הגרי"מ חרל"פ - צור מחצבתו קודש

[תוך כדי דיבור]

כמדומה בשערי חסד?

[יגל]

כבר תיקנתי דברי. ישיבת בית זבול נוסדה בביה"כ הגר"א (היום ישיבת מעלות התורה), ורק אחרי פטירת הגרי"מ עברה לביתו, מקום משכנה עד היום.

[בית שביעי]

מערכת הקול היהודי | ז׳ בכסלו ה׳תשע״ג (21/11/2012)
היום, ז' בכסלו, מלאו 61 שנים לפטירת הרב יעקב משה חרל"פ, תלמידו המובהק של הראי"ה קוק, ראש ישיבת מרכז הרב, ורב שכונת שערי חסד. "כל הבדל שבין ישראל לעמים – גאולת ישראל ושחרורם מן העמים הוא", כתב באחד מספריו, דברים היפים לימי הלחימה בין ישראל לאויביו.

הרב יעקב משה חרל"פ, רבן של שכונות שערי חסד ורחביה בירושלים, היה תלמיד-חבר של הראי"ה קוק זצ"ל, ושימש כראש ישיבת מרכז הרב וישיבת 'בית זבול'. היום, ז' כסלו, מלאו 61 שנים לפטירתו.

נולד בירושלים בשנת התרמ"ב ולמד ב'עץ חיים', תלמוד התורה הירושלמי המפורסם. כשהיה בגיל 16 בלבד, נשא לאשה את אחייניתו של ר' דוד מקרלין, מגדולי הפוסקים בליטא לפני כמאה וחמישים שנה. כשהיה הרב חרל"פ בן 22 שנים, נפגש לראשונה ברב אברהם יצחק הכהן קוק, שעלה באותם ימים ארצה והתיישב ביפו, ומאז דבק בו וראה בו מורו ורבו המובהק.


הרב יעקב משה חרל''פ

את המפגש המיוחד שהתקיים בחג השבועות תיאר הרב חרל"פ בזיכרונותיו. "לפני חג שבועות תרס"ד ירדתי ליפו כמצוות הרופאים עלי, כדי לטבול בים. בשבועות שחל ביום השישי, התפללתי בבית הכנסת "שערי תורה", בן כ"א שנים הייתי אז, והנה שמעתי כיצד הרב אומר "אקדמות" לפני הקהל ברטט ובבכייה, ונזדעזעתי עד יסוד נפשי. מאותה שעה ואילך דבקתי ברב באהבה עזה, והייתי לתלמידו וחסידו לעולם… הרגשתי שכולי אחוז שלהבת-יה, כל גשמיותי מתנדפת והולכת ונשמתי שהתקשרה בנשמת הרב מתנשאת ברום עולמות עליונים".

לאחר פטירת הרב קוק, התמנה הרב חרל"פ לראשות ישיבת 'מרכז הרב'. הרב חרל"פ היה אהוב ומקובל על כל החוגים והקהילות בירושלים, שנהגו בו כבוד רב.

בחייו האישיים נוהג היה הרב חרל"פ במידה מסוימת של סגפנות שכללה צומות, טבילה במקווה קר בלילות חורף, והתמסרות מוחלטת לתפילת ותיקין ולימוד תורה.

שיעוריו והשקפתו כונסו בסדרת כתביו "מי מרום" המונה 12 כרכים. חידושי תורתו בענייני הלכה והשו"ת ההלכתי כונסו בשישה כרכים בסדרת "בית זבול". שמות הספרים מנציחים את שמות הוריו, זבולון ומרים.

בשנה שעברה הוציא נינו, יאיר חרל"פ את תולדות חייו של הרב בספר שירת הי"ם.

יפים הדברים שכתב על שנאת הגוים לישראל, בימים אלו בהם מרימים אויבי ישראל ראשם נגד עם ישראל.

השנאה לישראל

האהבה שאומות העולם מראים לישראל היא פגם בקדושתם, ולעומת זה השנאה לישראל היא להם לשבח ועילוי, על ידי האהבה שלהם מתערבים כחות זרים בנפש הישראלית וממילא אינו מובדל כל כך ההבדל האמיתי שבין ישראל לעמים, אולם על ידי השנאה מבדילים כל כחות הזרים מישראל, וההבדל שבין ישראל לעמים מתגלה ומתבלט בכל שלמותו.

בעקבתא דמשיחא, שהוא הזמן שבו צריך להתגלות ההבדל התהומי שבין ישראל לעמים בכל פרטיו ובכל דקדוקיו, מתגברת השנאה על עם ישראל מכל העמים השונים, וכאשר תושלם השנאה הזאת השלמותה, שלא תשאר שום אומה בעולם שתהיה מוקירה את ישראל, יתגלה ההבדל הזה בכל מלואו ואז תהיה הגאולה, שכן כל הבדל שבין ישראל לעמים – גאולת ישראל ושחרורם מן העמים הוא, והמילוי הגמור של ההבדל הזה הוא המילוי של הגאולה השלימה". (מעיני הישועה פרק נ"ב).

[בברכה המשולשת]

גם אני הקטן אמרתי דבר תורה עמוק זה בשם מרן הגרימ"ח ביארצייט.

