יש כלל בענייני אגדה (למשל מעניינא דיומא) גבי הרואה קרי ביום הכיפורים דמה שאמרו בגמרא אינו קיים בזמן הזה וכיוצא בזה בכמה עניינים אחרים שהנאמר בש"ס מדבר דווקא לנשמות הגבוהות שבזמן הש"ס וכו'
והובאו דבריו גם אצל הליטוואק'ס בקריינא דאיגרתא
אוצר החכמה כתב:והובאו דבריו גם אצל הליטוואק'ס בקריינא דאיגרתא
זה שיש לך קושיה על דבריו (שאני לא מבין מה אתה רוצה, אבל זה עניין אחר) עדיין לא משנה את דבריו של הסטייפאלער
ומ"מ עיקר ההבדל הוא שכאן מדובר באדם שקרה לו מקרה והשאלה היא אם הוא סימן ליחס אליו בשמים, (תדע שכל העולם רעב וכולי), וכאן אתה יכול לדון למי ראוי שיינתנו לו סימנים מהשמיים. אבל העניינים שהביא אורייתא הם הבטחות שהן שכר על המעשה ואדרבא כבר כתב ע"ז האריז"ל שבדורות האלו לפום פחיתותינו שמירת התורה והמצוות נחשבת יותר.
אורייתא! כתב:מכמה חכמים אשר ארזו מטלליהם בשלהי שתא דאשתקד, ושמו פעמיהם רחוק רחוק אל ארץ נכר אל מקום קבורתו של אחד החכמים שנפטר לפני כעצ"ם שנים, שמעתי, דהטעם והסיבה למסעם זה הוא משום, שנכתב בספר אצלם, שאדם שיגיע שם בראש השנה מובטח לו עולם ומלואו, ועולם ומלואו זה כולל, תיקון הנפש, ותיקון הברית, ומשיכה והצלה משבעה מדורי גיהנם, ועוד ועוד. וכששאלתי להם, מדוע כ"כ מוכנים לטרוח, השיבוני, שלא מצינו איזה חכם שהבטיח כעין אלו הדברים, ושווה הדבר הרבה, כי יקר הערך הוא.
וכמה דברים רציתי לעורר בעניין זה, אך בכולם אשים לפי מחסום, ורק אחד אוֹמָרף שהנה מצינו מרבותינו ז"ל תנאים ואמוראים, הבטחות נכבדות הרבה, במעט מאמץ ג"כ, ואצ"ל שכל דבריהם ברוה"ק, ר"ל שכינה הייתה מדברת מתוך גרונם, וכל דבריהם דברי אלוקים חיים, קבלה איש מפי איש עד משה רבינו ע"ה רעי"מ. ואמרתי אל ליבי מ"ט לא ייתנו אותם אלה המוסרים נפשם מידי שנה בשנה על נסיעה זו על אותם אלה דברי רבותינו ז"ל. ויקיימו דבריהם וכבר יהיה מובטח להם הבטחות שלוב איכותם לא יימצא אדם היכול להבטיחם, אלא אותם תנאים ואמוראים קדושי עליון ואכתוב כמה מהבטחות רבותינו נ"ע.
חיים כתב:...לכל אותם המקושרים לאותו 'חכם', לכל ההולכים בדרכיו ושוקדים על ספריו, מדובר בדרך חיים אשר חלק ממנו עובר באומן בראש השנה. חסידי ברסלב השתוקקו ומסרו את נפשם להגיע לאומן, משום שצעד זה היה חלק מהווייתם ונשמת רוח אפם. כל השוואה והפנייה להבטחות וסגולות אחרות, תהיינה נשגבות ככל שתהיינה, כאילו מדובר היה בשיווק 'סל' ישועות של מגבית 'קופת העיר' [בלי לזלזל, חלילה], מלמדת על חוסר הבנה יסודי בענין זה.
אדג כתב:הלואי וכל הנוסעים לאומן היו כאלו ש"הולכים בדרכיו ושוקדים על ספריו", הלואי! ומבוטחני שלא עליהם תלונת אוריתא! שי', כ"א לאותם תלמידי הישיבות הליטאיות, חסידי פולין והונגריה וסתם 'עמך' בית ישראל, שמקווים שבבי"ד של מעלה יהיה להם מישהו שיטה את הכף לצד הנכון.
