין רע יורד מהקב"ה, רק טוב, והביאו לזה פסוק זה.

[ישבב הסופר]

בפתרון פסוק "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב" והפסוקים לפניו ולאחריו, נחלקו מנחם בן סרוק ודונש, ור"ת צידד כמנחם ובא ליישב קושית דונש.
יעויין במחברת מנחם אות א', ערך "אדם", סוף מחלקה א' (דף 17 טור א), בו מנה מנחם פסוק זה בין המקראות שהם בלשון 'תימה', למרות שאין להם סימנים לזה, כאות ה' התימה. היינו שהמקרא מתמיה "מי זה אמר ותהי ה' לא צוה? "[וכי] מפי עליון לא תצא הרעות והטוב"? הן בודאי הקב"ה גוזר הכל ומהווה הכל.
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =&pgnum=58

וראה תשובות דונש (דף 7) שחלק על פירושו של מנחם, ופירש את הפסוק בניחותא ובאופן מעניין. שהרע שמוזכר בפסוק באיכה אינו מעשה האלוקים אלא מבחירת האדם, והרע הנגזר מפי עליון הוא רק נגעים כחיות רעות או דבר ורעב, אבל מה שנעשה בידי בנ"א הוא בבחירת אנוש ולא נקרא שיצא מפי עליון. [זה לכאורה מקור מעניין ומק'ורי למה שמביא האוה"ח הק' בשם הזוהר]. ובספר הקינות הכתוב מדבר אודות רעות שנעשו בידי בני אדם, וזה אינו נקרא 'רע מפי עליון', משא"כ באיוב מדובר ברעות שנעשו לו מפי עליון, ע"כ אמר "גם את הטוב נקבל מאת האלוקים ואת הרע לא נקבל?", וכן "עושה שלום ובורא רע". עיי"ש.
וראה שם הכרעת רבינו תם, שביאר דברי מנחם ביתר ביאור.
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =&pgnum=22

[עשוי לנחת]

ישבב, ייש"כ על המובאות הנפלאות, אך עדיין אין המחלק בין טוב לרע, אלא או שמפרשים שה' עושה את שניהם, או שמפרשים ששניהם אינם מה'.
רק האור החיים מחלק בין המילים, וודאי שאינו בגדר הפשט בפסוק, והיה להם למפרשים לנקוט דבר זה אם כך היו סבורים.
בכל אופן, התעלומה גוברת אצלי, כיצד בכ"כ הרבה ספרים הקדושים מתעלמים ממילת "והטוב" שבפסוק?

[צביב]

,

[ויהי אור]

בכל אופן, התעלומה גוברת אצלי, כיצד בכ"כ הרבה ספרים הקדושים מתעלמים ממילת "והטוב" שבפסוק?

כבר ענה לך ר' יורה דעה, שהמילה "והטוב", מיותרת כשרוצים להעביר את הרעיון והמסר הנעלה, שאין רע יורד מהשמים.

[עשוי לנחת]

בכל אופן, התעלומה גוברת אצלי, כיצד בכ"כ הרבה ספרים הקדושים מתעלמים ממילת "והטוב" שבפסוק?

כבר ענה לך ר' יורה דעה, שהמילה "והטוב", מיותרת כשרוצים להעביר את הרעיון והמסר הנעלה, שאין רע יורד מהשמים.

אתה יכול להסביר לי איך זה עונה על השאלה שלי?
אני גם יכול להשמיט חלקי פסוקים כדי להנחיל לעם מסרים שמימיים כאלו ואחרים?

[ויהי אור]

ומה תגיד על ה"עץ חיים" שהוא ציטט, שלא השמיט את תיבת "והטוב" ? (וכמותו יש עוד הרבה ספרים שלא השמיטו), וז"א שלא בגלל ההשמטה נוצר כאן "מסר שמימי" (כלשונך), אלא ההשמטה בסך הכל מסייעת לקורא שלא להתבלבל, ותו לא מידי.

[עשוי לנחת]

ומה תגיד על ה"עץ חיים" שהוא ציטט, שלא השמיט את תיבת "והטוב" ? (וכמותו יש עוד הרבה ספרים שלא השמיטו), וז"א שלא בגלל ההשמטה נוצר כאן "מסר שמימי" (כלשונך), אלא ההשמטה בסך הכל מסייעת לקורא שלא להתבלבל, ותו לא מידי.

ברור שהרבה לא השמיטו. גם התנ"ך לא השמיט... זה הפסוק כצורתו.
אבל הרוצה להעביר מסר הטמון בפסוק צריך לעגן אותו עם כל מילות הכתוב, ואינו יכול להתעלם ממילה האחרונה בפסוק, כדי להעביר מסר ש-על פניו-סותר את משמעות הפסוק, כלומר הם רוצים לטעון שהרע אינו מה' בשונה מהטוב שהוא מה', בעוד שבפסוק מפורש שמה' לא באם לא רע ולא טוב. הלא כן?!
אין לי ספק שיש בזה הסבר, אני רק מחפש מהו ההסבר?