[איש_ספר]

יש"כ על הדברים.

אגב, הגרי"מ היה נשוי ד' פעמים.

אשת נעוריו (שממנה כל צאצאיו) היתה בת ר' יחיאל מיכל וורניקובסקי ונכדת ר' יוסף פרידמן אחי ר' דוד קרלינר. אשתו השניה היתה בת הגרש"נ קוטלר מח"ס כרם שלמה, ומי השאר?

בספר שירת הי"ם ליתא וגם המחבר אינו יודע דבר בענין זה (גם הפרטי על אשתו השניה היה חדש לו)

[בברכה המשולשת]

יש"כ על הדברים.

אגב, הגרי"מ היה נשוי ד' פעמים.

אשת נעוריו (שממנה כל צאצאיו) היתה נכדת אחי ר' דוד קרלינר. אשתו השניה היתה בת הגרש"נ קוטלר מח"ס כרם שלמה, ומי השאר?

בספר שירת הי"ם ליתא וגם המחבר אינו יודע דבר בענין זה (גם הפרטי על אשתו השניה היה חדש לו)

כמדומני שהמקור לכך שהיה נשוי ד' פעמים הוא מדברי מרן הגר"ש דבליצקי שליט"א בבינו שנות דור ודור. א"כ, מן הסתם יש לשאול אותו, או את תלמידי מרן הגרימ"ח הנוספים שעדיין עמנו.

[איש_ספר]

יש"כ על הדברים.

אגב, הגרי"מ היה נשוי ד' פעמים.

אשת נעוריו (שממנה כל צאצאיו) היתה נכדת אחי ר' דוד קרלינר. אשתו השניה היתה בת הגרש"נ קוטלר מח"ס כרם שלמה, ומי השאר?

בספר שירת הי"ם ליתא וגם המחבר אינו יודע דבר בענין זה (גם הפרטי על אשתו השניה היה חדש לו)

כמדומני שהמקור לכך שהיה נשוי ד' פעמים הוא מדברי מרן הגר"ש דבליצקי שליט"א בבינו שנות דור ודור. א"כ, מן הסתם יש לשאול אותו, או את תלמידי מרן הגרימ"ח הנוספים שעדיין עמנו.

גם בספר שירת הי"ם הובא כן מהגרש"ד. הוא עצמו אינו יודע את זהות שתי האחרונות. לדבריו השלישית מתה זמן קצר מאד אחר נישואיה. יש להניח שמשפחת זק"ש יודעים יותר.

[גלאגוזים]

לפני שנים שמעתי מהרב דב רוזנטל משכ' כנסת בירושלים [בן הגאון ר' אברהם דוד זצ"ל נכד אחיו של הגרי"מ זצ"ל]
כי אשתו השלישית של הגרי"מ נפטרה יום אחד! לאחר שנישאה לו.

[זאגער ישן]

אשת נעוריו (שממנה כל צאצאיו) היתה בת ר' יחיאל מיכל וורניקובסקי ונכדת ר' יוסף פרידמן אחי ר' דוד קרלינר. אשתו השניה היתה בת הגרש"נ קוטלר מח"ס כרם שלמה

היא היתה אלמנת אחד מגדולי נובהרדוק, הרב יוזפא צבי דוידובסקי זצ"ל. ראה בישורון האחרון (כרך כז) עמ' תקצח.

[המחקר]

ב1945 התארס עם חיה הינדא

[גלאגוזים]

הגרי"מ זצ"ל התאלמן מהרבית השניה מרת רבקה אידא בו' אדר תש"ה.
הרבנית שככאמור לעיל היתה בזוו"ר אשתו של הג"ר יוזפא דוידובסקי זצ"ל,
הביאה עמה את הכתבים שבעלה לא הספיק להדפיס בשני החלקים הראשונים של
ספרו "אמרי יוסף" -[נמצאים באוצר]- ומסרה אותם לנכדו הגדול של הגרי"מ ה"ה
הגר"נ זק"ש זצ"ל, והוא דאג להדפסתם.
אגב, הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל השתתף בעריכת הספר.

[מיללער]

קראתי בספרו (באנגלית) של משה ד. שרמן על רבני ארה"ב, שר' דוב בער אברמוביץ היה חתנו של ר' רפאל משה חרל"פ רב בירושלים, אני מעתיק בתרגום את דברי שרמן:

ר' דוב בער אברמוביץ נולד בשנת תר"כ בעיר נובולניק בליטא, לאביו ר' אברהם מנחם, בגיל 10 עלה המשפחה לאר"י והתגוררו בירשולים בה נכנס ר' דוב בער ללמוד בישיבת עץ חיים, ולמד אצל ר' משה נחמי' כהניו ר' אליעזר דן רלב"ג, בשנת תרמ"ה תקופה קצרה לאחר נישיאין עם בתו של ר' רפאל משה חרל"פ רב בירושלים, נפטר חותנו בגיל צעיר, והגר"ש סלנט הסמיך את חתנו כדי למלא מקומו, הרב אברמוביץ נשאר בירושלים עד לשנת תרנ"ד כשהיגר לארה"ב.

האם ידוע מי הוא ר' רפאל משה חרל"פ מי-ם שנפטר בשנת תרמ"ה?