אורייתא! כתב:מכמה חכמים אשר ארזו מטלליהם בשלהי שתא דאשתקד, ושמו פעמיהם רחוק רחוק אל ארץ נכר אל מקום קבורתו של אחד החכמים שנפטר לפני כעצ"ם שנים, שמעתי, דהטעם והסיבה למסעם זה הוא משום, שנכתב בספר אצלם, שאדם שיגיע שם בראש השנה מובטח לו עולם ומלואו, ועולם ומלואו זה כולל, תיקון הנפש, ותיקון הברית, ומשיכה והצלה משבעה מדורי גיהנם, ועוד ועוד. וכששאלתי להם, מדוע כ"כ מוכנים לטרוח, השיבוני, שלא מצינו איזה חכם שהבטיח כעין אלו הדברים, ושווה הדבר הרבה, כי יקר הערך הוא.
וכמה דברים רציתי לעורר בעניין זה, אך בכולם אשים לפי מחסום, ורק אחד אוֹמָר שהנה מצינו מרבותינו ז"ל תנאים ואמוראים, הבטחות נכבדות הרבה, במעט מאמץ ג"כ, ואצ"ל שכל דבריהם ברוה"ק, ר"ל שכינה הייתה מדברת מתוך גרונם, וכל דבריהם דברי אלוקים חיים, קבלה איש מפי איש עד משה רבינו ע"ה רעי"מ. ואמרתי אל ליבי מ"ט לא ייתנו אותם אלה המוסרים נפשם מידי שנה בשנה על נסיעה זו על אותם אלה דברי רבותינו ז"ל. ויקיימו דבריהם וכבר יהיה מובטח להם הבטחות שלוב איכותם לא יימצא אדם היכול להבטיחם, אלא אותם תנאים ואמוראים קדושי עליון ואכתוב כמה מהבטחות רבותינו נ"ע.
עי' לרבינו בחיי עה"ת (שמות טז, טז) שכתב: דקבלה ביד חכמים כי כל האומר פרשת המן בכל יום מובטח לו שלא יבא לעולם לידי חסרון מזונות.
מבואר בפוסקים שלא מועילה אמירה לבד, ואכמ"ל
ע"כ. וע"ע בברכות (נז ע"א): העונה יהא שמיה רבא מברך - מובטח לו שהוא בן העולם הבא, הקורא קריאת שמע - ראוי שתשרה עליו שכינה. ובמגילה (כח ע"ב) [וכן הוא בסוף נדה (עג ע"ב)]: תנא דבי אליהו: כל השונה הלכות מובטח לו שהוא בן עולם הבא, שנאמר: "הליכות עולם לו", אל תקרי הליכות אלא הלכות . ובכתובות (קיא ע"א): א"ר ירמיה בר אבא א"ר יוחנן: כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל - מובטח לו שהוא בן העולם הבא.
וגדולה מזו איתא בירושלמי שבת (פ"א ה"ג): תני בשם רבי מאיר כל מי שהוא קבוע בארץ ישראל ואוכל חוליו בטהרה ומדבר בלשון הקודש וקורא את שמע בבוקר ובערב מובטח לו שהוא מחיי העולם הבא.
וכאן הביא עוד חמש הבטחות לעולם הבא, וזה פשוט שיש עומק גדול בהבטחות אלו, כדי לזכות להם באמת
ובמדרש רבה (בחוקותי פרשה לז או' ד): א"ר יעקב בר אבינא כל מי שהוא נודר ומשלם נדרו יהא מובטח לו שנשמעה תפלתו.
ובגמ' אמרו שאין אדם ניצל מעיון תפילה וכו'
ובמדרש משלי (פרשה יז או' א): טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב. אמר ר' יוחנן זו ארץ ישראל, שאפילו אוכל אדם פת ומלח ודר בתוכה, מובטח לו שהוא בן העולם הבא. מבית מלא זבחי ריב. זו חוצה לארץ, שהיא מלאה חמסים וגזילות. אמר ר' יוחנן כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן העולם הבא. אמר ר' לוי כל הדר בארץ ישראל אפילו שעה אחת ומת בתוכה, מובטח לו שהוא בן העולם הבא, מאי טעמא וכפר אדמתו עמו (דברים לב מג), אמר ר' נחמיה ארץ ישראל היא מכפרת על עונות מתיה.