[צh33]

זה נראה שפותח האשכול לא מבין שמש"א שמהקב"ה מגיע רק טוב והוא תכלית הטוב וכו' וכו' הוא טוב אחר ממש"כ בסיפא של הפסוק. דבסיפא איירי בטוב כפי שהוא מתלבש בכלים -כאו"א לפוש"ד- אבל מש"כ כל הספרים איירו בטוב קודם התלבשות וכו'.
לנ"ל לא נראה לי שנשאר שמץ של קושיא. בבקשה לתקן אם טעיתי.

[עשוי לנחת]

זה נראה שפותח האשכול לא מבין שמש"א שמהקב"ה מגיע רק טוב והוא תכלית הטוב וכו' וכו' הוא טוב אחר ממש"כ בסיפא של הפסוק. דבסיפא איירי בטוב כפי שהוא מתלבש בכלים -כאו"א לפוש"ד- אבל מש"כ כל הספרים איירו בטוב קודם התלבשות וכו'.
לנ"ל לא נראה לי שנשאר שמץ של קושיא. בבקשה לתקן אם טעיתי.

אין ספק שמהקב"ה לא יוצא רע, רק טוב בשפע, כל דעביד קוב"ה לטב עביד וכו' וכו', אני יכול לרשום כאן מאמר שלם שכתבתי בעבר.
הנקודה היא מקומית בפסוק זה, איך יתכן לחלק בין תיבות הפסוק, ולצטט רק חלקו,
כל הסבריך לא יכולים להועיל ולעשות "צוויי דינים" בפסוק, אם יש מי שטען כך, הוא הסביר זאת מפורש, אך לא ציטט רק חלק מהפסוק בהתעלמות מהמילה האחרונה.
כלומר, א"א לקחת פסוק שאומר "לא" על 2 דברים, לצטט חציו ולדייק "רע" לא אבל "טוב" כן, אימא סיפא שגם "טוב" כן, אלא מאי, אתה רוצה לחלק ביניהם, תפרש דבריך.
לעצם דבריך הנפלאים, לא כ"כ הבנתי איזה טוב מושפע מהקב"ה שלא ע"י התלבשות וכלים, הרי אנו חיים בעולם גשמי שהכל עובר בהשתלשלות אחר השתלשלות עד שמגיע דרך כלים, ואם כוונתך ל'כי טוב הויה' שהוא טוב בעצם, וע"י תורה ומעש"ט דבקים בו, זה לא משמע מהספרים, שאי"ז נקרא "השפעת" טובה ודוק, ועוד, שגם בצד הסט"א שייכא דבקות ברע ח"ו דע"י עבירות מתלבש בו צד הטומאה ואכמ"ל, וא"כ בפסוק יכולים להתפרש שני הדברים להבדיל.
סליחה על האריכות, אני חושב שזו באמת תעלומה קשה, האם אין מסכים?

[אברהם]

תמיהני למה אתה מתייסר בתעלומות קשות ולא פותח את התרגום על אתר שכותב: מפי אלהא לא תיפוק בישתא וכו' ובעידן דבעי למיגזר טובא בעלמא מן קדם קודשא נפקא.
והיינו שפירש הכתוב מפי עליון לא תצא הרעות, ו[אילו] הטוב [יצא].
וכן תרגם רס"ג 'והטוב' - כי אם הטוב. וכדעת התרגום.
וכן מבואר בפיסוק הטעמים שיש טיפחא המפסיק בין הרעות לטוב, ואילו היה המשפט נסוב על שניהם היה צריך ליתן מרכא.



בכל אופן, גם לפי הפשט, לדעתי, אתה קורא את הפסוק לא נכון,
אין כאן שני מושאים למשפט: 'רעות' ו'טוב' ששניהם לא יוצאים מהקב"ה,

אלא יש כאן מושג אחד 'הרעות והטוב' - כלומר החילוק בין הרעות לטוב, אימתי תבוא רעה על האדם ומתי טובה, אינו בגזירת עליון אלא כפי בחירת האדם ומעשיו.
ההבנה היוצאת ממשפט זה, שהקב"ה מצידו משפיע על האדם טובה בלי די, אך אינו כופהו לקבלה, ביד האדם להחליט אם יקבל הוא טובה או רעות.



ולכן יפה עשו החכמים כאשר בשביל לחדד ההבנה ציטטו את הפסוק 'מפי עליון לא תצא הרעות', שכן זהו המובן של הפסוק השלם, וכמו שכתבתי.