[יאיר]

האם ידוע מי הוא ר' רפאל משה חרל"פ מי-ם שנפטר בשנת תרמ"ה?

אמורה להיות תוצאה באנצקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו חלק טו (י-ה)
(במקוון לא עובד viewtopic.php?f=6&t=12856 )
( http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?149123& )

[מיללער]

ערכו בוויקי:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7% ... C%22%D7%A4

משם:

ילדיו:
הרב [יחיאל] מיכל חרל"פ, רב בברונקס
הרב חיים זבולון חרל"פ, היה רבה של ראשון לציון‏
הרב יוסף זאב חרל"פ, מנהל "בית זבול" בירושלים
חיה בריינה, אשת הרב משה יהודה לייב זק"ש, ממלא מקום חותנו ברבנות שערי חסד
קיילה יהודית, אשת הרב שמואל ברוך ורנר, שהיה אב"ד בתל אביב
מרים דבורה, אשת הרב אברהם שדמי (פשדיימסקי)‏[5]
חוה דינה, אשת הרב ישראל הלוי בארי, רבה של נס ציונה‏[6]

לבנתיים מצאתי את זה

[גלאגוזים]

ערכו בוויקי:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7% ... C%22%D7%A4

משם:

ילדיו:
הרב [יחיאל] מיכל חרל"פ, רב בברונקס
הרב חיים זבולון חרל"פ, היה רבה של ראשון לציון‏
הרב יוסף זאב חרל"פ, מנהל "בית זבול" בירושלים
חיה בריינה, אשת הרב משה יהודה לייב זק"ש, ממלא מקום חותנו ברבנות שערי חסד
קיילה יהודית, אשת הרב שמואל ברוך ורנר, שהיה אב"ד בתל אביב
מרים דבורה, אשת הרב אברהם שדמי (פשדיימסקי)‏[5]
חוה דינה, אשת הרב ישראל הלוי בארי, רבה של נס ציונה‏[6]

לבנתיים מצאתי את זה

טעות ביד הכותב.
לא הג"ר מרדכי לייב זק"ש מילא את מקום חמיו ברבנות שערי חסד,
אלא בנו הג"ר ניסן זצ"ל.

[אוצר החכמה]

הרב מרדכי י"ל זק"ש היה רב של שכונת זכרון משה.

[אוצר החכמה]

אני רואה שבויקיפדיה זה כבר מתוקן.

[שיף]

כעת ראיתי מכתב בו מזכיר את זקינו הגה"צ רבי חיים מ"מ משערשאב זצ"ל
האם יש פרטים עליו?

[גלאגוזים]

כעת ראיתי מכתב בו מזכיר את זקינו הגה"צ רבי חיים מ"מ משערשאב זצ"ל
האם יש פרטים עליו?

ציינת כי הזכיר את זקנו ר' חיים מ"מ משערשאב.
אולם ראה כאן: http://www.charlap.022.co.il/BRPortal/b ... arc=327887
אם הכוונה לאותו אדם הרי שלא מדובר בבן העיר שערשאב, אלא בכינוי הנובע מסיבה אחרת.

[שיף]

אכן זה הוא
רבי חיים ב"ר זבולון יעקב פרלמוטר מח"ס שירה לחיים ואלף אומר
תודה רבה
האם ידוע גם הקשר למשפחת טיקטינסקי??

[שיף]

כעת ראיתי מכתב בו מזכיר את זקינו הגה"צ רבי חיים מ"מ משערשאב זצ"ל
האם יש פרטים עליו?

ציינת כי הזכיר את זקנו ר' חיים מ"מ משערשאב.
אולם ראה כאן: http://www.charlap.022.co.il/BRPortal/b ... arc=327887
אם הכוונה לאותו אדם הרי שלא מדובר בבן העיר שערשאב, אלא בכינוי הנובע מסיבה אחרת.

ע"פ מש"כ בספר עקבי יצחק [ ניו יורק תרע"ג] מנו"נ הגרי"י טיקטינסקי וכן בהסכמת הגרי"מ חרל"פ שם נראה שהר"ח הנ"ל אכן היה רב בשערשב.

[מיללער]

תולדותיו נכתבו בכמ"ק, העתקתי מעט מכאן.

אביו, רבי זבולון חרל"פ. עלה לארץ כילד בן תשע בשנת תר"י עם אביו הוריו. היה תלמידו של הגאון רבי נחום משאדיק. שימש כספרא דדיינא, ולימים נתמנה כחבר בבית דינו של מהרי"ל דיסקין. רבי זבולון נחשב לאחד מגדולי ירושלים, והרבה למדו ממנו לקח, ביניהם ר' ישעיהו חעשין, ראה בהקדמת דברי ישעיהו. חיבר ספר "מאורי חיים" על משלי (ירושלים תרנ"א), לזכר בנו מאיר חיים שנפטר צעיר בלא צאצאים. ר' זבולון נפטר ט' שבט תרנ"ח. היה זה פטירתו של דיין שני בבית דין, לאחר פטירתו של המהריל"ד שנפטר בער"ח שבט באותה שנה. בספר חלקת מחוקק (חוברת ז' שורה ז' קבר ג') נדפס נוסח מצבתו: בני ציון במר יבכו / על האי שופרא דבלע / בארעא מיקירי ירושלם / הרה"ג בתורה וביראה כו' / מ' זבולון חרל"פ / בהר"ר יצחק זצ"ל / נצחו אראלים / את המצוקים / ויעלוהו בסערה השמימה / ביום ט' לחודש / שבט ש' תרנח / ת.נ.צ.ב.ה. אשת ר' זבולון, מרת מרים למשפחת לייט. צאצאיהם הנוספים: רבי יצחק אליעזר חרל"פ, מבוני בית הכנסת החורבה, והיה ראש כולל סובאלק הוראדנא בירושלים. רבי מאיר חיים חרל"פ, כאמור, נפטר בשנת תרמ"ו ללא צאצאים. רבי יוסף דוד זאב חרל"פ. הגאון רבי יעקב משה חרל"פ.