וכבר יכל לכתוב דברים יותר מפורשים שכל מי שדר בארץ ישראל נקרא צדיק, וקשה על זה מכמה מקומות (וביאר זאת באריכות בספר ויואל משה עיי"ש)
אמר ר' זבידא כל הצדיקים שמתו בחוצה לארץ מה אתה עושה להם, אלא הוי אומר שארץ ישראל מכפרת על מתיה, אבל הצדיקים שבחוצה לארץ עתיד הקדוש ברוך הוא לצוות למלאכי השרת והם מביאים אותם במחילות מחוצה לארץ לארץ ישראל, ושם מתכפר להם, [א"ה, גם דבר זה - האחרון, פלא הוא, על הנוהגים בנסיעה זו. ודו"ק
הנה משה רבינו נקבר בחו"ל וכן הגר"א, וע"כ צ"ל שאין הכוונה לצדיקים שלמים
] שנאמר וטהרתים על אדמתם וגו', אמר ר' אבהו תאמר אף רשעים שבארץ ישראל מתכפר להם, ת"ל וינערו רשעים ממנה (איוב לח יג), להיכן הוא מנערן, אמר ר' לוי מן הארץ לחוצה לארץ.
ובכמה מקומות בחז"ל (עי' ברכות ד ע"ב, וזוהר במדבר קיט ע"ב) "כל האומר תהלה לדוד ג"פ בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה"ב
וע"ע בראשית רבתי (וישלח עמוד 146): "כל המכבד אביו ואמו מובטח לו שהוא בן העוה"ב". ע"ש.
ולא יאומן מצאתי בהלכות קטנות למרדכי (מנחות, לשון רי"ף רמז תתקסט) בזה"ל: ובספר הגאונים נמצא כתוב א"ר כל המניח תפילין ומתעטף בציצית וקורא ק"ש ומתפלל מובטח לו שהוא בן העה"ב אמר אביי ואני מערב בו דאין גיהנם שולטת בו רב פפא אמר מערב אני שאין יצר הרע שולט בו.
עוד מצאתי ראיתי להגאון ר' יצחק מינקובסקי (תלמידו של ר' חיים מוולוז'ין, בספר קרן אורה יבמות קכב ע"ב) שכתב בזה"ל: וירבה בעסק התורה בכל עת וזמן, ולא יבטל משום סיבות המתהפכות. וכמו שישאלו בדין קבעת עתים לתורה, שתעשה לימודך קבע, ומובטח הוא שיצא מכל עניני הזמן, ובזה סיים תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום, יכוין כי לא יבטל משום ענין זמנו, כי חפצו בתורת ה' ימשול על כל, מובטח לו שהוא בן העולם הבא ולמעלה מן הזמן ועולם הזה, ועולמו עולם הבא יראה בחייו, ונפשו תתענג בה' תשיש בישועתו, אמן כי"ר.
ודברים אלו אינם אלא כטיפה מן הים, מהבטחות רבותינו ע"ה, ומוטב נעשה את אלו, ולמה לנו להטפל לדברם אשר הספק בהם רב. ובריא ושמא, בריא עדיף.
ע"כ הביא הבטחות שקשה מאוד לקיימן [למבין באמת] ולכן נוסעים לצדיק כדי לזכות לקיימן בזכותו
נ.ב. - וידועים דברי ר"נ (ליקוטי הלכות או"ח – הל' בית הכנסת ה"ה): וְזֶה בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִבְרָא הָעוֹלָם, עַל כֵּן אָז אָנוּ עוֹסְקִין לַעֲשוֹת דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה לְאֶרֶץ יִשְרָאֵל, שֶׁכָּל תִּקְוָתֵנוּ לָשׁוּב לְשָׁם בְּקָרוֹב, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְרָאֵל הוּא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם יא), "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְכוּ'".