[עשוי לנחת]

תמיהני למה אתה מתייסר בתעלומות קשות ולא פותח את התרגום על אתר שכותב: מפי אלהא לא תיפוק בישתא וכו' ובעידן דבעי למיגזר טובא בעלמא מן קדם קודשא נפקא.
והיינו שפירש הכתוב מפי עליון לא תצא הרעות, ו[אילו] הטוב [יצא].
וכן תרגם רס"ג 'והטוב' - כי אם הטוב. וכדעת התרגום.
וכן מבואר בפיסוק הטעמים שיש טיפחא המפסיק בין הרעות לטוב, ואילו היה המשפט נסוב על שניהם היה צריך ליתן מרכא.

אכן לא יצא לי לעיין בתרגום על המקום, בהחלט מעניין, אמנם רש"י לא קיבל את זה, ופירש [לכאורה] כפשטות הפסוק.
[ואגב, במפרשים [ביניהם גם ראשונים] שכן הביאו את הפסוק בשלמותו וחלקם הובא לעיל, לא חילקו בין "הרעות" לבין "והטוב", ואף שישנם שפירשו הפוך שמאתו כן יוצאים הרעות והטוב, אך לא חילקו ביניהם.]

בכל אופן, גם לפי הפשט, לדעתי, אתה קורא את הפסוק לא נכון,
אין כאן שני מושאים למשפט: 'רעות' ו'טוב' ששניהם לא יוצאים מהקב"ה,
אלא יש כאן מושג אחד 'הרעות והטוב' - כלומר החילוק בין הרעות לטוב, אימתי תבוא רעה על האדם ומתי טובה, אינו בגזירת עליון אלא כפי בחירת האדם ומעשיו.
ההבנה היוצאת ממשפט זה, שהקב"ה מצידו משפיע על האדם טובה בלי די, אך אינו כופהו לקבלה, ביד האדם להחליט אם יקבל הוא טובה או רעות.
ולכן יפה עשו החכמים כאשר בשביל לחדד ההבנה ציטטו את הפסוק 'מפי עליון לא תצא הרעות', שכן זהו המובן של הפסוק השלם, וכמו שכתבתי.

יפה מה שאמרת שמפי עליון לא תצא ההחלטה אם לקבל רע או טוב, בהחלט וורט נחמד,
אם כי עדיין לא מספק, כי אם כך, אין ראיה מפסוק לזה שמה' מגיע רק טוב, כי הפסוק מדבר רק על ההחלטה אם לקבל טוב או רע שמסורה בידי האדם, אך כמו שאפשר להסביר שמה' מגיע רק טוב, אפשר להסביר בפסוק זה בדיוק להיפך ח"ו.
כלומר לפי הפשט שלך הפסוק לא מתמקד בהשפעת הטוב, ולא שייך להוכיח ממנו שאין רע מה' אלא טוב.

[אברהם]

אברהם כתב:
בכל אופן, גם לפי הפשט, לדעתי, אתה קורא את הפסוק לא נכון,
אין כאן שני מושאים למשפט: 'רעות' ו'טוב' ששניהם לא יוצאים מהקב"ה,
אלא יש כאן מושג אחד 'הרעות והטוב' - כלומר החילוק בין הרעות לטוב, אימתי תבוא רעה על האדם ומתי טובה, אינו בגזירת עליון אלא כפי בחירת האדם ומעשיו.
ההבנה היוצאת ממשפט זה, שהקב"ה מצידו משפיע על האדם טובה בלי די, אך אינו כופהו לקבלה, ביד האדם להחליט אם יקבל הוא טובה או רעות.
ולכן יפה עשו החכמים כאשר בשביל לחדד ההבנה ציטטו את הפסוק 'מפי עליון לא תצא הרעות', שכן זהו המובן של הפסוק השלם, וכמו שכתבתי.

יפה מה שאמרת שמפי עליון לא תצא ההחלטה אם לקבל רע או טוב, בהחלט וורט נחמד,
אם כי עדיין לא מספק, כי אם כך, אין ראיה מפסוק לזה שמה' מגיע רק טוב, כי הפסוק מדבר רק על ההחלטה אם לקבל טוב או רע שמסורה בידי האדם, אך כמו שאפשר להסביר שמה' מגיע רק טוב, אפשר להסביר בפסוק זה בדיוק להיפך ח"ו.
כלומר לפי הפשט שלך הפסוק לא מתמקד בהשפעת הטוב, ולא שייך להוכיח ממנו שאין רע מה' אלא טוב.