אביו, רבי יצחק חרל"פ נפטר ג' כסלו. רעייתו מרת חיה, עליה כתב בנה, שהיתה "בת גדולים ממשפחת רם". היתה להם בת נוספת מרת שרה אשת רבי שרגא פייטל שאפפנער.

למרבה הפלא לא ציינת את אחיו של הגרי"מ ה"ה הרה"ג ר' ניסן יהודה לייב זצ"ל [הרי המקור שממנו שאבת את החומר נסוב על זה האח]

מכתב מר' ניסן לייב חרל"פ בתוך שנת האבל על אביו ר' זבולון תרנ"ח וחותם "הכ"מ":
http://brieven.dpc.uba.uva.nl/cgi/t/tex ... 1I_D214078

יש הרבה מכתבים בהאוסף ממשפחת חרל"פ, החל מר' זבולון זצ"ל ובניו; ר' ניסן יהודה לייב הנ"ל ור' יצחק אליעזר.

מי הוא ר' יעקב חיים חרל"פ?:
http://brieven.dpc.uba.uva.nl/cgi/t/tex ... 1I_D215030

[שיף]

כעת ראיתי מכתב בו מזכיר את זקינו הגה"צ רבי חיים מ"מ משערשאב זצ"ל
האם יש פרטים עליו?

ציינת כי הזכיר את זקנו ר' חיים מ"מ משערשאב.
אולם ראה כאן: http://www.charlap.022.co.il/BRPortal/b ... arc=327887
אם הכוונה לאותו אדם הרי שלא מדובר בבן העיר שערשאב, אלא בכינוי הנובע מסיבה אחרת.

ע"פ מש"כ בספר עקבי יצחק [ ניו יורק תרע"ג] מנו"נ הגרי"י טיקטינסקי וכן בהסכמת הגרי"מ חרל"פ שם נראה שהר"ח הנ"ל אכן היה רב בשערשב.

וכ"כ הגרי"י הנ"ל גם בספריו באר יצחק ושהם מנחם.

[מיללער]

http://search.archives.jdc.org/multimed ... _00400.pdf

[מיללער]

http://search.archives.jdc.org/multimed ... 7_1095.pdf

[פרנקל תאומים]

ובענין אחר: מי צאצאיו כיום של האדר"ת?

צאצאיו הידועים לי הם משני בניו. לבנו ר' מרדכי יונה היה בן ר' אליהו דוד והוא אבי משפחת האחים הרבנים אדרת. (ר' מרדכי אדרת מארה"ב ואחיו שבירושלים ובבני ברק, הוציאו לאחרונה את סדר אליהו בהשמטות מסוימות - נמצא באוצר המקוון) צאצאים נוספים יש מהבן ר' ישראל שמעון, (עו"ד גיורא אדרת ועוד אבל הם כפי הידוע לי אינם שומרי תורה ומצוות). והנה תמונת מצבת הבן ר' ישראל שמעון

P1000436.JPG

אלא שכל בניו שהאריכו ימים חיו ונפטרו כאן בארץ והדעת נותנת שישנם צאצאים מענפים נוספים. ואולי 'תולדות' יידע להשלים.

האומנם ישנם צאצאים מר' ישראל שמעון ? כלומר- הלא מנישואיו לבת גיסו הגרא"י קוק זי"ע אין צאצאים, האם נישא בשנית והעמיד צאצאים מזיוו"ש ?

[שיף]

חיה בריינה, אשת הרב מרדכי יהודה לייב זק"ש,

בד"ה היום נלב"ע רבי יהושע בהג"ר מרדכי יהודה לייב זק"ש ראש ישיבת תפארת מרדכי ב"ב

[שומר]

הספר שיצא בית אמי מבתו של הרב חיים קניבסקי היא כותבת שהרב מפונוביז איחר לחתונה של ר חיים והגיע מאד מאוחר והסביר שקיים טוב ללכת לבית האבל וכו שעכשיו חזר מהלויתו של הגרימ חרלפ זצל מענין איזה קשר היה ביניהם

[לעומקו של דבר]

הספר שיצא בית אמי מבתו של הרב חיים קניבסקי היא כותבת שהרב מפונוביז איחר לחתונה של ר חיים והגיע מאד מאוחר והסביר שקיים טוב ללכת לבית האבל וכו שעכשיו חזר מהלויתו של הגרימ חרלפ זצל מענין איזה קשר היה ביניהם

מה פירוש, עצם הדבר שהלך ללוויתו אינו ראיה לשום קשר. מצווה ללוות חכם.
אמנם לעולם מסתבר מאוד שהכירו, שכן הרב היה אדם מדיני רצוי לאחיו ובסתמא הכיר רבנים שהיו בא"י בימיו.

