כתב הרד"ק (סוף ספר שמואל, עה"פ "ויעתר ה' לארץ ותעצר המגפה מעל ישראל"):
"ובדרש: כל האלפים האלה שנפלו בימי דוד לא נפלו אלא ע"י שלא תבעו בית המקדש.
והרי דברים קל וחומר: ומה אם אלו שלא היה בימיהם ולא חרב בימיהם נפלו על שלא תבעו אותו, אנו שהיה בימינו וחרב בימינו על אחת כמה וכמה, לפיכך התקינו זקנים ונביאים ליטע בפיהם של ישראל להיות מתפללים שלשה פעמים בכל יום: השב שכינתך ומלכותך לציון וסדר עבודתך לירושלם אכי"ר סלה".
ואני הקטן שואל:
עד היכן הוא לשון (או תוכן) המדרש? כלומר, האם גם הקל-וחומר הוא מדברי חז"ל או שמא מדברי עצמו?
ועוד, האם נוסח זה של ברכת העבודה נמצא באיזה נוסח מנוסחי התפילה הידועים?
---------------------
שוב ראיתי שהביא זה הרוקח (סי' שכב), וז"ל: "בשוחר טוב במזמור י"ח ע"א בימי דוד שלא תבעו בנין בית המקדש וכו' אנו שחרב בימינו ואין אנו מתאבלין עליו ולא מבקשים עליו רחמים על אחת כמה וכמה תקנו חסידים הראשונים שיהיו ישראל מתפללים ג' תפלות בכל יום אנא השב שכינתך לציון עירך וסדר העבודה לירושלם".
ובמדרש תהילים (בובר) פי"ז מצאתי "מיד (ויצא) [ויבא] גד אל דוד [ביום ההוא] ויאמר לו עלה הקם לה' מזבח (שם שם /שמואל ב' כ"ד/ יח). תני ר' שמעון בן יוחי משל לאחד שהיה מכה את בנו, ולא היה יודע הבן על מה הוא מוכה, לאחר שהכהו אמר לו לך ועשה דבר פלוני שצויתיך היום כמה ימים ולא השגחת בי, כך כל אותן אלפים שנפלו במלחמה בימי דוד, לא נפלו אלא על שלא תבעו בנין בית המקדש, והלא דברים קל וחומר, ומה אם אלו שלא היה בית המקדש ביניהם, ולא נחרב בימיהם, נעשה להם כך, ונענשו על שלא תבעו אותו, אנו שחרב בימינו, ואין אנו מתאבלים עליו, ולא נבקש עליו רחמים על אחת כמה וכמה, לפיכך התקינו חסידים הראשונים שיהיו מתפללים שלש תפלות בכל יום, והתקינו בו אנא רחום ברחמיך הרבים השב שכינתך לציון וסדר העבודה לירושלים, ותקנו בונה ירושלים ברכה בפני עצמה בתפלה, ובברכת המזון".
הרי לנו ג' נוסחאות:
הרד"ק מביא בשם "דרש": "השב שכינתך ומלכותך לציון וסדר עבודתך לירושלם".
הרוקח בשם "שוחר טוב" מזמור יח (!): "אנא השב שכינתך לציון עירך וסדר העבודה לירושלם".
ובמדרש תהילים פי"ז: "אנא רחום ברחמיך הרבים השב שכינתך לציון וסדר העבודה לירושלים".