ברכות דף טז

[צביב]

מה נחלים מעלין את האדם מטומאה לטהרה אף אהלים מעלין את האדם מכף חובה לכף זכות
כתב רבי נחמן אב"ד טשהערין שיש בזה רמז שלימוד מסכת אהלות מסוגל להמתיק את הדין מהאדם.

[צביב]

עמוד ב במשנה
קבל עליו תנחומין
מהו קיבל תנחומין?
האם - ישב שבעה-שעה אחת - קרא לציבור לנחמו-אמר לציבור לעמוד עליו בשורה

[צביב]

ק"ש... ותפלה...
ואם עושה כן נוחל שני עולמים עוה"ז ועוה"ב
האם יש חילוק בין מה שנאמרכאן למה שנאמר בדף ד' איזהו בו עוה"ב זה הסומך גאולה לתפילה של ערבית?

[רחמים]

בוודאי רואים את זה מהלשון
כאן נאמר שני עולמות ושם רק עולם הבא.

[רחמים]

עמוד ב במשנה
קבל עליו תנחומין
מהו קיבל תנחומין?
האם - ישב שבעה-שעה אחת - קרא לציבור לנחמו-אמר לציבור לעמוד עליו בשורה

ויש לבאר ע''פ המשך הגמ' כאן וז''ל:
תנו רבנן: עבדים ושפחות אין עומדין עליהם בשורה, ואין אומרים עליהם ברכת אבלים ותנחומי אבלים. מעשה ומתה שפחתו של רבי אליעזר נכנסו תלמידיו לנחמו. כיון שראה אותם עלה לעלייה - ועלו אחריו; נכנס לאנפילון - נכנסו אחריו, נכנס לטרקלין - נכנסו אחריו; אמר להם: כמדומה אני שאתם נכוים בפושרים, עכשיו אי אתם נכוים אפילו בחמי חמין! לא כך שניתי לכם: עבדים ושפחות אין עומדים עליהם בשורה ואין אומרים עליהם ברכת אבלים ולא תנחומי אבלים? אלא מה אומרים עליהם - כשם שאומרים לו לאדם על שורו ועל חמורו שמתו: המקום ימלא לך חסרונך, כך אומרים לו על עבדו ועל שפחתו: המקום ימלא לך חסרונך. עכ''ל

ויש לבאר למה באמת התלמידים באו לנחמו וכי שכחו ח''ו מה שלימדם רבם?
אלא בוודאי שאף שלא צריך לנחם לפי האמת אבל רק אחר שהאבל ידחה את התנחומים
כלומר כאשר אנו רואים שבאמת האבל לא בצער כל כך ודוחה את התנחומים על מות עבדו אז לא צריך לנחמו
אבל אם יש לך אדם שמיצר על מות עבדו כמו על מות אחיו וכי ניתן לו לשקוע באבלותו ולא ננחמנו?!
אף התלמידים תחילה באו לנחמו אבל לא ראו שהוא דוחה אותם מפורש אלא רק בורח ולכן הלכו אחריו

ואף רבן גמליאל קיבל תנחומין על טבי הכוונה שבאמת באו בהתחלה לנחמו וציפו שידחה אותם אבל הוא לא דחה אותם אלא באמת קיבל התנחומים כי באמת היה בצער גדול כי עבד כשר היה.

[ויש לומר]

ת"ר אין קורין אבות אלא לשלשה
הרבה אדמורי"ם רגיל בפיהם 'אבות הקדושים', וכוונתם אל מקור מחצבתם צדקים מדור העבר [רגילים לומר האבות באים להחופה, זכות אבות יגן עלינו, וכדומה], ואין כוונת להאבות, ולכאורה הוא נגד דברי הגמ'

[צום זאך]

מה נחלים מעלין את האדם מטומאה לטהרה אף אהלים מעלין את האדם מכף חובה לכף זכות
כתב רבי נחמן אב"ד טשהערין שיש בזה רמז שלימוד מסכת אהלות מסוגל להמתיק את הדין מהאדם.

בספר 'דף על הדף' להרב מנדלבוים, ראיתי מובא דברי הסמיכת חכמים בהקדמתו, שלכן נקרא סדר טהרות בלשון רבים "טהרות", כיון שיש שני סוגי טהרה. ע"י טבילה במים, וע"י לימוד התורה.

עוד ראיתי מובא בשם הפני מנחם בשם זקינו [אמר"א] פתגם נורא: כשם שטבילה במקוה לא עולה אם יש חציצה, כך הלימוד בתורה לא מעלה מטומאה לטהרה אלא אם כן לא נמצא שום חציצה בין הלומד להתורה הק'!