[חלמישצור]

כדאי לציין בהקשר הזה את התנגדות רי"מ חרל"פ לכפייה בגיוס בני הישיבות, גם בשנת תרע"ט לגדוד העברי וגם בתקופת מלחמת העצמאות (וכידוע עניין הכרוז ההוא), וגם השתדל בעניין אישית אחר הקמת המדינה אצל רה"מ הראשון ועוד, וזה דבר שכמובן היה חשוב ביותר להרב מפוניבז'.
אגב, בתיאור מסע הלויה, צוין כי "האדמו"ר מגור ויתר הרבנים וראשי הישיבות הלכו ברגל כל הדרך עד לבית הקברות" סנהדריה (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=BF8C025D) .

[פרי יהושע]

בכל מקרה ההשוואה בין האישים אינה ממין הענין. כנלענ"ד. וזאת משום שהשרידי אש כל מה שכתב וחשב היה לגרמיה בלבד, ואדרבה, כאשר התעורר ענין ציבורי, למרות שחשב באופן שונה, ביטל דעתו הציבורית בפני אחרים, כידוע מפרשת ההמהום.(ולא אכפת לי לצורך הדיון, שיהיה מי שיטען שעשה זאת וכיו"ב, מפחד או מטעמים חיצוניים אחרים), ולדוגמא אם בעצמו השתלם בלימודי חול גבוהים, הרי שהעלה על נס דוקא את יהודי ליטא שהקדישו כל זמנם לתורה ונישאם הרבה מעל יהודי גרמניה אנשי הסינתזה. בקיצור הוא היה מה שקוראים היום אינדודואליסט מושלם ולא מורה דרך וכך התיחסו לכל דעותיו ומחשבותיו, מאש"כ הרב צבי יהודה קוק כמובן, שהמשיך אחריו עדה שלימה ועיצב את השקפת עולמם וערכיהם. לכך יש הרבה יותר משמעות וענין לתמונת הרצל שהיתה תלויה בסלון ביתו, מאשר לכל הדברים הכי חריגים שתמצא אצל הרב ווינברג (או אצל קודמו בביהמ"ד שהקדיש גם הוא מאמר בשבח הרצל בספרו בעקבות היראה...). והדברים פשוטים

לומר שהשרידי אש והרב קפלן לא ראו עצמם או שהציבור לא ראה אותם כמורי דרך אינו נכון.
לומר שהשרידי אש נישא את יהודי ליטא מעל יהודי גרמניה אנשי הסינתזה כלשונך, גם אינו מדוייק, הלא במאמרו התווכח עם הגרב"ד זצ"ל שראה בשיטת תורה עם דרך ארץ שהנהיג הרש"ר שיטה לשעתו, אלא הולך ומבאר שהרש"ר ראה בזה שיטה אידיאלית, האם היה כאן רק כהיסטוריון אוביקטיבי כביכול.

אולם פשיטא ששני יוצאי סלבודקה אלו אינם הרצי"ה, ולא מבחינת השפעתם הציבורית שאמנם מצומצמת הייתה מסיבות אחרות, אלא מפני שפשוט הם היו ראליסטים יותר, פשוט עשויים מזן אחר, גם אם כתב בעקבות היראה מאמר על הרצל וגם על ברנר, אין זה אומר שהייתה לו מעין ההערצה עיוורת עד כדי לתלות את תמונתו בסלון ביתו, זה באמת החילוק.

נכון שהם גם היו אורגנלים, ואנדודואלסטים אבל לא זה החילוק לענ"ד.

[פרנקל תאומים]

בכל מקרה ההשוואה בין האישים אינה ממין הענין. כנלענ"ד. וזאת משום שהשרידי אש כל מה שכתב וחשב היה לגרמיה בלבד, ואדרבה, כאשר התעורר ענין ציבורי, למרות שחשב באופן שונה, ביטל דעתו הציבורית בפני אחרים, כידוע מפרשת ההמהום.(ולא אכפת לי לצורך הדיון, שיהיה מי שיטען שעשה זאת וכיו"ב, מפחד או מטעמים חיצוניים אחרים), ולדוגמא אם בעצמו השתלם בלימודי חול גבוהים, הרי שהעלה על נס דוקא את יהודי ליטא שהקדישו כל זמנם לתורה ונישאם הרבה מעל יהודי גרמניה אנשי הסינתזה. בקיצור הוא היה מה שקוראים היום אינדודואליסט מושלם ולא מורה דרך וכך התיחסו לכל דעותיו ומחשבותיו, מאש"כ הרב צבי יהודה קוק כמובן, שהמשיך אחריו עדה שלימה ועיצב את השקפת עולמם וערכיהם. לכך יש הרבה יותר משמעות וענין לתמונת הרצל שהיתה תלויה בסלון ביתו, מאשר לכל הדברים הכי חריגים שתמצא אצל הרב ווינברג (או אצל קודמו בביהמ"ד שהקדיש גם הוא מאמר בשבח הרצל בספרו בעקבות היראה...). והדברים פשוטים