צביב כתב:שם עסוקים במצות התשובה ברציפות [יומם ולילה ללא הרף -במשמרות] החל מליל ערב ראש השנה, ועד שחרית של צום גדליה
מה שכמעט אינו נמצא במקום אחר בעולם
אורייתא! כתב:צביב כתב:שם עסוקים במצות התשובה ברציפות [יומם ולילה ללא הרף -במשמרות] החל מליל ערב ראש השנה, ועד שחרית של צום גדליה
מה שכמעט אינו נמצא במקום אחר בעולם
חחחחח
הצחקתני
דברתי עם אין ספור יהודים שהיו שם. ואין ממה שאמרת ולא כלום.
ואין להאריך בזה!
רק לעורר באתי
צביב כתב:שם עסוקים במצות התשובה ברציפות [יומם ולילה ללא הרף -במשמרות] החל מליל ערב ראש השנה, ועד שחרית של צום גדליה
מה שכמעט אינו נמצא במקום אחר בעולם
יתר10 כתב:היתממות לשמה
כלום התשובה שאכן עיקרה בלב אינה מתבטאת בהמון פעולות חיצוניות? בשאגה בתפילה בוידוי ובכל מה שרבינו יונה מונה בשערי תשובה
וגם בהיסטוריה ידועים קבוצות וכתות שעסקו במצוות שבלב כאהוי"ר ותשובה וכדו'
שלמרות שאלו תלויים בלב מתלוים אליהם הרבה פעולות מעשיות אם כביטוי לתהליך הקורה בלב כנ"ל ואם על דרך הפעולות מעוררות את הלבבות
עוקר הרים כתב:צביב כתב:שם עסוקים במצות התשובה ברציפות [יומם ולילה ללא הרף -במשמרות] החל מליל ערב ראש השנה, ועד שחרית של צום גדליה
מה שכמעט אינו נמצא במקום אחר בעולם
כלל ישראל די בכל אתר ואתר, עסוקים במצוות התשובה משך כל עשרת ימי תשובה, ואינם מסיימים בבוקרו של צום גדליה...
ובכלל ההגדרה "ללא הרף יומם ולילה במשמרות" היא תרתי דסתרי, שכן אם זה ללא הרף, אזי למה במשמרות. ואם זה במשמרות, אז למה נגרע חלקם של היושבים בארץ ישראל - בכותל המערבי למשל - שאחיהם נחנ"חיהם שבאומן ובסופיה, אינם יכולים לכוון גם עליהם ולהוציאם ידי חובת 'משמרות'???
אורייתא! כתב:קטע מתוך מאמר מצמרר...
בברכה המשולשת כתב:אורייתא! כתב:קטע מתוך מאמר מצמרר...
נפלא ביותר. מי הרב המחבר?
אורייתא! כתב:קטע מתוך מאמר מצמרר...
הרב 'אוצר החכמה' כתב:תשובה זה לא משהו שעושים בלב? (ובוידוי פה) מה הכוונה לעשות תשובה "ברציפות ובמשמרות"?
...אני שואל שאלה תורנית פשוטה, הדין לעשות תשובה הוא החלטה של אדם בלבו שיעזוב את מעשיו הרעים ו(חרטה עזיבת החטא ווידוי) מה כל זה שייך לעשייה במשמרות.
למאי_נמ? כתב:[אגב, בעבר פרסמו שניסו לקטרג על הנוסעים לאומן לר"ה בפני הגראי"ל שטיינמן שליט"א ואמר שיש בזה מעלת ברוב עם, אכן דעת רבותיי שליט"א שאין לעשות כן, הן מצד מעלת ארץ הקודש הגוברת על העניינים הנ"ל, ובפרט בר"ה שהאריכו בעלי המוסר בנחיצות להיות "איש כלל", ואין מקום טוב לזה כארץ ישראל שבה אנו גוי אחד (עי' זוה"ק אמור צג: ואבני נזר יו"ד סי' קכו אות ד בשם המהר"ל), והן מצד שיש בזה מימד משמעותי של העדפת ה"חוויה הדתית" על פני עבודת ה' טהורה כמש"כ במק"א.]
אם עסוקים במשמרות בדברי רבי נחמן זי"ע המעוררים את הלב ומעודדים אפילו את השפל שבשפלים שלא להתייאש מלתקן מעשיו, האם אין זה דבר גדול?
אוהב אוצר כתב:ענה לי אותו אברך: כי רבינו נחמן הבטיח
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 314 אורחים