חשבתי שזה מובן מאליו:
אם אני מודיע לך שאני מאפשר לך לקחת מארנקי אלף דולר לעצמך, ולקחת אותם, הרי זה נקרא שקיבלת ממני אלף דולר.
אך אם אני מודיע לך שאני מאפשר לך לקחת מארוני את השוט להצליף בעצמך, ועשית זאת, לא תאשימני שייסרתי אותך.
[כמובן הביאור הוא שבשביל לייחס אלי את נתינת הטובה, די בכך שבלעדי לא היתה לך האפשרות לקחת אותה. פעולת הלקיחה שנעשתה על ידך, היא חלק מקבלת הטובה. אבל בשביל לייחס אלי את ההצלפות לא די בכך שאני אפשרתי אותם, שכן בחירתך להכות בעצמך היא לא חלק מקבלת היסורים אלא היא היא המייסרתך].

הקב"ה מניח לפניך עוה"ב וגהינם, אתה מחליט האם לקבל את השכר או לקחת את הגהינם.

ובחרת בחיים!

[מענה לשון]

לכאורה אולי אפשר לומר ליישב הקו' דעשוי לנחת
ד"הרעות והטוב" הוא בחטיבה אחת
דהיינו מה' לא יוצא הכל בכל מכל כל, דהיינו גם הרעות וגם הטובות אלא הטובות לחוד. ודחוק.

אמנם מה שהביאו בשם האור החיים שהטוב היינו רק לגבי דבר אחד, לכאורה מדוקדק מאוד בפס' שלא כ' "טובות" ל' רבים אלא ל' יחיד.

[יורה דעה]

וז"ל מהרש"א פסחים נ ע"א:

"מפי עליון לא תצא הרעות והטוב", אמר רעות בלשון רבים והטוב בלשון יחיד, לפי שהרעות יש בהם שינוים רבים לפי המקבלים, ולא כן הטוב הבא ממנו יתברך הוא טוב אמיתי בלי שינוי, וז"ש מפי עליון לא תצא הרעות הבאים שינוי נגד הטוב האמתי, אבל הם באים בעוה"ז לפי המקבל ואין אחדותו ניכר לפי שינוי המקבלים, דעל בשורות טובות אמר הטוב שהוא הטוב אמתי שהוא הקב"ה הוא המטיב לכל, ועל בשורות רעות אמר ברוך דיין האמת שאין הרע בא ממנו יתברך רק לפי אמיתת הדין לבא על המקבל, אבל בעוה"ב יהיה ניכר אחדותו שלא יהיה שינוי רע רק כולו הטוב והמטיב.

[444]

ב"ה
אפשר לפרש את הסיבה שכתוב מפי עליון לא תצא הרעות והטוב.באופן נוסף שמפי ה' לא יצא אך באדון עולם כתוב שלעת נעשה בחפצו כל.

[שמשון]

ראב"ד וילנא בדור שלאחר הגר"א הגאון רבי אבלי פאסוולר זצ"ל, חידש בהאי עניינא חידוש מופלא מאוד.
המדהים הוא שחידשו בשעת פטירתו ומתוך זה חידוש נסתלק לגנזי מרומים

כמו שמציין הכותב: "כן דיבר הצדיק נ"ע ובאלה הדברים עלה נשמתו לשמים תחת כה"כ"

[י. אברהם]

רמב"ם הקדמה למס' אבות פרק ח

רמבם.PNG (51.12 KiB) נצפה 6070 פעמים

מאירי חיבור התשובה מאמר א פרק ו

מאיר חיבור התשובה.PNG (28.55 KiB) נצפה 6070 פעמים

וכן פי' האלשיך ועוד

[ר_חיים_הקטן]

עיין בפלגי מים (לבעל הנתיבות) על אותו הפסוק.

[צופה_ומביט]

בראשית רבה נא, ג:

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא אֵין דָּבָר רַע יוֹרֵד מִלְּמַעְלָה, אֲתִיבוּן וְהָכְתִיב (תהלים קמח, ח): אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטוֹר, אָמַר לָהֶם (תהלים קמח, ח): רוּחַ סְעָרָה הִיא שֶׁהִיא עוֹשָׂה דְבָרוֹ.
מִלְּתָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פְּלִיגָא אֲהָא דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן פָּזִי, (דברים כח, יב): יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב, מִכָּאן שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוֹצָרוֹת אֲחֵרִים, מֵאֵת ה' מִן הַשָּׁמָיִם, כִּמַרְתָּק מִן גִּבָּר.

מה מקורו של ר"ח לומר מה שאמר? הוא לא מביא פסוק.
ורשב"ל בכלל חולק, ואומר שאין בזה חילוק בין טוב לרע, שניהם יורדים מלמעלה.

[לבי במערב]

מה מקורו של ר"ח לומר מה שאמר? הוא לא מביא פסוק.

במפרשים הביאו לה"כ לא יגורך רע (וביארו דהיינו שאינו מיחד שמו על הרעה, אלא למטה באה כו').