לומר שהשרידי אש והרב קפלן לא ראו עצמם או שהציבור לא ראה אותם כמורי דרך אינו נכון.
לומר שהשרידי אש נישא את יהודי ליטא מעל יהודי גרמניה אנשי הסינתזה כלשונך, גם אינו מדוייק, הלא במאמרו התווכח עם הגרב"ד זצ"ל שראה בשיטת תורה עם דרך ארץ שהנהיג הרש"ר שיטה לשעתו, אלא הולך ומבאר שהרש"ר ראה בזה שיטה אידיאלית, האם היה כאן רק כהיסטוריון אוביקטיבי כביכול.

אולם פשיטא ששתי יוצאי סלבודקה אלו אינם הרצי"ה, ולא מבחינת השפעתם הציבורית שאמנם מצומצמת הייתה מסיבות אחרות, אלא מפני שפשוט הם היו ראליסטים יותר, פשוט עשויים מזן אחר, גם אם כתב בעקבות היראה מאמר על הרצל וגם על ברנר, אין זה אומר שהייתה לו מעין ההערצה עיוורת עד כדי לתלות את תמונתו בסלון ביתו, זה באמת החילוק.

נכון שהם גם היו אורגנלים, ואנדודואלסטים אבל לא זה החילוק לענ"ד.

הגרא"א קפלן ראה את עצמו כמשפיע לתלמידיו , אולי גם היה לו רצון להשפיע לטובה על בני גרמניה היראים בכלל, אך בוודאי לא ראה את עצמו כמנחיל דעת תורה לכל בית ישראל, הוא נפטר בהיותו בסה"כ בן 34. גם ה'שרידי אש' אע"פ שהאריך ימים, ראה את עצמו כמשפיע לתלמידיו או לכל היותר לאנשי סביבתו, הוא לא התיימר להנהיג את הדור ו/או לחולל בו שינויים.
ובאשר לשרידי אש והסינתזה, במאמרו על ישיבת כנסת ישראל כתב וז"ל: "...או שתהיינה הישיבות ראויות לשמן במלא המובן ההיסטורי שלו או שלא תהיינה כלל! ...עלינו לגרש את הרוח הזרה מהסתפח בנחלת ה' ולהשליט את הרוח היהודית שלטון יחיד בלי ערבוביא של שתי רשויות, רק בתי אולפנא כאלה יוכלו להקים לנו דורות שלמים של יהודים נאמנים עם אלוקיהם ועם עמם. רק תלמידים שהתחנכו בישיבות כאלה יוכלו לשמש יסוד ובסיס נאמן לבנות עליו בנין העם".
אומנם ראוי לציין שמאמר זה נכתב על ידו עוד בשנת תרע"ב טרום ביאתו לגרמניה. בכל אופן, הן במאמר זה והן בכמה מאמרים נוספים ביטא השרידי אש עמוקות את הערצתו המופלגת ליהודי ליטא השורשיים בכלל, ולעולם הישיבות המזרח אירופאי בפרט. כמו"כ במאמר "כלולת שאול" שכתב אודות תלמידו האהוב והמובהק הרב שאול ויינגורט זצ"ל כתב: "...כשמסרתי לשאול את השאלות אמרתי לו: מובטחני בך שתעשה עבודתך באמונה כהרגלך תמיד, אלא שבקשה אחת לי אליך: שאח"כ תיסע לישיבת מיר או לישיבת סלובודקא, שם תקדיש את כל זמנך, יום ולילה ללימודי קודש, ואך ללימודי קודש... עליך לשוב למעיין הקדוש והטהור של הישיבות, שם תגיע לשערי בינה ודעת יתירה בתוה"ק".
עוד כתב שם שכשביקש ממנו הג"ר אליהו בוצ'קו זצ"ל ראש ישיבת מונטריי בשוויץ (דודו של הגר"מ שטרנבוך שליט"א) שיבחר עבורו שידוך עבור בתו המשכלת והדגיש שהוא רוצה דווקא 'עילוי גדול', "אמרתי לו: אם כן, לך אל הישיבות הגדולות, שם תמצא בוודאי" (בסופו של דבר הרב ויינגורט נשא את בתו).
המאמר שאליו אתה מכווין הוא מאמר "תורת חיים" העוסק במשנתו של רש"ר זי"ע, הוא לא מתווכח שם עם הגרב"ד כ"א עם מורינו ר' יעקב רוזנהיים זצ"ל: "והיה מי מתלמידיו שעמד בראש מפלגה חרדית שיצא להגן על רבו ולהכשירו כביכול בעיני צדיקי הדור, בטענה שהרב הירש לא התיר את לימודי החול אלא לאנשי ארץ אשכנז...כלומר היתר זה נולד מתוך אונס... אבל פירוש זה הוא סילוף האמת ההיסטורית...".
אכן, להבנתי כאשר הוא עסק במשנתו של רש"ר, בראש ובראשונה ה'שרידי אש' רצה להעמיד את האמת ההיסטורית על מכונה. כמובן שהוא גם הזדהה איתה במידה כזו או אחרת, אבל בוודאי לא באופן מוחלט, ובוודאי לא כקריאת תיגר על עולם הישיבות בו ראה את נשמת אפה של היהדות, ובוודאי ובוודאי לא כקריאת כיוון מנהיגותית לרבים.

[מיללער]

מאינצ. תדהר:

הרב יעקב משה חרל"פ
נולד בירושלים, כ"ט שבט תרמ"ג (1883), לאביו הרב זבולון (ממשפחה של רבנים, שלפי מגילת היוחסין שנשתמרה בה מוצאה משושלת מלכות בית דוד; עלה ארצה בילדותו עם הוריו בשנת תר"י) ולאמו מרים בת הרב יוסף לייט מאמדור.

למד בתלמוד-תורה "עץ חיים", אח"כ מפי אביו ומפי יהושע צבי מיכל שפירא מחבר הספר "ציץ הקדוש" ו"אמרות טהורות" ואח"כ קיבל תורה בנגלה ובנסתר מהרב אברהם יצחק הכהן קוק , והוסמך לרבנות.

נשא לאשה את פסיה בת הרב מיכל ורניקובסקי (ממשפחת הרב ר' דוד פרידמן מקארלין, מראשוני חובבי ציון וממשתתפי ועקדת קטוביץ),

המשיך לעסוק בתורה בנגלה ובנסתר ולהרביץ תורה ומוסר בתפקידו כרב לשכונות "שערי חסד" ורחביה, ראש ישיבת מרכז הרב, נשיא בית מדרש גבוה לתלמוד "בית זבול" ונשיא כולל סובאלק ולומזה, מחבר ספרי הלכה ואגדה, מדריך תורני ורוחני לתלמידי הישיבה המרכזית ולבחירי התלמידים הבאים

אל ביתו מכל קצות העיר לקבל הדרכה בורך לימודו שקיבל מגאוני הדור הקודם. ערך ומסר לדפוס את כתבי הרב משה יהושע יהודה ליב דיסקין מבריסק. רבים באים אל ביתו למסיבות שבת וחג לשמוע מפיו דברי תורה והגיונות קודש ולקבל השראת קדושה והתרוממות הנפש. כמה מתלמידיו הנם כיום גדולי-תורה מפורסמים ובעלי שאר-רוח בארץ ובחו"ל. היה חבר "בית ועד לחכמים" לבירור שאלות להלכה ולמעשה.

היה עוזרו ומקורבו התמידי של הרב א. י. הכהן קוק בכל פעולותיו הצבוריות מעת בואו ארצה. השתתף אתו במסעות לחיזוק חדת במושבות (פעם בתרע"ד, בהשתתפות הרב יוסף חיים. זוננפלד ועוד מגדולי הרבנים, ופעם שניה בתרפ"ג, ואז השתתף במסע גם הרב שלמה הכהן אהרנסון רבה הראשי של תל-אביב). כן השתתף עם הרב קוק בביקור מיוחד בת''א בשנת תרפ"ו להשתדלות בעד קבלת חוקת השבת כחוק עירוני.

פרסם מאמרים והגיונות בעתונות היומית, השבועית והחדשית בארץ, ואת הספרים "קונטרס אחרון לציץ הקודש", שאלות ותשובות "בית זבול" (שני חלקים), "הד החיים הישראליים'', "אגרת קריאה לצעירי הישיבות", "צבי לצדיק", "מכתב גלוי", "טובים מאורות", "אל עם ד'", "מי מרום" (על שמונה פרקים להרמב"ם).

צאצאיו: הרב מיכל (רב בברונקס, ארה"ב), הרב חיים זבולון (רב ואב"ד בראשון לציון), הרב יוסף זאב (מנהל בית זבול בירושלים), חיה בריינה אשת יהודה ל. זקס, קיילה יהודית אשת שמואל ב. ורנר, מרים דבורה אשת אברהם שדמסקי, חוה דינה אשת ישראל הלוי

חותנו של הגרי"מ - רבי מיכל ורניקובסקי מה ידוע עליו? היה ממשפחת ר' יהודה ורניקובסקי ר"מ דסלונים במח"ס לקט יהודה ופני יהודה?

[מיללער]

ערכו בוויקי:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7% ... C%22%D7%A4

משם:

ילדיו:
הרב [יחיאל] מיכל חרל"פ, רב בברונקס
הרב חיים זבולון חרל"פ, היה רבה של ראשון לציון‏[4]
הרב יוסף זאב חרל"פ, מנהל "בית זבול" בירושלים
חיה בריינה, אשת הרב משה יהודה לייב זק"ש, ממלא מקום חותנו ברבנות שערי חסד
קיילה יהודית, אשת הרב שמואל ברוך ורנר, שהיה אב"ד בתל אביב
מרים דבורה, אשת הרב אברהם שדמי (פשדיימסקי)‏[5]
חוה דינה, אשת הרב ישראל הלוי בארי, רבה של נס ציונה‏[6]

ר' יחיאל מיכל בכור בניו של הגרי"מ שימש כרב בעיירות שונות בארה"ב ובסופו כרב של ביהמ"ד הגדול בברונקס, נ.י. הוא היה חתנו של ר' זאב שחור, ונפטר באופן פתאומי י"ב חשון תשל"ה ארונו הובל למנוחות בהר הזיתים שבארה"ק, בנו יחידו ר' זבולון חרל"פ מילא מקומו בברונקס.

ספרו חוף ימים עם מבוא לתולדותיו:
http://www.hebrewbooks.org/3123

אני מחפש תמונה מהג"ר יחיאל מיכל בהגרי"מ חרל"פ בעל חוף ימים - הנה תמונת מצבתו מאתר הר הזיתים - בצמוד לקבר אביו זצ"ל

"פ"נ יקר גדולי התורה מבני ציון המצוינים הגאון הגדול פאר ישראל מוה"ר יחיאל מיכל בן גאון ישראל ציס"ע מרן יעקב משה חרל"פ זצ"ל כיובל שנים היה נמנה בין עמודי התווך ובוניה של היהדות הנאמנה בארצות הברית אחיעזר ואחיסמך עושה ומעשה לכל דבר בקדושה הכא והתם וביחוד פטרון למוסדות הק' בירושלים מעולם לא נטש אהלה של תורה מחדש נפלא בהלכה ובאגדה מחבר ספרי "חוף ימים" נלב"ע י"ב מרחשון תשל"ה תנצב"ה "

[חלמישצור]

אני מחפש תמונה מהג"ר יחיאל מיכל בהגרי"מ חרל"פ בעל חוף ימים

1. שתי תמונות מתוך הספר 'שירת הי"ם' על הרי"מ חרל"פ. בעמ' 43 בצעירותו, ובעמ' 463 עם אביו, ריח"מ עומד מימין, ואחיו ריד"ז חרל"פ והגיס רמי"ל זק"ש משמאל.

ר יחיאל מיכל חרלפ2.png (50.74 KiB) נצפה 12572 פעמים

ר יחיאל מיכל חרלפ1.png (175.67 KiB) נצפה 12572 פעמים

2. בשנת תשס"ח יצ"ל הספר "זבד טוב" לכבוד בנו הר"ז חרל"פ, ושם בעמ' טז-יז תולדותיו של ריח"מ. בפתח הספר כתובת מייל "לכל עניני הספר": [email protected]. סביר שיהיו בידם תמונות.

[מיללער]

תודה רבה!

[חלמישצור]

עם הרב הרצוג, בהנחת אבן פינה לישיבה בירושלים, תש"י (אצ"מ)

[קול מבשר]

בפרמטרים מסויימם הגר"י וינברג אכן ראה עדיפות גם לסמינר לרבנים( לפחות מאז הגיעו לשם) על פני ישיבות ליטא

וכך במכתב לר' חיים עוזר:

"אנחנו בית חרושת לרבנים? יחקור וידרוש הו"ג ויוכח, כי אנחנו מדקדקים ןמחמירים ונזהרים יותר בשעת הבחינות בשו"ע ומתן התעודות יותר מראשי הישיבות בפולין שנותנים תעודות סמיכה לכל אמריקני וכל אשכנזי אפילו אינם יודעים צורתא דשמעתתא, ואנחנו דוחים אותם. ומפורסם כאן כי תלמידים שלא יכלו להשיג אצלנו תעודה בשביל מיעוט ידיעתם נסעו לפולין ולליטא ולמדו איזה זמנים-לא למדו אלא בילו שם- וקיבלו סמיכות... אנחנו קדשנו ש"ש ונלחמנו והצלחנו במלחמתנו נגד הבורות והמינות יותר משאר הרמי"ם אשר בליטא ובפולין". { מופיע בכתבי הגר"י וינברג, אנכי ראיתיו בתוך המעין ניסן תשס"ד)

[חלמישצור]

אני מחפש תמונה מהג"ר יחיאל מיכל בהגרי"מ חרל"פ בעל חוף ימים

תמונה נוספת: הגרי"מ בשיעור בשערי חסד, לצידו בנו (אצ"מ)

הגרימ חרלפ - שיעור בשערי חסד.jpg (44.47 KiB) נצפה 12346 פעמים

ומקרוב

מקרוב.jpg (42.32 KiB) נצפה 12346 פעמים

[ברמן]

כדאי לציין בהקשר הזה את התנגדות רי"מ חרל"פ לכפייה בגיוס בני הישיבות, גם בשנת תרע"ט לגדוד העברי וגם בתקופת מלחמת העצמאות (וכידוע עניין הכרוז ההוא), וגם השתדל בעניין אישית אחר הקמת המדינה אצל רה"מ הראשון ועוד.

הדברים ידועים. הרב חרל"פ היה מהרבנים שעמדו בשנת תש"ח על המשמר, שבחורי הישיבה לא יגויסו, רק מי שרוצה יצא לביצורים וכיו"ב בהתנדבות, ויחזור לתלמודו.
אני מחפש את חילופי הכרוזים מתקופת מלחמת השחרור: הכרוז שהרב חרל"פ פרסם בשנת תש"ח - נגד הכרוז של ישעיהו ליבוביץ ורצי"ה קוק שפרסמו אז נגד ה"השתמטות" של בחורי הישיבות.